המסר של המפלגות החרדיות לצעדים הבאים בחקיקה: עברו יומיים מאז שבוטלה סופית עילת הסבירות, ובביטאונים של מפלגות אגודת ישראל וש"ס פורסמו הבוקר (רביעי) מאמרים שמבהירים את עמדות הסיעות על המשך החקיקה. בכוונת המפלגות החרדיות לקדם את חוק יסוד: לימוד התורה, שישווה את מעמד בני הישיבות לחיילים המשרתים בצבא, כך דיווחנו אמש ב"מהדורה המרכזית". במפלגות הסבירו כי למרות הסערה שהתעוררה בעקבות הגשת הצעת החוק, הם לא מתכוונים לסגת ממנו.

"החקיקה המשפטית היא שגרמה להסתה נגד החרדים", אמר גורם ביהדות התורה. "אנחנו שתקנו והלכנו עם נתניהו כי חתמנו איתו על הסכם, מצפים ממנו שילך על ההסכם שנחתם איתנו". גורם באגודת ישראל הוסיף: "לא תהיה שום פרוסה ברפורמה המשפטית שתקודם בלי שחוקי הגיוס יקודמו".

המהפכה המשפטית - סיקור N12

בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי חוק יסוד לימוד תורה יקודם על ידי הממשלה. "אנחנו רוצים גם את החוק הזה וגם את פסקת ההתגברות", תיאר גורם ביהדות התורה. עם זאת, בליכוד התנערו מקידום הצעת החוק בעיתוי הנוכחי.

תלמיד ישיבה ממול לשכת גיוס (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
גורם באגודת ישראל: "לא יעבור אף סעיף ברפורמה בלי שחוקי הגיוס יקודמו"|צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

כפי שפורסם במאמר מערכת הבוקר בביטאון המודיע של אגודת ישראל, הובהר כי "יהדות התורה הצטרפה לקואליציה לא כדי לקדם רפורמה משפטית - אלא כדי להסדיר את מעמדם של בני הישיבות". במאמר נרמז על הצעד הבא של יהדות התורה במושב החורף והוא קידום חוק הגיוס. שם גם הועבר מסר ברור לקואליציה: "יהדות התורה מקווה שסיעות הקואליציה יצביעו יחד עימה במה שנוגע לציפור נפשה".

במאמר נכתב כי הצעת חוק יסוד לימוד תורה סוכמה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. "אילו לא היה בג"ץ מערים שוב ושוב מכשולים על כל נוסחת חוק שהוצעה בעניין הנוגע לציפור נפשנו - לא היה ליהדות התורה כל עניין להוסיף עוד חקיקה תומכת", נכתב. "כל נושא החקיקה הזו, כמו גם פסקת ההתגברות, באים רק למטרה אחת: לסיים את סאגת מעמדם של 'מי שתורתם אמונתם' - ולא דבר מעבר לכך". 

משה גפני ויצחק גולדקנופף בחדר סיעת יהדות התורה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"הצטרפו לא כדי לקדם רפורמה משפטית, אלא כדי להסדיר את מעמדם של בני הישיבות": יהדות התורה|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אישור חוק היסוד חשוב למפלגות החרדיות כדי למנוע התערבות של בג"ץ בחוק גיוס חדש שיקודם בכנסת. עיגון ערך לימוד התורה בחוק יסוד עשוי למנוע מבית המשפט העליון לפסול חקיקה שעוסקת באי-גיוס חרדים. למעשה, החוק ישווה את הערך של לימוד תורה לערך השיוויון, מכוחו בג"ץ פסל בעבר את חוקי הגיוס.

 

"יש לנו מטרה גלויה וברורה, מקווים שהקואליציה תצביע איתנו"

במאמר המערכת בביטאון המודיע, התייחסו באגודת ישראל להצעת החוק שהנוחה. בכותרת המאמר נכתב "כן, יש לנו מטרה גלויה וברורה" - כשהכוונה היא להסדיר את מעמדם של בני הישיבות בחוק. כפי שהובהר במאמר, "יהדות התורה הצטרפה לקואליציה לא כדי לקדם רפורמה משפטית - אלא כדי להסדיר את מעמדם של בני הישיבות שתורתם אמונתם". אגודת ישראל תיארה דיל פוליטי - שלפיו יהדות התורה תמכה ברפורמה מתוך ציפייה ש"סיעות הקואליציה יצביעו יחד עימה במה שנוגע לציפור נפשה". 

