האישור בממשלה להקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בנושא הרוגלות, והענקת סמכויות חקירה לוועדה הזו - צפויים להוביל להתנגשות נוספת בין הממשלה לבג"ץ. גם כאן עתירות צפויות להגיע לפתחו של בית המשפט. יו"ר ועדת החוקה, חה"כ שמחה רוטמן, אמר הערב (שני) בריאיון ל"מהדורה ראשונה" כי לוועדת החקירה סמכויות לחקור באזהרה כל אדם, גם את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. "הוועדה בהחלט יכולה לתת המלצות לחקירה, להעמדה לדין ולהדחה כמו כל ועדת חקירה", הבהיר.

כל אזרח שמתנהל נגדו הליך פלילי ונאספו נגדו ראיות באמצעות הרוגלות תוך שימוש בלתי חוקי, רוצה לדעת אם לוועדה יהיו סמכויות לעצור או להשהות את ההליך נגדו.

"בהחלט יכולה להיות סיטואציה של שימוש בלתי חוקי ברוגלות או בכל כלי אחר של חקירה. כל הסמכויות בנוגע למשפט שמתנהל נשארות, ואת זה גם הוועדה לא תשנה, בידיים של הפרקליט שמנהל את התיק או של התביעה המשטרתית, ושל בית המשפט כמובן. לכן גם הטענות כאילו עצם הבדיקה והחקירה ייצרו שיבוש במשפט נתניהו או בכל משפט אחר אלה טענות שהן עורבא פרח, הן בעיקר תירוצים של אנשים שלא רוצים שיבדקו ויחקרו אותם".

יריב לוין וגלי בהרב מיארה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
היועמ"שית התנגדה - לוין הביא לאישור ההצעה|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אם הוועדה תמצא שנפל בפגם או נאספו ראיות דרך הרוגלות בצורה לא תקינה – האם זה יכול להביא לעצירה או להשהיה של משפט נתניהו?

"אני לא חושב שזה יכול להוביל, בוודאי לא פעולת הוועדה. גם בלי קשר לפעולת הוועדה, אם מחר בבוקר תגלה הפרקליטות בכל תיק שהוא שפרט מסוים הושג בו שלא כדין, אני רוצה לקוות שהיא תפעל ליידע את בית המשפט. אני רוצה לקוות שבית המשפט ייתן לזה את המשקל הראוי והנכון, ויקבל את ההחלטה".

הראשונה ככל הנראה להעיד בוועדה היא היועמ"שית ולאחר מכן בכירים במשטרה. אם יימצא שהם פעלו באופן לא תקין, האם ניתן יהיה להדיח אותם מתפקידם או להעמיד אותם לדין? האם יהיו לוועדה סמכויות להמליץ על הליך שכזה?

"בוודאי, לוועדת חקירה שמוקמת ומוענקות לה סמכויות בהתאם לחוק, יש סמכות לחקור באזהרה. יש לה סמכויות חקירה כמו גוף חוקר".

גם את גלי בהרב-מיארה?

"כל אדם, כי זה חלק מהסמכויות. הוועדה בהחלט יכולה לתת המלצות לחקירה, להעמדה לדין, להדחה כמו כל ועדת חקירה. כולנו יודעים איך ועדות חקירה עובדות. לפעמים יש להן מסקנות אישיות נגד אנשים". עכשיו לגבי גלי בהרב מיארה הנושא לא היה בתקופתה. לכן היא בוודאי באופן אישי לא אישרה את הרכש במשטרה לרוגלות.

אבל אתם טוענים שהיא מכסה על הרבה אנשים שכן?

"אני לא בוועדה אבל אני אומר בצורה פשוטה: ההתנהלות של המוסד של היועץ המשפטי לממשלה בעצם הקמת ועדת מררי ובעצם ההתנהלות מאז שנחשפה הפרשה בכלכליסט - כל ההתנהלות של גופי האכיפה בישראל לוקה בחסר"

אני רק רוצה לשאול אם הוועדה תמצא שבוצעו עבירות, היא תוכל להשית עונשים משמעתיים, האם היא יכולה להוציא את זה לפועל?

"זה חלק מסמכויות הוועדה".

ועדת חוקה (צילום: יואב דודקביץ', TPS)
"לוועדה סמכות להמליץ על הדחה". רוטמן|צילום: יואב דודקביץ', TPS

החקירה תכלול את כולם, מבהרב-מיארה ועד החוקר הפשוט בלהב 433?

"כולם כולל כולם. אני חושב שחלק גדול מהצורך בוועדה הוא לאו דווקא אותו צורך להתמקדות פרסונלית באנשים, אבל בוודאי ובוודאי שאם תוך כדי עבודת חקירה מגלים שהיה מישהו שקיבל את ההחלטה או דחף לקבלת החלטה במודע במשטרה לרכוש כלי שלמשטרה אסור שיהיה, והסתיר את היכולות מהייעוץ המשפטי לממשלה, בוודאי שהדבר הזה דורש נקיטת צעדים".

