"במהלך פגישה שקיימתי בלשכת המנהיג התרשמתי שמחצית מהאורות היו כבויים", סיפר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן לציבור לאחרונה, בניסיון לתת דוגמה אישית – ולשדר שגם בכירי ההנהגה, ובהם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, נרתמו למאמץ הלאומי לחסוך בחשמל. לא בטוח שכל התושבים יכלו בכלל לשמוע או לראות את דבריו באותו היום: אזרחים מדווחים על הפסקות חשמל יום-יומיות, לעיתים הרבה יותר מפעם אחת ביום, ותעריף החשמל זינק באופן חד ודרמטי.
בחודשים האחרונים נמצאת איראן בשיאו של משבר כלכלי עצום, אולי החמור ביותר מאז המהפכה האיסלאמית בשנת 1979, ובתקופה סוערת ומתוחה במיוחד. דונלד טראמפ הושבע השבוע כנשיא ה-47 של ארה"ב, וניכר כי מעולם לא היו ציפיות מקומיות ועולמיות גדולות כל כך מנשיא אמריקני עם כניסתו לתפקיד. עיני העולם כולו נשואות לבית הלבן כדי לראות את המהלכים המדיניים והאסטרטגיים של מי שנכנס הפעם הרבה יותר חזק ועוצמתי לתפקיד. בישראל כבר רשמו הישג מחזרתו של הרפובליקני עם שחרורן של אמילי, דורון ורומי משבי חמאס, והציפייה כעת היא לעוד בשורות טובות ולשחרורם של עוד 94 חטופות וחטופים. מהצד השני, באיראן חוששים מאוד מהנשיא בן ה-78, שניכר כי חזר לחדר הסגלגל בתזמון הגרוע ביותר מבחינתם.
על פי שורה של דיווחים בתקופה האחרונה, טראמפ נערך להטיל סנקציות ומכות כלכליות כבדות מאוד על איראן כבר בימים הראשונים לכהונתו. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה בשבוע שעבר כי קיים קונצנזוס בקרב יועציו בנוגע לשאלה של החזרת מדיניות ה"מקסימום לחץ" על איראן: בטהראן לא מסתירים את הדאגות בנושא, ומנסים לקדם צעדים מדיניים ודיפלומטיים כדי לתמוך דווקא באפשרות של הסרת העיצומים. בינתיים המצב הכלכלי הקשה גורר שיבושים קשים בתפקוד היומי של אזרחי הרפובליקה האיסלאמית – גז לחימום הבית, מים זורמים ושירותים אזרחיים מינימליים כבר לא מובנים מאליהם.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"זה לא בדיוק משבר כלכלי נטו", אומר בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בשיחה עם מגזין N12. "אלה משברי תשתיות... צריך למצוא את הניסוח הנכון – אלה ממש משברים קיומיים. איראן מגיעה לתחתית של התחתית. מדובר גם במחסור בחשמל, אבל גם במים ובגז, ויש זיהום אוויר. הם כולם משתלבים זה בזה, ואחד 'תורם' לשני".
בחודש נובמבר הודיעה ממשלת איראן על הפסקות חשמל יזומות של שעתיים ביום, בניסיון להתמודד עם המחסור החמור בגז. אף שלאיראן מצבורי גז טבעיים רבים, התשתיות בתחומה במצב בעייתי במיוחד, והממשלה אינה מצליחה לנצל את כל העושר הטבעי למילוי הצרכים הבסיסיים ביותר של האזרחים. ממשלתו של פזשכיאן נאלצה לבחור בין שתי אפשרויות: להקצות יותר גז עבור ייצור החשמל בתחנות הכוח או להקצות את הגז לצינורות בבתים הפרטיים כדי לאפשר חימום תקין בתקופת החורף. ההחלטה שהתקבלה הייתה שלא למנוע חימום – וכך נוצרו פערים קשים באספקת החשמל. בעקבות זאת נאלצה הממשלה להודיע על סגירת משרדי ממשלה והעברת הלימודים לשיעורים מקוונים עד לסיום הסמסטר.
משבר האנרגיה החמור מצטרף לשורה ארוכה של גזרות כלכליות. המכה בכיס של אזרחי איראן מורגשת כמעט בכל בית ברחבי הרפובליקה: במהלך השנה האחרונה נרשמו עליות מחירים קיצוניות בשיעור של עשרות אחוזים ברבים ממוצרי היסוד הבסיסיים ביותר. כך, לדוגמה, התייקרו תפוחי האדמה והעגבניות ב-75%, הלחם בפיקוח ממשלתי התייקר ב-66%, הקטניות – ב-64%, ותעריף החשמל עצמו עלה בשיעור של קרוב ל-40%.
