שופטי בג"ץ אותתו אתמול (חמישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון בעתירה נגד התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה" – חוק הנבצרות כי באפשרותם להתערב בחוק יסוד אם שונה לצרכים פרסונליים. עורך דינו של נתניהו מיכאל ראבילו ניסה לטעון כי ידיו של בג"ץ כבולות, אך נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיאה עוזי פוגלמן הבהירו: "אתה מתעלם מהלכות מאוחרות יותר". עוד לפני הדיון: שרים בממשלה שיגרו איומים מרומזים להרכב לבל יפסול את החוק, כשהזהירו מ"הוצאת הדמוקרטיה בישראל לנבצרות".
התיקון שאושר קובע כי ראש הממשלה יוכל לצאת לנבצרות מטעמים רפואיים בלבד. לפי התיקון לחוק, מדובר בהחלטה של רה"מ עצמו, כאשר אם הוא אינו יכול לעשות כן – על הממשלה האחריות להודיע על כך (ברוב של 75%). התיקון הועבר בשל חששו של נתניהו שהיועמ"שית גלי בהרב-מיארה תוציא אותו לנבצרות בגלל שהתעסק בחקיקת המהפכה המשפטית – בניגוד להסכם ניגוד העניינים עליו חתם.
חילופי הדברים בין נשיאת העליון לבין עורך דינו של נתניהו:
עו"ד ראבילו טוען נגד האפשרות של בג"ץ להתערב בחוק יסוד.
המשנה לנשיאה פוגלמן: "אדוני מתעלם מהלכות מאוחרות יותר".
השופט עמית: "אם יהיה חוק יסוד: היטל ניקוז, ידינו כבולות?".
עו"ד ראבילו: "אני חושב שכן".
הנשיאה חיות שאלה את עו"ד ראבילו לגבי מה שנכתב בתגובה המקדמית של רה"מ על העתירות, ביחס לחובה לציית ("בלא סמכות עליונה לחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת, אין יסוד לסמכותו של ביהמ"ש, אין יסוד לתוקפם של צווים מטעמו, ואין יסוד חובה לציית להם"). עו"ד ראבילו: "אם בית המשפט חורג מסמכות, הוא כורת את הענף שעליו הוא יושב".
עו"ד ראבילו: "אם בית המשפט חורג מסמכות הוא כורת את הענף שעליו הוא יושב".
המשנה לנשיאה פוגלמן: "יש הלכות ברורות בהרכב מורחב".
כשהשופטים מתייחסים ל"הלכות מאוחרות יותר", הם מכוונים לעובדה שבג"ץ כבר הכיר בדוקטרינה שמכונה "שימוש לרעה בסמכות המכוננת" ובאפשרות להפעיל באמצעותה ביקורת על חוקי יסוד, כשקיבל שתי עתירות נגד תיקון לחוק יסוד: בפעם הראשונה בעניין התקציב הדו-שנתי ובפעם השנייה בעתירות שהוגשו נגד "פשרת האוזר" בממשלת נתניהו-גנץ, אז הכנסת ניסתה להאריך את מועד ההליכה לבחירות אם לא עובר תקציב והוסיפה מסגרת של 11 מיליארד שקלים לתקציב.
סיקור N12
- חוק הנבצרות עבר בקריאה שנייה ושלישית
- חוק הנבצרות והמשמעות: למי מותר לקבוע כי נבצר מראש הממשלה לכהן?
- לקראת דיונים גורליים: ההכרעות הדרמטיות של בג"ץ אחרי "חוק טבריה"
- בג"ץ הנבצרות: הצוות שידון בעתירה נגד נתניהו
השופטים הסבירו אז שחוק היסוד שונה לצורך נקודתי ושחוקי יסוד, שנחשבים למעין חוקה, לא נועדו לצרכים כאלה. ההבדל הוא שבאותה הזדמנות היה מדובר בתיקון זמני לחוק יסוד, והוא ממילא פקע לפני פסק הדין, כך שבפועל התיקון לא בוטל. לכן, לא הייתה זו פסילה אקטיבית של חוק קיים, בטח לא של חוק יסוד קבוע, אלא "כרטיס צהוב" של שופטי בג"ץ לכנסת.
מה הלאה? השופטים לא נקבו בתאריך לפרסום החלטתם, אך ההערכה היא שלא ייקח זמן רב. בג"ץ יכול לדחות את העתירה, אך הוא יכול גם להוציא צו על תנאי – שמעביר את הנטל למשיבין. לצו על תנאי שעשויים שופטי בג"ץ להוציא יכולות להיות מספר אפשרויות: אפשרות אחת היא לבקש מהמשיבים לנמק מדוע לא לבטל את החוק, והאפשרות השנייה היא על תחולת החוק – מתי הוא ייכנס לתוקף. שאלה נוספת היא אם השופטים יבחרו באותה הזדמנות להרחיב את ההרכב. בשלב הבא, לאחר הוצאת הצו על תנאי, השופטים יוכלו להפוך אותו למוחלט - כלומר לבטל את החוק או לדחות את כניסתו לתוקף למועד מאוחר ביותר, בהתאם לצו על תנאי שהוצא. לצד זאת, גם לאחר הוצאת צו על תנאי השופטים עדיין יכולים לדחות את העתירות.
עוד לפני שהחל הדיון, שרים בממשלה כבר שלחו מסרים מאיימים לשופטים. שר המורשת עמיחי אליהו התייחס לדיון על חוק היסוד והזהיר: "דעתי האישית היא שאם בג"ץ לא יכבד את החוק – אנחנו לא נצטרך לכבד את פסיקתו".
"ברגע שאתה הופך את השופטים לפוליטיקאים, הם פוליטיקאים", אמר השר אליהו בתוכניתם של איתמר פליישמן ועו"ד גיא בוסי ברדיו גלי ישראל. "שגוף ניכס לעצמו סמכויות לאורך השנים שלא מכוח החוק - זו בעיה. בג"ץ עובר על החוק, אם חס ושלום הוא יפסול חוקי יסוד - הוא עובר על החוק ואנחנו נצטרך לשאול את עצמו איך אנחנו מתנהלים מול פורעי חוק בחליפה".
שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן האשימה בחשבון הטוויטר שלה: "קבוצת אנשים מצומצמת שלא נבחרה על ידי אף אחד בקלפי, דנה בשאלה האם כדאי לבטל את תוצאת הבחירות של מיליוני אנשים, מבלי שאף אחד נתן לה את הסמכות לעשות את זה". שרת התחבורה כתבה: "היום נדע אם שלושה שופטים יוציאו לנבצרות את הדמוקרטיה בישראל".
היועמ"שית בהרב-מיארה, הגישה חוות דעת תקדימית לבג"ץ, לפיה עליו לפסול תיקון לחוק יסוד. בתשובתה לעתירה, אמרה בהרב-מיארה כי התיקון שאושר עולה לכדי "שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת". כלומר, לפי עמדת היועמ"שית "חוק הנבצרות" אינו מתאים להיחשב כחוק יסוד, כי לא מדובר בתיקון עקרוני, אלא בצורך פרסונלי שנועד לסייע ספציפית לראש הממשלה נתניהו בשל מצבו המשפטי.
יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, הציגה עמדה נגדית - לפיה על בג"ץ לדחות את העתירות, ובשל כך פנתה באופן חריג לבג"ץ. אפיק ביקשה מבג"ץ להשלים את חוות הדעת של הכנסת בנוגע לעתירה בשל התקדימיות שבחוות הדעת של היועמ"שית בהרב-מיארה.