אל מעגל השכול נוספו השנה משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן במאורעות 7 באוקטובר, במלחמה המתמשכת בעזה, בהסלמה בגבול הצפון ובפיגועים. פסטיבל המוזיקה נובה, שנערך בחורשת רעים, היה לזירת הטבח הגדולה במתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס. נרצחו שם קרוב ל-400 מבלים, מאבטחים ואנשי צוות. בין אותם צעירים בקהילת נובה היו גם לא מעט יוצרים ואומנים שחלומם ליצור מוזיקה נגדע בטרם עת. בזכות יוזמות פרטיות שקמו כדי להנציח את קורבנות הטבח וליצור המשכיות למורשת המוזיקלית שלהם אנו מביאים את הקול, המילים והמנגינה של חמישה מהם.
השיר "לעמוד זקוף" נכתב, הולחן ובוצע בידי בניהו ביטון ז"ל והופק בזכות סרטונים שהניח. חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו מלאים בקאברים ובמנגינות, והוא למד לנגן בכלים רבים ושונים – מגיטרה חשמלית ועד קלידים, פאנטם, סאז וחליל צד. הוא הספיק לעבוד על שני שירים, אלא שחודשיים בלבד לאחר שסיים את שירותו הצבאי ביחידת אגוז הוא נסע למסיבת הדמים. כשהחלה מתקפת הטילים הוא עזב עם חבריו את מתחם המסיבה בתקווה למצוא מחסה בקיבוץ בארי, ושם הם נרצחו בידי מחבלים.
פרויקט "נצח" מסייע למשפחתו של ביטון, בן 23 מירושלים, להוציא את החומרים לאור. "היינו מנגנים יחד בכל רגע פנוי, יוצרים לעצמנו עולם קסום של צלילים וקולות של שני אחים שקשורים בנפשם", אומרת נועה יפה, אחותו הגדולה של בניהו. "אלו הרגעים שאני הכי מתגעגעת אליהם, ושום דבר לא יכול להשלים את הבור, הכאב והחסר שנותרו בי. לעבוד עם חברי הפרויקט באולפן ולהוציא לאור את השירים של בניהו העניקו לי תחושה של מעט מהרגעים היפים שלנו ביחד, כשהיינו מנגנים, שרים ויוצרים מוזיקה".
לוק, אומנית קעקועים בת 23 מתל אביב, הניחה אחריה עבודות אומנות רבות ושני שירים. אלה הוצגו בתערוכה מיוחדת שהזמינה ביקור בעולמה היצירתי. שכנתה של לוק, אליה בר נוי, הלחינה את השיר "בית" שכתבה לוק. בר נוי כתבה: "בשנים האחרונות טיילה שני בעולם בעקבות פסטיבלי מוזיקה למען שלום בין מדינות שונות. בין חלומותיה הייתה תוכנית ליצירת תפאורות ענק לפסטיבלים ברחבי העולם. לאחר מותה, בין שלל יצירותיה, נמצאו גם מילים. כשאחותי איה, חברת ילדות של שני, שלחה לי את הטקסט, היה לי ברור שזה חייב לצאת לאור. באופן מצמרר, שני חוזרת בשיר על חלומה לשלום ועל רצונה לחזור הביתה". שני נרצחה במסיבה ברעים וגופתה נחטפה לרצועת עזה ב-7 באוקטובר, ובה היא מוחזקת כבר יותר מ-200 ימים.
בשלהי חודש מרץ התקיים בבית הנסן בירושלים אירוע השקת ה-EP "מבוא לענרכיזם" של ענר, שם הבמה של ענר שפירא ז"ל. מאות אנשים כיבדו בנוכחותם, אך אדם אחד בכל זאת היה חסר: ענר עצמו. היוצר הירושלמי הצעיר כתב, הלחין והפיק שישה שירים שאוגדו לכדי EP בכורה שראה אור לאחר הירצחו ב-7 באוקטובר, בעודו מגן על כ-30 צעירים שנמלטו מפסטיבל המוזיקה נובה והסתתרו במיגונית ליד תחנת אוטובוס בצומת רעים.
שפירא, לוחם בסיירת הנח"ל שהיה בחופשה מהצבא, נעמד לבדו בפתח המיגונית והדף החוצה שמונה רימוני הלם ורימונים חיים שהשליכו מחבלי חמאס, עד הרימון התשיעי, שהתפוצץ בידו. במעשה הגבורה שלו הציל חיים רבים, אך למשפחתו גם היה חשוב שיכירו את ענר המוזיקאי, הראפר והוגה הדעות. ביום הולדתו ה-23 ראה אור האלבום, ומתוכו הובלט כסינגל "שנאת אחים", שבו מתארח שאנן סטריט, סולן להקת הדג נחש, ששר: "אף פעם לא עשיתי דואט עם מישהו מת". בימים אלה ממשיכים המשפחה והחברים לעבוד עם הראפר אברי ג'י והלייבל פלא רקורדז על חומרים נוספים, ובהמשך ייצא אלבום כפול משיריו האחרים.
היצירות של זיו פפה שפירא וטל כץ ז"ל
ביוני ישוחררו שני קטעים אלקטרוניים של זיו פפה שפירא וטל כץ ז"ל. זיו נרצח במסיבת הנובה, ואילו טל הצליח להימלט עם בת זוגו יסמין פורת מהמסיבה אל ביתה של פסי כהן בקיבוץ בארי, שבו הוחזקו בידי מחבלי חמאס 15 בני ערובה ישראלים. יסמין שרדה, אך איבדה את טל. באותה תקרית נהרגו 13 מבני הערובה בבית, שהופגז בידי טנק של צה"ל.
