"כל יום יש פוטנציאל לפירוק הממשלה": במסגרת הקמת הממשלה, לאחר משבר של שנה וחצי, סוכם על הקמת "קבינט הפיוס". הקבינט המיוחד לא התכנס מעולם וגם לא נקבע לו לו"ז - אך ככל הנראה לא תהיה חסרה לו עבודה. הבוקר (רביעי) יצאה השרה מירי רגב למתקפה נוספת, הפעם כלפי שר החוץ גבי אשכנזי - שאותו היא אמורה להחליף בעוד שנה וארבעה חודשים. מדובר בסבב העימות האחרון מבין רבים שהתרחשו ב-45 ימיה של הממשלה ה-35: אלו הקרבות היום-יומיים (כמעט) מאז "תום המשבר".

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

שר החוץ גבי אשכנזי התייחס הבוקר (1.7) לאפשרות שהמשטרה תחקור את פרשת הצוללות, שאותה הגדיר "חמורה". השרה רגב מיהרה להגיב: "אתה בטוח? נראה שאתה מדבר מספסלי האופוזיציה". עוד קראה לפתוח מחדש את פרשת הרפז והדגישה: "האמת בסוף תצא לאור ויפה שעה אחת קודם. האמת שחם בחוץ, חם... שהחמאה על ראשך לא תימס". 

גם אתמול (30.6) נרשמו עימותים רבים, בעיקר סביב עמדת היועמ"ש שלא לאפשר לנתניהו לקבל מימון להגנתו המשפטית. בין היתר הגיב יאיר נתניהו לשר המשפטים ניסנקורן עם גיף ובו הכיתוב "תשתוק". לאחר שנתניהו השתלח במנדלבליט, גנץ גיבה את היועץ וגם עקץ: "הקמנו את הממשלה לאור משבר הקורונה ובזה יש לעסוק". 

 

 

עוד קודם לכן הודה גנץ בריאיון ל-YNET: "אנחנו כל יום בפוטנציאל לאירוע פוליטי גדול שיכול לפרק את הממשלה". גנץ הבהיר כי פער האמון בינו לבין נתניהו גדול.

הגיבוי מניסנקורן למנדלבליט ("לא רודף אף אחד") זכה לביקורת גם מצד שר החינוך יואב גלנט. "במקום להעביר ביקורת מוטב ששר המשפטים יפעל לחשיפת הקלטות מנדלבליט-אשכנזי והתנהלותם בפרשת הרפז", כתב המועמד לשעבר לרמטכ"לות. 

עוד נרשם בימים האחרונים עימות סביב נושא הסיפוח. לאחר שגנץ אמר כי כל מה שלא קשור לקורונה יחכה, נתניהו אמר ליועצו של טראמפ: "יש לנו נושאים רציניים לדון בהם, כל כך רציניים שאי אפשר לחכות איתם לאחרי הקורונה".

ביום שני (29.6) נתניהו אף הבהיר כי גנץ וסיעתו לא רלוונטיים בדיון על הסיפוח. בחלק הסגור של סיעת הליכוד אמר: "אנחנו במגעים מול הצוות האמריקני שנמצא פה בישראל. אנחנו עושים את זה בדיסקרטיות. הנושא אינו תלוי בכחול לבן. הם לא הגורם לכאן ולכאן". 

באותו יום זעמה השרה רגב על התנהלות השותפים לממשלה ואמרה: "אנחנו במצב לא הגיוני". עוד הוסיפה במהלך ישיבת הסיעה: "יש לנו רוב בקואליציה אבל אנחנו לא מצליחים להעביר את החוקים שלנו".

מירי רגב (צילום: Miriam Alster Flash90)
תקפה את בכירי כחול לבן. מירי רגב|צילום: Miriam Alster Flash90

ביום ראשון (28.6) נרשם עימות מול המצלמות בין נתניהו לגנץ בישיבת הממשלה, מבלי שהשניים ידעו שתועדו. לאחר שנתניהו דיבר התקשורת התבקשה לצאת מהחדר - וגנץ זעם על כך שלא ניתנה לו הרשות לדבר. גנץ פנה לאשר חיון, ראש הסגל של נתניהו והתבונן בו בעצבים. חיון השיב: "עכשיו אמר לי את זה" (הכוונה - רק כעת נודע לי שאתה גם רוצה לשאת הצהרה לתקשורת). גנץ השיב: "מה זה עכשיו אמר לך את זה? אמרתי את זה לפני רבע שעה". 

