המהפכה המשפטית ממשיכה לדהור קדימה בהובלת הקואליציה, עם שני חוקים נוספים שעברו אמש (שני) בקריאה ראשונה - חוק פסקת ההתגברות וחוק הנבצרות. החוקים, שעברו ברוב של 61 חברי כנסת, הם שניים מסעיפי המהפכה המשפטית של הקואליציה. עד כה אושרו 4 חוקים בקריאה ראשונה.

דוד ביטן ובנימין נתניהו (עיבוד: יונתן זינדל, פלאש/90 )
ח"כ ביטן: "נדבר עם רוטמן ונרכך את הרפורמה"|עיבוד: יונתן זינדל, פלאש/90

במקביל לקידום החקיקה, ממשיכים להישמע בחלקים רבים בציבור קריאות להאט את הקצב ולנסות להגיע למתווה מוסכם. חבר הכנסת דוד ביטן התראיין הבוקר בגלי צה"ל והדגיש כי "מיד אחרי שיסתיימו הקריאות הראשונות, אנחנו, חברי הכנסת של הליכוד, ניכנס לעניין". עוד הבהיר: "נדבר עם רוטמן ונרכך את הרפורמה. אתה רואה מה קורה במדינה, אי אפשר להתעלם. האחריות לניהול המדינה היא שלנו, ולא של האופוזיציה".



חוק פסקת ההתגברות, שעבר אמש בקריאה ראשונה, נועד לאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חוק על ידי בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת. "פסקת ההתגברות היא למעשה מנגנון חוקתי שאמור לאפשר לכנסת לחוקק חוקים שהם על פניו לא חוקתיים", מסביר פרופ' רוזנאי. "אף שהמחוקק מוגבל על ידי חוקי היסוד והוא לא יכול לפגוע בזכויות היסוד בצורה מסוימת, למשל פגיעה שהיא לא מידתית או שהיא לתכלית לא ראויה – עדיין המחוקק יוכל 'להתגבר' על החוקה או על חוקי היסוד, ולחוקק את זה".

התיקון לחוק הנבצרות, שעבר אמש בקריאה ראשונה, אומנם לא נחשב חלק אינטגרלי מהמהפכה המשפטית, אך גם הוא מהווה שינוי משמעותי ביחס בין הממשלה למערכת המשפט. התיקון לחוק נועד לתת מענה למצב שבו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות. החוק אמנם מפרט את הסיבות להכרזה על נבצרות של ראש הממשלה, אך למעשה גם מבטל את האפשרות לביקורת שיפוטית על הבקשה להכרזה על נבצרותו.

הרפורמה המשפטית - כל מה שצריך לדעת על תכנית לוין

החוקים שעברו - ומה צפוי בהמשך: עושים סדר במהפכה המשפטית 

לו"ז החקיקה המעודכן

  • בשעה 14:00 - חוק הסמכויות של בן גביר יחזור לדיון בוועדה המיוחדת
  • בשעה 15:00 - יו"ר ועדת החוקה רוטמן ימשיך בהכנת פרק א' של המהפכה המשפטית לקריאה שניה ושלישית. הדיון צפוי להימשך גם אחרי סוף המליאה בשעות הערב
  • מחר - חוק דרעי יאושר לקריאה ראשונה
  • מחר - חוק המתנות יוכן לקריאה ראשונה
גלי בהרב מיארה, בנימין נתניהו (צילום: פלאש 90)
חוק הנבצרות אושר בקריאה ראשונה|צילום: פלאש 90

פסקת ההתגברות

שלב: עברה קריאה טרומית. אושרה אמש בקריאה ראשונה (יום שני, 14 במרץ)

מה המשמעות? לפי פסקת ההתגברות, הכנסת תוכל "להתגבר" על פסילת חוקים על ידי בג"ץ בהינתן רוב בכנסת. לפי ההצעה, יספיק רוב של 61 ח"כים כדי להעביר חוק, שיהיה חסין מביקורת שיפוטית.

