שלושה שבועות לאחר חיסול בכיר חיזבאללה פואד שוכר (אל-חאג' מוחסן) מצאו עצמם שני טייסי אפאצ'י בחזית סיכול מתקפת הנקם שלו על ישראל. בעוד מטוסי קרב מנחיתים מכת מנע בדרום לבנון, הם המתינו בדריכות לאיום שיגיע ממרחק. כשכטב"ם חיזבאללה חדר באותו היום בניסיון לפגוע במתקנים אסטרטגיים, נדרשו הטייסים לבצע יירוט חסר תקדים בתולדות חיל האוויר.

"שנינו הגענו למקום הנכון, בזמן הנכון ועם החימוש הנכון כדי לבצע את זה", הם אומרים. "האמריקנים לא עושים את זה עם אפאצ'י. זה המוח הישראלי שעובד שעות נוספות ומנסה להשתמש בכלים הקיימים במנעד כמה שיותר רחב" 

אחרי חיסול "רמטכ"ל חיזבאללה" פואד שוכר בסוף יולי ידעו כולם שנסראללה ינקום על חיסול יד ימינו – השאלה הייתה רק מתי ובאיזו עוצמה. אלה היו שלושה שבועות של המתנה מורטת עצבים. ההערכות המודיעיניות צפו מתקפה מסיבית בצפון, והמחמירות גם באזור גוש דן. בטייסות חיל האוויר, הכוננות הגיעה לשיאה: טייסים ואנשי צוות תרגלו ללא הרף מגוון תרחישים - מהיערכות הגנתית ועד למכת מנע. בבסיס רמון, בטייסת "מגע הקסם" (190), עסקו צוותי האפאצ'י בהכנות למשימה שונה מעט מהרגיל, מבלי לדעת שהם עומדים לעשות היסטוריה קטנה. ואז, בליל 25 באוגוסט, ניתן האות: באמ"ן התקבל מידע מקדים על היערכות נרחבת של חיזבאללה למתקפה, וחיל האוויר המריא למכת מנע בדרום לבנון.

טייסי האפאצ'י של טייסת 190 (צילום: דובר צה
הטייסים נדרשו לבצע יירוט חסר תקדים בתולדות חיל האוויר. אחד הטייסים על האפאצ'י|צילום: דובר צה"ל

"חיל האוויר נערך בצורה די אגרסיבית", מתאר רס"ן (במיל') א', טייס אפאצ'י שהשתחרר רשמית לפני חמישה חודשים, אך בפועל לא עזב לרגע את הטייסת. "גם אנחנו בטייסת, כמו כל חיל האוויר, העלנו כוננויות, חידדנו מוכנות ויצרנו כל מיני שיטות הפעלה אל מול מתארים אפשריים. הגענו למקום ההיערכות שלנו וקיימנו תדרוכים לקראת הדברים שעתידים לבוא. בסוף זה קרה בראשון לפנות בוקר".

חיזבאללה התכונן לשגר אלפי רקטות לעבר מטרות בעיקר בצפון, וכטב"מים למטרות נבחרות במרכז הארץ. חיל האוויר פעל במהירות, תחילה במתקפה מקדימה שהשמידה אלפי רקטות ומשגרים. אחר כך, כשחיזבאללה הוציא לפועל בכל זאת חלק מתוכנית הנקמה שלו, נדרש החיל ליירט את הרקטות והכטב"מים בזמן אמת.

בחזית המשימה הזו היו סגן מפקד הטייסת, רס"ן א', ועמיתו, רס"ן (במיל') א', שהמריאו שעות קודם לכן והמתינו בדריכות בשמיים. "זה גם איזשהו אתגר", מודה סגן מפקד הטייסת. "אתה כבר הרבה שעות באוויר ועדיין צריך להיות חד על כל הפרטים ועל הביצוע עצמו. ידענו באיזו שעה אנחנו צריכים להמריא, אבל לא ידענו בדיוק כמה זמן זה ייקח".

