"מנסים להיפטר מעמוד יסוד בדמוקרטיה": מה עומד מאחורי הרצון לפטר את היועמ"שית?

אתמול שר המשפטים יריב לוין הטיל פצצה. הוא פנה למזכיר הממשלה וביקש לפתוח בהליך הדחה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה – אירוע שלא היה כמותו 40 שנה. המהלך הזה הגיע אחרי תקופה ארוכה שבה הגיחו כותרות חדשות לחיינו, שבישרו על עוד מאבק בין היועצת המשפטית לממשלה לבין הדרג הפוליטי. לפעמים כבר קשה להבין מתי מדובר בטענה עניינית - ומתי מדובר באוויר חם שמשרת את הפוליטיקאים מול הבייס.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

עו"ד גיל ברינגר, מנהל מרכז אומן-פישר באוניברסיטה העברית, מסביר: "ליועץ המשפטי לממשלה יש שלושה תפקידים: לייעץ לממשלה מבחינה משפטית, לסייע לה להוציא לפועל את המדיניות שהיא קבעה על פי חוק, והשלישי – לייצג אותה בערכאות משפטיות".

"הפסיקה הישראלית קבעה כבר לפני עשרות שנים שלייעוץ המשפטי לממשלה יש מעמד מחייב", אומר עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועמ"ש. "היועץ המשפטי קובע את הדין עבור הממשלה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. ייעוץ משפטי ממשלתי אינו דומה לייעוץ משפטי פרטי – הלקוח הוא הממשלה, גורמי הממשלה והשרים וכו', אך היועץ מייצג גם את האינטרס הציבורי".

"כשמשווים את זה לדמוקרטיות מתקדמות אחרות", אומר פרופ' יניב רוזנאי, "ברור שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל חזק יותר בהשוואה לתפקידים דומים במדינות אחרות. ברור שזה בגלל היעדר מנגנוני איזון ובלימה הקיימים במדינות אחרות, ושאצלנו אין".

לפי עו"ד ברינגר, "מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה משתנה לאורך השנים – מעמדה קלאסית של ייעוץ משפטי לממשלה, לאיזשהו אתוס חדש של שומרי סף".

"יש קצת פזיזות בשליפת ה'כרטיסים האדומים'"

את תחילתו של העימות החזיתי הזה אפשר לסמן בישיבת הממשלה הראשונה בדצמבר 2022. אז, ראש הממשלה נתניהו, שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום, החליט באופן חריג שלא להזמין אליה את גלי בהרב-מיארה – סוג של העברת מסר: את לא רצויה פה.

לפי ד"ר אלעד גיל, ראש מכון המחקר תכלית: "יש פה אירוע שמהרגע הראשון עלה על הפסים הלא נכונים. אנחנו אחר כך ראינו התבטאויות שלא נשמעו בעבר, ביטויים כמו "הקם להורגך, השכם לפטרו".

"כשאת שואלת אותי מה תפקיד היועצת המשפטית לממשלה – זה לא להתחלק עם הממשלה בשלטון", מסביר ברינגר. "זה לייצג בזמן שהממשלה פועלת על פי חוק. האם היא פועלת על פי חוק או לא? התחושה היא שלאחרונה יש פזיזות רבה בטענה, הדי נמהרת, שהממשלה אינה פועלת כחוק. יש קצת פזיזות בשליפה הזאת של ה'כרטיסים אדומים'".

"לא צריכה לעשות 'אקרובטיקה' ולאשר כל דבר שהממשלה רוצה"

צללנו לנתונים. מתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, היועצת המשפטית לממשלה לא הסכימה עם עמדת הממשלה, עמדת שר ספציפי, או עם הצעות חוק שקודמו בכ-15 מקרים. ב-12 נושאים היא אפשרה להם לקבל ייצוג משפטי נפרד – כמו למשל בעתירה נגד מינויו של אריה דרעי לשר, או בבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות. בנושאים אחרים, כמו קידומו של רפ"ק מאיר סוויסה לדרגת סגן ניצב, היא סירבה לאפשר לממשלה ייצוג משפטי פרטי. בעשר החלטות ממשלה היא קבעה כי יש מניעה משפטית – כלומר שפעולת הממשלה מנוגדת לחוק – מתוך כ-600 החלטות".

