לשיר הראשון שכתבה קרן פלס לאחר שנתיים קוראים "הוריקן". זה השיר שייצג את ישראל באירוויזיון: הוא נכתב על 7 באוקטובר אבל אפשר לקרוא אותו גם כשיר על שברון לב, פרטי ולאומי. במהלך כתיבת השיר היא נסעה לבארי, לראות את הבתים של חבריה: "אחרי שחזרתי משם סיימתי את השיר, קראו לזה 'אוקטובר ריין' - 'תבטיח לי שלעולם לא שוב, אני עדיין רטובה מהגשם הזה של אוקטובר'. זה עשה לנו את הצמרמורת, גם עכשיו, והשיר נבחר". המילים אומנם השתנו - אבל בהופעות היא שרה את המילים המקוריות, אלו שעשו לה צמרמורת.
"אני עצמי כקרן עוד לא... זו חצי שנה נורא קשה לעבור בה משהו אישי, כי אנחנו לא של עצמנו קצת עכשיו. אתה יודע שנפרדנו, שמעת על זה", היא מגחכת, "אני חושבת ששינוי זה דבר שיכול להיות כואב וקשה וצריך לתת לו גם את המקום הזה. זה לא דבר קל לאף אחד, שינוי כזה, ומצד שני אני יותר ברשות עצמי ואני נמצאת שם בשביל הילדים. הם מדהימים, הם ממלאים אותי ואני אוהבת אותם נורא, הכי בעולם - קח את כל השירים ותזרוק. עכשיו אתה תגרום לי לבכות".
בדצמבר האחרון, אחרי 12 שנות זוגיות פוטוגנית, הודיעו קרן פלס ונועם טור על פרידה.
אשאל אותך את השאלה שאני שואל כמעט כל אדם אחרי 7.10 - איפה היית ב-7 באוקטובר?
"אני ב-6 באוקטובר הייתי ממש פה, עם נועם והילדים. באנו הנה וסיפרנו להם שאנחנו נפרדים. היינו ממש כאן בדירה הזו וסיפרנו להם על הפרידה ואיך היא הולכת להיראות - אנחנו חברים מאוד טובים ומשפחה מאוד מחוברת. זו גם לא פרידה אלא שינוי פאזה - יש אנשים שנפרדים ומתנתקים ויש אנשים כמונו שהם כל הזמן בקשר גם אחרי מה שאתה קורא לו פרידה, אני חושבת שזה חיבור אחר - חיבור מחדש. גם אם זה קשה וכואב, הדברים זזים וצריך לזוז איתם ביחד. אנשים מתקבעים, לפעמים צריך לערוך שינוי כלשהו.
"השמועה הזו נשמעת לי כמו בדיחה"
אני לא יודע אם את מעודכנת, אבל מתרוצצות כל מיני שמועות על הלילה הזה, ועל "הזמן שבילית עם בכיר מאוד שקשור לאירוע 7.10". את מכירה את השמועות?
"סיפר לי על זה היחצ"ן שלי וצחקתי. גם המאפרת אמרה 'מלא אנשים אמרו לי' ומנהלת ההפקה אמרה 'כולם מדברים על זה'. ואז אני מבינה שבאמת מדברים על זה, זה נשמע לי כמו בדיחה".
את יודעת להבין איך זה התגלגל?
"לא יודעת, אני לא פגשתי בחיים את הבן אדם, לא פגשתי אותו מעולם. לא נעים לי להגיד כי זה מוציא אותי בורה, אבל אני לא יודעת איך אומרים את השם שלו. בהתחלה חשבתי שזה מצחיק אבל עכשיו זה לא מצחיק. יש כאן פצע גדול מאוד שקשור ליום הזה וזה לא מצחיק".
ואם צריך אליבי אפשר לדבר עם נועם והילדים
"אתה יכול להסתכל בסטורי שלי שאני שוברת קרח בפריזר עוד באותו יום. כל שמועה עליי עד היום היה לה איזשהו בסיס, זה ממש לא קשור לכלום".