אין אלה הגזרות הכלכליות היחידות שנפלו על אזרחי איראן בשנה האחרונה. הנדל"ן להשכרה למגורים התייקר בשיעור ממוצע של 40%, תעשיית הרכב המקומית העלתה מחירים בכ-30%, ובכך עלו גם חלקי החילוף לכלי רכב, ולא רק כלי הרכב עצמם. גם כלי הכתיבה לבתי הספר התייקרו ב-35%, ותעריף ההסעות לבתי הספר עלה ב-45%.
מוצרי יסוד מרכזיים נוספים שהתייקרו באיראן בשנה האחרונה הם אורז (30%) ושימורי טונה (14%). "מה שעצוב הוא שאיראן הייתה פעם ארץ של אורז, טונה ומוצרי חלב – ועכשיו היא מייבאת הכול", אומר סבטי. "גם אנחנו נאלצים לייבא עגבניות, אבל להם אין הסכמים עם מדינות אחרות, הם צריכים לייבא מכל מקום שאפשר ובמחיר שהם מקבלים. בסופו של דבר הפרסים הם לא הסוחרים הכי טובים".
נשיא חדש, בעיות ישנות
אזרחי איראן מרגישים את שיא העול הכלכלי כעת, דווקא בחצי השנה שלאחר בחירתו של פזשכיאן לתפקיד נשיא המדינה במקומו של אבראהים ראיסי, שנהרג בהתרסקות מסוקו בחודש מאי. פזשכיאן שונה לחלוטין מראיסי, שהיה איש דת ונחשב לבן טיפוחיו של המנהיג העליון ח'אמנאי: פזשכיאן אינו איש דת, הוא נבחר דווקא על בסיס סדר יום ומסרים אזרחיים פשוטים ומובהקים ביותר. מצע הבחירות של נשיא איראן התמקד ביוקר המחיה ובקריאות להפחיתו.
במסגרת מסע הבחירות שלו קרא פזשכיאן להגביר את שיתוף הפעולה והשיח של איראן עם מדינות המערב, ובמיוחד עם "השטן הגדול", ארצות הברית. בחירתו העלתה מחדש את האפשרות שיקודמו הבנות חריגות עבור הרפובליקה, ובייחוד אפשרות לחזור להסכם הגרעין. ולמרות זאת, בשורות של ממש בתחום מדיניות החוץ והביטחון אינן צפויות לצאת מלשכת נשיא איראן. המנהיג ח'אמנאי הוא שמתווה את המדיניות – ונותן את החותמת הסופית לכל מהלך מהסוג הזה.
כעת שמו ופרצופו של אותו פזשכיאן, מי שביקש להילחם ביוקר המחיה והמשבר הכלכלי, הם אלה שרשומים וחתומים על חלק גדול מהמצב של אזרחי איראן. ספק אם הניסיון שלו לתת כתף ולחסוך בעצמו בחשמל הצליח להעביר את המסר, ולא יצר את המסר ההפוך והוסיף לזעם בציבור, למרמור ולכישלון במאבק ביוקר המחיה.
המצב הכלכלי הקשה באיראן מתבטא גם בהתרסקות חמורה של המטבע המקומי, הריאל האיראני. לאורך השבועות האחרונים נמשכת מגמת ההתרסקות שלו לשערים חסרי תקדים, וכעת הוא נסחר סביב שווי של קרוב ל-830 אלף ריאל לדולר אחד (מדובר בשער הלא רשמי, זה שאינו מושפע ממניפולציות של המשטר). לשם השוואה, ב-7 באוקטובר 2023 עמד שערו על 498 אלף ריאל לדולר – קריסה של 66%. לשחיקה המסיבית של המטבע השפעה ישירה על עליות המחירים במדינה, שבשנה האחרונה הגיעו לרמות בלתי נסבלות, כאלו שלא היו מוכרות אפילו בשנים הקודמות תחת משטר הסנקציות.
הפסקות הגז והחשמל באיראן יוצרות זעזועים נרחבים בכל תחומי החיים. "יש המוני פועלים מובטלים", מספר סבטי, "יש עלייה של 12% באבטלה מאז נובמבר, אז התחיל החורף ואיתו גם הפסקות החשמל והגז. העובדים המפוטרים מפגינים, קוראים 'גזלתם מאיתנו את הלחם', ורומזים למעורבות השלטונות בנעשה בסוריה ובלבנון. 'במקום מלחמות תדאגו לפועלים', הם קוראים ומביעים ביקורת מרומזת על התנהלות המשטר".
