השרים דנו בהקלות נוספות על המשק, הסוחרים מחו ברחובות: קבינט הקורונה כונס הבוקר (חמישי) ודן בחידוש הלימודים בתחילת השבוע הבא ובשלב הראשון של פתיחת בתי עסק. במקביל לדיון, סוחרים הבעירו חפצים וסחורה בלב דרך יפו-תל אביב במחאה על הסגירה הממושכת של העסקים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"זה מצב דבילי. אם תבוא לפה בכל יום רגיל - יש פה בחנות 2 אנשים וגג 10 ביום שלם. למה לסגור? זה להרוס את כל גלגל הכלכלה, מהיצרן, לספקים ולחנויות. אם זה יימשך ככה, תוך חודש לא יהיה פה אף אחד. ביבי וכ"ץ אומרים שהם בעד ואדלשטיין לא. הם משחקים משחקים".
"חודש וחצי ממשלת ישראל מורחת את העוסקים במסחר ובעלי חנויות הרחוב", אמר נשיא ארגון העצמאים להב, עו"ד רועי כהן. "חודש וחצי ללא פרנסה וללא יכולת לשלם את ההוצאות, ההלוואות, הצ'קים החוזרים והתחושה היא שהמצב - כפי שקרה היום - יוצא מכלל שליטה".
"עשרות אלפי אנשים רואים את מפעל החיים שלהם מתמוטט לנגד עיניהם, ומה בדיוק הממשלה מצפה מהם? לשבת ולראות איך העסק שלהם קורס? הם נלחמים על הפרנסה שלהם ועל הזכות לפרנס את משפחתם בכבוד.
לא ייתכן ששר הבריאות ינהל מאבקי כוחות פוליטיים על גבם של בעלי החנויות והמסחר, ובכך דוחק את האנשים לתגובות קיצוניות כי הם מרגישים שאין להם יותר מה להפסיד. זה משחק מסוכן באש".
"כמו בפעמים הקודמות, גם היום אנחנו דורשים מקבינט הקורונה בכל תוקף לאמץ את מודל תוכנית הרמזור בערים ירוקות, ולאפשר את החזרת המסחר", אמר. "כל החלטה אחרת מלבד לאפשר פתיחה בערים הירוקות תביא לקריסה של אלפי עסקים, שלא יוכלו לשרוד שבועיים נוספים של סגר".
הדיון בקבינט הקורונה: "איבדנו את הציבור כי פתחנו, פתחנו ופתחנו"
11:58: השרה מירב כהן: "אני מסכימה שהחינוך צריך להיות בצד. כדי לעשות דאבל צ'ק בטבלה הזו יש לעשות קטגוריות וקו מנחה משותף. מקומות גדולים, מקומות פתוחים, מקומות עם מסיכות, מקומות רחבים. לכל דבר יהיה רציונל. כשנעשה את הקטגוריות יהיה להן היגיון פנימי. אני חושבת שכשאני מסתכלת על הדוגמאות, למשל - משחק כדורגל בטדי (כדוגמה) - אפשר לקבוע שזה בחוץ עם יכולת בדיקה. איך יכול להיות שזה מגיע בשלב האחרון אחרי הקניון?".
"איך יכול להיות שקניון הוא בהתקהלות גדולה במקום סגור הוא לפני הכדורגל? במשחק כדורגל יש מקומות מסומנים, יודעים מי נכנס, אפשר לסגור חלק מהמקומות, זה בשטח פתוח, אפשר לחייב עטיית מסכה. לא הגיוני שביקור במקום סגור מגיע לפני ביקור באירוע ספורט במקום פתוח. זו הנקודה שבה נפלנו קודם. שם הציבור איבד את האמון שלנו".
נתניהו: "יש לי חדשות בשבילך. לא שם נפלנו. נפלנו כי פתחנו ופתחנו ופתחנו. נראה היה שהכל בסדר ותמיד רצינו לפתוח עוד. תמיד יהיו סתירות".
השרה כהן: "אז בואו נסדר כמה שניתן".