"לא הייתי מונעת מישראל להיות שם"
לקרן פלס יש עכשיו דברים חשובים יותר להתעסק בהם. בשבוע הבא היא תצטרף למשלחת הישראלית לאירוויזיון במאלמו, אחרי שכתבה עם אבי אוחיון וסתיו בגר את "הוריקן". היא לא דמיינה לעצמה שהאיגוד האירופי יפסול את השיר בטענה שהוא מכיל מסרים פוליטיים על 7 באוקטובר.
קרן החליטה לא לוותר על האירוויזיון וכתבה את השיר מחדש: "היה לי מאוד ברור שאני אשנה כל מילה".
כי האומנות מעל הכול?
"לא, האומנות לא מעל הכול. אני לא ויתרתי - אני שנים פתרתי תשבצי הגיון ואת הכישורים האלה, שלא הבנתי אף פעם למה אני צריכה, מימשתי כדי לפתור את עניין המילים. זה שיונף שם דגל ישראל מרגיש לי יותר חשוב, אפילו אם אני אעשה משהו שפוגם בעיניי בשיר - כי אי אפשר לנצח את המילים המקוריות - עדיין שומעים את הכאב. אנחנו יודעים מה עברנו וכולם יודעים מה עברנו, אז על מילה כזו או אחרת לא הייתי מונעת מישראל להיות שם כי זה גם תקדים".
את טסה לבד, לא עם המשלחת
"קניתי כרטיס על חשבוני. ויש משוגעת אחת מאיתנו שנוסעת".
את נוסעת בתקופה הכי מסובכת שאפשר מישראל לאחת הערים הכי אנטישמיות באירופה.
"היה לי אקזוטי בהתחלה לנסוע לשוודיה, ולא קראתי את המפה נכון - לא יוצאים מהחדר, לא זזים, אני לא אראה את שוודיה. אני נוסעת לשם רק כדי להסתובב עם הסימן הצהוב להחזרת השבויים, זו המטרה".
מפחיד אותך?
"לא!"
ניסו להזהיר אותך, להניא אותך מלנסוע לשם?
"כן, כולם - אין אחד שאני חושב שאני צריכה לנסוע לשם, גם אנשים שמבינים בביטחון אמרו לי לא לעשות את זה".
זה חזק ממך?
"לא, אני חזקה מזה".
"דמייני את דגלי פלסטין מולך"
לעדן יש אחריות מאוד כבדה על הכתפיים השנה. דיברתן על זה?
"כן, והיא עושה את זה בקור רוח מרהיב ומתמודדת עם זה באופן מעורר השראה".
הרגשת שאת צריכה לעודד אותה? שהיא ציפתה לחוויה אחרת?
"אני אמרתי לה כשהקלטנו - דמייני את כולם מניפים את הדגלים של פלסטין מולך ועכשיו תשירי. הכנתי אותה לרע מכול וזה הוציא ממנה את ה...".
את ההוריקן.
"כן, ואת הציונות שיש בה נורא נורא חזק והיא תביא את זה".
בשיחת וידאו עם עדן גולן היא אומרת לה: "את משהו, לא יאומן, את באמת נקלעת לסיטואציה. זו השנה הכי פסיכית לייצג את ישראל אי פעם". וגולן עונה: "כן אבל הכי משמעותית. אני מאוד שמחה שאני בשנה הזו ועם שיר כזה, וואו איזה שיר - אני כל כך נהנית לבצע אותו ואני רואה את התגובות של האנשים וזה מדהים". על החזרות היא אומרת: "התרגשתי, שמחה שהחזון יצא והכול נראה טוב. יש עוד מלא תיקונים אבל ההתחלה מדהימה. אני מתרגשת לראות אותך, יהיה פה כיף".
