שופט בית המשפט העליון נעם סולברג פנה לשר המשפטים יריב לוין והציע פשרה למנות שופטת חדשה לעליון, על רקע העיכוב במינוי. סולברג הציע פשרה: למנות את פרופסור מרים ביטון-מרקוביץ מאוניברסיטת בר אילן לתפקיד. מדובר בפרופסור שהתנגדה בעבר להשבתת האוניברסיטה עקב סערת הרפורמה המשפטית.
ההצעה של סולברג מגיעה לאחר שאתמול קראו שופטי העליון לשר לוין לכנס בהקדם את הוועדה למינוי שופטים ולמנות נשיא ושופטים לעליון. "לבקשתו של שר המשפטים, מר יריב לוין, עיכבנו את מתן ההכרעה בתיק זה לתקופה משמעותית, על מנת לאפשר לו למצות את המאמצים להגשים את חזונו המבורך להביא למינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון על בסיס הסכמה רחבה בקרב חברי הוועדה למינוי שופטים", כתבו שופטי העליון.
"עתה, משהתברר כי הדבר אינו מסתייע, ברור וגלוי כי אין מנוס מפניה למנגנון קבלת ההחלטות הקבוע בסעיף 7 לחוק בתי המשפט בעניין הצעת הוועדה לבחירת שופטים על מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון: קבלת החלטת רוב על ידי הוועדה למינוי שופטים - רוב רגיל ביחס למינוי נשיא בית המשפט העליון; רוב מיוחד לעניין מינוי שופטים לבית המשפט העליון".
עוד לפני פשרת סולברג - לוין הציע אתמול הצעה משלו לממלא מקום נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן:
השופט יוסף אלרון ימונה לנשיא בית המשפט העליון למשך שנה אחת, עד ספטמבר 2025.
לאחר סיום כהונת אלרון, ייכנס לתפקיד "שופט מכהן של בית המשפט העליון", שיוצע בידי נציגי מערכת המשפט בוועדה - ויכהן כנשיא עד לפרישתו.
כמו כן, לפי הצעתו של לוין, הוועדה תמנה שלושה שופטי עליון נוספים: אחד ימונה בידי חברי הוועדה ממערכת המשפט, השני ימונה בידי נבחרי הציבור בוועדה, והשלישי ימונה בהסכמה בין כלל חברי הוועדה.
עם זאת, פוגלמן הביע את התנגדותו להצעת שר המשפטים והדגיש כי הוא הופתע מעיתוי הפנייה מתוכנה. "ההצעה מבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי ואינה מייצגת כל התקדמות. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וכידוע לך עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה. זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים. ההצעה למנות בו-זמנית שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה, מעוררת קשיים משפטיים ניכרים".