סבטי מדגיש כי אומנם יש לא מעט הפגנות ואירועי מחאה על המצב באיראן, אך הם מבוזרים ולא מאוחדים. "אם הם היו מתאחדים היינו עדים לרעידת אדמה, זה ממש חתיכת אירוע", הוא אומר. "אפילו ח'אמנאי קרא לשנה הזאת 'שנת הייצור' – אבל לא רק שאין ייצור, אין כלום".
נפילת אסד וקריסת חיזבאללה
פזשכיאן אינו הפרצוף היחיד המזוהה כעת עם המשבר החמור באיראן. משמרות המהפכה ובכירי ההנהגה הצבאית זוכים כעת לקיתונות של ביקורת לא רגילה ובלתי שגרתית. הפעם הסיבה המרכזית לכך אינה היד הקשה שבה שולטים ומושלים כוחות הביטחון האיראניים ומדכאים כל גילוי של אופוזיציה, הפגנות או מחאות. דווקא המערכה הצבאית המרשימה של ישראל נגד זרועות התמנון של הרפובליקה העוינת וקריסת משטרו של אסד הן הגורמים המרכזיים לביקורת.
לאורך עשורים השקיע משטר האייתוללות באיראן עשרות מיליארדי דולרים בחיזוק "טבעת האש" וציר הטרור האכזרי סביב ישראל. במשך שנים גם הצליח לטפח את התדמית שלחץ צבאי כבד מופעל על ישראל – וכך הרחיק את האיומים אל מחוץ לגבולות הרפובליקה האיסלאמית. ואולם לא לעולם חוסן. המכות הקשות שספגו גרורות הטרור של איראן, החל מחמאס והג'יהאד האיסלאמי שבעזה, וכלה בחיזבאללה שבלבנון, גרמו לאזרחים להבין שכל הכסף הרב הזה בוזבז ככל הנראה לשווא. ואז, ב-8 בדצמבר, התבשר העולם על נפילתו של בשאר אל-אסד, יקיר העיר טהראן, וזו הביאה את הזעם לרמות חדשות.
"האזרחים קושרים את זה כל הזמן לשיח על חיזבאללה וסוריה", מספר סבטי. "אזרחים שולחים סרטונים לכל מיני אתרים ומפיצים ברשתות החברתיות מסרים ברוח הזו. 'את כל הכסף שלנו נתתם לחיזבאללה ולסוריה, ובסוף גם זה לא עבד והלך הכסף – ואנחנו נשארנו בלי חימום ומים'", הוא מצטט קריאות שפורסמו בשבועות האחרונים באיראן.
מעבר לפגיעה הקשה בתדמית הביטחונית בעקבות המכות בסוריה ובלבנון, הדבר תורם לתסכול עז בקרב האזרחים. אחת הדוגמאות הטובות לכך הייתה ממש בימים שלאחר נפילת משטר אסד, עם דיווחים על מציאת מזוודות ובהן עשרות מיליארדי דולרים במזומן בשגרירות איראן בדמשק: אותה שגרירות הפכה שם נרדף לקן הטרור המרכזי של משמרות המהפכה במזרח התיכון, וכעת היא גם לשם נרדף לסיאוב הביטחוני והעושק הכלכלי על חשבון האזרחים.
"גרעין וטילים הם יודעים לעשות", אומר סבטי, "אבל כל הדברים האחרים לא מעניינים אותם. התשתית הלכה לאחור, איראן לא מדברת עם מדינות בעלות תשתיות טובות וידע טכנולוגי עשיר. אז ככה אתה מגיע לימים שכל איראן סגורה, בלי שירותים ומוסדות ציבוריים. הפסקות החשמל בטהראן נמשכות גם שש ושבע שעות, ויש ימים שזה מגיע לפרקי זמן של שעתיים – ואז זה גם שורף מכשירי חשמל בבתים ומוסיף לנזק".
בעיות תשתית מבניות
סבטי מספר כי משבר התשתיות באיראן כה חמור, עד שנראה כי היכולת לתקן את הכשלים ולהצליח לשפר את חיי האזרחים באמת קלושה ולא מציאותית. "המשבר באיראן הולך ומעמיק כל הזמן עם השנים", הוא אומר. "איראן אף פעם לא מצליחה לחזור לעצמה, גם אם משהו משתפר היא ממשיכה לצנוח".
