תארו לכם שכל מאמצי הסיכול נכשלו - הלחצים הדיפלומטיים והסנקציות הכלכליות על איראן הכזיבו, הפעולה הצבאית בוששה לבוא. ואז, בוקר יום בהיר אחד, הכותרות השחורות מבשרות על ניסוי גרעיני ממזרח לישראל. כעבור זמן לא רב מתחוורת התמונה המרה: פצצה גרעינית בידי הרפובליקה האיסלאמית. סעודיה, שעל פי דיווחים מימנה בסתר את תוכנית הגרעין של פקיסטן, פודה את הצ'ק ודורשת מאיסלמבאד לספק לה ביטחונות גרעיניים מידיים. גם מצרים וטורקיה לא יושבות בחיבוק ידיים - ומרוץ החימוש הגרעיני במזרח התיכון מוזנק.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

תרחיש הבלהות הזה אולי נשמע לכם מופרך, אך הוא הוצג לא פעם על ידי מקבלי החלטות, גנרלים ומומחים בישראל ובעולם. ב-2009 היה זה ראש המודיעין האמריקני בממשל בוש, מייקל מקונל, שהזהיר כי "איראן גרעינית תצית מרוץ חימוש מסוכן במפרץ"; ב-2012 היה זה שר הביטחון אהוד ברק שהצהיר כי "סעודיה, טורקיה ואף מצרים תיאלצנה להצטרף למרוץ"; וב-2015 היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהזהיר בקונגרס האמריקני כי "השכנים של ישראל יודעים שאיראן תתמוך בעוד טרור אם תהיה לה פצצה גרעינית. התשובה שלהם היא מרוץ חימוש גרעיני". והשבוע יורש העצר הסעודי שם את הקלפים על השולחן ואמר: "אם לאיראן תשיג נשק גרעיני - גם אנחנו צריכים".

סיקור נרחב:

מענה "תוצרת בית" לאיראן

בשבועות האחרונים - עוד לפני דברי בן סלמאן בפוקס ניוז כי ההסכם עם ישראל מתקרב וכי "אם איראן תשיג נשק גרעיני, עלינו להחזיק בו גם כן" - התעורר מחדש החשש מהאצת מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. זרם הידיעות על המגעים לנורמליזציה המיוחלת ביחסים בין ירושלים לריאד חשף כי הסעודים מתנים את העסקה בהקמת מתקן אזרחי להעשרת אורניום על אדמת הממלכה. גורמים רשמיים בסעודיה ובארה"ב לא אישרו זאת, אך החשש של ישראל הוא מפני האפשרות שסעודיה, או אחת משכנותיה האחרות במזרח התיכון, תשתמש בתוכנית גרעין אזרחית ככיסוי לייצור פצצה גרעינית.

מצב הגרעין במזרח התיכון (צילום: google maps)
תמונת המצב הגרעינית סביבנו|צילום: google maps

"זה לא כור גרעיני שמייצר אנרגיה, כמו זה שהוקם באמירויות או כמו זה שהרוסים בונים למצרים", מחדדת סימה שיין, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד והיום ראש תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הסעודים רוצים את כל מעגל הדלק, כלומר העשרת אורניום וכל מה שצריך כדי לייצר בעצמם דלק גרעיני לכורים גרעיניים. זה כמובן עומד בסתירה למה שהאמריקנים במשך שנים לא הסכימו לתת לאף אחד באזור. זה נתיב שאולי בשלב ראשון יוצג כאזרחי ואולי גם יהיה אזרחי, אבל בפועל מדובר בתהליך שמייצר לסעודיה פלטפורמה אפשרית, ידע וחומרים לזליגה לתוכנית צבאית".