סיקור מורחב ב-N12:

צרור של 4 שניות

בקדמת תא הטייס ישב באותו יום מפקד המסוק, המילואימניק א', שמתעסק במשימה ומפעיל את מערכות הנשק. במושב האחורי ישב רס"ן א', שתפקידו להטיס את המסוק להיכן שנדרש. השניים ידעו שברגע שצה"ל יתקוף, חיזבאללה ינסה לנצל את המטחים הכבדים כדי להחדיר כטב"מי נפץ למתקנים אסטרטגיים באזור גלילות, בהם מטה המוסד ובסיס 8200. המשימה שלהם הייתה ברורה: לזהות ולהשמיד את האיום הזה לפני שיחדור לשמי ישראל ויתקרב ליעדים הרגישים.

את השמיים סרקו כל העת מטוסי איסוף ובקרה שמשמשים את חיל האוויר כמעין מכ"מים ניידים, שיכולים לצפות בפעילות האווירית והקרקעית באזור שבו הם טסים. אלה אמונים על גילוי מגוון איומים אוויריים ועליהם חיישנים מיוחדים שמותאמים גם לגילוי כטב"מים עוינים עם כיסוי של 360 מעלות. כשכטב"ם חיזבאללה ריצד להם במערכות, הגיע תורו של מסוק האפאצ'י.

פואד שוכר ונסראללה
כולם ידעו שתהיה נקמה על החיסול. פואד שוכר ונסראללה

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"חיל האוויר מבין שיש מטרות, מגלה איפה הן נמצאות, באיזה גובה הן ובאיזו מהירות", מתאר רס"ן א'. "משדרים לנו את הפרטים האלה ואחרי כמה דקות אנחנו באמת מזהים את הכלי במרחק לא גדול מאיתנו, שאפשר ממש לראות אותו בעין". עמיתו מוסיף: "זה קצת כמו לחפש מחט בערמת שחת כי העולם גדול והכטב"ם קטן – זה החלק הקשה".

ברגע האמת, הצוות מחליט להשתמש בתותח המסוק. "תתחיל לירות", מורה רס"ן א' לעמיתו האוחז במקלע. "מכל מיני שיקולים, התותח היה כאן הכי מתאים", מסביר המילואימניק א'. "הפלנו אותו בצרור של ארבע שניות, שזה נחשב מהר". הרגע הזה מתועד בקולו של רס"ן א' הצועק "יש!" ברגע הפגיעה. "כבר בסרט רואים שהתרגשנו ושמחנו", הוא מספר בחיוך.

הטייסים לא התכוננו ליירוט כטב"ם ספציפי, אלא פיתחו מוכנות רחבה המבוססת על הבנת היתרונות היחסיים של האפאצ'י במגוון תרחישים. "ידענו באילו חתכים או פעולות היתרון היחסי הוא אצלנו", מדגיש רס"ן (במיל') א'. "ספציפית יצא לנו המזל, לא יודע אם מזל טוב או רע, ששנינו הגענו למקום הנכון, בזמן הנכון ועם החימוש הנכון כדי לבצע את זה".

טייסי האפאצ'י של טייסת 190 (צילום: דובר צה
"כאן הייתה לנו את ההזדמנות להוכיח והצלחנו". שני טייסי האפאצ'י|צילום: דובר צה"ל

המשימה של הטייסים גילמה בתוכה אתגר כפול: להתקרב מספיק כדי לפגוע במטרה בדיוק מרבי, תוך שמירה על מרחק בטוח מהפיצוץ ומהרסיסים המעופפים. "כל התנגשות באוויר היא מסוכנת", מבהיר המילואימניק א'. "צריך לטוס בצורה מסוימת, מספיק קרוב אליו, אבל בלי להתנגש בו. צריך לזכור גם שלכלי הזה יש ייעוד. הוא לא סתם כטב"ם צילום, הוא נושא חומר נפץ. בסוף אנחנו מפוצצים אותו והפיצוץ הזה יכול לסכן אותנו. גם לזה יש טכניקה ושיטה איך להתחמק או לחשוף את עצמך לפחות סיכון".

