מרוץ החקיקה עד לסיום מושב החורף של הכנסת ב-2 באפריל נמשך, וייתכן שעד אז הקואליציה תנסה לרכך את חוקי המהפכה המשפטית: על רקע הפרסום ב-N12 ששר המשפטים יריב לוין שוקל להציג מתווה שירכך את אופן בחירת השופטים בישראל - הערב ייפגשו ראשי הקואליציה, ובפגישה ישתתף גם השר עצמו. הוא אמור היה לשאת נאום בשבוע שעבר ולפרוס בו את המתווה המעודכן שלו, אבל הנאום לא התקיים בשל הנסיבות. במקביל, ועדת החוקה מתכנסת הבוקר (ראשון) שתכין שתי הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית.

סיקור שוטף ב-N12

שני החוקים שיעלו היום לדיון הם הצעת החוק שתמנע מבג"ץ לפסול חוקי יסוד, וכן הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים - שיו"ר הוועדה רוטמן אמר שלא תעבור כפי שאושרה בקריאה ראשונה. רוטמן הציע שתי ועדות לבחירת שופטים שיהיו זהות בהרכבן, למעט הרכב השופטים בהתאם לערכאות השונות. לדבריו הוא קיבל את הביקורת שנשמעה בנושא והציע כי לגבי העליון, ההרכב יישאר כמו היום - שלושה שופטי עליון - הנשיא ושני שופטי עליון שיבחרו ע"י חבר שופטיו. לגבי הערכאות הנמוכות - נשיא העליון, נשיא מחוזי שייבחר ע"י נשיאי המחוזי ונשיא שלום שיבחר על ידי נשיאי השלום. "ככל שאנחנו נותנים ליותר אינטרסים ודעות להיות סביב השולחן אנחנו מטייבים את התהליך", אמר.

מה רוטמן מציע?

המשמעות בהצעה של יו"ר הוועדה היא שאופן בחירת שלושת שופטי העליון בוועדה לצורך מינוי לעליון יישאר כמו שהוא כיום. כלומר, נשיא העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטי העליון. לגבי מינוי שופטים למחוזי ולשלום, יהיו חברים בוועדה שלושה שופטים - נשיא בית המשפט העליון, נשיא מחוזי שייבחר על ידי כל נשיאי המחוזי ונשיא שלום שייבחר על ידי כל נשיאי השלום.

הוועדה נפתחה בדברים של היו"ר רוטמן, שקרא לקדם את שתי הצעות החוק הללו כדי "להחזיר את הצדק למערכת המשפט". אחריו דיברה חה"כ קארין אלהרר, שהשיבה לו: "גם אם תעבירו את הצעות החוק האלה, האנשים שחרדים לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית ומאמינים במגילת העצמאות ובערכיה, שמדינת ישראל צריכה להישאר יהודית ודמוקרטית - לא ישתקו. חבל שאתם מובילים אותנו לקרע גדול, חבל שאתם מובילים בריונים לפגוע באחים שלהם. הכל על מזבח השליטה".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, התייחס לשינוי המוצע בוועדה לבחירת שופטים ואמר: "לפי הנוסח המוצע, יגדל המשקל של נבחרי הציבור בוועדה ויקטן המשקל של גורמים שאינם נבחרי ציבור, בראש ובראשונה של נציגי לשגת עורכי הדין... הוועדה החליטה בקריאה ראשונה שנציגי הלשכה לא יהיו חלק מהוועדה, היא יכולה להשתנות ולחזור בה אבל מה שאנחנו רוצים לומר זה שאם חברי לשכת עורכי הדין אינם חברי הוועדה, צריך לראות איך מוודאים שהוועדה יש לה 'אינפוט' מספיק לגבי שיקולים מקצועיים הקשורים באופן התנהלות השופט בבית משפט - מזג שיפוטי, ידע מקצועי - כל הנושאים הקשורים, בוודאי ובוודאי בערכאות נמוכות, אבל גם בבית המשפט העליון שעוסק (גם) בהליכים פליליים, אזרחיים ולא בנושאים חוקתיים-עקרוניים".

רוטמן על בחירת השופטים: יהיו שינויים ממה שאושר בקריאה ראשונה

לאחר דבריו של יועמ"ש הוועדה, היו"ר רוטמן הורה להוציא את חה"כ יוראי להב הרצנו שהמשיך לדבר למרות שלא אישר לו. באופוזיציה אמרו שרוטמן מבצע "סתימת פיות", והיו"ר הורה להוציא את הרצנו שהרים את קולו. "אין לך זכות לסתום לנו את הפה", קראו באופוזיציה בעוד שסדרן ליווה את הרצנו החוצה. חה"כ ולדימיר בליאק עקץ: "ככה זה עובד בוועדות, ככה זה עובד בחקיקה".

רוטמן אמר לחברי האופוזיציה בוועדה: "אני חושב שתגלו שגם ההסדר שמוצע פה בוועדה וגם ההסדר שאני מקווה שבסופו של יום יהיה שם, כבר אמרנו שלפחות בחלק מהמקרים - והודענו על זה גם בשבוע שעבר - הוא יהיה שונה ממה שנמצא עכשיו בקריאה ראשונה. אני חושב שההסדר יביא ליותר איזונים וגם בלמים גם לרשות השופטת וגם לרשויות האחרות".

הרפורמה המשפטית - כל מה שצריך לדעת על תכנית לוין

אמש דיווחנו על הגרסה המרוככת ששר המשפטים לוין שוקל לוועדה לבחירת שופטים: לקואליציה יהיה רוב בוועדה למינוי שופטים, ובמסגרת פעילותה - שלושה שופטים ימונו ברוב רגיל, ושופט רביעי ימונה בהסכמת השופטים בוועדה, או בהסכמת האופוזיציה. מתווה זה אומנם לא מהווה שינוי דרמטי במהפכה המשפטית שיוביל לעצירת את המחאות, אך ייתכן כי הוא מבשר על תחילתה של התגמשות מצד הקואליציה.

הצעת חוק נוספת שתעלה היא זו שתקבע שבג"ץ לא יוכל לדון בחוקי יסוד ולפסול אותם. המשמעות בפועל - אם החוק הזה יעבור - הכנסת תוכל לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" וכך למנוע ביקורת של בית המשפט עליון, כי אין הליך חקיקה מיוחד לחוקי יסוד.

הצעת חוק יסוד: השפיטה קובעת כי כדי לפסול חוק של הכנסת תידרש תמיכה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ ובתנאי שהחוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שקובע מהו הרוב הנדרש לשם שינויה או את התנאים לפגיעה בה או שהחוק לא התקבל בכנסת ברוב הדרוש או במספר הקריאות הדרוש. הכנסת תוכל לחסן כל חוק מפני ביקורת שיפוטית ברוב של 61 ח"כים בשלוש הקריאות. במקרה של פסילת חוק – הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש ולהתגבר על הפסיקה ברוב של 61 ח"כים.