עניינה של הממלכה בנתיב הגרעיני אינו חדש, ועימו החשש שמא בנסיבות ובתנאים מסוימים היא עלולה לפנות לכיוון הגרעיני הצבאי. במהלך השנים הללו דאגו הסעודים לומר כי תוכנית הגרעין שלהם נועדה למטרות שלום, מה שלא מנע מיורש העצר מוחמד בן סלמאן להצהיר במפורש כי אם איראן תשיג נשק גרעיני – ארצו תמהר לפתח נשק כזה בעצמה. דבריו של בן סלמאן מעידים עד כמה גדולה הסכנה שתוכנית הגרעין האיראנית תגרום למרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון כולו.

"הסעודים רוצים את כל מה שצריך כדי לייצר בעצמם דלק גרעיני לכורים גרעיניים. זה אולי יוצג בשלב ראשון כאזרחי, אבל בפועל מדובר בתהליך שמייצר לסעודיה פלטפורמה אפשרית לזליגה לתוכנית צבאית"

סימה שיין, המכון למחקרי ביטחון לאומי
נשיא ארה
מחיר הנורמליזציה. ביידן עם בן סלמאן בערב הסעודית|צילום: רויטרס

הסעודים פועלים במידה רבה על פי ההנחה שאיראן, עם או בלי הסכם, היא מדינת סף גרעינית על כל המשתמע מכך, וכי עליהם לפתח מענה "תוצרת בית". בישראל מודאגים גם מהאפשרות של האצת מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון וגם מהסכנה שרכיבים גרעיניים ייפלו לידיים עוינות במקרה של שינוי פוליטי בסעודיה.

"הסעודים רוצים להגיע לאיזון גרעיני עם איראן וייתכן שהם יקבלו את זה במתנה מהאמריקנים", מתאר ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר ראש תחום איראן במשרד ראש הממשלה. "זה יכול לגרום לאיראנים דווקא להאיץ את התוכנית הגרעינית שלהם. אתה שוחק את הטאבו מאחורי העשרת אורניום".

סימה שיין (צילום: חן גלילי, INSS)
"האמריקנים לא הסכימו לדרישה הסעודית במשך שנים". סימה שיין |צילום: חן גלילי, INSS
הגרעין האיראני (צילום: reuters)
איראן היא מדינת סף גרעינית על כל המשתמע מכך. הכור בבושהאר|צילום: reuters

סכנה "זוחלת"

בשנים האחרונות צצים במזרח התיכון עוד ועוד פרויקטים אזרחיים גרעיניים, חסרי ממד צבאי ולגיטימיים מבחינת הקהילה הבין-לאומית. אך תופעה זו יוצרת בהדרגה מציאות חדשה של תפוצה גרעינית אזורית "זוחלת", שבה ידע וכשירויות גרעיניות הופכים שכיחים יותר. "כשמדברים על מזרח תיכון גרעיני לא מדברים בהכרח על מזרח תיכון עם פצצות גרעיניות אלא על מדינות באזור שיש להן את היכולת הפוטנציאלית להגיע לפצצה", מסביר דני (דניס) סיטרינוביץ, לשעבר בכיר באגף המודיעין וכיום חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. "לאיראן, למשל, אין פצצה אבל יש לה יכולת להעשיר עד לרמה צבאית, וגם אם היא עדיין רחוקה חודשים רבים מפצצה – הפוטנציאל משמעותי".

"הסעודים רוצים להגיע לאיזון גרעיני עם איראן וייתכן שהם יקבלו את זה במתנה מהאמריקנים. זה יכול לגרום לאיראנים דווקא להאיץ את תוכנית הגרעין שלהם. אתה שוחק את הטאבו מאחורי העשרת אורניום"

ד"ר יואל גוז'נסקי, המכון למחקרי ביטחון לאומי
ד
"במזרח התיכון היום יש מרוץ חימוש גרעיני". ד"ר יואל גוז'נסקי|צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS

"יכולות להיות גם התפתחויות מפתיעות, למשל מדינה שלא הערכת שיש לה יכולת גרעינית צבאית ופתאום אתה מגלה שהיא מחזיקה ביכולות האלה. יכול להיות שפתאום, משום מקום, אתה מגלה שלמצרים ולסעודיה יש יכולות הרבה יותר מתקדמות ממה שחשבת. גם מעורבות של מדינה אחרת יכולה ליצור מרוץ חימוש גרעיני - למשל, מכירת הכור הצפון קוריאני לסוריה בעבר. בהנחה שלסוריה הייתה פצצה היום, זה כמובן היה מאיץ מרוץ חימוש. יש גם את השאלה של התפתחויות גיאו-פוליטיות, כמו המלחמה באוקראינה שהחזירה את האיום הגרעיני. זו גם תפיסה שיכולה לשכנע מדינות שהן צריכות יכולות גרעינית כי אחרת יהיו חשופות למתקפה".

שרפה פרצה בתחנת הכוח הגרעינית בזפרוזיה (צילום: רויטרס)
המלחמה באוקראינה האיצה את החימוש הגרעיני באזור. שרפה בתחנת הכוח הגרעינית בזפרוז'יה|צילום: רויטרס

מתבשל על אש קטנה

"עם נורמליזציה עם סעודיה ובלי נורמליזציה עם סעודיה, עם איראן ובלי איראן – במזרח התיכון היום יש מרוץ חימוש גרעיני", מתאר גוז'נסקי. "המרוץ הזה מתבשל על אש קטנה. הוא איטי, הדרגתי ומתקיים רחוק מהעין הבוחנת של התקשורת ודעת הקהל, אבל הוא מתרחש. ממשלות במזרח התיכון, ערביות ושאינן ערביות, בוחרות לבחון את הנתיב הגרעיני לכל מיני צרכים. לפעמים הן מתחילות בנתיב האזרחי ולא ברור מה יקרה אחר כך. החשש שמא הן יעברו מהנתיב האזרחי לנתיב הצבאי קיים. זו לא החלטה פשוטה לעבור לתוכנית גרעין צבאית, בטח אם היא גלויה וזוכה לפיקוח של סבא"א. מי שיעשה זאת ישלם מחירים כבדים, אבל אי אפשר לשלול את זה".

אסיסי ופוטין לוחצים ידיים ב2015 - רוסיה תבנה למצרי (צילום: Anadolu Agency, Getty Images)
"הרוסים בונים למצרים כור אזרחי". אסיסי ופוטין בפגישתם ב-2015|צילום: Anadolu Agency, Getty Images

מצרים, למשל, מקדמת תוכנית גרעין אזרחית מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת. התוכנית הזאת כוללת, בין היתר, שני כורי מחקר קטנים הממוקמים במרכז המחקר הגרעיני באינשאס. לקהיר אומנם יש תשתית וידע נדרשים, אך בעיותיה הכלכליות מקטינות את הסיכוי שהיא תלך לפרויקט כה יקר, זאת על אף שעומד לרשותה מאגר לא מבוטל של מדענים ושל מהנדסים בתחום הגרעין. "קיים חשש שמצרים תוכל לפנות מתישהו לתוכנית גרעין צבאית, אבל הסיוע האמריקני מרסן אותה. ברגע שהיא תעבור למישור הצבאי יוטלו עליה סנקציות והיא תאבד את המיליארדים שהיא מקבלת מהאמריקנים", מסביר גוז'נסקי.

"כשמדברים על מזרח תיכון גרעיני לא מדברים בהכרח על מזרח תיכון עם פצצות גרעיניות, אלא על מדינות באזור שיש להן את היכולת הפוטנציאלית להגיע לפצצה"

דני (דניס) סיטרינוביץ, המכון למחקרי ביטחון לאומי

המדינה הערבית המתקדמת ביותר בתחום הפיתוח של הגרעין לצרכים אזרחיים היא איחוד האמירויות, החברה החדשה של ישראל מהסכמי אברהם - שהפעילה כבר שלושה כורים גרעיניים מתוך ארבעה. לטענת האמירותים, הם נזקקים לאנרגיה גרעינית כדי להדביק את קצב הצרכים האנרגטיים הגוברים וכדי להפחית את התלות בנפט – מה שיאפשר להקצות יותר נפט מהתוצרת ליצוא.

