הבחירות לרשויות המקומיות נדחו בצל המלחמה ל-30 בינואר - ובממשלה מנסים להבין אם אכן יתאפשר לעשות זאת במועד המתוכנן. שר הפנים משה ארבל פנה לראש הממשלה נתניהו בבקשה לקיים היום (ראשון) דיון בנושא בישיבת הממשלה. לדיון שיתקיים היום יוזמנו בין היתר נציגי צה"ל, אשר יפרטו בפני השרים את תמונת המצב העדכנית. בתוך כך, הממשלה תכריע במליאתה בסוגיית מועד הבחירות ואופן קיומן.
הדיון יתקיים לאור העמדה העדכנית והמפורטת שהעביר אמש הרמטכ"ל הלוי באשר ל"זכות לבחור ולהיבחר בקרב משרתי המילואים". בעמדתו טען הרמטכ"ל כי "יש להיערך לאפשרות של מימוש זכות הצבעה מחוץ לתחומי ישראל", ועל כן "יש להאריך את ההצבעה המוקדמת בצה"ל מ-72 שעות ל-8 ימים לאור היקף הסד"כ המשמעותי שצפוי להיות בשירות במועד הבחירות וסמוך לו".
על הזכות להיבחר כתב כי בימי שגרה משרתי מילואים מוקפאים משירות מילואים מיום הגשת הרשימות ועד ליום הבחירות, אולם "בעקבות פרוץ המלחמה, תוקנו הפקודות בדרך של הוראת שעה, כך שראש אכ"א רשאי לקבוע כי מועמד בבחירות ימשיך לשרת אם קיים צורך ביטחוני".
לפי הרמטכ"ל הלוי, "יש כ-3,983 משרתי מילואים, שגויסו במסגרת המלחמה, המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות - מתוכם כ-2,346 בשירות מילואים פעיל". עוד ציין כי 70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה אזורית. 115 משרתי מילואים המועמדים לרשויות המקומיות משרתים בתפקידים פיקודיים".
סוגיית הבחירות המוניציפליות עלתה לדיון בישיבת הממשלה גם בשבוע שעבר. אז הבהיר שר הביטחון גלנט ליושבים כי למרות המלחמה, אין כל מניעה מבחינה ביטחונית לקיים את הבחירות. השר סמוטריץ' התנגד וטען: "זה עניין של מהות, לא מוכן שיזרקו את המילואימניקים מתחת לעגלה".
במהלך הישיבה פנה שר האוצר סמוטריץ' לגלנט ואמר: "אתה שר הביטחון, אתה מחויב למשרתי המילואים שהתגייסו למערכת הביטחון". גלנט הסביר שמדובר בעניין שבסמכות שר הפנים וכי אין כל מניעה מבחינה ביטחונית לקיים את הבחירות.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הוסיף מצידו כי המשטרה יודעת לתפעל את האירוע של הבחירות גם בעת הזו, ותקף את גלנט: "מה עם העמדה המוסרית שלך? לא יכול להיות שחיילים נמצאים בעזה בזמן בחירות, מה אתה חושב שהם אמורים לעשות? צריך גם תפיסה מוסרית". שר הביטחון השיב: "נדרשתי רק לחוות דעת ביטחונית, יש 95% שאין להם בעיה עם מועד הבחירות".