בשלב זה אשר לחש לנתניהו: "אתם רוצים לדבר פה עכשיו על...", ונתניהו ענה: "שידבר אחר כך, לא עכשיו" (ככל הנראה, בפתח ישיבת קבינט הקורונה). גנץ סיים: "לא לא, הבנתי, בסדר גמור". נתניהו לא התבונן בגנץ לאורך העימות הזה ורק סינן לעברו לקראת הסוף: "חשבתי שאתה רוצה לדבר בפתח ישיבת קבינט הקורונה". 

לאחר שגנץ דיבר על הזכות להפגין, נתניהו התפרץ ודיבר שוב. "חופש ההפגנה אינו עומד על הפרק",אמר "ברגעים הקשים ביותר, בסגרים ההדוקים ביותר, אפשרנו אותו. הטענה שאנחנו נעים להגביל אותו היא אבסורדית ואין לה שום מקום. לצד זה נדרשת כמובן שמירה על הכללים והחוק במדינת ישראל. זו לא פררוגטיבה (זכות) של צד אחד להחליט שהוא בעד שלטון החוק ולהפר אותו ברגל גסה בזמנים אחרים. אני לא מתערב בהחלטות המשטרה, צריך לעשות את מה שהם אומרים. הגינוי למפרים צריך להיות שוויוני בכל צידי המפה".

גם בסוף השבוע האחרון לא היה שקט: בידיעות פורסם ביום שישי (26.6) כי בליכוד שוקלים למנות את גנץ לנשיא. מקורבי גנץ השיבו: "לא יקרה. הוא לא בא לפוליטיקה בשביל תפקיד. זה עוד ספין של גורמים אינטרסנטים".

נקודת מחלוקת נוספת בין השניים היא ההטבות לתפקיד ראש הממשלה החליפי. בשבוע שעבר (21.6) גנץ הודיע כי הוא מוותר על ההטבות שנכללו בהסכם הקואליציוני עבורו - ובכך גלגל את הכדור לנתניהו. למרות זאת בליכוד המשיכו לקדם את הקלות המס הרטרואקטיביות לנתניהו, וכחול לבן נעדרו מהדיון בוועדת הכספים שבו אושר המהלך השנוי במחלוקת. בכחול לבן הבהירו כי יתנגדו להוספת הטבות לנתניהו - והדיון הנוסף נדחה.

סבב עימות נוסף פרץ סביב התקציב הדו-שנתי, שנכלל בהסכם הקואליציוני. גנץ, שנמצא בדעת מיעוט, מתעקש על העברת תקציב דו-שנתי, אך נתניהו, שר האוצר כ"ץ ובכירי משרד האוצר לוחצים להעברת תקציב לשנת 2020 בלבד ולאחריו תקציב נוסף - מה שעשוי לאפשר לנתניהו נקודת זמן נוספת לפירוק הממשלה. ב-17.6 שר האוצר ישראל כ"ץ הזהיר בריאיון למהדורה המרכזית כי "תקציב דו-שנתי עם הפנים לשנת 2021 יחייב צעדים אגרסיביים יותר".

כך נראה החודש הראשון של חיי הממשלה

 

ב-16.6, 30 יום בדיוק מהקמת הממשלה, נוצרה מבוכה במליאה: הכנסת לא אישרה את העברת הרשות לניצולי שואה ממשרד האוצר למשרד לשיוויון חברתי - למרות שזה חלק מההסכם בין הליכוד לכחול לבן. גורמים בכחול לבן טענו ש"זו פעולת נקם על הריאיון שנתנה השרה מירב כהן לאולפן שישי. עושים פוליטיקה על חשבון ניצולי השואה".

