ההחלטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה קובי שבתאי להעביר את מפקד מחוז תל אביב עמי אשד מתפקידו הביאו לחיכוך המשמעותי ביותר עד כה בין היועמ"שית גלי בהרב מיארה והקואליציה. אבל אירועי הימים האחרונים הם אולי רק קדימון למה שצפוי לקרות בהמשך הכהונה של השר בן גביר והממשלה, במיוחד אם המהפכה המשפטית תעבור.
ההדחה וההקפאה - סיקור N12
- היועמ"שית הנחתה להקפיא את הדחת מפקד מחוז ת"א: "חשש לחוקיות ההליך"
- השר בן גביר: "היועמ"שית הפכה לשר לביטחון לאומי"
- היועמ"שית הזהירה מפני חוק חסינות לחיילים – הקואליציה דחתה את ההחלטה
בן גביר מעוניין להשפיע על פעילות המשטרה, ובפרט גם בנושא ההפגנות, בזמן שמחאות ענק מתנהלות נגד הממשלה שלו. מה יוכל בן גביר לעשות? ומהם גבולות הכוח?
ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס היום (ראשון) בישיבת הממשלה לנושא, והבהיר כי האחריות על כוחות הביטחון מוטלת במלואה על הממשלה. "בכל דמוקרטיה מתוקנת וחפצתם חיים, הממשלה הנבחרת היא זאת שאחראית על הצבא, על המשטרה, ועל יתר גופי הביטחון. כך זה חייב להיות ואוי לנו אם זה לא יהיה", אמר בפתח הישיבה. "זה לא רק מעוגן בחוק, זה מעוגן בשכל הישר", הוסיף.
"אין אף אחד אחר שיקבע מי יפקד על הגופים הללו, מי יוביל אותם, וכיצד יוביל אותם", המשיך נתניהו בדבריו.
"מישהו אחר, חוץ מהממשלה הנבחרת, יפקד על המאבק נגד איראן? על המאבק נגד הטרור בתוך הארץ? על שמירת החוק והסדר? זה הבסיס של כל דמוקרטיה ושל כל חברה מתוקנת, ואם מערערים את זה, מערערים את עצם קיום הדמוקרטיה".
מדיניות או אופרציה?
השאלה המרכזית בנוגע לסמכויות השר היא אם מדובר בקביעת מדיניות או בניהול מבצעי של אירוע כזה. השר יכול לעצב את מדיניות המשטרה. לצד זאת, המשטרה היא גוף עצמאי בכל מה שקשור לחקירות ספציפיות ולניהול מבצעי של הפגנות ואירועים אחרים.
בהקשר הזה המשטרה שונה מהצבא, והכפיפות של הצבא לשר הביטחון שונה מהכפיפות של המשטרה לשר לביטחון לאומי. אפשר להסביר את ההבדלים בין היתר בכך שבעוד שהצבא מתמודד עם אויבים ועם מי שאינם אזרחי המדינה, עבודת המשטרה נוגעת לזכויות של אזרחים.
בנוסף, ובפרט בסוגיית ההפגנות ובחקירות של אנשי ציבור - לפעילות המשטרה יכולה להיות השפעה על המשחק הדמוקרטי, כך שחשוב לשמור על עצמאותה.
בן גביר טוען שההוראות שלו בנוגע להפגנות הן חלק מסמכותו כשר שקובע מדיניות. כלומר, הוא דורש "יחס שווה" למפגינים מקבוצות שונות, ומבקש מהמשטרה למנוע חסימת כבישים באופן כללי. עם זאת, הדרישות של בן גביר בהקשר הנוכחי עסקו גם בהתנהלות המשטרה מול ההפגנות הספציפיות.
הקואליציה מתכוונת להעביר את החלק השני של מה שכונה "חוק בן גביר", שנועד להגביר את השליטה של השר במשטרה. נכון לעכשיו, עבר רק החלק הראשון של החוק - ועל פניו לא נראה שהמצב השתנה משמעותית בהקשר הזה - כלומר השר יכול להשפיע בעיקר בנוגע למדיניות.
מינויים
אחד התפקידים המרכזיים שהשר מעורב בהם הוא מינוי בכירים במשטרה. גם סבבי מינויים של בכירים, שנעשים בדרך כלל בהמלצת המפכ"ל, מאושרים על ידי השר. כך היה גם במקרה של ניצב עמי אשד. כלומר, עצם המינוי וגם ההדחה נמצא בסמכותו של השר, והמערכת המשפטית לא נוטה להתערב בדרך כלל.
לכן, גם בהקשר הנוכחי השאלה היא לא אם בן גביר חרג מסמכותו, כלומר אם הוא קיבל החלטה במינוי שאסור לו לעסוק בו. היועצת המשפטית לממשלה אמנם טרם הוציאה החלטה מפורטת, אבל כבר במכתב הקצר שמסרה לבן גביר לגבי הקפאת ההדחה - נראה כי הבעיה המרכזית הייתה עיתוי ההדחה. הסבר אפשרי לכך הוא שבן גביר אמנם לא חרג מסמכותו, אבל ההחלטה הספציפית והעיתוי שלה - נגועים בשיקולים זרים.
השר והיועמ"שית
בעקבות החלטת בן גביר, היועמ"שית הורתה להקפיא את ההדחה עד לבחינת הדברים. בינתיים נראה שבן גביר והמפכ"ל חזרו בהם בנוגע לעיתוי המהלך, והודיעו שהסבב ייערך רק לאחר חודש רמדאן. עם זאת, בן גביר טען ב"פגוש את העיתונות" שהוא בוחן את חוקיות ההחלטה. בנוסף, היועצת המשפטית לממשלה טרם חוותה את דעתה בנוגע להדחה עצמה.
לא נקבל אלימות נגד שוטרים, חסימות כבישים והפרה בוטה של חוקי המדינה.
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) March 1, 2023
זכות ההפגנה אינה הזכות לאנרכיה.
אני נותן גיבוי מלא לשר לביטחון לאומי בן גביר, למפכ״ל המשטרה ולשוטרי משטרת ישראל, שפועלים נגד מפרי חוק שמשבשים את שגרת החיים של אזרחי ישראל.
נכון להיום, באופן כללי, הנחיות היועצת המשפטית לממשלה מחייבות את הממשלה. כלומר, בן גביר אינו יכול לפעול בניגוד לחוות דעתה המשפטית. גם את הנושא הזה הקואליציה מבקשת לשנות במסגרת המהפכה המשפטית.