כדי לשכך דאגות בינלאומיות בנוגע לכוונותיו בתחום הגרעין, התחייב האיחוד ב-2009 במסגרת הסכם שיתוף הפעולה הגרעיני "123" עם ארה"ב שלא להעשיר אורניום או לעבד פלוטוניום – רף שנקבע כי הוא "סטנדרט הזהב" למניעת תפוצה גרעינית. ההסכם הזה פתח את הדלת בפני איחוד האמירויות לשיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום הגרעין ולהאצת התוכניות שלו בתחום הזה.

כור איחוד האמירויות (צילום: AP)
המדינה הערבית המתקדמת ביותר בתחום הגרעין האזרחי. כור באיחוד האמירויות|צילום: AP

2,636 ק"מ צפונה משם מפתחת טורקיה תוכנית גרעין אזרחית להקמת כ-20 כורי חשמל עד 2030, וב-2019 חתמה על עסקה עם החברה הממשלתית הרוסית רוסאטום לבנייתה של תחנת כוח בת ארבע יחידות בהספק של 1,200 מגוואט חשמל כל אחת. לטורקיה אין תוכניות להעשיר אורניום או לעבד פלוטוניום, אך הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הצהיר שארצו שומרת לעצמה את הזכות לעשות כן.

"אפילו אם איראן תעצור באיזושהי נקודה ותיכנס להסכם, עדיין מדינות באזור ירצו ללכת לתוכנית גרעין אזרחית לפחות, מכיוון שלא רק שיקולי ביטחון מכתיבים את המהלך אלא גם צרכים פנימיים, שיקולי יוקרה ומעמד שחשובים מאוד למדינות האלה כשהן רואות את איראן", מבהיר גוז'נסקי. "זה יכול להעניק יוקרה לשליטים האוטוקרטים שרוצים להאדיר את עצמם ולבסס את מעמדם כלפי העם שלהם".

רג'יפ טייפ ארדואן (צילום: רויטרס)
מתכנן הקמת 20 כורי חשמל גרעיניים עד 2030. נשיא טורקיה ארדואן|צילום: רויטרס

"דוקטרינת בגין" מתקרבת לקיצה?

כבר לפחות ארבעה עשורים שישראל מנהיגה מדיניות המכונה "דוקטרינת בגין", שלפיה לא תאפשר לאף מדינה במזרח התיכון לייצר נשק גרעיני שעלול לסכן את קיומה. את המדיניות הזו יישמה ישראל כשהפציצה ב-1981 את הכור בעיראק וכשהשמידה ב-2007 כור גרעיני בסוריה. על פי פרסומים שונים לאורך השנים, מדיניות זו מיושמת גם בניסיון של מדינת ישראל למנוע נשק גרעיני מאיראן. האם כחלק מעסקת חבילה שתכלול נורמליזציה בין ישראל לממלכה, תסטה ישראל ממדיניותה ארוכת השנים ותסכים להעשרה גרעינית בסעודיה?

אם להסתמך על התבטאויותיהם של השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר וראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי בעת האחרונה, ישראל לא בהכרח תתנגד להקמת תוכנית גרעין אזרחית בסעודיה. דרמר הסביר כי אם סעודיה לא תקבל את מבוקשה בתחום הגרעיני מהממשל האמריקני, היא עשויה לקבלו ממדינה אחרת, למשל סין או צרפת. "יש מדינות באזור שיכולות להחזיק בתוכנית גרעין אזרחית", אמר השר המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו. הנגבי אף הרחיק לכת והבהיר כי "גרעין אזרחי זה דבר שאיננו מסכן אותנו".