ב-12 בספטמבר יתקיים דיון בבג"ץ בביטול עילת הסבירות (התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה") ובהמשך גם בחוק הנבצרות. אם התיקון לחוק יסוד ייפסל, מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות?

"אני באמת חייב לומר, אני מסתכל על מה שקורה בבית המשפט ואני באמת תמה על ההתנהלות ועל הדהרה הבלתי ברורה לעבר משבר חוקתי. זה לא לייצר כי אנחנו בתוך משבר חוקתי מתמשך כבר שנים רבות, אבל בהחלט להעמיק אותו. בחצי השנה האחרונה כל הזמן אומרים לנו: 'אתם לא מקשיבים. אתם רצים קדימה. אתם דוהרים'".

חה"כ רוטמן, שאלתי מה אתה חושב שהממשלה צריכה לעשות.

"אני בהחלט לא מצליח להבין איך לבית המשפט העליון לא מגיע הקול של הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל שאומר שנדרש תיקון למערכת המשפט".

מה אתה חושב שראש הממשלה צריך לעשות במקרה שבג"ץ יפסול את התיקון לחוק היסוד?

"אני לא מוכן בכלל לדון באופציה, מה שקורה במדינה שבה בית המשפט אומר: 'החוק לא מחייב אותי'. ביום שבו בית המשפט, או כל גוף שלטוני אחר, אומר 'אני נמצא מעל החוק, החוק לא מחייב אותי, אני מסתכל על החוק ורואה המלצה בלבד', זו מציאות של משבר חוקתי, זו מציאות של אנרכיה. אנחנו לא עוסקים בסיטואציה הזאת".

לאחר הריאיון, הבהירו מטעמו של רוטמן: "חה"כ רוטמן אמר בריאיון כי לכל ועדת חקירה יש סמכות לחקור ולקבל החלטות לגבי כל אדם. אולם חה"כ רוטמן לא התייחס באופן ספציפי להמלצה להעמדה לדין של בהרב-מיארה ואף הדגיש כי אירועי הרוגלות אירעו לפני תחילת כהונתה".

מהן סמכויות הוועדה ומה המחלוקות לגביה?

בזמן הקרוב יוגשו ככל הנראה עתירות לבג"ץ בעקבות האישור בממשלה. הסוגייה המרכזית שתעלה בעתירות היא הסמכת הוועדה לדון בתיקים תלויים ועומדים. טרם ברור אם העתירות יתמקדו רק בסוגיה הזו, וייתכן שבחלק מהעתירות ידרשו לבטל את החלטת הממשלה לגבי הקמת הוועדה. 

בג"ץ ביטל בעבר הקמה של ועדה אחרת, שהייתה אמורה לבחון את התנהלות מח"ש. אולם, פסק הדין התמקד בכך שהוועדה הוקמה על ידי ממשלת מעבר בתקופת בחירות, ולכן מדובר במקרה שונה מהוועדה הנוכחית. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט (צילום: AP)
העתירות יעסקו גם בסמכות הוועדה לדון בתיקים מתנהלים. נתניהו בבית המשפט המחוזי|צילום: AP

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה לשר המשפטים לוין שהוא לא יכול לאפשר לוועדה לדון בתיקים מתנהלים. לוין התעלם מעמדת בהרב-מיארה והאשים אותה בניגוד עניינים. לצד זאת, שר המשפטים קבע שהוועדה תבדוק פניות של היועמ"שית ושל פרקליט המדינה בנוגע לחשש משיבוש בתיקים ספציפיים. ההתעלמות של שר המשפטים לוין מעמדת היועמ"שית והסמכת הוועדה לבחון תיקים מתנהלים, יעמדו ככל הנראה במרכז הדיון בעתירות.

יו"ר הוועדה

בשונה מוועדת חקירה ממלכתית, בוועדת בדיקה ממשלתית מי שבוחר את חברי הוועדה הוא השר שיוזם את הקמתה. לוין בחר כי מי שיכהן כיו"ר הוועדה הוא השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.

השופט בדימוס דרורי הביע בעבר תמיכה במהלכי המהפכה המשפטית, ואף התבטא בנוגע למשפט נתניהו. בנוסף לדרורי יכהנו בוועדה גם שלום בן חנן, לשעבר בכיר בשב"כ, ועו"ד ענבל רובינשטיין, לשעבר הסנגורית הציבורית הארצית.

בית המשפט העליון, בג
בג"ץ יוכל לפסול את הקמת הוועדה? ארכיון|צילום: AP

מהלך נדיר

מאז 2009, הוקמה בתקופת ממשלות נתניהו רק ועדת בדיקה ממשלתית אחת, שעסקה באסון בנחל צפית. ועדה נוספת לבדיקת מח"ש בוטלה בעקבות החלטת בג"ץ, ומאז הממשלה לא החליטה להקים אותה מחדש, שלא בתקופת ממשלת מעבר. 

בנוסף, לא הוקמו כלל בכל ממשלות נתניהו ועדות חקירה ממלכתיות. לעומת זאת, בממשלה בנט-לפיד הוקמו שתי ועדות חקירה ממלכתיות - לחקר האסון במירון ולעניין הצוללות וכלי השיט.