ארגון התנועה לאיכות השלטון כינסה היום (שלישי) מסיבת עיתונאים מיוחדת ובה הכריזה על מה שלטענת פעילי הארגון הן "התפתחויות דרמטיות" בפרשת הצוללות. בהצהרה הודיע יו"ר התנועה עו"ד אליעד שרגא על הגשת עתירה לבג"ץ בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד רה"מ נתניהו בפרשת הצוללות. לטענתו, בידי הארגון עדויות וראיות חותכות לכך שהיו אינטרסים כלכליים מאחורי אישור מכירת הצוללות למצרים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בדבריו, שרגא ציטט עדות שהגיעה לידיהם בנוגע לפרשת 3000 והוגשה לבית המשפט העליון. לדבריו מדובר בעדות של אחד מהבכירים ביות במערכת שאמר: "פנה אליי לפתע מר גנור והציג עצמו כקונסול כבוד של ישראל בקפריסין. לתדהמתי הרבה לאור העובדה שרק מעטים ידעו על הנושא המאוד מסווג ששלושה אנשים יודעים עליו, הוא מעלה בפניי את עניין אישור מכירת הצוללות למצרים. הוא אמר לי שהוא יודע שאני מהמתנגדים לעסקה ואמר לי בגלוי ובלי למצמץ: 'הגישה שאתה נוקט בקשר למכירת הצוללות למצרים גורמת לי לנזק עסקי'. לגנור הייתה זיקה אישית וישירה למספר הצוללות שטינסקרופ תייצר ותמכור. כסף עובר ונכנס לכיסים ישראלים בעבור מתן ההיתר".

אליעד שרגא, התנועה לאיכות השלטון (צילום: יונתן זינדל פלאש 90, פלאש/90 )
עו"ד שרגא, היום|צילום: יונתן זינדל פלאש 90, פלאש/90

אליעד שרגא הוסיף ותיאר את הרקע לאירוע: "במרץ 2015 עמוס גלעד מגיע לברלין ומגלה שיש אישור ישראלי לגרמניה למכור 2 צוללות תקיפה נוספות למצרים. המידע הזה משגע אותו, הוא חש שמישהו עבד עליו כי ידוע לו שאין אישור כזה. עמוס פונה לשר הביטחון יעלון שנכנס להלם, פונה לנתניהו פעמיים ושואל אותו האם המידע הזה נכון. נתניהו מכחיש את המידע. יעלון אובד עצות פונה לריבלין ובאותה פגישה קנצלרית גרמניה צוחקת עליו ומראה לו את ההיתר למכירת הצוללות. ריבלין מתקשר לנתניהו וננזף על ידו על כך שהוא דוחף את האף לנושא".

שרגא ציין את התשובה שסיפק נתניהו לריאיון בחדשות 12 בנושא, שם אמר: "זה סוד, יש שלושה אנשים שיודעים את התשובה בהם היועמ"ש לממשלה". לפי שרגא, היועמ"ש הכחיש את מה שאמר נתניהו יום למחרת הדברים.

בנימין נתניהו כועס 2 (צילום: רויטרס, שי פרנקו)
רה"מ נתניהו, ארכיון|צילום: רויטרס, שי פרנקו

יו"ר התנועה לאיכות השלטון הצהיר במסיבת העיתונאים: "יש לנו ראיות חותכות שנתניהו מידר את כל המערכת הביטחונית מעסקת הצוללות, דיבר רק עם אבריאל בר יוסף וכשמתקבלת ההחלטה האסטרטגית ב-2015 עדיין יש לנתניהו ומשפחתו אינטרסים כלכליים שלא היו גלויים לציבור בחברת 'גרפטק'. מדובר בפרשה שיש בה ימבה של כסף, לא מדובר בגרושים - לא חמגשיות ולא סיקור אוהד אלא רווח של מיליארדים".

הוא פנה לנתניהו ותקף: "תסתכל לי בלבן של העיניים ותגיד לי איך הגיעו 16 מיליון שקל לכיס שלך? לא מדובר בחמגשיות, שמפניות, סיגריות או כיסוי אוהד. 16 מיליון שקל במסע רכישות של צוללות וכלי שיט תוך הסתרה של המניות שלך ואישור עסקה בלי שמפקד חיל הים, הרמטכ"ל, ראש המוסד והנשיא יודעים מזה. גנץ ואשכנזי תסתכלו גם אתם לעם ישראל בעיניים ותגידו איך אתם יושבים ושותקים, ולא מקדמים חקירה של פרשת השחיתות".

הבוקר העביר הארגון לבג"ץ תצהירים ועדויות לאינטרסים כלכליים שעברו בעבור הסרת ההתנגדות הישראלית למכירת צוללות למצרים, כך לפי הודעת התנועה לאיכות השלטון.