בריאיון ששודר ימים ספורים קודם לכן אמרה כהן: "אין לי שליטה על הפה של נתניהו, אנחנו לא מאמינים לו ובו". יו"ר הקואליציה מיקי זוהר השיב: "הגיעו תלונות מניצולי שואה על העברת הרשות, בוחנים מחדש את המהלך".

ב-15.6 החוק הנורווגי מאושר - במהלך שאפשר לכחול לבן להכניס חברי כנסת נוספים. בהצבעה על החוק, שעוכב כמה פעמים על ידי הליכוד, נתניהו לא הגיע למשכן ולא השתתף.

ב-15.6 בליכוד טענו שגנץ הסכים לעקוף את בג"ץ אם נתניהו ייפסל, בכחול לבן הכחישו. עוד טענו בליכוד כי גנץ סירב לראות את מפות הסיפוח, לאחר שבכחול לבן אמרו ש"אין להם דעה" מכיוון שלא הוצגו להם פרטי התוכנית.

באותו יום בליכוד עיכבו את ההצבעה על החוק הנורווגי במחאה על התנהלות כחול לבן ובעיקר סביב הביקור של גנץ במשרד המשפטים, שבו הצטלם עם ניסנקורן ומנדלבליט והביע תמיכה ביועמ"ש.  

ב-11.6 פרץ עימות נוסף סביב התקשורת - נושא רגיש בממשלה הנוכחית, שעומד גם במוקד שניים מכתבי האישום נגד נתניהו. בתגובה לתוכנית "המקור", הליכוד ונתניהו שיתפו סרטון שבו נאמר כי "במדינה מתוקנת דרוקר היה יושב בכלא". גנץ השיב:  "תפקידם של העיתונאים הוא לבקר את הפוליטיקאים, כך זה יימשך". 

גם אשכנזי והנדל וניסנקורן הגיבו בחריפות למסר של הליכוד. נתניהו הבהיר באותו ערב במסיבת עיתונאים: "אני לא בעד שעיתונאים ייכנסו לכלא. זה היה ניסוח לא מוצלח של הדוברות".

נתניהו "העלים" את גנץ ואשכנזי, בכחול לבן עקצו: "רק התחלנו"

ב-10.6 אמר ח"כ ניר ברקת כי "אם לא נגיע לכלל הסכמות אולי שווה לפרק את החבילה". יום קודם לכן, ב-9.6, התעוררה מחלוקת סביב פסילת "חוק ההסדרה" בבג"ץ. בליכוד הבהירו שיפעלו להגשת החוק מחדש, בעוד בכחול לבן הבהירו: "נדאג שההחלטה תמומש" ומתחו ביקורת על נוסח החוק.

ב-8.6 נתניהו "העלים" את גנץ ואשכנזי מקליפ סיכום היום שלו, למרות שפגש אותם שלוש פעמים במהלך אותו היום. 

ב-4.6 כחול לבן עקצו את הליכוד. בהתייחסות לשינויים בשורת משרדים, בהם משרדי המשפטים והתרבות, התפארו בכחול לבן: "רק התחלנו". באותו יום הזהיר יו"ר הקואליציה מיקי זוהר בגלי צה"ל: "התקיפות בינינו לכחול לבן עלולות להוביל לפירוק הממשלה".

באותו היום פורסמו ציטוטים של רונן צור, יועצו של בני גנץ במהלך הבחירות, מריאיון לידיעות אחרונות. צור רמז שיריב פוליטי של גנץ, ולא האירנים, אחראים לפריצה לטלפון של גנץ - והשתמש בשב"כ כדי להסתיר זאת.

ב-3.6 כחול לבן הביעו זלזול בכהונת רגב במשרד התרבות וכתבו: "סוף סוף יש אוזן קשבת". רגב הגיבה לדברים וענתה: "גם מסע החנופה לבייס שלכם לא ישנה את העובדות. לא תוכלו למחוק את המהפכה שהבאתי לעולם התרבות בישראל". 