צוות המסוק הצליח להשמיד את הכטב"ם בדיוק מרשים, שתואר על ידי גורמים בחיל כ"פגיעה על המילימטר". הצלחה זו לא רק הוכיחה את הגמישות המבצעית של האפאצ'י, אלא גם הרחיבה את מגוון המשימות שהמסוק מסוגל לבצע. "זו הפעם הראשונה שיורט כטב"ם אויב בתותח", מתגאה מפקד המסוק. "ידענו שיש לנו את היכולת הזאת וידענו שהיא עובדת, אבל זו החותמת האמיתית".

היה לכם ספק שתצליחו?

"זו שאלה טריקית. אנחנו מאמינים בעצמנו. לא תמיד יש לך את ההזדמנות להוכיח את עצמך, אבל כאן הייתה לנו את ההזדמנות והצלחנו. במצטבר היו לנו הרבה שעות בחיים שחיכינו למשהו שיקרה והוא לא קרה. ככה זה מול אויב. אתה לא יודע מתי זה יבוא ואם זה יקרה במשמרת שלך. אתה רוצה להאמין שתצליח, אבל עד שלא נבחנת אתה לא יודע. עכשיו אנחנו יודעים".

"אנחנו השוערים במשימה הזאת"

המלחמה הנוכחית העלתה את השימוש בכטב"מים שלב אחד קדימה. במהלך המלחמה צברו איראן וחיזבאללה ביטחון עצמי ונחישות מוגברת להמשיך במאמציהם להתיש את ישראל. ארגון הטרור הלבנוני משגר כטב"מים לעבר ישראל כמעט על בסיס יומי, מתוך הבנה שיש להם יכולת גבוהה יותר להתחמק ממערכות ההגנה האווירית. הקושי ניכר גם בגילוי שלהם בשל גודלם הקטן וחתימת המכ"ם הנמוכה, גם בזיהוי שלהם ככלים עוינים וגם ביכולת ליירט אותם במהירות לפני שיגיעו ליעדם. הרבה מונח על הכף, והמחיר של חוסר הצלחה ביירוט עלול להיות קטלני וכואב כפי שנוכחנו לראות השבוע, כאשר ארבעה חיילים נהרגו ועוד עשרות נפצעו מפגיעת כטב"ם של חיזבאללה בחדר האוכל בבא"ח גולני.

כשכלי הטיס הללו מתגלים ומזוהים, יירוטם מתאפשר באמצעות מערכות הגנה אקטיבית כמו כיפת ברזל, בעוד אחרים מיורטים על ידי טילים ממטוסי קרב ומסוקי קרב. למרות מאמצי היירוט, כטב"מים רבים מגיעים ליעדם, מתפוצצים – וגורמים להרוגים ועשרות פצועים. "בהגנה אין מאה אחוז", מבהיר המילואימניק א', "אבל אנחנו מנסים להגיע לשם ומייצרים הרבה מאוד מעטפות הגנה. נכון שמסוק הוא לא כלי שנבנה כדי ליירט מטרות, אבל אנחנו חלק מהמשימה הזאת ומבינים שבמקומות מסוימים אנחנו יכולים לעזור להתקרב למאה אחוז".

מסוקי הקרב, המכונים גם "טנקים מעופפים", מסוגלים לתמרן בזריזות, לטוס במהירות של 300 קמ"ש ולהתמודד באמצעות חימוש מגוון עם איומים קרקעיים ואוויריים. משימתם הראשונה והעיקרית נותרה הסיוע מהאוויר לכוחות המתמרנים, אך תפקידם חורג הרבה מעבר לכך. האפאצ'י הוכיח את עצמו כפלטפורמה רב-תכליתית, המסוגלת לבצע משימות תקיפה מדויקות, ציד מטרות ספציפיות וחילוץ טייס נוטש. המסוקים גם ממלאים תפקיד חיוני בהגנת שמי המדינה, כולל יירוט כלי טיס עוינים. כל מסוק נושא עד 16 טילים מדויקים, ובגחון תותח שיורה 600 פגזי 30 מ"מ בדקה.

