יו"ר ש"ס אריה דרעי סיפק אתמול (שבת) לא מעט כותרות משפטיות בריאיון ל"פגוש את העיתונות", בין היתר הבטיח דרעי לבטל את עילת הסבירות. נעזרנו בד"ר אדם שנער, מומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת רייכמן, כדי להבין את המשמעות של ההצעה, ההשלכות שלה - והאם זה בכלל אפשרי. "אם יצליח, יש לזה פוטנציאל דרמטי", הסביר והוסיף: "יכולה להיות לזה השפעה רוחבית על הרבה מאוד תיקים".

בחירות 2022 - סיקור נרחב ב-N12:

"עילת הסבירות זו בעצם עילה מהמשפט המנהלי, שמשמשת את בית המשפט כדי להעביר ביקורת על האופן שבו הרשות המנהלית הפעילה שיקול דעת", הסביר ד"ר שנער. "הרשות המנהלית זה בגדול כל דבר שהוא לא הכנסת או בית משפט. זה משרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, רשות הטבע והגנים... כל רשות מנהלית בישראל מקבלת החלטות ועל החלטות כאלה יש ביקורת שיפוטית בדרך כלל, למשל אם ההחלטה היא מפלה, אם ההחלטה התקבלה משיקולים זרים, אם ההליך שקדם לה היה תקין. אז עילת הסבירות היא עוד עילה בשרשרת שהרגע מניתי".

אריה דרעי (צילום: החדשות 12)
יו"ר ש"ס אריה דרעי|צילום: החדשות 12

"עילת הסבירות קיימת בישראל המון שנים, עשורים רבים", המשיך. "בשנות ה-50, ה-60 וה-70, לבית המשפט הייתה את עילת הסבירות, אבל המובן של עילת הסבירות אז היה שאם התוצאה היא ממש שרירותית או אבסורדית בצורה קיצונית - אז זה נורא לא סביר".

ד"ר שנער ציין שהמובן של עילת הסביר השתנה בצורה דרמטית בתחילת שנות ה-80. "מי שתרם הכי הרבה לשינוי של העילה היה השופט, לימים הנשיא, אהרן ברק", הסביר. "הוא אמר שסבירות זה לא רק שרירותיות או תוצאה אבסורדית ולא מתקבלת על הדעת. סבירות זה גם כאשר הרשות המנהלית העניקה משקל לא נכון לשיקולים שמתחרים. כלומר, היא איזנה בין השיקולים בצורה לא נכונה. נגיד הרשות המנהלית צריכה לקבל החלטה. משיקולי יעילות ההחלטה יכולה להיות X, ומשיקולי צדק ההחלטה יכולה להיות Y. אם הרשות המנהלית נתנה 20 אחוז משקל לשיקולי צדק ורק 80 אחוז ליעילות, אז זה יכול להיות לא סביר".

 בחירות 2022 - הזירה הפוליטית

"יש מתחם של סבירות", הוסיף ד"ר שנער. "כלומר זה לא שיש רק החלטה אחת שהיא סבירה. בדרך כלל יהיו כמה החלטות שהן סבירות, ואם תהיה סטייה קיצונית מאותו מתחם של סבירות. אם הרשות לא שקלה משהו חשוב או אם היא העניקה משקל מופרז למשהו - אז זה יכול להיפסל כלא סביר".

"זה הרבה יותר רחב מהסיפור של דרעי"

לדרעי עצמו יש גם רומן לא קצר סביב עילת הסבירות. "בזמנו כאשר המינוי של דרעי לשר הפנים עמד על הפרק, אחרי שהוא כבר ריצה את עונשו והשתחרר, הייתה עתירה לבג"ץ, שאמרו 'זה לא סביר למנות אדם כזה לתפקיד של שר אחרי שהוא הורשע בעבירת שוחד שהיו קשורות עם אותו תפקיד שרוצים למנות אותו אליו, שר הפנים'", הזכיר ד"ר שנער. "במסגרת עילת הסבירות בית המשפט ניתח אם סביר או לא סביר ואנחנו יודעים שהוא לא מנע את המינוי לשר".

לפי החוק, בג
בית המשפט העליון, ארכיון|צילום: נתי שוחט, פלאש 90, חדשות

"המקרה כאן הוא הרבה יותר רחב מהסיפור של אריה דרעי", הוא הדגיש. "עילת הסבירות בעצם מאפשרת לבית משפט לבקר באופן מהותי כל החלטה של רשויות המנהל. לא רק אם ההליך היה לא תקין, אלא גם אם התוצאה. יש הרבה מאוד שאלות. קודם כל איך בית המשפט יודע איזה משקל כל שיקול צריך לקבל? כשבית המשפט אומר 'אני לא בא ומתערב רק בהליך אלא גם בתוצאה עצמה כי אני חושב שיותר משקל היה צריך לתת לשיקול מסוים', אז הטענה כלפי בית המשפט היא שהוא בעצם מחליף את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו שלו".

"עילת הסבירות קשורה לאיזו טענה לאקטיביזם שיפוטי שהוא גדול בהרבה אולי אפילו מהיכולת של בית המשפט לפסול חוקים", הסביר. "בית המשפט בקושי פוסל חוקים, אבל עכשיו מאות אלפי החלטות מנהליות שמתקבלות על ידי כל רשות מנהלית בארץ כפופה לאיזו עילה שלא ברור מה התוכן שלה, יש מחלוקות - הרי משהו שנראה לאדם אחד סביר, נראה לאדם אחר לא סביר. אז אין לך איזו אמת מידת שבאמצעותה אתה יכול לגשר בין העמדות המתחרות".

