בגיל 23 בלבד דני אבדיה הישראלי הוא כבר שחקן מנוסה ב-NBA שמשחק כמעט מדי ערב מול הכוכבים הגדולים בעולם. אחרי שסיים את שנתו הרביעית בליגת הכדורסל הטובה בעולם הוא כבר זוכה להערכה ולהתעניינות. בזמן ביקור מולדת קצר הוא ניסה שלא להסתחרר מהשמועות: ללא ידיעתו, בימים שבהם שהה בישראל כבר נרקמה ההעברה המפתיעה שלו לקבוצה אחרת.
וושינגטון וויזארדס, שבה שיחק בארבע שנותיו בליגה, היא אחת הקבוצות החלשות בליגה וממעטת מאוד לנצח. אך היכולת המשופרת של הישראלי, בעיקר בחצי השנה האחרונה, לא נעלמה מעיני הקבוצות האחרות ויצרה לו לא מעט ביקוש: לאחר השמועות וההצעות, סגרה הבוקר (חמישי) וושינגטון עסקה שתעביר את אבדיה מהבירה האמריקנית לפורטלנד טרייל בלייזרס במערב ארה"ב.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
רגע לפני שהוא מתחיל את ההכנות לעונה החמישית שלו בארצות הברית ביעד חדש, וכשישראל בעיצומה של מלחמה, פינה אבדיה זמן לגיחה לישראל, ובה עסק לא מעט בפעילות למען תושבי הדרום והצפון שנפגעו או התפנו מבתיהם בעקבות המלחמה. בריאיון נרחב, לא כזה שהוא מעניק לעיתים תכופות, דיבר אבדיה על הכול – הימים הראשונים של המלחמה, הדאגה לבית ומבית, המחשבות על העתיד בכדורסל והחיים האישיים.
"היה לי קשה מאוד לתפקד כרגיל"
היום לצערנו אי אפשר לקיים ריאיון בלי לדבר על 7 באוקטובר. אתה היית בארצות הברית כשזה קרה. איפה היית כששמעת על זה לראשונה? איך הגבת?
"זה תפס אותי באמצע הלילה. התעוררתי משיחה של חבר, לוחם ביהל"ם, שאמר לי שיש בלגן גדול במדינה. מיד פתחתי טלוויזיה והתעדכנתי. כמו כל עם ישראל לא כל כך האמנתי בהתחלה: למוחרת, כשכבר התחילו להתפרסם ולהתברר הזוועות, היה לי קשה מאוד להמשיך לתפקד כרגיל. היה אמור להיות לי אימון באותו יום וויתרתי עליו. הקבוצה נתנה לי חופש כדי לעכל את מה שקורה. לאט-לאט חזרתי לשגרה, והדבר הראשון שעשיתי הוא להיות פעיל ברשתות החברתיות ולהסביר לכולם את הצד שלנו".
היו מחשבות באותו רגע לחזור לארץ? יש לך משפחה וחברים כאן, כמובן.
"היה חשש, גם מטעם הקבוצה, אבל מבחינתי זה דיון שלא בא בחשבון. נולדתי וגדלתי בישראל ואני יודע ומביא בחשבון שלפעמים יהיו תקופות טובות פחות במדינה. היה לי חשוב לתמוך במדינה ובאנשים ברשתות החברתיות ולהמשיך לשחק כדי להראות את החוסן שלנו".
ההורים לא ניסו לשכנע אותך לחזור?
"אני ילד יחיד ואימא שלי קצת חרדתית, אז היא לא כל כך הייתה בעד שאמשיך לשחק בארצות הברית, רחוק כל כך ממנה. אבל הסברתי לה שיש הרבה שמירה והבטחתי לה שאתרחק מגורמי סכנה, אז היא קיבלה את זה. חלק מהמשפחה ניסה לשכנע אותי לחזור לארץ, אבל בסופו של דבר אני עושה מה שטוב לי ומה שהנפש שלי אומרת לי שהוא נכון. קשה לצאת ולהיות רחוק מהמדינה שלך, אבל הינה, מתי שאני יכול אני חוזר ותומך".
"חושב על הבית כשאני משחק"
הריאיון עם אבדיה מתקיים ביישוב מבועים, ליד באר שבע, לשם הוא הגיע במסגרת פעילות "משפחות של אלופים" – מיזם חברתי של תלמה והחברה למתנ"סים – עם ילדי מפונים מהדרום ומהצפון. "חשוב לי להיות פה עם כל מי שעבר דברים לא נעימים באוקטובר, כולל המפונים. אני מראה לילדים שאם חולמים ועובדים קשה, אפשר להגיע לכל דבר".
"יש לי לו"ז עמוס של אימונים וטיסות, אבל אני משתדל להיות כאן כמה שיותר ולשמח כמה שיותר אנשים ולתת השראה לכמה שיותר ילדים", אומר השחקן. "כמובן לא אצליח לרצות את כולם, אבל אני מנסה ומשתדל לשמח כמה שיותר".