השיר על האקס והמשמעות הכואבת
ההוריקן עובר לא רק על שתיהן, אלא על כולנו - עם שירים שקיבלו משמעות עצובה יותר ומכאיבה יותר. "משפחתו של החטוף איתי סבירסקי פנו שאני אקליט את השיר ובכל פעם שיש את המילה 'איתי', אני לא אשיר אותה כי הוא חסר. ממש כמה ימים אחרי שצילמתי את זה והעליתי, הודיעו שהוא נרצח בשבי".
במקרה אחר שרה את השיר בפני פלוגה של מילואימניקים: "היה שם מישהו בשם נועם, בחור מהמם, וקצת ישבתי עליו וצחקתי ואז הוא התקשר לאשתו כדי שארגיע אותה ועשינו צחוקים ושתינו קפה". זמן קצר אחרי ההופעה ההיא נועם אשרם נהרג. "לראות פתאום שאני שרה את זה עם האדם ועושה צחוק ואז הוא איננו - אז הסיפור הוא כבר לא רק איתי האקס שלי, יש לנו עוד סוגים של איתי בלב".
בזכות חברתה הטובה מקיבוץ בארי, כרמית דבורי, קרן מכירה באופן אישי לא מעט מהאנשים שנרצחו ונחטפו לעזה. יונת אור שנרצחה ב-7 באוקטובר הייתה חברה טובה שלה וכך גם בעלה דרור. לאורך החודשים האחרונים ליוותה את ילדיהם עלמה ונועם שנחטפו ושוחררו מהשבי, והייתה פעילה במאבק לשחרורו של דרור: אמש נודע שגם דרור נרצח באותה שבת נוראה וגופתו נחטפה לעזה.
החברות העמוקה של קרן עם כרמית, עוד מהלימודים ברימון, הפכה את קרן לבת בית בקיבוץ בארי. "אין מקום טוב כזה, הילדים רצים חופשי. לפני שהיו ילדים אני רצתי חופשי", היא נזכרת. וכרמית אומרת: "היא חלק מהקהילה. לפני כמה שנים היינו בחג המשק וקרן ישבה אצלי במרפסת ממש על הבמה ואז היא עלתה לשיר עם הבן שלה אורי".
באותו אירוע היא שרה גם עם יובל שרעבי מבארי, אז רק בת 10: "אני זוכרת שהייתי שם על הבמה ולא מסתכלת על קרן כי זה מביך אותי, זה היה ממש... ילדה בת 10 עומדת ליד זמרת מטורפת, מה קשור", נזכרת יובל. הקשר המוזיקלי ביניהן התחדש בנסיבות הקשות ביותר, אחרי שב-7 באוקטובר נחטפו אביה יוסי, אחיו אלי ובן זוגה אופיר. יוסי, אבא של יובל, נהרג בשבי. אופיר שוחרר אחרי 54 ימים. דודה אלי עדיין שבוי בעזה.
"שרנו ודיברנו בשביל שיחזירו את אבא שלה, והיום אנחנו יודעים לצערנו שזה כבר מאוחר מדי", אומרת פלס. "אדבר בשמנו - כל החטופים האחרים, כל מי שעוד שם בחיים ומי שלא בחיים, חייבים להחזיר אותם. זה הכי חשוב, כמו אז גם היום אין לנו משימה יותר חשובה". ואופיר מדגיש: "זה כמו שעון חול שפשוט כל יום שעובר נגמר הזמן עוד יותר".
"איפה עוד תמצא בעולם זוג תיכוניסטים כאלה - זה לא קרה בחיים מה שהם עברו, שבביקור שהוא בא אליה חטפו אותו עם אבא שלה. תחשוב על זה - היא הייתה נוכחת שם ואז הוא חזר וכל המאבק שלהם בשביל האבא והדוד, איפה עוד תמצא בעולם תיכוניסטים שעוברים דבר כזה? הם עוברים את הדבר הכי קשה ומטורף שיכול להיות ותראה את האצילות שלהם", אומרת פלס.