איך אפשר לבטל את עילת הסבירות?

עוד אמר ד"ר שנער כי "עילת הסבירות, כמו כמעט כל המשפט המנהלי בישראל היא תוצר של הפסיקה ולא של החקיקה, אבל אין שום מניעה להתערב בו. הרי המחוקק קובע. אז המחוקק יכול להגיד את זה באופן כללי, או שהוא יכול להגיד את זה בחקיקה ספציפית. הוא יכול לנסח חוק שאומר מהן עילות הביקורת במשפט המנהלי. אז אפשר עקרונית לחוקק את זה, אין מניעה".

"עילת הסבירות מעוררת בעיות, צריך לחשוב טוב-טוב מתי משתמשים בה", הוא הוסיף. "הבעיה היא שהיום אנחנו משתמשים בעילת הסבירות על הכול. אז אנחנו נשתמש למשל בעילת הסבירות כדי לבחון אם ההחלטה של ביטוח לאומי בסניף בטבריה היא סבירה, אבל אנחנו גם נשתמש בעילה הזאת בשאלה אם ראש ממשלה צריך לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום. תסכים איתי שאלה שני דברים שונים לגמרי".

ד
ד"ר אדם שנער|צילום: איל תגר

"יש קשיים אובייקטיביים לקבוע מה המשקל הראוי שכל שיקול צריך לקבל", טען ד"ר שנער. "שופטים הרי הם לא מומחים להכול. נגיד עיריית חיפה מחליטה להקים אצטדיון כלשהו בשכונה כלשהי. התושבים לא רוצים. איך בית המשפט ידע איך עיריית חיפה איזנה נכון בין האינטרסים של התושבים, האינטרסים של העיר, שיקולי חנייה, אינטרסים של איכות סביבה. זה מאוד קשה. השאלה הבאה - מי שאחראי פה זו עיריית חיפה ואם היא מקבלת החלטה לא נכונה אז אולי הדרך הנכונה היא לתת לה לקבל החלטה לא נכונה והבוחרים יעיפו את הנבחרים בבחירות הבאות. כשבית המשפט מקבל את ההחלטה הזאת, אי אפשר לפטר את השופטים".

"אני חושב שיש הרבה בעיות עם העילה הזאת, ויכול להיות שהבעיות האלה יפתרו אם ישמשו בה בצורה יותר נכונה", ציין שנער. "אם יפרידו בין סוגי מקרים שונים, אם ינסו להתוות כללים יותר ברורים לאופן ההפעלה שלה. כרגע אני לא אגיד שזה שדה פרוץ לחלוטין, אבל זה מספיק עמום".

"פוטנציאל דרמטי"

"אם זה יקרה ועילת הסבירות תבוטל, בוודאי שיכולות להיות השלכות משמעותיות", הדגיש ד"ר שנער. "עכשיו זאת שאלה - קודם כל אופציה אחת שאני לחלוטין לא שולל אותה, היא שעילת הסבירות תבוטל בחקיקה, אבל שזה לא ישנה. למה? כי בית משפט ימצא דרך אחרת לעשות את אותו דבר. למשל, יגיד אוקיי זה לא סבירות, אני עכשיו עכשיו בוחן ב'מידתיות'".

"זה מאוד תלוי כמובן מה החוק שדרעי רוצה לנסח", הבהיר. "הכול תלוי במה הוא ינסח. אני אצטרך לראות איך הוא מתכוון לעשות את זה. לא מספיק שהוא יגיד 'אני הולך לבטל את עילת הסבירות'. תגיד לי מה יגיד החוק, על מה החוק יאסור, ואם תראה לי שהחוק יאסור על X, Y, Z, אני אראה איך ככל הנראה בית המשפט יכול לעקוף את זה ב-G וב-F. זו אופציה אחת, שזה לא ישנה בכלל, כי בית המשפט ימצא דרכים אחרות".

אריה דרעי, ש
יו"ר ש"ס אריה דרעי, ארכיון|צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש/90

"אבל, אם זה כן יצליח, בהנחה שזה יצליח והשופטים יבינו את המסר ולא יעשו משהו מקביל או חופף, אז כמובן שזה יבטל עילת ביקורת מאוד מרכזית, שגם הפכה להיות מאוד מרכזית במשפט המנהלי בארבעה עשורים האחרונים", הסביר. "אז יש לזה פוטנציאל דרמטי. למשל פסק דין כמו של דרעי והתנועה לאיכות השלטון שהכריח את רבין לפטר את דרעי, לכאורה בלי עילת הסבירות לא יוכל להתקיים. פסק דין שמורה למועצה בכפר ורדים לבנות מקווה, לכאורה לא יכול להתקיים". 

ד"ר שנער סיכם: "ברור שיכולה להיות לזה השפעה רוחבית על הרבה מאוד מקרים, אבל כדי לדעת איזו השפעה תהיה לזה, אם בכלל, צריך לראות איך זה ייראה בפועל, כלומר מה תהיה ההוראה אם וכאשר היא תחוקק".