החרדים לא סתם לא מתרגשים מהאיומים בסנקציות: ימי משבר הקורונה הם ימים מאתגרים לשותפות הפוליטית של ראש הממשלה נתניהו והמפלגות החרדיות. פתיחת מוסדות החינוך החרדיים בניגוד להנחיות הובילה לתגובות נזעמות בציבור, והצהרתו של נתניהו לפיה לא באמת ניתן לאכוף את סגירתם, היא למעשה כניעה לדרישות החרדים. המצב עלול להוביל להתחזקות של יריבים פוליטיים שמנסים להשיג תמיכה מהציבור המתוסכל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אלא שנתניהו ושותפיו החרדים פועלים בימים אלה באופן מתואם, כדי לנסות ולצמצם את הנזקים עבורם בציבור עד כמה שניתן. הצדדים הסכימו למעשה לקיים מעין מצג שווא של נקיטת פעולות קשוחות נגד מפרי הנחיות במגזר, כשבפועל - כל מהלך שגורמי האכיפה ינקטו בו מתואם מאחורי הקלעים.
בין לשכת נתניהו ללשכות הח"כים החרדים יש הסכמה שקטה לפיה ייעשה שימוש ברטוריקה נוקשה כלפי החרדים כלפי חוץ, אך מאחורי הקלעים קיים תיאום מלא של כל המהלכים. העיקרון המוביל הוא שלא ייעשה דבר שלא יהיה על דעת החרדים, זאת כדי לשמור על הבלוק של הליכוד והחרדים - הכוח הפוליטי המשמעותי האחרון שנותר לנתניהו.
תיאום מהלכים בין נתניהו לחרדים מחזק את התחושה הברורה בציבור לפיה ההחלטות במשבר הקורונה מתקבלות בהתאם לשיקולים פוליטיים. בסקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע בשיתוף iPanel עבור חדשות 12 בתחילת השבוע, 63% מהמשיבים אמרו שהיציאה מהסגר מתנהלת בעיקר על פי שיקולים פוליטיים ורק 26% סבורים שהיציאה מתנהלת בעיקר על פי שיקולים מקצועיים. 59% מהנשאלים סבורים שעקב כך שהשיקולים הם כאלה ושלא מתקבלות החלטות מקצועיות באמת, היציאה מהסגר לא תצליח ונגיע לסגר שלישי.