"זמרת המחאה הגיעה והיא לא מהססת"
פלס הייתה אחת הזמרות הראשונות שהתגייסו למען השבת החטופים. היה לה ברור שאין מקום אחר בעולם שהיא צריכה להיות בו אלא לצד משפחות החטופים. והיא מאשימה: "אוי ואבוי לנו שנשיא ארה"ב מצטלם עם אביגיל הקטנה שחזרה מהשבי וראש הממשלה שלנו לא, אוי ואבוי שזה לא ברור מאליו שכולנו מתייצבים כחזית אחת להחזיר את המשפחה שלנו לבית, אוי ואבוי לנו שיש אנשים שנמצאים שם בניהול הדבר הזה והם עושים משהו אחר שהוא לא להתעסק עכשיו בזה".
כמו כל ישראלי, גם קרן פלס לא דומה לעצמה של לפני 7 באוקטובר. צורך לומר בקול ברור את דעותיה התגבש במהלך ההפגנות נגד ההפיכה המשפטית, אז שרה במחאה בקפלן, אבל התחדד ביתר שאת מאז המלחמה: "זמרת המחאה הזו שרצו, הדמות הקולנית הזו, הגיעה. היא התחילה לצעוד לשם לפני, אבל היא עכשיו הביאה את הצעד האחרון שלה והיא עומדת על הבמה ולא מהססת כמו פעם".
ההחלטה הזו העמידה את פלס בדיוק לפני שנה במרכז סערה פוליטית לא צפויה, כשמשפחת נתניהו זעמה על הבחירה בפלס לשיר בטקס הרשמי של יום הזיכרון לשואה ביד ושם. משפחת נתניהו הכחישה אז שהייתה להם מעורבות בטקס: "אני לא שותפה לארגוני טקסים, אין שום בסיס לכל המשפטים שאחרי זה נזפתי במישהו או משהו", אמרה שרה נתניהו.
פלס מצידה מספרת עכשיו לראשונה את גרסתה לאירוע: "הינה אני חושבת עכשיו אם להגיד משהו או לא, וזה לא קורה לי הרבה. אני פשוט אגיד את זה - באו גורמים ועשו לי שם שימוע ביד ושם, שימוע רציני וזו סתימת פיות מטורפת. אם את לא יכולה לשיר את התקווה, לא חשוב באיזו הפגנה - למה זה לא בסדר? למה צריכים לבוא ולעשות לי שימוע ולהוציא מהחדר את כולם? איך נהייתי הדמות הזו, מזאת שכותבת שירים על האקסים שלה וירדו עליי שאני שטחית. אז לשנייה יש לי דעה במדינה דמוקרטית ואני מביעה אותה כמו שצריך".
"באו אליי ואמרו לי 'תסתמי את הפה שלך', בדרך כזו או אחרת, כי בעיקרון אם לא הייתה סגורה כבר לשיר פה היום את לא היית שרה פה היום'. כלומר בשנה הבאה את לא תשירי כל עוד אנחנו בממשלה. וזה מסוכן - לא לי ולפרנסה שלי אלא לנו כמדינה דמוקרטית. שמישהו יפחד להגיד את מה שהוא חושב כי מחר לא ייקחו אותו להופיע? אני מחכה לראות אם ייקחו אותי להופיע".
"האש היא לא אחד על השני, צריך לזכור", היא מצהירה. "אנשים חרדים, דתיים, שכעסו על המחאה ואנשים שהובילו את המחאה לוחמים אחד לצד שני ונופלים ומחזיקים אחד את השני בקרב, זה קורה עכשיו. אנחנו ביחד, אסור לנו לתת לשיח מפלג מקום, אסור - זה טריק לא של אנשים אלא של פוליטיקאים".
"החלום שלא יתגשם - להיות רגועה"
אם יש משהו שלמדנו על קרן פלס אחרי כל השנים הוא ששום דבר לא יגרום לה לשתוק. מי שחתומה על כמה מהלהיטים הכי גדולים של המוזיקה הישראלית לא מתכוונת לעצור עכשיו. בחודש הבא היא תגשים את אחד החלומות הגדולים שלה ותופיע בהיכל התרבות עם התזמורת הפילהרמונית ותבצע איתה את השירים הגדולים שלה. "המון שנים אני מסתובבת עם העניין של לעשות מופע כזה. הזמן הזה הגיע, זה לא קשור לגיל הכרונולוגי אלא למציאות מסביב".