נתניהו: "הכול ספינים של תקשורת. אין דרך ליישר את זה. יש פה המון סתירות אבל אנחנו איבדנו את הציבור כי פתחנו ופתחנו ופתחנו כי אמרנו "איך יכול להיות שאין את זה?".לוגית את צודקת. אם ההצדקה היא רק הקריטריון הנצפה היא בסדר. התוספת של הדלתות יוצרת מצב של העמסת יתר וזה נשבר. אין דרך לעבוד רק לפי קריטריונים שווים. זה יהפוך לעומס יתר ויראלי על המערכת. איו קו ישר בעץ המעוקל של החברה. לא נוכל לחתוך את זה בצורה כזו. אם אנחנו לא נעמוד מאחורי מה שנעשה אין לנו שום סיכוי לקבל את אמון הציבור".
השרה כהן: "אני מבינה. אבל בואו נעשה דאבל צ'ק. זה לא יהיה מושלם אבל שווה שניישב את הסתירות האלה. חושבת שיש מקום פה לבדיקה".
נתניהו: "עד אחר הצוהריים יעשו את הבדיקה הזו. הם ידונו מחדש. העיקרון שמדבר על השוואה רוחבית מבטיח כישלון".
השרה כהן: "אני מבינה, לא יהיה פה מושלם".
11:55: ראש הממשלה נתניהו מציע שהשלב הבא שעליו יוחלט ייארך שבועיים וחצי
11:42: אדלשטיין: "אני מצד אחד מאוד שמח ובהתחלה הגבתי לחינוך כמתווה נפרד. עכשיו אני שמח שאפשר לראות את הדברים בצורה יותר טובה. כל עוד שיגידו במשרד שמבחינה סכנה בריאותית זה שלבים שווים אז מבחינתי יכולים להתחיל בכל שכבה. אי אפשר שנחליט על כל השלבים ואז נצרף את החינוך. זה למלא את הכוס עד הסוף ולמזוג לה עוד. אנחנו צריכים לקבל החלטה, לא נוכל לנתק בין הדברים, נקבל את ההחלטות ביחד. אני לא הייתי מציע להוסיף שום דבר במסחר. אם יתעקשו - יהיה צריך לחשוב מחדש על לינה כפרית ודברים נוספים".
11:34: השר שי: "למדנו מהסגר הקודם שיש מדדים, הפחד שלנו שלא נעמוד בהחלטות של עצמנו. אם קבענו - יש מדדים שעומדים בהם. תמיד נוכל לעקוב ואפשר לעצור בין שלב לשלב. הנושא של ששת השלבים נכון וחשוב, אני לא מתחמק, אנחנו צריכים לפתוח את המסחר בשבוע הבא, זה גם ישפיע על שלבים אחרים. אם פתחנו יותר מדי, נתמודד עם התוצאות. חייבים לפתוח את המשק ולעשות את הדברים. אני בעד המסחר ובתי התפילה בשלב הזה".
"מערכת החינוך בישראל סגורה מ-18.9, מדובר על שישה שבועות אחורה והמתווה שהוצע ל-ז'-י"ב זה עוד עשרה שבועות. אנחנו מדברים על חודשים שמערכת החינוך ברובה סגורה. חשוב שנבין את זה. יכול להיות גם שלא נוכל לעבור בשלבים, אז יש סיכוי שמערכת החינוך לא תהיה פתוחה כל השנה. המציאות בשטח שונה, כשנומה נתן את ההערכה שלו, 100 אלף ילדים במערכת החינוך הישראלית 13-6 לומדים, אנחנו מדברים על דברים שיקרו ולא יקרו אנחנו לא מתייחסים באופן שוויוני, מי שמציית - נשאר בבית, ומי שלא - לומד".
11:27: השרה אורית פרקש-הכהן: "העבודה היא לא במשק, היא במגזרים כמו שאמר בליצר".
ד"ר אלרעי-פרייס: "יש מקומות שמאתגרים אותנו עוד יותר שפועלים נגד ההנחיות וצריך עוד אכיפה. גם אם לא יהיה אותם כל שלב שפותחים משהו נוסף מגביר את המגע בין אנשים וככה הווירוס עובר".
השר שי: "זה טוב שאנחנו משווים את מה שעבד טוב לעומת לא טוב. אם אתם מדברים על 300-200 מאומתים היום 6,000 בדיקות, וכשיצאנו היו מעט בדיקות. תקבילו את זה בכמות הבדיקות".
פרופ' וקסמן: "זה שגוי".
השר יזהר שי: "ההשוואה למה שהיה לפני כמה חודשים. צריך השוואה אמיתית".