צחי הנגבי
"גרעין אזרחי זה דבר שאיננו מסכן אותנו". ראש המל"ל, צחי הנגבי

"הסעודים כל הזמן מאיימים שילכו עם הסינים או עם אחרים ויפתחו תוכנית גרעין", מסביר גוז'נסקי. "הבעיה היא שהטכנולוגיה הסינית פחות טובה, והסעודים רוצים טכנולוגיה אמריקנית ומבקשים לחזק את שיתוף הפעולה עם האמריקנים. סעודיה יכולה ללכת עם הסינים, אבל אז היא תקבל גם טכנולוגיה פחותה ותפגע פגיעה אנושה ביחסיה עם ארה"ב".

לדבריו, את האישור האמריקני מבקשים הסעודים גם כדי לקבל "הכשר" בינלאומי לפעול במישור הגרעיני: "הם לא באמת רוצים נורמליזציה עם ישראל, אבל מוכנים לשלם את המחיר הזה כדי לקבל תוכנית גרעין ולהיחשב לשחקנים גרעיניים של ממש. ישראל באמת רוצה נורמליזציה עם סעודיה, אבל מוכנה לשלם בגרעין כדי לקבל את זה. זו דילמה מסוכנת מאוד לישראל".

בעקבות דבריו של דרמר שיכלו להתפרש בוושינגטון כהסכמה ישראלית לדרישת סעודיה, נאלצו בלשכת נתניהו להבהיר כי "ישראל לא הסכימה לתוכנית גרעין של אף אחת מהמדינות השכנות שלה. זאת הייתה ונשארה מדיניות ישראל". במערכת הביטחון חוששים מהאפשרות שנתניהו יסכים לדרישת הגרעין הסעודית, אך הגורם הבכיר היחיד בישראל שהתבטא עד כה בפומבי נגד העשרת אורניום על אדמת סעודיה היה יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שאמר לחברי קונגרס אמריקנים שביקרו במדינה לפני שבועיים כי הוא מתנגד לכך - והדגיש את הסכנה שוב בריאיון חג למגזין N12, ובו סיפר על הדיונים עם ארה"ב בנושא.

"הנגבי ודרמר אומרים דבר נכון, אבל מטעים את הציבור", סבור גוז'נסקי. "הם אומרים שלישראל לא צריכה להיות בעיה עם תוכנית גרעין אזרחית של מדינה שכנה. אבל סעודיה מבקשת העשרת אורניום בשטחה - היא משתפת פעולה עם פקיסטן, עם סין ואולי גם עם צפון קוריאה".

רון דרמר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"יש מדינות באזור שיכולות להחזיק בתוכנית גרעין אזרחית". השר לעניינים אסטגיים רון דרמר|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לסעודים, הוא מתאר, עבר בעייתי בתחום הגרעין והטילים, ובעתיד הלא רחוק הם יכולים להלאים את מפעל העשרה המשותף כפי שעשו בעבר עם חברת עראמקו. גוז'נסקי מזכיר בהקשר זה את עבד אל-קדיר ח'אן, אבי תוכנית הגרעין הפקיסטנית, שכונה גם איי קיו חאן. "הוא סיפק לאיראן, לסוריה וללוב ידע וטכנולוגיה גרעינית, יכול להיות שסיפק גם לסעודיה. הם באים בידיים לא נקיות. הם התעסקו בעבר בגרעין, מימנו את תוכנית הגרעין הפקיסטנית וייתכן שקיבלו הבטחות מפקיסטן".

לדבריו, במקרה של פריצה איראנית לגרעין על ישראל להיערך לתרחיש שבו תעביר פקיסטן לסעודיה ראשי נפץ גרעיניים, או תספק לה את הידע והאמצעים הדרושים ליצירת יכולת גרעינית משלה בתוך פרק זמן קצר. יתרה מזאת, סעודיה חתומה על האמנה הבין-לאומית למניעת הפצת נשק גרעיני, אך לא על "הפרוטוקול הנוסף", הסכם שקיים בין סבא"א לבין כמה מהמדינות החברות בארגון, שבין היתר מאפשר לסוכנות לבצע בדיקות פתע במתקנים לא מוכרזים.

