יחיא סינוואר צבר ב-61 שנותיו על הכדור רשימה ארוכה של אנשים שזוכרים כל פרט ופרט עליו. בצד הישראלי לא שכחו לרגע איך נראה האיש שחייו ניצלו בכלא הישראלי, בזכות הניתוח שעבר בשל גידול בראשו, ושקיבל טיפול רפואי במהלך שהותו מאחורי הסורגים. גם אחרי ששוחרר בעסקת שליט וחזר לטרור, בישראל היו כמה וכמה שידעו כי בבוא העת יידרשו ויוכלו לזהות את סינוואר אפילו במבט. אחת מהן היא ד"ר אֶסי שרון שגיא: ברגע אחד במהלך חג הסוכות היא קיבלה תמונה מתוך עזה, וידעה להגיד בבירור - מעגל הדמים נסגר.
"כאשר ראיתי את צילום השיניים שהגיע מעזה - ידעתי מיד שזה סינוואר", היא מספרת בריאיון מיוחד ל-N12, שעות בודדות לאחר שהתגלו אתמול (חמישי) תוצאות החיסול. וכך היא מסבירה את רמת ההחלטיות והנחרצות: "הצורה הייחודית של השיניים הקדמיות שלו - העליונות והתחתונות - הייתה זו שזיהתה אותו בתוך שנייה".
ד"ר שרון, מומחית לשיקום הפה ושיקום פנים בבית החולים הדסה, מפקדת על יחידת זיהוי קורבנות לפי שיניים מתחילת המלחמה. היא ידעה בעל פה איך נראו השיניים בפיו של סינוואר, ואיך אפשר לקבוע כי חוסל באמצעות המידע הזה. כך, למעשה, היא הפכה לגורם הראשון בישראל שקבע את מותו של סינוואר: "הזיהוי הראשוני התבצע באמצעות השוואת שיניים שהינו הליך מהיר ומדויק", הדגישו במשטרה.
השנה שטלטלה את הזיהוי הפלילי, והקצינה שראתה הכול: "זרם בלתי פוסק של משאיות עם גופות"
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
השיחה - והתמונה מרפיח שהפכה להוכחה
"הכול התחיל כמו כל יום אחר", נזכרת ד"ר שרון, מפקדת יחידת רופאי השיניים במחלקה לזיהוי פלילי, במאורעות אתמול. "קיבלתי שיחה בשעות הצוהריים עם בקשה לזהות את גופתו של אדם שנמצא ברפיח. כשהקריאה מגיעה מרפיח, תמיד עולה השאלה אם מדובר בדמות בכירה, כמו במקרה הזה. חשבנו שאולי זה סינוואר".
לרגע הזה היא התכוננה במשך זמן רב עם יחידתה: במשך חודשים ארוכים, ד"ר שרון עבדה יחד עםצוות רופאי השיניים המתנדבים על איסוף נתונים אודות השיניים של מנהיג חמאס. הם בנו תיק זיהוי שהתבסס על תמונות ציבוריות, על רישומים רפואיים ועל ההיסטוריה של ביקוריו בבתי חולים בישראל. "התחלנו את העבודה על התיק הזה הרבה לפני הקריאה הזו", היא אומרת. "לקחנו תמונות מהרשתות החברתיות, צילומים רפואיים וסריקות סי-טי, ואפילו קיבלנו נתונים משב"ס".
סיקור נרחב:
- לוחם שהשתתף בחיסול משחזר: "פתאום גילינו – הורדנו את סינוואר"
- פצוע, מפויח - ולבד: השניות האחרונות בחייו של סינוואר
- בסביבת גופת סינוואר אותרו דרכונים מזויפים, חשד שניסה לברוח למצרים
- בצה"ל ידעו שסינוואר בתל-סולטן, הוא המשיך ללא 6 החטופים בשל מצבם
הזיהוי באמצעות שיניים לעיתים אינו דבר פשוט, ובלא מעט מקרים הוא גם המוצא האחרון לגילוי הזהות. אבל במקרה הזה, מהרגע הראשון היה ברור לה שמדובר בסינוואר: "ברגע שהצילומים הגיעו אליי, ידעתי בתוך שנייה שזה הוא: הצורה המורפולוגית של השיניים הקדמיות שלו הייתה כל כך ייחודית, שלא היה מקום לספק". במסמך הרשמי של המשטרה - "טופס השוואת נתונים לזיהוי" - ציינה ד"ר שרון: "התאמה מלאה".
הזיהוי הרשמי הראשון: "זה סינוואר"
המבט על הצילומים שהגיעו מצה"ל לא הותיר אצלה סימני שאלה: "הריני לחוות דעה כי הצילומים הפוטוגרפים שהועברו מצה"ל והצילומים הפוטוגרפים מהרשתות החברתיות המשויכים ליחיא סינוואר נמצאו כמתאימים", ציינה - וחתמה ללא היסוס.
זה היה הזיהוי הראשון הרשמי שלפיו סינוואר אכן נהרג מאש צה"ל: שעות ספורות לאחר מכן כבר הגיע האישור גם מטביעת האצבע, בזמן ההמתנה לבדיקות ה-DNA. הזיהוי לפי שיניים נחשב למוצא האחרון, לרוב כאשר לא ניתן לזהות לפי סימנים אחרים, אך הפעם הוא היה החוליה הראשונה בשרשרת.