המצב כיום: יש פסקת התגברות של 61 ביחס לחוקים שסותרים את חוק יסוד: חופש העיסוק בלבד.

פסילת חוקי יסוד

ישיבת השבעת הממשלה, מליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
פסקת ההתגברות: ביטול פסילת חוק על ידי בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שלב: עבר בקריאה ראשונה לפני כשבועיים (ביום שלישי, 21 בפברואר)

מה המשמעות? בג"ץ לא יוכל לדון בחוקי יסוד ולפסול אותם. המשמעות היא שהכנסת תוכל לכנות כל חוק בשם "חוק יסוד" ולמנוע ביקורת של בית המשפט, כי אין הליך חקיקה מיוחד לחוקי יסוד.

המצב כיום: בג"ץ מעולם לא פסל בפועל חוק יסוד, אבל אין איסור מפורש על כך והשופטים הכירו באפשרות לעשות זאת במקרים שבהם תיקון לחוק יסוד נועד לשרת צורך זמני ופרסונלי.

שלב: עבר בקריאה ראשונה 21.2.22

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

שלב: עבר בקריאה ראשונה 21.2.22

מה המשמעות? הוועדה תורכב מתשעה חברים עם רוב אוטומטי לקואליציה - שלושה שרים, שלושה חברי כנסת (שניים מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), נשיא ביהמ"ש העליון ושני שופטים בדימוס שיבחר שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון. יספיק רוב רגיל גם כדי למנות שופטים לעליון, כך שלקואליציה תהיה שליטה מוחלטת.

שופטי בג
ההצעה לפסילת חוק יסוד עברה בקריאה ראשונה|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המצב כיום: תשעה חברים - שני שרים, שני חברי כנסת (בדרך כלל אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטי ביהמ"ש העליון שנבחרים באופן פנימי, לא על ידי השר). לאף גוף אין רוב אוטומטי. כדי למנות שופט לעליון נדרש רוב של 7 מתוך 9, לשאר בתי המשפט - רוב רגיל.

פסילת חוקים רגילים

שלב: אושר בוועדת החוקה לקריאה ראשונה, אך טרם עבר לאישור בקריאה ראשונה

מה המשמעות? בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק ברוב של 12 שופטים בהרכב מלא של כל 15 שופטי העליון, ורק אם החוק "סותר בבירור" חוק יסוד.

המצב כיום: מאז המהפכה החוקתית בשנות ה-90 בג"ץ פסל 22 חוקים. נהוג שדיונים עקרוניים מתקיימים בהרכב מורחב, אבל לא מלא. אין כיום דרישה לרוב מיוחד של שופטים, מספיק רוב רגיל.

חוק היועמ"שים

בשונה מיתר חוקי הרפורמה, חוק היועמ"שים טרם קודם ונמצא בימים אלה בדיונים ראשוניים. הצעת החוק נועדה לשנות את חוק יסוד: הממשלה, ולהגדיר מחדש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים במשרדים השונים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה (צילום: רויטרס)
יספיק רוב רגיל גם כדי למנות שופטים לעליון - כך שלקואליציה תהיה שליטה מוחלטת|צילום: רויטרס

אם החוק יעבור במתכונתו המסתמנת, חוות הדעת של היועצים המשפטיים לממשלה ולמשרדי הממשלה לא יהיו מחייבות. כלומר, ראש הממשלה והשרים יוכלו לפעול בניגוד לחוות הדעת של היועצים המשפטיים, ואף לקבוע שעורך דין פרטי ייצג את עמדתם בבית המשפט במקום היועצים. זאת בניגוד למצב הנוכחי, שבו חוות הדעת של היועצים המשפטיים מחייבות את הממשלה - ושהאחראי לייצוג עמדתם בבית המשפט הוא היועץ המשפטי.