עבד אל-קדיר ח'אן, פקיסטן, גרעין (צילום: AP)
"סיפק לאיראן, לסוריה וללוב ידע גרעיני וטכנולוגיה". עבד אל-קדיר ח'אן, אבי תוכנית הגרעין הפקיסטנית|צילום: AP

חשש מחציית הסף

למרות שהסכמה לסעודיה תגרום כמעט באופן אוטומטי למדינות אחרות באזור להתחיל לצעוד באותו נתיב – שיין סבורה כי ההחלטה אם תהיה לסעודיה תוכנית גרעין אזרחית לא תלויה בישראל. "זה בין ארה"ב לבין סעודיה ואם שתיהן ירצו שזה יקרה – זה יקרה גם אם ישראל תתנגד. אני חושבת שמבחינת הנראות של ישראל, שכל היום צועקת במשך שנים בראש חוצות שאם לאיראן יהיה גרעין אז תהיה פרוליפרציה באזור, לצאת היום בריש גלי ולתמוך בכך זה מהלך שממש מראה על צביעות".

"אני בטוח שאף אחד בממשלת ישראל לא רוצה העשרה גרעינית במדינה שכנה", מבהיר ג'וזנסקי. "או שמוכרים לנו שלא יהיו עם זה בעיות - ואני לא קונה את זה - או שקורה דבר חמור יותר: הממשלה מוכנה בשביל הסכם שלום לעצום עין אחת ולתת לסעודים את מה שהם מבקשים. כנראה שביידן ונתניהו רוצים פרס נובל. שניהם חושבים שנורמליזציה תעזור להם מאוד מבחינה פוליטית ותשים אותם על המפה מבחינה היסטורית. נתניהו אולי מקווה שזה יכניס אותו לספרי ההיסטוריה, אבל ייתכן שהוא יירשם שם כמי שתרם למרוץ חימוש גרעיני קונבנציונלי במזרח התיכון".

ועדיין, בזמן שאיראן נמצאת במרחק שבועות עד חודשים בודדים מפריצת דרך גרעינית – סעודיה רחוקה ממנה שנות אור. "סעודיה לא רוצה לפגר אחרי איראן אבל היא מפגרת אחריה", מציינת שיין. "אין דמיון בין התשתית האיראנית לזו הסעודית. אף אחת מהמדינות באזור לא נמצאת במצב של איראן וייקח לסעודים הרבה זמן להגיע לזה. הם בהחלט מנסים לצמצם את הפער הגדול, בין השאר בכך שהם מציעים לארה"ב להקים כור גרעיני בשטחם כי אם סעודיה תעשה את זה בכוחות עצמה זה ייקח הרבה יותר זמן. אני בהחלט מניחה שהם הולכים על המודל של מדינת סף".

"ביידן ונתניהו חושבים שנורמליזציה תעזור להם מאוד מבחינה פוליטית. נתניהו אולי מקווה שזה יכניס אותו לספרי ההיסטוריה, אבל ייתכן שהוא יירשם שם כמי שתרם למרוץ חימוש גרעיני קונבנציונלי במזרח התיכון"

ד"ר יואל גוז'נסקי
פגישת נתניהו וביידן
"כנראה שביידן ונתניהו רוצים פרס נובל". פגישת נתניהו וביידן השבוע

איראן בונה מזרח תיכון חדש

למרות הרצון הטבעי בהרחבת ההשפעה האזורית או המאבק על ההגמוניה בשוק האנרגיה, הטריגר להתחמשותן הגרעינית של מעצמות אזוריות במזרח התיכון הוא אחד – החשש מהגרעין האיראני. כל מה שמפריד כעת בין הרפובליקה האיסלאמית לבין יכולת לייצר נשק גרעיני הוא החלטה פוליטית מצד ההנהגה בטהראן. "זה כבר לא עניין של יכולות טכנולוגיות", מבהירה שיין. "לפני שנים היה עניין של כמה זמן ייקח לה להגיע ליכולות האלה. היא הייתה רחוקה מבחינת כמויות החומר ומבחינת רמת ההעשרה. היום יש לה הכול וזה פשוט עניין של החלטה. אם היא מחליטה לפרוץ, ההערכות בעולם אומרות שייקח לה בין חצי שנה לשנה וחצי להשיג נשק גרעיני".

