התנגשות רשויות בשידור חי: הדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות מילא היום (חמישי) את המסכים. במשך שמונה שעות, אחד עשר משופטי בית המשפט העליון דנו בפעם השנייה בעתירות נגד החוק שאוסר להוציא את ראש הממשלה לנבצרות מטעמים שאינם רפואיים. הם התמקדו באפשרות של דחיית תחולת החוק, התייחסו למניע לחקיקתו וגם לסמכות היועמ"שית להוציא את ראש הממשלה לנבצרות.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הובילה קו ולפיו "חקיקת יסוד עם השלכות משטריות, עדיף שתתבצע ללא תחולה מיידית", כלומר שהחוק ייכנס לתוקף לא בקדנציה של הכנסת שחוקקה אותו. ועדיין, לפחות חמישה שופטים התבטאו נגד דחיית תחולת החוק.
המשמעות – אם תתקבל הכרעה לדחות את המועד שבו החוק ייכנס לתוקף, היא ככל הנראה תהיה על חודו של קול אחד. פרקליטיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו טענו: "דחיית החוק כמוה כביטולו – אין לשופטי בג"ץ סמכות לכך".
שאלת הסמכות של היועצת המשפטית לממשלה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות נידונה גם היא בהרחבה. נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, שייתכן שאילו היה אומר את דבריו לפני כמה חודשים היה נמנע הדיון כולו, טען: "מאז ומעולם ליועצת המשפטית לממשלה לא הייתה סמכות להכריז על ראש הממשלה כנבצר". בהמשך ניסה להבהיר את אמירתו: "בנסיבות קיצונית – ניגוד עניינים כן יכול להוביל לנבצרות".
השתלשלות האירועים עד הדיון
כבר בתחילת פברואר, היועצת המשפטית לממשלה הבהירה לנתניהו כי אסור לו לעסוק בחקיקה המשפטית בגלל הסדר ניגוד העניינים שלו. מהר מאוד, בקואליציה החלו לקדם את חוק הנבצרות, שמגביל את האפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. החוק עבר בשעת לילה ב-23 במרץ.
פחות מיממה לאחר מכן, בשמונה בערב – נתניהו ערך מסיבת עיתונאים והצהיר שלאחר "שידיו היו כבולות" הוא "נכנס לאירוע". למוחרת בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף לראש הממשלה וכתבה לו: "הפרת את פסיקת בג"ץ. הצהרתך בלתי חוקית ונגועה בניגוד עניינים".
העתירות נגד חוק הנבצרות הוגשו מיד לבג"ץ, שדן בהן לראשונה ב-3 באוגוסט. שלושה ימים אחר-כך השופטים כבר הרחיבו את ההרכב משלושה לאחד עשר, והוציאו צו על-תנאי שתחם את הדיון היום רק לאפשרות של דחיית התחולה של החוק. הבוקר התקיים הדיון השני והאחרון בעתירות. עתה השופטים יעברו לכתוב את פסק הדין - שיתפרסם לכל המאוחר באמצע חודש ינואר.