החוקר מספר על משבר זיהום האוויר החמור שפוקד אזורים רבים במדינה האסייתית לעיתים קרובות. "חוסר פיתוח של בתי זיקוק ומתקני דלקים גרם לשימוש בדלקים טובים פחות, למשל מזוט של אוניות. ואז זה מביא לבעיית זיהום אוויר חמורה. בכל יום מתקבלות הודעות על זיהום אוויר בטהראן ובערים אחרות, יש ימים שאיראן כמדינה סגורה לגמרי. לרוב מדובר ב-28 מ-31 מחוזות שנסגרים בשל בעיית זיהום האוויר, למעט שלושה מחוזות בפריפריה ההררית של איראן".
לאחרונה דווח בניו יורק טיימס כי תקיפה של ישראל נגד תשתיות הגז באיראן בחודש פברואר 2024 משפיעה עד היום על הזרמת האנרגיה במדינה ותרמה לשיבושה, ובהמשך גם להפסקות החשמל המרובות. אותן הפסקות חשמל משפיעות פעמים רבות על משאבות המים – ואז נגרמות גם הפסקות מים בלתי צפויות. "אנשים משתמשים במושגים כמו 'חזרנו לתקופת המערות', או 'עוד מעט נדליק אש בבית'", אומר סבטי.
אם לא די באתגר של איראן, שבו כל בעיה ומשבר נקשרים זה בזה ומשפיעים עליהם, אז כל השיבושים והפסקות החשמל מביאים לידי פגיעה קשה מאוד בייצור ובפעילות המפעלים – מה שבאופן ישיר פוגע בכלכלה.
אמין, איש עסקים איראני, סיפר לאחרונה לבלומברג כי הפסקות החשמל במולדתו הגיעו למצב שלא נראה מעולם. "הפסקות החשמל בזמן שעות העבודה הפכו לדבר נורא, המצב הנוכחי הוא החמור ביותר שהיה, וזה רק ילך ויחריף בעתיד הקרוב", סיפר. על פי בלומברג, היצרנים כבר התרגלו בפועל למצב של יומיים לפחות ללא חשמל במהלך שבוע העבודה.
הסיבה המרכזית להפסקות החשמל היא רשת החשמל המיושנת, שהרשויות המקומיות לא מצליחות לתקן ולשדרג אותה. הסנקציות הכבדות על איראן לא מאפשרות לה לייבא חלקי חילוף קריטיים, והמשבר הכלכלי החמור לא תורם.
"אני לא אופטימי בנוגע לעתיד ומה שהוא מביא עימו", סיפר לבלומברג עבד אל-כארים, בעל מפעל באיראן. "חשבתי ברצינות כמה פעמים על צמצום היקף הייצור, ואפילו על עצירה של עסקיי וסגירתם". ההערכה היא כי הפסקות החשמל עולות לכלכלה המקומית סכום של רבע מיליון דולר ביום, כך לפי לשכת המסחר, התעשייה, הכרייה והחקלאות בטהראן.
מתקרבים לקצה?
רבים בישראל ובמערב יכולים לראות במידה של שביעות רצון את המצב הכלכלי הקשה באיראן, מה שאף עשוי לחזק את הפנטזיות על נפילת המשטר בטהראן. לצד זה הולכים ומתחזקים החששות כי המשטר בטהראן הולך ונדחק לנקודת הקצה – בשעה שתוכנית הגרעין האיראנית נמצאת במצב המתקדם ביותר שהייתה בו מאז ומעולם.
המשבר החמור באיראן, שמקרין ישירות על המשטר ומעמיד לו אתגרים אדירים מבית, מגיע בשעה שמדיניות החוץ והביטחון של הרפובליקה קרסה הלכה למעשה. הפגיעה הקשה בחמאס ובחיזבאללה, קריסת אסד והמכות למיליציות בעיראק ולחות'ים בתימן שיבשו את כל מערך הפעלת האש של איראן – שבמידה רבה חשה כעת שנותרה חשופה וללא רשת הגנה. במערב עוקבים בדאגה אחר התפתחות המצב הגרעיני באיראן, ותוהים אם סך הנסיבות והאתגרים ידחפו אותה כעת לעבר נקודת האל-חזור.
גם כאן, כל החלטה שתתקבל, לכאן או לכאן, תהיה בסופו של דבר של המנהיג העליון ח'אמנאי. בכיר באיחוד האירופי אמר בימים האחרונים לערוץ אל-ערבייה הסעודי כי ישראל כבר קיבלה את ההחלטה לתקוף את מתקני הגרעין, מתוך הנחה שכעת התגבשו נסיבות חסרות תקדים במערך ההגנה האיראני – שהפך מחורר למדי. באיראן מודאגים מאוד מחזרתו של טראמפ, שגם בהקשר הזה צפוי לומר את המילה האחרונה, ולא הסכים לשלול כי יורה בעצמו על תקיפת מתקני הגרעין.