היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה העבירה אמש (רביעי) את תגובתה לעתירות בעניין חוקתיות התיקון לפקודת המשטרה. החוק, שזכה לכינוי "חוק בן גביר" ושקידם השר לביטחון הלאומי, נועד להעניק לו סמכויות נרחבות על התוויית מדיניות המשטרה. 

היועמ"שית הבהירה בתגובתה כי גם לפני הצעת החוק היה ברור שלשר יש סמכות לקבוע מדיניות כללית - וכי התיקון לחוק התייחס לסמכויותיו "באופן עמום, מבלי שנקבעו מנגנונים מאזנים שיבטיחו את עצמאותה המקצועית של המשטרה".

היועמ
"חשש כבד מפני פגיעה בזכויות הפרט": גלי בהרב מיארה, ארכיון.|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

"בנסיבות אלה מתעורר חשש כבד מפני אפשרות של הפעלת שיקולים זרים בעת שימוש בכוח המשטרתי, מפני פוליטיזציה של המשטרה ובעיקר מפני פגיעה בזכויות הפרט", הוסיפה. בהמשך חוות דעתה כתבה כי ניתן להימנע מביטול החוק אם "תינתן להוראות התיקון העמומות פרשנות שתבטיח את העיקרון לפיו משטרת ישראל פועלת באופן מקצועי, חף משיקולים זרים, בלא התערבות פוליטית באופן הפעלת הכוח".

עוד לפני שהחוק עבר, השר תקף בחריפות את היועמ"שית והסביר מדוע לשיטתו צריך לתקן את פקודת המשטרה: "חבל מאוד שהיועצת המשפטית לממשלה לא משתתפת בדיונים על הצעת החוק בכנסת, כי אז היא הייתה מגלה שהבעיה היא שפקודת המשטרה לא מאפשרת לשר לקבוע מדיניות, למרות שבפועל כל גורמי המקצוע סוברים שהשר אמור לקבוע את המדיניות כלפי פעילות המשטרה". בהרב מיארה ציינה בתגובתה כי תאפשר לשר בן גביר להגיב לעתירות נגדו בנפרד.

איתמר בן גביר בועדה המיוחדת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"תפקידה לייעץ ותפקיד השרים לקבוע מדיניות", השר בן גביר|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בן גביר מיהר להשיב ליועמ"שית. בתגובה שפרסם, אמר כי "הניסיון של היועצת המשפטית לממשלה להוכיח כי היא אינה מפריעה לעבודת הממשלה, כאשר בפועל היא מנסה לעקר מתוכן את התיקון הנדרש לפקודת המשטרה ולסרס את עבודת השר - מוכיח היטב כמה נדרשת רפורמה עמוקה ויסודית במערכת המשפט, ובייחוד בתפקידה של היועמ"שית". עוד הוסיף בן גביר: "תפקידה הוא לייעץ, ותפקידם של שרי הממשלה הוא לקבוע את המדיניות ולקבל את ההחלטות".

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (צילום: ערוץ הכנסת)
הדיונים בכנסת על הצעת החוק|צילום: ערוץ הכנסת

בדיון בוועדה המיוחדת שדנה בתיקון פקודת המשטרה, אמר המפכ"ל רב-ניצב קובי שבתאי: "איננו מתנגדים לשינויים ולהתאמות, אך שינויים דרסטיים כאלה חייבים להיעשות בזהירות ובהליך מקצועי ומעמיק. המשטרה היא לא צבא. המשטרה חשופה למידע אישי רגיש של אזרחי המדינה, הצבא פחות. המשטרה עובדת מול אזרחים והצבא מול אויב מוגדר. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה הבעיה במצב הנוכחי ובהתאם לבחון איך לשפר".