במאמר נכתב כי הרעיון להצעת חוק יסוד לימוד תורה עלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, ולא היה עולה אם בג"ץ היה פוסל כל הצעה לתיקון בנושא בני הישיבות. "אילו לא היה בג"ץ מערים שוב ושוב מכשולים על כל נוסחת חוק שהוצעה בעניין הנוגע לציפור נפשנו - לא היה ליהדות התורה כל עניין להוסיף עוד חקיקה תומכת", נכתב. "כל נושא החקיקה הזו, כמו גם פסקת ההתגברות, באים רק למטרה אחת: לסיים את סאגת מעמדם של 'מי שתורתם אמונתם' - ולא דבר מעבר לכך".

עוד נכתב כי "גם לציבור החרדי יש מטרות והתחייבויות לקהל בוחריו", אך הובהר כי הסיעה מעוניינת גם בהסכמות: "אין פניה של היהדות הנאמנה למאבקים. לא רק שאינה מעוניינת להוסיף שמן למדורה האוחזת בזירה הציבורית, אלא היא מצפה ומייחלת שיאוחו קרעים, שיושגו הסכמות ויגברו השפיות והרוגע בכל הצדדים".

אולם למרות המסר הקורא להשגת פשרה בהמשך, באגודת ישראל לא שכחו להזכיר את החוק הקריטי שממתין למושב החורף - והוא חוק הגיוס. "היהדות הנאמנה לא מבקשת משהו חדש, אלא את קיומו של ההסדר הנהוג מזה 75 שנה. היא לא ביקשה להוסיף דבר, גם לא לגרוע. לכך בדיוק היא חותרת ואת זה היא מבקשת לקבוע. אנו מאמינים באמונה שלמה שלימוד תורה חיוני לקיומו של עם ישראל". 

בנימין נתניהו, יצחק גולדקנופף (צילום: פלאש 90/דוברות הכנסת)
ליהדות התורה יש "מטרה גלויה וברורה" - הסדרת מעמד בני הישיבות|צילום: פלאש 90/דוברות הכנסת

בשבוע שעבר גם בביטאון יתד נאמן של יהדות התורה רמזו על הבאות בנושא חקיקת הרפורמה: "גם אם יתוקנו כל התיקונים של המבקשים לתקן את המעוות, אין לנו כיהודים שומרי תורה עניין במקום זה. לאחר תיקון עילת הסבירות, עלינו לחשב מסלול מחדש ולשאול את עצמנו, האם בכל מחיר? זהו דבר שאיננו בעלי עניין ישיר בו, האם אנחנו צריכים לשאת בנטל תוצאות המלחמה הזו?", נכתב.

"האחריות מחייבת, ללא התנגשות שעלולה לסכן את הכול"

במאמר המערכת בביטאון הדרך של ש"ס לא נכתב על חקיקה מתוכננת למושב החורף כפי שעשו במודיע, אלא על אופן ההתנהלות שלה מצפה המפלגה בחקיקת הרפורמה. הכותרת שנבחרה היא "האחריות מחייבת", מתוך הדגשת המסר שבהמשך חקיקת הרפורמה - יש להתייחס לכלל ההשפעות הקיימות בזירות השונות. "מרן רבינו זי"ע, התווה לנו דרך בהנהגה הציבורית החותרת אל השלום האמיתי גם במחירים לא פשוטים ולא קלים, דרך שהיא שביל הזהב הממוצע שאינו נכנע לקיצוניות משום צד", נכתב.