נתניהו, בהיותו ראש האופוזיציה בשנת 2007, קנה מניות של תאגיד הפלדה בו החזיק בן הדוד נתן מיליקובסקי אחוזים רבים. נתניהו קנה מניות ב-600 אלף דולרים - אז 2.5 מיליון שקלים - ומכר אותן ברווח אדיר של מאות אחוזים, תמורת 16 מיליון שקלים, כשנה אחרי שחזר לכהן כראש הממשלה.

עסקת הצוללות שהולידה רווח לנתניהו

בקשתו השנייה של ראש הממשלה נתניהו לוועדת ההיתרים לקבל אישור למימון הוצאותיו המשפטיות עוררו סערה וקריאה לחקור אותו בתיק 3000, פרשת הצוללות.  בקשת המימון אילצה את חברי הוועדה לחשוף את הקשרים העסקיים של ראש הממשלה עם בן דודו נתן מיליקובסקי. מהלכיו העסקיים של נתניהו ובן הדוד שפורטו על ידי הוועדה, מצביעים על קשר עסקי לכאורה בין ראש הממשלה לחברה שסחרה עם תאגיד טיסנקרופ - יצרנית הצוללות.

בשנת 2007 נכנס נתניהו, אז ח"כ באופוזיציה, לעסקיו של בן דודו בשני מפעלים (SeaDrift Coke ו-CG Electrodes) שמספקים חומרי גלם לתעשיית הפלדה. שנה לאחר מכן, פתחו החברות בתהליך מיזוג עם חברת גרפטק, תאגיד בינלאומי שבין ארבעת לקוחותיו העיקריים מצויה טיסנקרופ.

שנתיים מאוחר יותר, בנובמבר 2010, מכר נתניהו את מניותיו בחברות לבן דודו בסכום של 16 מיליון שקלים - יום לפני השלמת המיזוג הסופי. מתחילת תהליך המיזוג ועד נובמבר 2010, נתניהו היה מעין שותף בתאגיד שמספק פלדה לטיסנקרופ. בשלב זה, ככל שיצרנית הצוללות מקבלות יותר עסקאות - כך היא גם צורכת יותר פלדה.

מיליקובסקי.
בן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי|צילום: מייקל פאלקו, ניו יורק טיימס, חדשות

הקשרים הללו העלו את השאלות הבאות: האם נתניהו היה שותף פעיל וידע על השלכות המיזוג והאם ידע שככל שטיסנקרופ תקבל יותר הזמנות כך הוא, כמי ששותף בחברה שמספקת פלדה, ירוויח יותר כסף.

במסגרת חקירת פרשת הצוללות העיד עמוס גלעד, מי שהיה ראש האגף מדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, כי נתניהו בעצמו אישר לטיסנקרופ למכור צוללות למצרים. האישור לעסקה נעשה בניגוד לעמדת מערכת הביטחון. מכירת צוללות נוספות מצריכה כאמור אספקת פלדה נוספת, שנעשית על ידי חברת גרפטק, בשותפות נתן מיליקובסקי, בן דודו של נתניהו. בשלב זה נתניהו כבר לא שותף בחברה, אך מיליקובסקי בן דודו עדיין החזיק במניות החברה, ומכאן שגם כל עסקה אמורה לשלשל לכיסו כסף רב.

במסגרת הסדר ניגוד עניינים בשירות המדינה, נאסר על שרי הממשלה והעומד בראשה לסחור במניות - אלא אם הכספים מועברים לנאמנות עיוורת דרך חברה לניהול השקעות. כלומר, שלנבחרי ציבור אסור להשקיע בחברות ספציפיות באופן ישיר ומכוון שכן לא הם מנהלים את השקעותיהם.

פרשת הצוללות (צילום: AP / FLASH 90)
"הוכחות למעורבות", רה"מ נתניהו|צילום: AP / FLASH 90

מתגובתו של ראש הממשלה אנחנו למדים כי הוא לא העביר את כספו לנאמנות עיוורת כאשר מונה בשנת 2009 לראש הממשלה. באותה שנה הוא פנה לוועדת ההיתרים בבקשה לקבל הלוואה על מנת לשלם את המס על הרווחים שלו מעסקי הפלדה.

במהדורה המרכזית פורסם כי גם חוקרי המשטרה וגם בפרקליטות ידעו על האחזקות של נתניהו בעסקי הפלדה, עוד לפני שנפתחה חקירת פרשת הצוללות. גורם בכיר במערכת אכיפת החוק אמר לחדשות 12 כי "ידענו הכל", אך הוא הוסיף כי הקשרים הללו לא נחקרו בזמן אמת, כשתיק 3000 הלך והעמיק.

בריאיון לקרן מרציאנו במהדורה המרכזית אחרי סדרת הגילויים אמר נתניהו: "החברה הזאת הייתה חברה עם יכולת טכנולוגית אדירה, אבל נוהלה בצורה כושלת. בן דודי זיהה את זה, זיהה שיש הזדמנות עסקית גדולה. הוא לקח אותה, שיפץ אותה - ומכר אותה למישהו שלא בונה צוללות ולא בונה פלדה".