פרופ' וקסמן: "כשאחוז המאומתים נמוך, אתה תופס את כולם גם אם תכפיל את מספר הבדיקות. כשאחוז המאומתים גבוה אתה מכפיל את הבדיקות ומוצא עוד".
11:25: פרופ' שמחון: "אני מציע להוסיף את החנויות ברחוב. אני לא בעד מסעדות ודברים אחרים. מסחר ברחוב הוא קש על גב הגמל אבל אני בטוח שהגמל יכול להחזיק את הקש הזה של מסחר ברחוב".
ד"ר אלרעי-פרייס: "ניסיון העבר היה עם 100 מאומתים ליום אבל עכשיו רק יצאנו מאלפיים ואנחנו כרגע ב-1,000".
פרופ' שמחון: "המסר של אתמול הוא כ-700 עם שיעור חיוביים של 2.1%. אנחנו פתחנו מסחר ברחוב כשהיינו בערך עם 300 חולים".
ד"ר אלרעי-פרייס: "אנחנו רוצים לפתוח את זה כשאנחנו ב-500, לא ב-1,000. זה לא עכשיו".
פרופ' שמחון: "אחרי שפתחנו את המסחר ירדנו מ-300 לעשרות בודדות".
11:21: פרופ' שמחון: "אני חושב שהגמל יכול לסחוב את הקש הזה".
ד"ר אלרעי-פרייס: "אם אנחנו לוקחים את הבדיקות ללא בדיקות סקר אנחנו מגיעים ל 20 אלף, בתוכם יש 700. אם היו לנו 30 אלף, אתם תראו שאנחנו לפחות ב-1,000 היום. צריך להבין את הנתונים".
11:16: פרופ' אבי שמחון: "אם היינו יוצאים מהסגר הראשון עד שלב 4, האם היינו נכנסים לסגר שני? אני מאמין שלא. למדנו משהו. נכווינו ברותחים ואנחנו מאוד זהירים. בואו לא נתעלם ממה שלמדנו בסגר השני".
נתניהו: "מה למדנו? עוד לא הספקנו להגיד ג'ק רובינסון וה-R התחיל להסתובב".
11:14: פרופ' רן בליצר: "אני לא רואה איך נגיע משלב 2 ל-3 בלי פריצת דרך בכמה היבטים. קודם בחברה הערבית, אחרי זה שינוי עמוק באיכות ההסברה שתתבטא בסקרים. אנחנו לא יודעים כמה קטיעה אנחנו עושים באמת. אם לא נביא שיפור בקטיעת שרשראות הדבקה, אין סיבה שהתחלואה לא תעלה. מה שלא נמדד לא משתפר, חייבים לעשות את זה עכשיו. צריך לעשות קפיצת מדרגה, דיפרנציאליות בפתיחה. התאמת הרמזור, מוקדי תחלואה מהבהבים צריכים מגבלות תנועה, אזורים כתומים צריך לחשוב אם להעביר אותם לשלב הבא, במקומות כתומים, לבדוק אם לפתוח חינוך ומסחר ובתי תפילה. אני חושב שאם אנחנו רוצים להגיע לשלב 3 צריך להגיע לפריצת דרך".
11:09: ד"ר יורם חמו: "הסיכון הוא הדרגתי ולא מקומי. הסיכון הוא הכולל ולא הפרטי. יש פה ניסיון לדבר על דיפרנציאליות שתפתור את הבעיות. היא לא פותרת. היא עוזרת לרתימה. היחידה שעוזרת היא סגר במקומות כבדים. כל היתר זה עידוד תמריץ. אני לא נגד אבל זה לא שולט במגפה".
נתניהו: "יכול להיות שצריך לשנות את הסטנדרט של ערים אדומות יותר מוקדם".
ד"ר חמו: "לא צריך לסגור המוני תושבים אבל לשנות את הסטנדרט".
פרופ' גמזו: "זה יקרה תוך שבועיים".
נתניהו: "יכול להיות מאוחר מדי".
11:06: פרופ' וקסמן: "מציע לעשות את הרמזור בשלב מאוחר מהשלישי".
נתניהו: "על השלב השלישי אתה אומר לא. אתה אומר פחות מ-250. מה שאתה צריך לעשות זה סגרים מקומיים. מה עוד היית משנה?".