לפי ד"ר גיל, "המספרים, כמו תמיד, הם שאלה של נרטיב. אפשר לטעון שהמספרים הם זניחים. ששרים שצריכים ייעוץ משפטי, מקבלים ייעוץ משפטי בכ-90% מהמקרים. יש מקום גם להבין שלפעמים גם מספרים יותר גבוהים ממה שאנחנו רגילים לראות, יכולים לייצר בעיות ביחסים המורכבים ממילא בין יועץ משפטי לממשלה שלו".

פרופ' רוזנאי מציין: "בסופו של דבר מדובר באחוזים נמוכים מאוד של התערבות או מניעה וכך ראוי. בסוף אנחנו נמצאים באיזשהו מתחם של סבירות וכל ההחלטות שלה בעיניי היו בתוך המתחם הזה של ייעוץ משפטי סביר. האם אני חושב שהיועצת המשפטית לממשלה אמורה לעשות עכשיו 'אקרובטיקה' כדי לאשר כל דבר שהממשלה רוצה, לא משנה כמה הדבר הזה מסכן את שלטון החוק או זכויות אדם? בוודאי שלא".

לדברי עו"ד ברינגר, "עד לפני שנים לא רבות, המקרים האלה שבהם היועץ המשפטי לממשלה מסרב לייצג את המדינה בערכאות, או אפילו מקרים חריפים יותר, שהיועץ או היועצת המשפטית לממשלה מונעים ממנה לשכור עורך דין פרטי, קשה מאוד למצוא את המקרים האלה".

"מייצרים לעומתיות, תחושה שאי אפשר לעבוד יחד מסיבה פוליטית"

מי שמכיר את תפקיד היועץ המשפטי טוב מכולם הוא היועץ לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט, שסיים את תפקידו לפני כשלוש שנים. כהונתו לא נחשבה לפשוטה, בעיקר בגלל פתיחתם של התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה, אבל היו בה פחות התנגשויות מקצועיות ומניעות משפטיות.

"הייעוץ המשפטי לממשלה נשאר באותו מקום הוא לא זז מהמקום שאני הגדרתי קודם", אומר פרופ' מנדלבליט. "קרי לסייע לממשלה במימוש מדיניותה, הוא עיוור למי זה הממשלה, לא אכפת לו אם זה ימין או שמאל".

אם נסתכל במספרים, גלי בהרב-מיארה פוסלת או מתנגדת או לא תומכת בהרבה יותר החלטות מתקופתך.

"כן, כי הולכים למקומות שלא הלכו אליהם בתקופתי, כולל אמירה שנאמרה לאחרונה של שר התקשורת שגם אם בג"ץ פסק, לא נכבד את זה. מישהו העלה על דעתו שיהיה שר בממשלה שיגיד דבר כזה? אני חושב שמנסים לייצר באופן מלאכותי, בכוונת מכוון, הרבה החלטות שאי אפשר להגן עליהן, שזה מחוץ לקווים האדומים של מדינה ליברלית. יש רצון לייצר לעומתיות, תחושה שאי אפשר לעבוד יחד מסיבה פוליטית".

גם בתקופתו של מנדלבליט יש מספר החלטות זכורות. הוא קבע שאי אפשר לקדם את "חוק המצלמות" שאי אפשר להציב מצלמות בקלפיות. לא אישר להאריך את כהונתו של ממלא מקום המשנה לפרקליט המדינה דן אלדד, וקבע כי מינויו של אופיר אקוניס לשר המשפטים שנעשתה במחטף ב-2021 הייתה לא חוקית.

"זה ממש בסוף הקדנציה", אומר מנדלבליט, "וזה ממש לא ברמות שזה בשלוש שנים האחרונות מאז שעזבתי".

