משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם את הדוחות העוסקים בשתי תקופות בחירות לכנסת ה-21 וה-22 והתקופות השוטפות של הכנסת. בין היתר עלה כי מפלגות רבות נמצאות בגירעון, מימון נשלל מהליכוד בעקבות אירועי הליכודיאדה והלאומיאדה, בוגי יעלון השתמש בתרומות בניגוד לחוק, ובל"ד השתמשו בכספי ציבור למימון קייטנת ילדים.
דגל התורה, מרצ ותע"ל חרגו במאות אלפי שקלים
22 סיעות, שהתמודדו במסגרת 14 רשימות מועמדים לבחירות לכנסת ה-21, הגישו את דיווחיהן למשרד מבקר המדינה וזכאיות למימון ממלכתי. עם זאת, בביקורת עלה כי מתוך 22 הסיעות, ל-3 לא ניתן דוח חיובי: דגל התורה, מרצ ותע"ל. כל השלוש חרגו מתקרת ההוצאות בכמה מאות אלפי שקלים.
הוצאות הסיעות בכנסת זו עמדו על 288.6 מיליון ש"ח, כאשר סכום הוצאות הפרסום עמד על 130.7 מיליון ש"ח. מדוח הביקורת עולה כי הסך המצטבר של הגרעונות עומד על כ- 96 מיליון ש"ח, כאשר חמש הסיעות עם הגרעונות הגבוהים ביותר הינן: הליכוד עם גירעון של כ-20.9 מיליון ש"ח, העבודה עם כ-13.4 מיליון ש"ח, כולנו עם כ-11.2 מיליון ש"ח, הימין החדש עם כ-8.5 מיליון ש"ח, ש"ס עם כ-7.5 מיליון ש"ח.
בעקבות הליכודיאדה: שלילת יתרת המימון מהליכוד
דוח זה עוסק בביקורת החשבונות השוטפים של 16 הסיעות בכנסת ה-20 שקיבלו מימון ממלכתי לכיסוי הוצאותיהן השוטפות. לשתיים מהסיעות לא ניתן דוח חיובי: מרצ והליכוד.
במרצ קיבלו אזהרה בלבד, בשל שיעור חריגה מזערי מתקרת ההוצאה, ובנוגע לליכוד - מבקר המדינה קבע כי תישלל מהסיעה יתרת המימון בסך של 50 אלף ש"ח בשל אירועי הלאומיאדה – שהיו מוכרים בשנים קודמות בשם "הליכודיאדה". גם האירועים הקודמים נידונו בדוחות ביקורת, ועלה כי מדובר באירוע שיש לו קשר ישיר למפלגה ולחברי המפלגה עם כיסוי תקשורתי רחב שהמפלגה מרוויחה ממנו - מבלי שהיא נושאת בשום הוצאה בגינו. האירוע מותג מחדש עם שם אחר, אך הבעייתיות נותרה בעינה – ולכן קבע המבקר כי על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב בנוגע להשתתפות אקטיבית של חברי הסיעה ונבחריה באירוע ובנוגע למסרים המועברים במהלכו. בגין האירוע הזה נשלל מהסיעה סכום של 50 אלף ש"ח.
הכנסת ה-22
בביקורת עלה כי ל- 13 מהסיעות ניתן דוח חיובי ואילו ל-7 סיעות לא ניתן דוח חיובי. מבקר המדינה קבע בעניינן כי תישלל מהן יתרת המימון בסך מצטבר של 980 אלף ש"ח. בין היתר, נמצא כי סיעת "העצמאות" קיבלה ערבויות כבטחון לקבלת הלוואות. מכיוון שלא יכלה להחזיר את ההלוואות – כי לא נכנסה לכנסת – הערבויות, שהיו בסכומים גבוהים מאוד, חולטו. חילוט הערבויות הינו בגדר תרומה שאינה עומדת בגבולות החוק, ולכן הוחלט לשלול מהסיעה סכום של 200 אלף ש"ח.
מפלגתו של גנץ התנהלה בניגוד להנחיות
דוח זה עוסק בביקורת החשבונות השוטפים של 18 הסיעות בכנסת ה-21 שקיבלו מימון ממלכתי לכיסוי הוצאותיהן השוטפות. לשתיים מהסיעות לא ניתן דו"ח חיובי: חוסן ישראל ובל"ד.
חוסן ישראל - מבקר המדינה קבע כי תישלל מהסיעה יתרת המימון בסך של 50 אלף ש"ח, מפני שהסיעה ניהלה את חשבונותיה שלא לפי הנחיות מבקר המדינה.
בל"ד - מבקר המדינה קבע כי תישלל ממנה יתרת המימון בסך של 20 אלף ש"ח, מפני שסיעת בל"ד כללה בחשבונותיה הוצאות עבור הפעלת קייטנה לילדים. הנושא כבר נדון בהרחבה בדוחות קודמים ונקבע בהם כי בעצם הסבסוד של הקייטנה יש הטבה כספית ישירה למשפחות המשתתפים - והדבר אינו חוקי ולא אמור להיות ממומן בידי כספי ציבור.
יעלון השתמש בתרומות בניגוד לחוק
משה יעלון הודיע שיתמודד לכנסת ופתח עמותה בשם "העמותה למנהיגות אחרת" ששימשה פלטפורמה לפעילותו הפוליטית. לפי החוק, שינה תקופה המוגדרת "תקופת הסדר" עליה חלים כללים שונים האוסרים על שימוש בכספים מאותה עמותה. בבדיקת המבקר עלה עי תרומות שקיבל המתמודד באמצעות העמותה לפני תקופת ההסדר, שימשו למימון הגרעון אליו נקלע בתקופת ההסדר – והדבר מנוגד לחוק. המבקר קבע כי בוגי פעל שלא בהתאם להוראות החוק, וכי עליו להעביר לאוצר המדינה 50 אלף ש"ח.
ממפלגת תל״ם נמסר בתגובה: "כל פעולות ״העמותה למנהיגות אחרת״ נעשו בליווי משפטי מקצועי צמוד ובהתאם לחוק. בהעדר הנחיה מפורשת בחוק, נדרש מבקר המדינה לפרשנות מאוחרת ותקדימית, לפיה פעולה טכנית - אחת מני רבות - לא בוצעה בהתאם לנדרש, ולפיכך הושת קנס סימלי על המתמודד (יו״ר העמותה לשעבר). בשל הרצון לחסוך כספי ציבור ומתוך הכבוד למוסד המבקר הוחלט לשלם את הקנס במלואו ובאופן מיידי, ולא לערער עליו".
מערכת הבחירות ברשתות החברתיות
במסגרת הביקורת קיים משרד מבקר המדינה מחקר שמטרתו איתור וניתוח של פעילות רשמית ולא רשמית ברשתות החברתיות המשמשת לקידום של הסיעות והרשימות המתמודדות בבחירות. המחקר העלה כי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת התקיימה פעילות תעמולתית ברשתות החברתיות עבור הסיעות והרשימות שלהלן: העבודה, ישראל ביתנו, כולנו, ש"ס, הימין החדש, איחוד מפלגות הימין, הליכוד, זהות וכחול לבן.
במחקר עלו אינדיקציות לכך שבוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר ובאמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים. ממצאי המחקר הובאו לידיעת הסיעות והרשימות וכולן הכחישו את הדברים. המבקר אנגלמן ציין כי על המחוקק לפעול להסדרה של הכללים והמגבלות החלים על פרסומי תעמולה באינטרנט וברשתות החברתיות ולקבוע דרכי אכיפה בעניין, לרבות הטלת סנקציות על הפרת הוראות החוק בנושא.