המאמר מבקר את "עצימת העיניים" של הקואליציה למול המשבר בצה"ל והתמונה הביטחונית המדאיגה שהציג הרמטכ"ל בימים האחרונים. "תיקון מערכת המשפט הוא דבר הכרחי, זה ברור ופשוט", נכתב. "מרן רבינו זי"ע היה הראשון שקרא לכך, ותנועת ש"ס שילמה מחירים כבדים לאורך השנים על המחויבות שלה לנושא. אך ההתעקשות ודווקנות בלי להסתכל ימינה ושמאלה, אינן מסימני החוכמה והתבונה". 

"עצימת העיניים או טמינת הראש בחול אינה מעלימה את הבעיות", נכתב במאמר. "אנחנו לא חיים לבד בעולם משלנו, וההתכחשות לכך לא תעלים כבמטה קסמים את כל העולם שמסביבנו. אין זה משנה כעת מדוע המציאות היא כזו, זו עובדה נתונה. מה שנדרש הוא להבין מהי המציאות ומהם דרכי הפעולה האחראיים ברגע זה.

למרות שבמאמר מודגש אופן ההתנהלות האחראית שיש לקיים במושב הבא בכנסת, בש"ס מבהירים שהתנהלות כזו היא לא "פרס לאנרכיסטים" - אלא התנהלות אל מול מציאות קיימת בזירה הפנימית והבין-לאומית. "הדברים שצריכים להיעשות יעשו, הטיפול באנרכיסטים ובפורעי חוק יעשה. אבל מי שחושב שניתן להתעלם מהכול, להתעלם מהעולם ומארה"ב, הוא אינו חי בעולם הזה - הוא חי באשליות ילדותיות ובעולם שקיים רק בחלומותיו", הובהר.

בנימין נתניהו, אריה דרעי ויריב לוין בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ביטאון הדרך של ש"ס על המשך החקיקה: "האחריות מחייבת"|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בסוף המאמר שוב נכתב בבירור כיצד המפלגה צפויה לפעול בהמשך החקיקה: "אנחנו נמשיך לנהוג באחריות, גם אם בטווח הקצר זה לא הצעד שיקצור כותרות. ננהג באחריות גם בצורך לתקן את מערכת המשפט ולא נפקיר את הזירה הזו, אך גם לא נפקיר זירות אחרות".

"הטרלה מזיקה בעיתוי אומלל": ההכחשות והגינויים במערכת הפוליטית

אתמול, אחרי ההודעה על קידום החוק על ידי החרדים בקואליציה, התעוררה סערה. חברי כנסת ושרים בליכוד מיהרו להוציא הכחשות וגינויים ברשתות החברתיות. בליכוד מיהרו לפרסם שההצעה "לא על הפרק ולא תקודם". השר עמיחי שיקלי טען שהנחת החוק בעת הזו היא "הטרלה מזיקה בעיתוי אומלל" ואף ציין כי לא יצביע עבורו. השר אופיר סופר הוסיף ש"ההתנהלות סביב הסוגייה בימים כל כך נפיצים משחקת לידי הקיצוניים והחפצים בפירוד העם".

 

 

שר הביטחון גלנט, שנאבק בימים אלה למנוע את הפסקת התנדבותם של אנשי מילואים בעקבות חקיקת קידום חוקי המהפכה המשפטית, פרסם: "אין ולא יהיה מקום להשוואה בין שירות בצה״ל לבין לימוד תורה. הגנת המדינה במסגרת השירות בצה״ל היא ערך עליון". גם מובילי המחאה נגד המהפכה המשפטית גינו את המהלך וכתבו כי "לאחר העברת חוק הדיקטטורה הראשון, ממשלת חורבן הבית מביאה חוק שיעצב את דיקטטורת נתניהו כמדינת הלכה".

 

 

גם מהאופוזיציה התגובות לא איחרו לבוא. ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב: "הקיצונים מקבלים גיבוי לסרבנות מהממשלה שרק אתמול תקפה בגסות את טובי הלוחמים". יו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר גנץ כתב שהעברת החוק תפגע בעתידה של מדינת ישראל ואף ציין את מתווה הגיוס שהוא מקדם ש"יקיף את כל חלקי החברה, כולל חרדים וערבים, יאפשר את המשך קיומו של צבא העם וייצור כאן שותפות לאומית מבוססת על הוגנות ושוויוניות".