המורכבות בזיהוי גופות על סמך שיניים מעסיקה את ד"ר שרון ואת הצוות שלה על בסיס יום-יומי: "במהלך השנה הזאת, לצערי, זיהינו הרבה חללים בעזרת השיניים שלהם. אנחנו מתמודדים עם נעדרים, חטופים וקורבנות, והזיהוי דרך השיניים הוא אחד הכלים המרכזיים שיש לנו. השיניים של כל אדם שונות זו מזו, ובפרט ישנם מאפיינים ייחודיים לשיניים כמו הטיפולים שהם עברו וצורתן הכללית".
"הטיפולים הותירו סימנים אצל סינוואר"
והיא חוזרת לדוגמה הטרייה ביותר, זו שהסעירה כל בית בישראל אתמול: "המורפולוגיה של השיניים והלסתות – זו הדרך שבה אנחנו מזהים, במקרה של סינוואר, היו לו טיפולים שהותירו סימנים מאוד ברורים, וזו הסיבה שברגע שקיבלתי את הצילום, כבר ידעתי שזה הוא".
בעוד שחלקים רבים מהציבור לא מכירים את העבודה החשובה שמבצעים המתנדבים ביחידה לזיהוי פלילי, ד"ר שרון מדגישה את ההקרבה הנדרשת: "זה תפקיד שאנחנו עושים מתוך שליחות. בכל יום אני יכולה למצוא את עצמי עובדת על זיהוי גופות משדה הקרב, ובאותו הזמן לטפל בבית החולים או בלקוחות אזרחיים במרפאה שלי".
התחושות שמלוות את התפקיד הן לא קלות, אבל היא יודעת איך לשמור על איזון: "התחושה של הזיהוי הייתה מרוממת, אבל היא לא מלווה אותי לאורך זמן", היא מודה. "החדשות הקשות שסובבות אותנו גורמות לכך שזה לא משהו שיימשך. יש כל כך הרבה סבל מסביב, והמציאות הזאת עוטפת אותי גם בחיים האישיים".
ד"ר שרון-שגיא מבהירה שהיא אינה רואה את עצמה כגיבורה של הסיפור: "החיילים בשטח הם אלו שהביאו את הבינגו", היא אומרת בצניעות. "אני רק חלק קטן מהתהליך. התחושה היא כזו של שיתוף פעולה – כשאני מצליחה לזהות, אני מרגישה כאילו קיבלתי מתנה". ד"ר שרון-שגיא לא שוכחת שהמשימה לא הושלמה עדיין וכי יש להשיב 101 חטופים וחטופות משבי חמאס ארצה: "הסיפוק הזה לא יחזיק לאורך זמן, נמשיך עד שכל החטופים יחזרו הביתה", היא מדגישה.
מ-7.10.2023 עד 17.10.2024
ד"ר שרון מתנדבת כבר יותר מ-15 שנה בזיהוי הפלילי. היא עצמה עסקה בזיהוי גופות מאסון הכרמל, מאסון נחל צפית ומעוד טרגדיות כואבות, וטיפלה גם בזיהוי אלמונים ללא משפחה וקורבנות תאונות דרכים קשות - אך מה שקרה ב-7 באוקטובר ולאחריו היה חסר תקדים. מתחילת המלחמה היא הוקפצה פעמים רבות לזיהוי החללים והגופות שהגיעו למחנה שורה - יותר מ-1,300 מהן בימים הראשונים, כולל גופות מחבלים.
ביום השני למלחמה קיבלה עליה ד"ר שרון את התפקיד החשוב: מפקדת יחידת רופאי השיניים המתנדבים במדור לזיהוי חללים של המז"פ במשטרה. וכך, במקביל למלאכת זיהוי הגופות במשמרות שהתחייבה להן, היה עליה לדאוג להגדלת מערך המתנדבים של היחידה במחנה - מערך שפעל באותם ימים בשיטת הסרט הנע ובקצב חסר תקדים. "כל דבר שעשיתי במלחמה הזאת, מ-7 באוקטובר ועד היום, לימד אותי עוד", סיפרה בעבר למגזין N12 לאחר השלמת עוד זיהוי מסובך. "למדתי איך לחשוב יותר בבהירות, איך לחפש טוב יותר, איך לבדוק טוב יותר ואיך לייעל את העבודה שלי כך שאוכל לבצע אותה בצורה מהירה וטובה יותר".
רופאי השיניים המתנדבים נדרשים לבצע פעמים רבות זיהוי דנטלי - השוואה בין צילום שיני המת לנתונים שהגיעו ממאגר צה"ל או מרפאות שיניים ולעיתים אפילו רק צילומים. החשיבות הייתה גדולה במיוחד במקרים חריגים, שבהם לא התאפשר להפיק DNA או טביעת אצבעות וגם לא נמצאו סימנים חיצוניים כמו צלקות או קעקועים שיכולים להקל את הזיהוי: בתרחישים אלו יכול רק המידע הדנטלי, ובפרט צילומי השיניים של החללים, לאמת את זהותם. מנגד, במקרה של סינוואר הזיהוי הדנטלי היה מהיר במיוחד והקדים את הבדיקות הנוספות.
מאז תחילת המלחמה ד"ר שרון, נשואה ואם לשלוש, נקראה מעת לעת - לעיתים גם כדי לזהות, בצער רב, גופות של חטופים. במהלך התקופה היא למדה להכיר כל פרט ופרט בפיהם של נעדרים וחטופים - ולהבדיל, גם של רבי-מרצחים מבוקשים, מתוך הנחה שעשויים לדרוש ממנה בכל רגע זיהוי חשוב. במקרה הזה, המסמך הלקוני שעליו היא חתמה אתמול מסמן את סגירת המעגל שנפתח לפני יותר משנה: האיש שאחראי לטבח בשמחת תורה תשפ"ד מצא את מותו, לאחר התחבאות ובריחה, עוד לפני שמחת תורה תשפ"ה.