וכשזה דבר כזה קורה, כמו חוק המצלמות, תכניס אותי למאחורי הקלעים, אתה בא לראש הממשלה בחדר הסגור ואומר לו 'זה לא יעבור, בוא ננסה לעשות משהו ביחד', הוא בא אליך? איך זה עובד?

"אתה עושה מאמץ, השתדלות, ברוב המקרים מצאנו פתרון. ברוב המקרים לא שומעים על זה. למה לא שומעים על זה? כי זה נפתר. בתקופתי מישהו חשב להכפיף חקירות לשר לביטחון פנים, מישהו חשב למנות שופטים פוליטיים? מהאופוזיציה? מהקואליציה?"

מתי זה השתנה?

"אני הרגשתי שינוי גדול מאוד אחרי הגשת כתב האישום נגד נתניהו. זה מה שהרגשתי. לא שיניתי את הדרך שלי. אני לא חושב שגם הייתי לעומתי לממשלה, נהפוך הוא. הייתה ביקורת שאני יותר מדי הולך לקראת הממשלה.

וזו עוד סוגיה מהותית שמעכירה את היחסים בין הממשלה למוסד היועצת המשפטית לממשלה. היא האוטוריטה שאחראית על התביעה בתיקי נתניהו, וזו שמחליטה האם לפתוח חקירות ולהעמיד לדין חברי כנסת ושרים. כמו למשל החקירה שפתחה נגד חברת הכנסת טלי גוטליב, בחשד שחשפה איש שב"כ ברשתות החברתיות, כדי לפגוע באשתו, שקמה ברסלר, חקירה נגד שרת התחבורה מירי רגב, בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים כי תיעדפה רשויות על בסיס קרבה פוליטית, וחקירה בחשד לשוחד נגד השרה מאי גולן, בעקבות תחקיר המבקר שחשף יצירה ג'ובים פיקטיביים למקורבים וגיוס תרומות לא חוקי לעמותה שהקימה.

במכתב שפרסם לוין אתמול, אמר על היועצת כי את השרץ שחפצה ביקרו טיהרו, ואת הכשר שלא לרוחה טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודוגמטית של שלטון החוק.

כששמעת על הרצון של הממשלה לפטר את היועמ"שית, מה חשבת?

"לא הופתעתי", עונה מנדלבליט. "הלוואי שהייתי מופתע. כי זה דבר שלא אמורים להגיע אליו. זה מהלך מכוון, מתוכנן להיפטר מאחד מעמודי היסוד של הדמוקרטיה של מדינת ישראל", אומר מנדלבליט.

"היא ברוב המקרים בחרה לא ללכת עם עמדת הממשלה"

אחת ההתנגשויות הבולטות הייתה פיטוריו של יו"ר דואר ישראל, מישאל וקנין, בידי השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם. הנימוק לפיטורים היה כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה למהלך בטענה שההחלטה לוקה בפגמים מהותיים וחסרת תשתית עובדתית, וקראה לבג"ץ לבטל את הדחתו. שופטי בג"ץ הסכימו עם עמדתה של בהרב-מיארה וביטלו את הפיטורים.

לעומת זאת, במקרה של ד"ר אודליה מינס, ממלאת מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה, היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי המינוי אינו חוקי ולא אפשרה לשר התקשורת ייצוג משפטי נפרד. וד"ר גיל מציין: "שר התקשורת הביע רצון לפטר את את יו"ר דואר ישראל, למרות שמבחינת כל מדד אובייקטיבי מקצועי הוא הצטיין בעבודתו, ובכל התהליך קשה היה למצוא לו איזשהו בסיס חוקי".

שופטי בג"ץ הסכימו עם עמדתה של בהרב-מיארה, וביטלו את פיטוריו. אבל במקרה של ד"ר אודליה מינס, שמונתה לממלאת מקום יו"ר מועצת הרשות השנייה, התוצאה הייתה אחרת. היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי המינוי לא חוקי, לא אפשרה לשר התקשורת ייצוג משפטי נפרד, והשופטים דחו את כל טענותיה, ואישרו את מינויה של אודליה לתפקיד".