פרופ' וקסמן: "א'-ד' זה שלב גדול בפני עצמו, לחבר אליו מסחר ובתי תפילה זה מסוכן. אנחנו כבר עכשיו רואים את העלייה מההקלות של השלב הראשון. שילוב של שני דברים גדולים בשלב הזה ברמת סיכון גדולה יפסיק את הירידה בתחלואה. גם לא נוכל לשמר את זה לאורך זמן כי נאבד שליטה ונגיע לסגר נוסף. צריך מתווה מצומצם. אם א'-ד' אז כל שאר הדברים להעביר לשלב יותר מאוחר".
11:05: ערן יעקב, מנכ"ל משרד האוצר הזמני: "לאי-פתיחת המסחר עכשיו יהיו השלכות קשות מבחינה כלכלית.
בנוסף, אם לא נפתח את המסעדות בשלב 3 במקום 4, המשמעות היא מכת מוות לאותם עסקים".
"צריך לחשוב על אכיפה של נושא המסחר. החזרה של המסחר צריכה להיות עם הגבלה של מספר הנוכחים וגם רישום ונראה שאנחנו לא ערוכים לזה כרגע".
10:55: אלרעי-פרייס: "פותחים יותר מדי מהר. אם כל השלב השני פה ייפתח אנחנו לא נגיע לשלב 3".
10:49: נתניהו: "אני נאלץ לצאת לבדיקת קורונה. בלשכת רה"מ הבהירו שמדובר בבדיקה שגרתית שראש הממשלה עובר מדי כמה ימים".
10:23: גלנט: "אנחנו לא עובדים לפי שבלונה של משרד הבריאות שלומדים עליה בקבינט. אני מציע להסתכל על הדברים בצורה אחרת, לקחת את זה לא כנגזרת של החלטה אלא לקחת את זה כנגזרת של כל דבר אחר בגלל חשיבותו. אם יש על זה הסכמה, בואו נציע חשיבה אחרת, גם פתרונות ומשאבים לעסוק ביצירת ערך ולא במניעה. אם אני שומע שחודשים אנחנו לא מצליחים לעשות מספיק בדיקות ולעומת זאת סיכמתי עם הפרויקטור לפני חודשיים לבדוק את הסגל החינוכי וזה משהו שלא קורה, אז זה משהו שאתה צריך לשים בסדר העדיפויות".
נתניהו: "אני לא מתווכח על חשיבות החינוך אבל לא נוכל להקל את המתווה כי אין תכנית על שייקח זמן להכין אותה לגבי מערכת החינוך. צריך להתייחס למה שהוצג כמו מפת דרכים".
10:17: נתניהו: "עם ישראל קיבל יותר מדי ניסים בתולדותיו. אני לא רוצה להתבסס על ניסים".
10:15: שר הכלכלה עמיר פרץ התנגד בהצבעה על פתיחת הלימודים לכיתות א'-ב' בקפסולות של שלושה ימים ובמקביל לאפשר לרשויות לממן את היומיים הנוספים: "אנו צריכים לממן את הרשויות החלשות שאינן יכולות לממן יומיים נוספים של לימודים. החלטה זו יכולה להגדיל את פערי ההזדמנויות בין ילדים המתגוררים ברשויות חזקות לבין ילדים המתגוררים ברשויות חלשות ולכן התנגדתי להחלטה".
10:14: אדלשטיין: "הקו המנחה צריך להיות איך לא חוזרים למצב שסגרנו דברים שזה עתה פתחנו. הזהירות מחייבת אותנו לא לקחת ביסים גדולים מדי. אנחנו עומדים בכל הפרמטרים שקבענו, יש עלייה מתמדת בימים האחרונים וזה מראה שגם לפתיחה מנימליסטית יש השפעה על ה-R וקל וחומר שדברים יותר המוניים ייפתחו. אני מקווה שגם נפתח תכנית של שישה שלבים וגם נוכל לעמוד בה. להתקדם בתכנית באמת אפשר אם נתקדם בזהירות".
"הערה כללית – כרגע המצב שיהיה לנו קושי גדול עם תשלום על ימי בידוד, יש הצעת חוק של משרד האוצר שהיא תקועה כרגע, אנחנו מודאגים שלאנשים תהיה מוטיבציית יתר ואני מציע לכל הגורמים המעורבים לנסות ולפתור את זה".