צילום לוויין של אתר הגרעין האיראני בפורדו (צילום: AP)
"חציית סף איראנית אל נשק גרעיני תחייב את סעודיה לפעול". צילום לוויין של אתר הגרעין האיראני בפורדו|צילום: AP

אם וכאשר איראן תבקיע לנשק גרעיני, תיאלץ ישראל להתמודד עם איום אפשרי שירחף מעל כל פעילות של כוחותינו במרחב. "אם יתקבל המידע שאיראן חצתה את הרוביקון זה בוודאי יחייב את ישראל לחשיבה מחדש לא רק על האיום הגרעיני אלא גם על הדחיפה שזה ייתן לגרורות האיראניות. אם נהיה בעימות קשה בצפון, זה יצריך אותנו לחשוב איך לפעול כשאנחנו יודעים שלאיראן יש פוטנציאלית את האיום הגרעיני. יהיה הרבה יותר מורכב לפעול ולממש מדיניות אל מול הציר השיעי בהנחה שלאיראן תהיה פצצה. זה לא שאיראן תשגר את הפצצה, המשטר הוא לא מתאבד, אבל זו תהיה התפתחות שלילית מאוד שתחייב את ישראל לחשוב מחדש על אסטרטגיית הביטחון שלה".

גורמים בישראל ובארה"ב חוששים שהיענות לדרישות של בן סלמאן תסייע לסעודיה לנסות לפתח נשק גרעיני, באופן שיאיץ מרוץ חימוש מול יריבתה המושבעת איראן – שכבר עתה שועטת לעבר הפצצה עם העשרת אורניום בלתי פוסקת. "האיבה הבסיסית בין סעודיה לאיראן לא השתנתה ולא ניתן לגשר על הפערים האידיאולוגיים ביניהן", אומר סיטרינוביץ. "כל שינוי דרמטי במאזן ההרתעה יחייב את הצד השני לפעול. כמו שחציית סף איראנית אל נשק גרעיני תחייב את סעודיה לפעול – כך גם תוכנית גרעין סעודית תחייב את איראן לחשוב מחדש על אסטרטגיית הגרעין שלה. כשאיראן עומדת שבועיים בערך מהעשרה של 90%, אני חושב שזה מהלך מסוכן וצריך לקחת בחשבון את התגובה האיראנית עליו".

שיין סבורה אחרת: "אם מדינה כמו סעודיה הייתה במרחק זמן קצר מנשק גרעיני, זה היה מדרבן את האיראנים לנשק גרעיני. אבל זה לא המצב ולכן אני חושבת שדווקא האמירה הסעודית שלפיה 'אם יהיה לכם נשק גרעיני – יהיה גם לנו' יכולה להיות גורם מרסן מסוים עבור האיראנים".

האם בעשורים הקרובים תעמוד ישראל מול מזרח תיכון רווי פצצות גרעין ומול ספירה לאחור לעבר חלום בלהות גרעיני פוטנציאלי? נראה שלמרות הכול התשובה לשאלה הזאת תלויה במידה רבה באיראן, ששומרת את כל הנתיבים לפצצה. למרות שלא סביר שתטיל פצצת אטום, המשמעות המקופלת במציאות של איראן גרעינית או סף גרעינית היא חתירה של מדינות מרכזיות כסעודיה, הרואות בעצמן מעצמות אזוריות, למעמד זהה. אם כך יקרה, ישראל עלולה למצוא עצמה מתמודדות מול שתי מעצמות גרעיניות במקום מול אחת.