וברינגר מסביר: "היועצת המשפטית לממשלה לא רק שהיא קובעת שהמינוי בטל, מבלי להגיע בכלל לבית המשפט, אם את הולכת עשר ועשרים שנה אחורה, לא תמצאי דוגמאות לדבר הזה. אומרת הממשלה, 'בסדר גמור, תני לי להיות מיוצגת באמצעות עורך דין פרטי'. כותבת היועצת המשפטית לממשלה, לשר התקשורת ומודיעה את זה לממשלה, ייצוג פרטי זה רק כאשר לא סטיתם באופן מובהק ממה שהחוק דורש. זאת אומרת לדעת הייעוץ המשפטי לממשלה, הממשלה פה חרגה לחלוטין ממה שהחוק מאפשר לה".

"אממה מגיעים לבית משפט, יושב הרכב מכובד של שלושה שופטי עליון, ומה קובע? שהצדק לחלוטין עם הממשלה. בעצם השופטים אומרים ליועצת המשפטית לממשלה, את לא יודעת להעריך כמה הדבר הזה הוא בגדרי החוק, וכמה הוא לא בגדרי החוק. אירוע מהסוג הזה הוא צלקת לא קטנה. כי בסוף הממשלה צריכה לתת אמון ביועצת, שהיא מיצתה את כל היכולות שלה, כדי למצוא דרך חוקית להגשים את מה שהממשלה בחרה לעשות. תוצאה מלמדת שבמקרה הזה זה לא היה ככה. היא ברוב המקרים בחרה לא ללכת עם עמדת הממשלה, ברוב הפעמים בבג"ץ פסק לטובתה".

"האמת שהסוגיה של חוק הגיוס היא סוגיה יחסית פשוטה"

וזה קרה גם בקביעתה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, בבג"ץ נגד ביטול עילת הסבירות, בעתירה נגד מינויו של דרעי לשר, בתיקון עילת הנבצרות, ובאחת הסוגיות המשמעותיות ביותר לממשלה הזו, גיוס חרדים. גם היא וגם שופטי העליון פירשו את החוק באותה הדרך, וקבעו כי יש לגייס מיד תלמידי ישיבות, ולהפסיק להעביר להם מימון.

וברינגר מנמק: "האמת שהסוגיה של חוק הגיוס היא סוגיה יחסית פשוטה. זאת אומרת, הממשלה כרגע לא פועלת בגדרי החוק. זה אגב מקרה בעיניי קלאסי, לזה שהחוק מאוד ברור בעניין הזה. אני חושב שזו דווקא דוגמה לא רעה לזה שיש פה ניתוח משפטי, שהוא לא חורג מהאופן ההיסטורי שבו ניתחו יועצים משפטיים את החוק.

"היועצת המשפטית לממשלה צריך לומר את האמת, רוצה לעשות הפיכה נגד הדמוקרטיה", אמר עליה בן גביר כשכיהן כשר בממשלה. "כל זב חוטם שבא עכשיו מגיע ליועמ"שית, עוצרים את הבן אדם ישר. הוא בא ואומר, אני, דודי אמסלם אמר כך וכך".

וברינגר מציין: "עם הממשלה הנוכחית, עם חלק מהשרים אין לייעוץ המשפטי שיח ענייני. יש שיח לעומתי, יש שיח תוקפני. חלק מההצעות של שרי הממשלה, הן הצעות מסוכנות או צעדים שאי אפשר להגן עליהם. וגם אני, כבעל גישה משפטית, זהירה יותר ושמרנית יותר, הייתי קובע מניעה משפטית. ועדיין אני חושב שיש גם מקרים שבהם ידו של הייעוץ המשפטי לממשלה הייתה קלה מדי על הדק המניעה המשפטית. אתה משתמש פעם ב- בפטיש חמישה ק"ג. צריך לשמור אותו למקרים מובהקים. ולפעמים הגענו למצב שבו אמרתי לדרג המדיני, לראש הממשלה, 'זה אי אפשר לעשות'. לדבר הזה אתה מגיע אחרי שאתה מנסה לראות אם יש פתרונות אחרים". 