אבדיה, הישראלי היחיד ב-NBA, הקדיש לסרן איתי כהן, שנפל בהיתקלות מחבלים בעלומים בשבת השחורה, כיתוב על נעליו במשחק קדם-עונה באוקטובר – וריגש את המשפחה.
ראינו אותך מקיים לא מעט מחוות לאחר מתקפת הפתע. הבולטת ביותר, לדעתי, היא המחווה לאיתי כהן. איך בחרת דווקא אותו? אתה בקשר עם המשפחה?
"פנו אליי חברים שלו, והם חברים של חברים משותפים. זו הייתה אחת הפניות הראשונות אליי, ואני שמח שהצלחתי לקיים את המחווה הזאת. לרשום את השם של חייל שהגן עלינו, גיבור ישראל, שבזכותו היום עם ישראל ישן בשקט בבית, זה מעל כל דבר. אני לא כל כך בקשר עם המשפחה, אבל כמובן הלב שלי איתה".
ובתוך כל זה התחילו גם הפגנות בקמפוסים ובאוניברסיטאות. איך הגבת לזה? איך זה להיות ישראלי שם בתקופה כזו?
"כואב לי לראות את מה שקורה באוניברסיטאות, במיוחד באלה שהן הכי גדולות וכביכול נאורות בארצות הברית. אני לא אשקר, זה יוצר קצת חשש. בהתחלה חשבתי ששום דבר לא יכול להפתיע אותי בנושא הזה, אבל זה ממש הפתיע אותי בסופו של דבר. הדבר הזה לא עובר לידי, אבל אני מבין שאני לא יכול לשנות שום דבר בנושא הזה".
איך ההרגשה להיות ישראלי בחו"ל בתקופה הזאת?
"גאווה. אנחנו מדינה קטנה שיוצרת לא מעט רעש. אנחנו עם חזק, עם של ביחד. עברנו כל כך הרבה דברים ונעבור גם את זה. אני מאמין שנהיה בסדר".
היה שלב שפחדת? שאמרת לעצמך, "אני כבר לא כל כך רוצה להישאר כאן"?
"אני אף פעם לא פוחד. מכלום".
קרה שקיבלת חדשות מהארץ ונשברת? לא רצית לשחק? חשבת שאולי זה מצב קיצוני מדי?
"אם הלוחמים שלנו בעזה לא נשברים שם, אז מי אני שאשבר? לא היה שלב שלא חשבתי לשחק. אני חושב על הבית כשאני משחק. כמה כוח אני נותן לחיילים ולשאר האנשים בזה שאני משחק. אני חושב על החיילים ששומרים ובאותו זמן רואים משחקים שלי בלילות וזה עוזר להם להעביר את הזמן, ואני יודע שזה קורה כי סיפרו לי, זה מרגש וגדול".
"מרגיש בוגר יותר, מבין יותר את המשחק"
היו גם לא מעט כוכבים ב-NBA שהביעו דעה שלילית נגד ישראל, הבולט הוא קיירי אירווינג מדאלאס. יצא לך לפגוש אותו? לדבר איתו על זה? מה אתה אומר לשחקנים כאלה?
"לא יצא לי לדבר איתו, אבל אני חושב שהדברים האלה מגיעים מחוסר ידע. אני לא יכול להבין את הדברים שהוא אומר, כמובן, אבל אני יכול להבין מאיפה זה בא ולמה הוא מתנהג ככה. אבל זה שלו ולא צריך להתייחס לכל בן אדם שאומר דבר כזה או אחר. אני חושב שאנחנו צריכים להבין שלא כל אדם שאומר משהו צריך לקחת אותו ברצינות. לאנשים יש מיליון ואחת דעות והם תמיד יגידו משהו. חשוב מאוד להיות בוגר – ולהתעלם. אנחנו יודעים מה אנחנו ומי אנחנו כמדינה ואני לא חושב שצריך להתייחס לכל אחד שחושב אחרת".
מה אמרו לך בקבוצה על כל המצב? מדברים על המצב בישראל? שואלים אותך שאלות?
"מדברים איתי על זה בקבוצה כל הזמן. אני מרגיש שהם מאוד רוצים לדעת ממקור ראשון מה קורה ומה החדשות האמיתיות, אז אני מסביר. מי שלא ישראלי לא באמת יודע מה המצב האמיתי כאן, אז אני שמח להסביר. אני לא חושב שיש מישהו שהוא נגד ישראל, אני חושב שיש בעיה של חוסר מידע. לאנשים שונים יש דעות שונות, אבל אם מסבירים להם את העובדות כמו שהן, הם מבינים".
נעבור לכדורסל. סגרת את השנה הרביעית שלך ב-NBA, מפה לשם אתה כבר נכנס לקטגוריה של בעל ניסיון. אתה מסכים עם זה? אתה מרגיש שהמעמד שלך עלה?