כטב
המשימה המאתגרת של הטייסים: "זה לחפש מחט בערמת שחת". כטב"ם חיזבאללה על הקרקע, ארכיון

ואכן, הבחירה בתותח ליירוט הכטב"ם לא הייתה מקרית. בניגוד לטיל בודד, שסטייה קטנה שלו עלולה להחטיא את המטרה הקטנה והחמקמקה, התותח מציע יתרון משמעותי הודות לפיזור הרחב של הקליעים שהוא יורה. הטייסים מסבירים כי בעוד סטייה של מטר בודד בשיגור טיל עלולה לגרום להחטאה מוחלטת של הכטב"ם, מטח של קליעים משפר דרמטית את סיכויי הפגיעה.

"כשאתה יורה עם אקדח במטווח, אתה לא תמיד פוגע בנקודה השחורה במוקד", מסביר מפקד המשימה. "אתה יכול לסטות קצת, אבל עדיין פגעת במטרה. גם כשאתה משגר טיל, אתה בדרך כלל יכול לסטות במטר או שניים מהמטרה. במקרה של כטב"ם, מטר זה הכול ואם הכלי ממשיך לטוס, אז הוא עדיין מהווה איום. בתותח, בגלל שיש לנו הרבה ממנו, אין בעיה לפספס. גם כאן, פספסתי בהתחלה ואז פגעתי. זה בסדר כי יש לך יכולת לפזר הרבה קליעים, כך שסטטיסטית בסוף תפגע".

הצלחת יירוט הכטב"ם, מתעקשים הטייסים, היא תוצאה של מאמץ מערכתי מורכב, הרבה מעבר לפעולה הנקודתית שלהם. "זו הייתה אופרציה שלמה", מסביר רס"ן (במיל') א'. "זה לא רק ש-א' ואני טסים באוויר ואנחנו מול חיזבאללה. זה חיל מלא בכלים, ביכולות ובאנשים חכמים. אם להשוות למגרש כדורגל, אז אנחנו השוערים במשימה הזאת".

בתוך שדה הקרב, שהוא ממלכת אי הוודאות, הייתה זו ההכנה המדוקדקת שתרמה להם יותר מכול. "המודיעין קיים", הוא מבהיר, "אבל היה מודיעין לכל מיני דברים. אנחנו אף פעם לא יודעים מה בדיוק נפגוש, אבל ידענו פחות או יותר למה אנחנו מתכוננים ואילו מתארים יותר סביר שיקרו".

דרושים עוד אפאצ'ים

לצה"ל יש בסך הכול שתי טייסות מסוקי קרב, 190 ו-113, עם מסוקי הפתן והשרף, שפועלים 24/7 מ-7 באוקטובר. הטייסות מופעלות מבסיס האם רמון שבנגב ומשלוחה נוספת, לכוננות בזירה הצפונית, בבסיס רמת דוד. משם הוקפצו באיחור גדול שני המסק"רים הראשונים שהגיעו לעוטף בשבת השחורה וכילו את התחמושת במהירות.

נסראללה, לבנון (צילום: reuters, ap)
נסראללה תכנן לפגוע ביעדים אסטרטגיים, המשימה של טייסי האפאצ'י שיבשה לו את התוכניות|צילום: reuters, ap

מאז, כמעט בכל רגע נתון מתחילת הלחימה, מסוקי האפאצ'י של חיל האוויר לא נחים. הם מלווים את הכוחות הקרקעיים ברצועה באירועים מתפרצים כמו היתקלויות, קרבות מורכבים ותקיפת מבני אויב. במקביל, הם ממלאים תפקיד חיוני בזירה הצפונית, תוקפים תשתיות חיזבאללה ומחסלים חוליות מחבלים. בנוסף, מערך האפאצ'י מעורב בלחימה בשומרון ומסייע לכוחות עם עוצמת אש מדויקת.