10:11: ד"ר שרון אלרעי-פרייס: "מודל הרמזור יופעל בשלב השלישי"
09:59: גלנט: "העדיפות שלנו היא שכיתות ה'-ו' קודמות לי"א-י"ב. אנחנו צריכים לתת פתרון לה'-ו'".
09:48: אדלשטיין: "הערה מאוד קצרה. היה פה בלבול טוטאלי. אנחנו הבאנו תקנות. בניגוד לטענה שהושמעה כאן, על כל תקנה ותקנה התקיימו התייעצויות בין משרד החינוך למשרד הבריאות. הכל מובא לכאן בהסכמה. כל מה שהועלה כרגע ע"י שר החינוך לא רלוונטי. אם אנחנו באים לקבינט רק כדי לחפש עם מי לריב הישיבות יימשכו שעות ויהיו בלתי נסבלות. אני מציע לכל הדוברים לשנות את הסגנון הזה. במהלך הדיון בינינו, על מנת להגיע להסכמות צריך להיות ענייני. גם לי יש אנקדוטות אבל הקבינט הוא לא המקום לזה".
09:37: שר הבריאות אדלשטיין: "פתיחה פזיזה של המשק עלולה להיות רק הסיפתח לסגר הבא. מי שדוחף ליציאה מהירה, נוהג בפופוליזם ובסופו של דבר יפגע בעסקים שהוא מתיימר לדבר בשמם. לצערי, בימים אלו מדינות מרכזיות באירופה נכנסות לסגר ארוך והגבלות ממושכות. כשלא נוהגים בזהירות, באחריות, בשיקול דעת יש לזה מחיר".
"אצלנו הפקת הלקחים הוטמעה בצורה מיטבית. גם אני רוצה לחזור לחיים רגילים, אבל זה פשוט בלתי אפשרי כרגע. אסור לממשלה להיכנע להפקרות בריאותית. בתקופה הזו צריך אומץ להגיד לא. לא להיכנע ללחצים, לא להתכופף בפני קולות רק כדי לרצות אותם, לא לוותר על שחרור הדרגתי של ההגבלות. מנהיגות מחייבת אחריות".
09:36: הקבינט האריך את מצב החירום במדינה בעוד 60 יום
הדיון על מערכת החינוך: כיתות א'-ד' יחזרו ללימודים מיום ראשון
באילו רשויות ילמדו כמה ימים? הרשימה המתעדכנת
09:31: גלנט: "אנחנו מלמדים את כיתות א'-ד' לפחות 4 פעמים בשבוע ואיפה שניתן זה יהיה חמישה. אני מזכיר לכל מי ששותף על הגמישות עליה ראשי הערים מדברים. כל מי שאומר 'יש לי גמישות', שיגיד שהממשלה הביאה לו את הגמישות".
השרה מירי רגב: "יואב, חשוב שתגיד את זה בתקשורת. חושבים שהממשלה לא עוזרת".
גלנט: "מירי, תני לי לדבר".
"א. אנחנו לא נותנים בייביסיטר, אנחנו רוצים לחנך את תלמידי ישראל. כל זה במשאבי מדינת ישראל".
"ב. פיצול כיתות בא'-ב', אנחנו פועלים על החיוב לעטות מסכות לגבי ההקפדה וכן הלאה, יכול להיווצר קושי בגילאים הצעירים".
"ג. צהרונים – אנחנו פועלים בהתאם להנחיות הקבינט, מי שמתקצב אותו ישירות זה משרד האוצר מהרצון להאריך את יום העבודה, כך כבר כמה שנים. מעבר לזה, למעשה התלמידים הם כמובן באחריות שלנו, התקצוב של הרשויות המקומיות נכנס בכנפיים של משרד החינוך".
"ד. הסעות – למעשה תהליך של הצבת מחיצה כמו שמופיע באמצע האוטובוס שצריך לעבור במחיצה בשביל החלוקה, הופך אותה ללא רלוונטית להבנתי. מספיק לשמור על שורה, אם צריך ניילון שיזיזו הלוך וחזור נעשה. אני מקווה שזה יעבוד".
ה. סעיף 2 לא ברור, מה זה רשויות שיכולות לפעול בכיתות מלאות, אני מציע להוריד את זה. אני מציע שהרשויות לא יופיעו בהחלטת הקבינט.