"חד-משמעית אני מרגיש שינוי לטובה. אני מרגיש בוגר יותר, אני מבין יותר את המשחק ואת הליגה. אני יודע להתמקד בדברים שאני טוב בהם ואני רק מקווה שהקבוצה תצליח יותר. אני מבין יותר את השחקנים, את צורת המשחק ואת שיטת המשחק".
שנת ההפסדים – והחלום על קבוצה מצליחה
בעונה האחרונה צברה קבוצתו של אבדיה, הוושינגטון וויזארדס, רק 15 ניצחונות (מול 67 הפסדים) ורשמה את המאזן השני הכי גרוע בליגה. עם זאת, אבדיה, בעיקר במחצית השנייה של העונה, רשם שיפור בנתונים וזכה להתעניינות מקרב קבוצות ועיתונאים. הוא אף סיים במקום השישי במרוץ לתואר השחקן המשתפר של העונה עם 24 נקודות.
אחת מהקבוצות שהתעניינו בו הייתה פורטלנד מהמערב – שרשמה גם היא עונה מרובת אכזבות (21 ניצחונות מול 61 הפסדים) ונמצאת בבנייה מחדש. בזמן שדיברנו אבדיה עוד לא ידע שקבוצתו מתכננת להעביר אותו, אך הוא הודה כי מצא נקודות אור גם בשנה הקשה. על השמועות אמר: "אין לי כל כך כיוון, והאמת שזה גם לא תלוי בי. אני לא שולט בזה. אני שולט בדברים שאני יכול לשלוט בהם כמו להשתפר ולשחק טוב, ומכאן אני מאמין שהכול יסתדר לטובה".
איך אתה מסכם את השנה באופן כללי? במה אתה מרגיש שהשתפרת?
"שנה של לא הרבה ניצחונות אבל הרבה למידה. למדתי להיות גם בסיטואציה כזאת, שמפסידים ובאים בכל יום מחדש כדי לנסות להשיג את הניצחון הפעם. למדתי לדחוף את עצמי גם אחרי הפסדים. גם אם מפסידים בעשרה משחקים ברציפות, אני מגיע למשחק הבא ואומר לעצמי שעכשיו זה יהיה הניצחון הראשון".
לאורך העונה היו לא מעט שאמרו שאתה מתבזבז בוושינגטון, ממש לאחרונה קראו לך "השחקן הכי טוב בקבוצה גרועה". אתה מרגיש ככה?
"תשמע, זה גם משהו שקוראים לך ככה. אני מסכים עם המשפט הזה וחושב שמתוך הסיטואציה הזאת אפשר לגדול ולהיות שחקן מצוין גם בקבוצה מנצחת".
בעיקר בחצי השנה האחרונה נתת קפיצה במספרים. מה גרם לשינוי?
"הבגרות. הניסיון. היכולת לבוא בכל משחק מחדש ולהיות מוכן מנטלית, לא משנה מה קרה במשחק הקודם".
מה היעד שלך לשנה הבאה? אתה מרגיש שאתה יכול להיות שחקן מוביל בקבוצת פלייאוף?
"כן, ברור. זה משהו שאני מכוון אליו וחולם עליו".
"נאמן מאוד למכבי תל אביב"
בקיץ האחרון התחיל טרנד, שצפוי להימשך גם הקיץ, של שחקני NBA שיכולים להמשיך שם, אבל באים לשחק ביורוליג. זה משהו שעובר לך בראש?
"לא. אני לא חושב שאני כרגע במחשבות על אירופה. אני נהנה מאוד ב-NBA ואני גם יודע שהזמן לחזור לאירופה יגיע בשלב מאוחר יותר בקריירה".
הרבה שחקנים עושים את זה כי יש טענות שהכדורסל באירופה תחרותי יותר. זה מצטרף לזה שקבוצה כמו וושינגטון משחקת 82 משחקים והעונה מסתיימת במשחק ה-40. יש אמת בדברים האלה?
"אבל עם כל הדברים האלה אני חושב שגם ה-NBA מאוד תחרותי, אתה צריך שהקבוצה שלך תהיה טובה בשביל זה, ולדברים האלה לוקח לפעמים קצת זמן. אם אהיה הכי אמיתי, אני לא חושב שהשכר באירופה זה משהו שאפשר להביא בחשבון לעומת השכר ב-NBA. אי אפשר להשוות, זה עולם אחר בשבילי ובשביל המשפחה שלי. אני חושב גם עליהם כשאני מקבל החלטות כאלה".
אם תחזור לשחק באירופה, זה יהיה רק במכבי או שגם קבוצות אחרות יהיו אופציה?
(צוחק) "תלוי איפה אני ארצה לטייל באירופה. אבל ברצינות, אני נאמן מאוד למכבי ולאנשים שלה, ואם האנשים האלה עדיין יהיו רלוונטיים במכבי כשאני ארצה לחזור לאירופה, אז אני אשקול את זה בחיוב מאוד".
לסיום, מי תזכה בטורניר האולימפי בכדורסל?
"בשביל חבר שלי בילאל קוליבאלי אני רוצה שצרפת תזכה".