לפי ד"ר גיל, "הנתונים כפי שאנחנו מכירים אותם נכון להיום, לא מעלים הצדקה לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. זה לא מצב שבו אם אתה לא אוהב את הסגנון, או אם אתה חושב שהיועצת המשפטית לממשלה שגתה במספר מקרים, יש לך כממשלה רשות לפטר אותו".

"נתנה לממשלה צ'ק פתוח בכל מה שקשור לניהול הלחימה"

בממשלה, כאמור חושבים אחרת ומתכננים את המהלך הזה כבר במשך מספר חודשים, אבל זה לא כל כך פשוט לפטר יועצת משפטית לממשלה. תחילה על הממשלה להצביע על הצעת אי אמון ביועצת. אז שר המשפטים נדרש לפנות לוועדת האיתור, זו שאחראית על מינויה או פיטוריה, ולהציג לה ראיות לחילוקי דעות מהותיים או ממושכים ביניהם. רק שהיום הוועדה לא מאוישת בהרכב מלא, ויש לאייש אותה בחמישה חברים כדי להתקדם בהליך. אם זה יקרה, ועדת האיתור תזמן את היועמ"שית לשימוע, ואז תגבש את המלצותיה ותעביר אותן לממשלה. לאחר מכן היועמ"שית תעבור עוד שימוע, אז הממשלה תצביע, והיא איננה מחויבת לקבל את המלצות הוועדה. בסופו של דבר, ההחלטה תגיע למבחן בג"ץ, והממשלה תידרש להצדיק בפני השופטים את סבירות המהלך.

וד"ר גיל מפרט: "מהלך של פיטורים עכשיו, בתקופה הזו, יש לו מחירים פנימיים חברתיים מאוד כבדים למדינה, יש לו מחירים חיצוניים. מדינת ישראל עכשיו נמצאת באירוע משפטי בין-לאומי שאם היא תפטר את היועצת המשפטית לממשלה, שאמונה על פרשנות הדין ואכיפתו בתוך הממשלה, זה יהיה מסר מאוד קשה כלפי חוץ".

ופרופ' רוזנאי אומר: "אני חושב שבהרבה מאוד מקרים, היועצת המשפטית לממשלה נתנה לממשלה אפילו צ'ק פתוח. אנחנו ראינו את זה למשל בכל מה שקשור לניהול הלחימה, אנחנו רואים את זה במה שקשור למפעל ההתנחלויות. היועצת המשפטית לממשלה ממש לא בולמת את הממשלה". מנגד, ד"ר גיל אומר: "ויכוחים תמיד היו, מתחים תמיד היו. כפייה של הייעוץ המשפטי לממשלה על שרי הממשלה, ברמות שמתקיימת היום, מעולם לא הייתה".

"לא חושב שזה יקרה, שהיא תפוטר בסופו של יום. יש דרך לעבור".

יש מי שחושב שהמהלך של לוין לא יצלח את הדרך הארוכה לפיטורים, ונועד בעיקר להרתעה ולחיזוק מעמדו מול הבייס בליכוד. ובכל זאת, מהרגע שהגענו לפיצוץ הזה, כמו שכבר למדנו על בשרנו בימי המהפכה המשפטית, כולנו מפסידים.

מנדלבליט, אם היועצת המשפטית לממשלה תפוטר?

"אני לא חושב שזה יקרה, שהיא תפוטר בסופו של יום. יש דרך לעבור". וד"ר גיל אומר: "אנחנו האזרחים צריכים לצפות משני הצדדים לעשות יותר כדי שהמערכת יחסים הזו תתחיל לעבוד". "פחות תתכתבו, יותר תדברו", מציע עו"ד נזרי.

בהכנת הכתבה השתתפה ג'ניפר סילון