09:28: גלנט: "פעלתי לאור ההחלטות. 18 תלמידים בכיתה ואין תקציב נוסף ואני צריך לגבש מתווה תחת הנחיות אלו, כל זה במשאבים שיש כולל במשאבים של הרשויות. לא יהיה מצב שלמישהו יהיה פחות מארבעה ימים".
09:20: עו"ד רז נזרי: "פעילות של 15 תלמידים בחוץ עם מורה לא עבר בוועדת חינוך בכנסת כי רצו יותר תלמידים, נתנו להם אצבע וחתכו את כל היד. משרד החינוך כרגע לא נתן הצעה חליפית".
09:17: שר החינוך גלנט: "חצאי כיתות, אין תקציב נוסף ושר החינוך יגבש מתווה אופטימלי ויפעל בסמכותו, זה מה שהבנתי עשיתי והנחיתי. אין צורך בהצבעה נוספת".
09:14: השרה מירב כהן: "אני חושבת שצריך ללמוד את מה שקרה בחברה החרדית. או שבאמת לא היו הפרות כמו שמשתקף בתקשורת או שהם עשו משהו מאוד נכון. זו לכאורה אנומליה כי אנחנו שומעים כל הזמן על הפרות אבל התחלואה ירדו. צריך ללמוד את הקייס הזה".
דרעי: "ההסבר פשוט מאוד. לקחו את השוליים של ההפרות ושמו עליהן זרקור. רוב הציבור עמד בהנחיות".
09:13: גמזו: "אנחנו חייבים לעזור לכל הישובים הערביים בשבוע הקרוב. אנחנו רוצים כרגע לעשות הכל כדי לעצור. מג'דל שמס נצטרך להאריך את הסגר, הכתר".
דרעי: "המגזר הערבי הוא לא מבודד, הם יושבים איתנו ועובדים אצלנו. אני מבקש משר האוצר, סיכמנו על חלוקת עבודה ברורה בין משרד הפנים לביטחון, עד לרגע זה לא הכרענו את הסוגיה הזו עם משרד האוצר ואנחנו נשלם על זה ביוקר כי אנחנו לא מעבירים את הכסף לרשויות המקומיות שישתלטו על המצב. ולא מעבירים את הכסף הזה למשרד הפנים".
גמזו: "אני מחזק את הרב דרעי ודיברנו עם ראשי רשויות ערביות. הם צריכים כסף קטן בשביל השליטה בתחלואה. הם פנו לדסק הערבי אתמול, העזרה היא לא בסכומים ענקיים".
שר האוצר כ"ץ: "אבקש לבדוק איפה זה מבחינה מקצועית כרגע".
נתניהו: "אנחנו לא עושים את זה, אני רוצה להתקדם לדברים אחרים, אנחנו נדון בזה אחרי זה ונפתור את הבעיה התקציבית. גמזו אני לא ראיתי את המילה סגר, כולם רוצים לעזור אבל אנחנו לא מבודדים אותם. עשינו את זה במג'דל שמס".
גמזו: "אין עיר אדומה שאנחנו לא מפעילים עליה סגר. כרגע שפרעם, סכנין, ועוד ערים קטנות. אנחנו לא מוותרים בעניין הזה, זה קריטריון שאנחנו ממשיכים אותו".
נתניהו: "אז אנחנו בוחנים את זה. אפשר לזוז הלאה? בזה סיימנו כרגע?".
ראש המל"ל בן שבת: "ראש הממשלה, כדי למסד את התהליך, אם נסכם את הערכת המצב, אנחנו עומדים במדדים שנקבעו למעבר הבא, המצב שברירי והמיקוד הוא מסכות. חברה ערבית וטיפול במוקדים והגברת הבדיקות. אלו תמצית הדברים".
09:05: גמזו: "החשיבות העצומה של הבדיקות, אדם נכנס לבידוד ומפסיק להדביק. זה מה שאנחנו רוצים להקפיד עליו. יש ערים כתומות שמשתפרות ויש כאלו שלא ובאלו שלא נגדיל צעדים".
