אתה עדיין מאמין שלתאגיד שידור ציבורי אין מקום במדינת ישראל?
"מבחינתי אין צורך בו, אבל אני לא נגד. שר המשפטים יריב לוין וראשי הקואליציה החליטו שהיום אנו ממקדים את כל האנרגיה והמשאבים שלנו בנושא הרפורמה המשפטית. לכן נאמר לי להוריד את זה מהפרק כי זו חזית מיותרת נכון לעכשיו. נבחן את הנושא בהמשך - כרגע זה לא על השולחן".
"התאגיד היום הופך להיות עוד קול, כינור שני, במקהלת התעמולה שאנחנו שומעים בערוצים האחרים. החדשות והאקטואליה בתאגיד לא עומדות בדרישות החוק; חוק השידור הציבורי אומר שיש להכניס מגוון דעות - לא מגוון צבעים. לשידור הציבורי נכנסו לאחרונה עוד דעות שונות, כמו אילה חסון, כדי להכניס עוד מגוון לערוץ".
"אם היו עשר אילה חסון - היית שקט?"
"אם היה מגוון הייתי שקט. לא רואים בערוצים 11, 12 ו-13 כמעט שום קול שמייצג 64 מנדטים בממשלה. אין קול שמייצג את החרדים, אין קול שמייצג את הליכודניקים. אם יש עיתונאים שתופסים עמדה לצד אחד, צריך עיתונאים שיתפסו צד נוסף".
"ערוץ 14 הוא ערוץ טוב שנותן קול חדש ושונה. יכול להיות שהוא מוטה - אני לא רוצה להחליט מי מוטה. אני רוצה גיוון. ערוץ 14 הוא הגיוון כי אתם כולכם מדברים בקול אחד".
מי מחליט אם השידור מוטה?
"יש אנשי מקצוע וצריך להבדיל בין שידור ציבורי לבין השוק החופשי. בשוק החופשי אני לא רוצה בכלל להתערב בתוכן. שידור ציבורי הוא פרדוקס - זהו שידור שמושקע בו קרוב למיליארד שקל - ויש לפקח על כסף ציבורי. אני משתמש בכלים שעומדים לרשותי כמו מינוי יו"ר ועדת איתור במטרה להכניס מגוון".
תחרות היא נשמת אפה של התקשורת, ויש גם מי שמנצח בתחרות. הציבור שופט אותנו - הרי יש לו שלט ביד.
"לא מספיק - 12 ו-13 שולטים בועדת המידרוג. זו ועדה פרטית ואני לא נוגע בה. אני רוצה להשתמש בטכנולוגיות חדשות ובמידע שאני יכול לשאוב מכל הפלטפורמות ולהנגיש אותו לציבור. היום למשל, אף אחד לא יודעים לאיזה משפחות נותנים את המודדים. יש לי חשש שהרייטינג מוטה ויש יסוד סביר לחשש הזה כי מי שמנהל את הרייטינג הוא מי שהכי מרוויח מהתוצאות שלו".
אתה פותח לגמרי את שוק החדשות, ואנחנו בעד תחרות.
"השגנו תקציב של עשרות מיליונים בתחום החדשות והאקטואליה, ואנחנו רוצים לפתוח סוג של 'קול קורא' - עובדים על הנושא הזה וקובעים את הקריטיריונים. הכסף יינתן לפי קריטריונים שייקבעו, כמו מגוון. אני לא אמון על קביעת הקריטריונים - יש צוות שאמון על כך. אני רוצה תוכניות חדשות ואקטואליה מגוונות".
"כשיעשו עבודת מטה ויגידו לי מה ההצעה - נשב ונחליט. אני לא בא עם רוח הקודש ואומר זה מה שצריך לעשות. יש מדיניות של מגוון - עידוד חדשות ואקטואליה שונים. תוכנית כמו אופירה וברקו היא בוטה ומטנפת ליכודניקים. אלה לא שידורים שהציבור שלי בא בהם לידי ביטוי. יש לי חשש סביר שקיימת הטיה".
מה הקשר שלך לתקשורת?
"אני לא צופה בטלויזיה. גדלתי במשפחה תורנית ללא טלויזיה בבית. באתי כדי לתקן את הבנקים בכלל".
עד כמה אתה בקשר עם יאיר נתניהו?
"אני מקבל הודעות ממאות אנשים ומדי פעם גם ממנו. אנחנו מכרים. לא דיברתי איתו לפני כן. היחידים שמעורבים הוא ראש הממשלה ויריב לוין".
המהפכה המשפטית עוברת - כל החוקים עוברים. אך נראית המדינה האידיאלית שלך ביום שאחרי המהפכה?
"בעיניי זו לא מהפכה. בעיניי מדובר בהחזרת המצב לקדמותו, למה שהיה לפני 30 שנה. מה שהיה - ימשיך להתקיים. בלי נישואים בזום, בלי בג"ץ שקובע מדיניות".
הרפורמה גובה מחיר כבד מבחינה כלכלית, מבחינה תדמיתית - מדוע היא כל כך משמעותית?
"בג"ץ לא יוכל לקבוע מדיניות. מי שיגן על המיעוט הם נבחרי הציבור. אני סומך יותר על 61 חברי כנסת שיגנו על המיעוט ולא יעבירו חקיקה פוגענית או רומסת זכויות, מאשר על תשעה שופטים. אני סומך הרבה יותר על נבחרי ציבור שעומדים לביקורת ציבורית, שהציבור בוחר אותם כל כמה שנים בקלפי, מאשר על חבורה של שופטים שיכולה לעשות כל מה שהיא רוצה. נבחר שופטים ימנים שמרנים.".
מה עם זכויות הלהט"בים?
"אני מתנגד למצעד גאווה, שמתריס נגד ערכי מדינת ישראל. יחד עם זאת, אנחנו מדינה דמוקרטית ומי שרוצה לעשות את זה, יכול. קהילת הלה"טב צריכים לסמוך על נבחרי ציבור שנבחרו".
מה בנוגע לחוף נפרד?
"צריכים לתת שירות לכל האזרחים. אם יש ציבור שצורך - צריך לאפשר לו. אנחנו מדינה יהודית דמוקרטית".
מה עם פסקת ההתגברות?
"אם בג"ץ יפסול את החוק, אנחנו לא נקשיב להם. תקום ועדה לבחירת שופטים שתעשה את מה שחוק היסוד אומר. אנחנו מדינת חוק".
הרפורמה תעבור?
"בוודאי. אנחנו מאוד מקווים שתהיה הידברות ושנוכל להגיע לדברים בקונצנזוס יותר רחב. בינתיים אין להו יד מושטת בצד השני".
מה תהיה עמדתך במקרה שפסקת ההתגברות עם יותר מ-61?
"במקרה כזה לא אוכל להצביע בעד".