כמעט 20 שנה חלפו מאז הפריצה של קרן פלס. קשה לדמיין איך היה נראה הפלייליסט הישראלי בלי השירים שלה ואלה שכתבה לאחרים. בחודש שעבר ציינה יום הולדת 45 ופרסמה פוסט מרגש ובו איחלה לעצמה להגשים את מה שעוד לא הגשימה עד היום.
מה הדברים שאת עוד רוצה להספיק וחולמת עליהם?
(לוקחת נשימה ארוכה) "יש לי חלום שלא יתגשם זה שאני אהיה רגועה. אתה רואה אותי ככה אבל בפנים אני השפן של עליזה בארץ הפלאות, פשוט להפיק את החיים - שזה יקרה ככה וככה ויהיה טוב".
"לא מושלמת אבל שלמה"
להיות רגועה אולי היא לא תצליח, אבל בלהרגיש נוח מול המראה ולאהוב את מה שהיא רואה היא כבר מצטיינת. "אני הייתי בתיכון אנורקסית, כי לא היה לי ביטחון עצמי וחשבתי שאת תשומת הלב אני אשיג מזה שאני אהיה הכי רזה. זה היה חינוך מאוד גרוע של הדור ההוא. אין לי תמונות מאז, את הכול אני קרעתי אחר כך. עם הזמן היו לי עניינים מול המשקל, אני עכשיו לא כזה מודעת אליו חוץ מאשר כשאני צריכה ללבוש משהו ומראה לבת שלי את הבטן שלי".
"התרחבתי, הוצאתי את בגדי הקיץ מהבוידעם ויש שניים שעולים עליי", היא מודה. "זו עובדה בשטח, ואנחנו נאהב אותה. אני קונה XXL, לארג' אני לא קונה כי זה מתכווץ לי עוד בכביסה. אני רוצה להרגיש נוח בבגדים שלי, אני לא רוצה לשים חיטובית - זה פשוט לא נוח, אנחנו לא בימי הביניים. גם חסרות קצת כאלו, כולן רזות - צריך תמיד שיהיה גם את זה".
"יש לי ילדה שהיא ממש בת דמותי. אני לא רוצה ללמד אותה שלהיות 'אוביס' זה בריא או כדאי, המטרה שלי היא לא להאביס את עצמי. גם שמורה לי הזכות לרדת במשקל. פשוט כל דבר צריך להיות ממקום שאנחנו אוהבות את עצמנו - אנחנו לא עושות בחיים דיאטה כי אנחנו לא אוהבות את עצמנו".
זה אומר שאת עומדת מול המראה ומבסוטה?
"אני לא מושלמת אבל אני שלמה. תרגיש את השריר שלי ביד - אני לא עושה כושר, זה רק מלגלול בטלפון.
באחת התקופות המסובכות בישראל אבל גם בחייה הפרטיים, פלס לא נותנת לעצמה לשקוע. אם אלה החיים - כן, גם עכשיו - תהיו בטוחים שהיא תחיה אותם במלואם.
אהבה חדשה זה משהו על הפרק?
"אהבה חדשה? אני חושבת שיש זמן נכון גם בתוך דבר כזה להבין את המהלך ולהשלים אותו, להשלים איתו, לבדוק אותו. יש איזו שנה כזו שנמצאים בתוך זה, לא עושים דברים באופן חפוז בתוך כזה דבר, כי אלו הילדים שלי שאני בוכה כשאני מדברת עליהם. בשביל הילדים שלנו והעתיד שלנו אנחנו צריכים לעשות שיהיה פה טוב, כי הם שווים הכול, הכול", היא מסכמת כשדמעה על לחיה.