ב-2.6 דרש השר יזהר שי את פיטוריו של השר אמסלם, בגלל מתקפותיו נגד מערכת אכיפת החוק. אמסלם הגיב בזלזול: "לא עדכנו אותי שמונה שר לחלוקת ציונים לשרים אחרים. מבקש משרים שרק אתמול קיבלו נייר מכתבים חדש שלא יטיפו לי מוסר".

רגב התראיינה, גנץ זעם ונתניהו נזף

ב-27.5 נרשם אחד העימותים החריפים ביותר בכהונת הממשלה. באותו היום פורסמו ציטוטים של השרה מירי רגב מריאיון לידיעות, שבהם כונה גנץ "לא אפוי" והועלתה האפשרות שהוא נסחט בידי האירנים. בעקבות פרסום הציטוטים, גנץ פוצץ בזעם פגישה עם נתניהו.

ראש הממשלה התקשר עוד באותו הערב לרגב ואמר לה: "התבטאויותיך פוגעות ביציבות". בכירים בליכוד פרסמו תגובה לריאיון של רגב ואמרו: "הקמפיין הסתיים וזו העת לאחדות. הגיע הזמן להפסיק את המתקפות האישיות מכל צד שהוא. הבחירות מאחורינו והמשימות המשותפות לפנינו ועלינו לשלב ידיים למען אזרחי ישראל". רגב מנגד טענה שדבריה הוצאו מהקשרים.

הנאום בבית המשפט - וחילוקי הדעות

ב-24.5, שבוע להקמת הממשלה, הגיע לשיאו אירוע שהיה לסלע מחלוקת בין המפלגות, וגרר את המדינה לשלוש מערכות בחירות בתוך שנה. נתניהו הגיע לפתיחת המשפט מלווה בשרים רבים מהליכוד ויצא במתקפה חסרת תקדים נגד מערכת המשפט. "הפרקליטות חברה לעיתונאי השמאל בניסיון לסכל את רצון העם", הטיח נתניהו, שגם תקף אישית את היועמ"ש מנדלבליט. גנץ פרסם הודעת תגובה: "אני שב ומדגיש שיש לחבריי ולי אמון מלא במערכת המשפט ואכיפת החוק".

שלושה ימים קודם לכן, ב-21.5, השר דודי אמסלם כינה את מנדלבליט "עבריין לכאורה". שר המשפטים אבי ניסנקורן השיב: "מתקפות נטולות רסן הן חציית קו אדום". באותו היום התייחס בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, לאפשרות שגנץ ייכנס לבלפור ועקץ: "בשנייה שגנץ נכנס אני מניאק אם לא מצפים את הקירות בזהב". 

ב-20.5 נרשם עימות נוסף כאשר היועץ רונן צור העריך שגנץ יהיה ראש הממשלה עוד לפני הזמן שנקבע בהסכם - נובמבר 2021. בליכוד עקצו: "כנראה שהחום הכבד היום בילבל את רונן צור. ממליצים לו לשתות מים קרים"

העימות הפומבי הראשון לאחר הקמת הממשלה התרחש יומיים לאחר הקמתה, ב-19.5. ראש הממשלה החליפי גנץ התראיין לתוכנית "עובדה" והטיל את האחריות לנושא המעון החליפי על נתניהו: "לא יהיו שניים. אין שני מעונות שרד ולא נעליים. כאשר ראש הממשלה ייצא מהסיטואציה בה הוא נמצא, והוא לא יהיה שר, אלא הוא יהיה ראש ממשלה חילופי, יהיה לו סידורי מעון או דירה, או מה שייבחר כשנגיע לרגע הזה, ואין שני מעונות".

דברי גנץ הובילו להתנערות של הליכוד – שהחזירה את האחריות אל גנץ: "המעון של ראש הממשלה החליפי לא עלה במו"מ כדרישה מצד הליכוד וראש הממשלה נתניהו", נאמר. למחרת אמור היה החוק הנורווגי לעלות לראשונה להצבעה – אך עוכב על ידי הליכוד, ככל הנראה בצל הריאיון של גנץ והדברים שאמר.