אחד הלקחים החשובים ביותר מאירועי 7 באוקטובר הוא שלצה"ל דרושים מסוקי קרב נוספים. המלחמה בעזה מתחה את שתי טייסות האפאצ'י היחידות של חיל האוויר עד הקצה, והמחישה את הצורך הדחוף בהפעלת מסוקי קרב לתקיפת מטרות אויב וכסיוע לכוחות קרקעיים של צה"ל. אם לפני המלחמה תכנן חיל האוויר לסגור את טייסת האפאצ'י הישנה ולהישאר עם טייסת אחת בלבד של מסוקי קרב מסוג אפאצ'י מתקדם, הרי שכעת מתוכננת הצטיידות בטייסת נוספת של מסוקי אפאצ'י מתקדמים.

טייסי האפאצ'י של טייסת 190 (צילום: דובר צה
טייסי האפאצ'י על המסוק: "אתה לא יודע מתי זה יבוא ואם זה יקרה במשמרת שלך"|צילום: דובר צה"ל

ישראל כבר העבירה לארה"ב בקשה לרכש 15-12 מסוקי אפאצ'י. מכיוון שהמסוקים אינם קיימים במלאי, הבקשה כוללת ויתור של הצבא האמריקני על מקומו בתור הייצור לטובת ישראל. למרות הסכמת הצבא האמריקני, הממשל טרם אישר רשמית את העסקה והלחץ הישראלי להביא מסוקי אפאצ'י נוספים לצה"ל נמשך כל העת.

לדברי רס"ן (במיל') א', "בניגוד לכל מיני תהליכים טכנולוגיים שהולכים ומתפשטים בעולם, של בינה מלאכותית, למידת מכונה ודברים שצריכים לעבוד באוטומציה גבוהה, בתחום ההגנה והמלחמה אתה צריך הרבה פעמים אדם חושב וּורסטילי. ואם לאדם הזה יש מסוק, אז זה הופך אותו לרלוונטי מאוד".

ואכן, הגמישות המחשבתית היא זו שאפשרה לצה"ל להפוך טנק אווירי לצייד כטב"מים. "קיבלנו פידבקים מכל מיני מקומות, מכל מיני אנשים", אומר מפקד המסוק מבלי לפרט. "האמריקנים לא עושים את זה עם אפאצ'י. זה המוח הישראלי שעובד שעות נוספות ומנסה להשתמש בכלים הקיימים במנעד כמה שיותר רחב".

מסוקי האפאצ'י של טייסת 190 (צילום: דובר צה
רס"ן א': "חיל האוויר מבין שיש מטרות, מגלה איפה הן נמצאות, באיזה גובה הן ובאיזו מהירות". ארכיון|צילום: דובר צה"ל

האם מסוקי האפאצ'י צפויים להפוך לשחקן מרכזי ביירוט איומים אוויריים? רס"ן (במיל') א' נזהר מלצאת בהצהרות: "קשה לומר, אבל בתחושת הבטן זה רק ילך ויהיה רלוונטי יותר. אנחנו לא יודעים מה חיזבאללה מתכנן בעתיד ומה יש לו בשרוול".

עם זה, בטייסות האפאצ'י חותרים כל העת להרחיב את גבולות תפקידו המסורתי של המסוק: "ברור שאיפה שאנחנו יכולים לעזור בהגנה ובהתקפה, גם לשמור על האזרחים וגם להשמיד אויב – אנחנו שם. למרות שאפאצ'י מיועד לסייע לכוחות הקרקע, אנחנו כל הזמן חושבים איך אפשר להשתמש בו גם במקומות אחרים כדי שיוכל לעזור. אני חושב שהיירוט הזה הוא הוכחת יכולת טובה לעוד מקום שבו מסוק קרב יכול להיות רלוונטי, תורם ומגן".