"אנחנו מסמנים כתומות וצהובות בכיוון מעלה, כרגע אנחנו ממקדים מבט על טייבה. שפרעם מתחילה להשתפר עקב עבודה מאומצת של כולנו, גם סכנין. אנחנו נמליץ להם לא לפתוח את מערכת החינוך, עוד לא שוחחנו על זה עם משרד החינוך וזה צריך להיות בשותף איתם. לגבי ערים עד 25 אלף תושבים - יהיו בהמשך המלצות".
בחברה הערבית אנחנו רואים הדבקות מחתונות וחזרה מחו"ל. ברשות הפלסטינית יש 400 מקרים, 20% בדיקות חיוביות. החיבורים הללו יוצרים הדבקות. אנחנו ממשיכים לעקוב.
09:02: גמזו: "החברה החרדית, לצד כל הכבוד שצריך להגיד, יש נקודת אזהרה. ירידה בכמות הבדיקות עם שיעור בדיקות חיוביות זה טוב. אנחנו צריכים להחזיר את כמות הבדיקות בשביל לנצח במגפה. חשוב לשמר את ההישגים".
דרעי: "ההסבר שלי, אני מעריך מה קרה בימים האחרונים שכמות הבדיקות ירדה. זה בגלל הפרויקט של הבדיקות בישיבות, כל אנשי הישיבות לא נכללים בערים כי הם נכנסים לבנק תלמידי ישיבות ולא בערים. זה יכול להיות הסבר".
ד"ר שרון אלרעי-פרייס: "הירידה התחילה לפני".
גמזו: "אני חושב שזה כולל. זה כן נכלל ונספר".
08:59: גמזו: "יש מספר ערים שאנחנו מתמקדים בהן ואנחנו שואלים לגבי מערכות החינוך שמה, אם לפתוח רגיל. אנחנו בשיח גם עם משרד החינוך, זה ערים מהבהבות ונראה אותך בהמשך".
נתניהו: "מבקש לקבל את ההחלטות עוד היום, אנשים צריכים להיערך לדברים כאלו. פה אנחנו חייבים להחליט בכלל אם אנחנו פועלים מול העלייה במגזר הערבי, ואנחנו חייבים לטפל בזה. בעיר אדומה יש טיפול מיידי אבל אני מבין שיש ערים מהבהבות".
השר אריה דרעי: "שאתה אמרת שאתה מברך את המגזר החרדי על הירידה אז הבנתי שראיתי נכון".
08:54: גמזו: "אנחנו 3.3% בשיעור הבדיקות החיוביות. עם הסקרים זה 2%, ה-R (מקדם ההדבקה) הוא 0.69. הניצנים הראשונים של היציאה מהסגר".
08:35: נתניהו: "צריך לרתום את אמצעי ההסברה והשלטון המקומי. אבל עוד דבר - אנחנו צריכים למצוא מסכה יותר נוחה. נהיה עם זה לפחות שנה. הבקשה מהציבור צריכה להיות קלה לביצוע. צריך להשקיע כסף בתכנון מסכות שיותר קל לעטות אותן".
08:29: פרופ' דן אדרקה: "כדי להמשיך להוריד את התחלואה צריך ש-80% בציבור ישמרו על מסכות. זה צריך להיות מדד ליציאה מהסגר והמשך שלבי ההתקדמות".
08:18: נתניהו: "בשבועיים הבאים, נבדוק אלטרנטיבה של כיתות שלמות לא מפוצלות, חמישה ימים בשבוע וסידור מיוחד לצהרונים. זה מחייב כוח אדם ותקציב נוסף".
08:17: נתניהו: "לאחר השיחות עם גלנט וביבס ומשרד הבריאות לא יהיה שינוי במתווה החינוך שאושר כבר בקבינט. השינוי שנבחן כאלטרנטיבה זה הגדלת הקפסולות לכיתות שלמות עם הפרדה מלאה בצהרונים ללא איחוד כיתות".
08:16: נתניהו: "ההחלטה שקיבלנו על הלימודים בעינה עומדת. מיום ראשון - כיתות א'-ב' חוזרים ללמוד לחצי שבוע (לשבועיים הקרובים), כיתות ג'-ד' ילמדו 5 ימים בשבוע".
טרם הדיון, תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את משרד הבריאות שלדבריו, מתעקש לא לאפשר את פתיחת המסחר. "די לנהל מאבקי יוקרה על גבם של העוסקים הזעירים. אנשים בנו עסקים בעשר אצבעות ונשארים עכשיו חסרי כול".