"חיבקתי אותך, יותר מזה?"

הרגעים שלאחר היירוט המוצלח היו רוויי אדרנלין והתרגשות. למרות הניסיון ארוך השנים של הטייסים, קשה היה להסתיר את השמחה שלהם על ההישג יוצא הדופן. "חיבקתי אותך, יותר מזה?" שואל רס"ן א' את עמיתו בחיוך. המילואימניק א' מודה: "הוא בן אדם שלא מראה חיבה אף פעם, אז התגובה הכי מרגשת שקיבלתי מחיל האוויר היא שאחרי שנחתנו הוא נתן לי חיבוק. אני מכיר אותו כבר 12 שנים וזה לא קרה אף פעם, גם לא בחתונה שלו. זה נחשב אירוע מרגש יחסית".

ההצלחה המבצעית הדהדה הרבה מעבר לקוקפיט של האפאצ'י. "בגלל שזו הפעם הראשונה, יש המון התרגשות סביב זה וגם אנחנו התרגשנו מאוד. ההישג לא נתפס רק כהפלה אישית של הצוות, אלא כהוכחה ליכולות של מערך מסוקי הקרב כולו. "קיבלנו הרבה מחמאות. אנשים שמחו שזה הצליח ושהצלחנו, גם כמערך מסוקי הקרב, להוכיח את היכולת, להראות שהצלחנו במה שהתאמנו עליו ושהאימונים טובים. זה נותן ביטחון לכולם".

מסוק האפאצ'י  (צילום: עופר צידון, פלאש 90)
בשל מחסור: ישראל כבר העבירה לארה"ב בקשה לרכש 15-12 מסוקי אפאצ'י. ארכיון|צילום: עופר צידון, פלאש 90

התגובות של משפחות הטייסים על תיעוד היירוט לא איחרו לבוא. "כשחזרתי הביתה אשתי שאלה אותי איך עבר היום", נזכר רס"ן א'. "אמרתי לה שהיה יום מאתגר, אבל טוב. בערב, כשהיא צפתה במהדורה המרכזית, היא זיהתה את הקול שלי בסרטון והבינה את גודל האירוע. היא הייתה מבסוטה, זה היה דווקא נחמד".

לא רצית להשוויץ איך שחזרת הביתה?

"זה לא להשוויץ. זה חלק מהעבודה ולא ידעתי אם מותר או אסור לומר. אם כבר פרסמו, אז סיפרתי לה קצת יותר".

רס"ן (במיל') א' מתאר איך הוצף בהודעות ממכרים שזיהו את קולו בסרטון. "בדרך כלל אנחנו משתדלים לשמור על איפוק וקור רוח, אבל במקרה הזה הדופק עלה והיינו שמחים מאוד שהצלחנו. התרגשנו מאוד. הקולות של שנינו ייחודיים, אז כבר בזמן המהדורות קיבלנו מיליארד סרטונים מאנשים שאמרו לנו – זה הקול שלכם. היה קשה להסתיר".

למרות ההצלחה, שני הטייסים נשארים צנועים ומתמקדים במשימה הגדולה יותר. "בתור איש צבא, חשוב לומר שזו מלחמה חשובה", מדגיש סגן מפקד הטייסת. "אנחנו יודעים על מה אנחנו נלחמים, אנחנו מתייצבים מתי שצריך ועושים את כל מה שצריך כדי לנצח במלחמה, להחזיר את החטופים ולשמור על אזרחי ישראל ועל הביטחון שלהם".

עמיתו מוסיף: "אנחנו גאים מאוד במערך מסוקי הקרב וזו זכות בשבילנו להיות במקום שיכול להשפיע על המערכה ולתרום. ברור שהמלחמה הזו התחילה במפלה ובכישלון נוראי, ואנחנו מודעים לזה. אנחנו גם שמחים שעכשיו אנחנו מצליחים לעזור לשמור על המדינה".

כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה