בחשכת לילה, בשכונת שאבורה שבלב רפיח, עושה כוח הפריצה של הימ"מ את דרכו אל היעד בחשאיות מוחלטת. מעליו ליווי צמוד של כטמ"מים חמושים של חיל האוויר. במרחק 40 קילומטרים משם, בקרון התקיפה שממנו הוא מפעיל את כטמ"ם ה"כוכב", יושב סרן ע' ועוקב אחר ההתרחשות מורטת העצבים הזאת. דרך המצלמות הוא צופה ברזולוציה הכי גבוהה בלוחמים שמגששים את דרכם אל הבית שמוחזקים בו החטופים פרננדו מרמן ולואיס הר. זה מסוג המבצעים שדורשים דיוק על המילימטר, וברור לו שכל טעות קטנה עלולה להיות הרת אסון.
ואז ניתן האות והשקט נקטע באחת. הלוחמים פורצים לבית בפיצוץ הדלת במטען ומחסלים את שלושת המחבלים שהחזיקו בחטופים ביריות מדויקות. הרחק משם, בקרון ההפעלה, מתח שיא. "הייתי אחראי לתקיפת חוליית מחבלים שאיימה על היהלומים", משחזר סרן ע'. חודש שלם של אימונים מדוקדקים קדם למבצע, כשהכוחות ממתינים שהתנאים בשטח יבשילו. "אתה ממתין באוויר בהיסט מסוים\ וברגע שניתנת הוראת ה'פעל' – נכנסים מעל ומורידים אש".
יותר מאלף לוחמים ותומכי לחימה השתתפו במבצע המורכב, אבל סרן ע' ראה הכול מקרוב: "אומנם החיבור הוא מרחוק, אבל הוא אינטימי מאוד. אתה מלווה את הלוחמים בשלבי ההתגנבות ובשלבי החילוץ, רואה את החבר'ה שיורדים בחבלי סנפלינג מהקומה השנייה וסופר אותם בדרך החוצה". בתוך פחות משעה בלילה קר של פברואר יסתיים מבצע "יד הזהב" בהצלחה, ושני החטופים יחזרו הביתה אחרי 129 יום בשבי. "אתה רואה את המחבלים בעיניים, אתה מכיר את הלוחמים ומזהה את הקולות שלהם בקשר. ידענו טוב מאוד לאן אנחנו הולכים ומה מחיר הטעות".
ארבעה חודשים לאחר מכן, במבצע נועז לא פחות בנוסיראת, שוב נדרשו ע' וחבריו לטייסת 200 למשימת חילוץ מורכבת. במהלך מבצע "ארנון" ירו מפעילי הכטמ"מים 87 טילים, ואלה אפשרו את חילוצם המוצלח של ארבעה חטופים נוספים מלב השטח הצפוף. הם זיהו והשמידו עשרות מחבלים חמושים שאיימו על כוח החילוץ של הימ"מ, אחד מהם הצליח להתקרב כמה עשרות מטרים מהלוחמים לפני שחוסל.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אתה יוצא מהקרון, מתחקר, כמה מילים עם מפקד הטייסת וזהו", מתאר סרן ע'. "אתה נכנס לרכב שלך, חונה בתל אביב ופוגש את אנשי 'שבע בבוקר' שיוצאים לשתות קפה ולטייל עם הכלב שלהם. זה דיסוננס הזוי ממש". היכולת לעשות את הניתוק החד, לעיתים חד מדי, היא מיומנות הכרחית בג'וב הזה. "הסטריליות הזאת היא יתרון גדול מאוד, אתה צריך להצליח לעשות את הניתוקים האלה".
אבל סרן ע' הוא לא רק מפעיל כטמ"ם בטייסת 200. בימים שבין מבצעי החילוץ המורכבים הוא גם מפקד על קורס מפעילים בבית הספר למפעילי כטמ"ם בפלמחים. "זו מורכבות גדולה", הוא מסביר, "אתה נדרש להישאר חד ומקצועי במשימות המבצעיות, ומיד אחרי זה לשנות דיסקט וללכת להדריך".
פס הקול של המלחמה
ההגעה לטייסות בבסיס פלמחים מלווה בזמזום בלתי פוסק – פס הקול המזוהה ביותר של המערך. בחקירות של מחבלי נוח'בה שנתפסו עלה שהם מכנים אותם "זנאנאת", על שום הזמזום המתמיד הבוקע מהם באזורי הלחימה. המדריכים בבית הספר, מפעילים ותיקים ומנוסים, מודים שכבר אינם "שומעים" את הרעש המוכר. אפילו החניכים התרגלו. באותה שעה פועלים כטמ"מים בעזה, בלבנון ובאיו"ש במקביל. על הזירות האחרות, הרחוקות יותר, מעדיפים כאן שלא לפרט.
"ליווי הכוחות הוא המשימה הכי עוצמתית שיצא לי לבצע", מספר סגן א', שמשרת בטייסת 147, טייסת חדשה שהוקמה במהלך המלחמה. "בסופו של דבר כולם בני גילנו, אתה מכיר את מפקד הצוות הזה ואת המ"פ ההוא. זה קשר ישיר עם כוח, עבודה משולבת של חיל האוויר עם החיל הירוק". אחיו, שלחם ברפיח, סיפר לו כמה חשובה לכוחות הנוכחות של הכטמ"מים. "הוא אמר שזה אירוע שמבחינתם הוא משמעותי, כי הם יודעים שיש מישהו ששומר עליהם בכל זמן נתון, או מישהו שמוכן להגיב מיד אם צריך עזרה מלמעלה".
בזמן הריאיון מגיע עדכון על תקיפת כטמ"ם בצידון. המפעילים מסרבים להרחיב. מאוחר יותר יתברר שאחד מאותם מזמזמים חיסל את מוחמד שאהין, שהוגדר בישראל "ראש אגף המבצעים של חמאס בלבנון" ובין השאר תכנן פיגועים נגד יהודים בחו"ל. בחמאס הגדירו אותו "אחד ממפקדי התנועה בלבנון". "בניגוד למערכים אחרים בחיל האוויר, שחוזרים לאימונים ולפעילות קצת יותר שגרתית, אנחנו נשארים בפעילות עצימה גם כשמתחילה הפסקת אש – רק כובד המשקל עובר מזירה לזירה", מסביר מפקד בית הספר.
בעזה, בלבנון ומול החניכים
מאז פרוץ המלחמה מצאו עצמם המדריכים מתמרנים בין הכשרת הדור הבא באחד מהתפקידים החשובים בצה"ל ובין משימות מבצעיות מהמורכבות שידע חיל האוויר. "כשהתחיל התמרון הקרקעי בדרום לבנון היינו פחות בבית הספר", מתאר סגן ג', מפעיל בטייסת 166. "התחלתי להכיר את החניכים, ופתאום משכו אותנו לטייסות. במקום להגיע לבית הספר ארבעה ימים בשבוע, הגענו אחת לשבוע בערך. זה היה קשה, כי זה ממש להדריך מרחוק. הכול השתנה לפי המתיחות המבצעית וכמה שהטייסת הייתה זקוקה לנו".
בבית הספר לכטמ"ם, 33 מפעילים סיימו בשבוע שעבר את הקורס היוקרתי, אחד משניים שמתקיימים מדי שנה. הקורסים האחרונים, המקבילים לקורס הטיס בחצרים, התנהלו בצל המלחמה. אומנם מערך הכטמ"ם היה מתוח עד הקצה, אך את ההכשרות לא היה אפשר להפסיק. חיל האוויר היה זקוק יותר מתמיד למפעילים נוספים שיאיישו את הטייסות.
כדי לאפשר למפעילים החדשים להשתלב במהירות בטייסות קוצר הקורס משנה לשבעה חודשים ונוספו תכנים שהתמקדו בעבודה עם כוחות הקרקע. החניכים ביקרו במפקדות הקדמיות של חטיבות מתמרנות, נפגשו עם קציני תקיפה ולמדו את תורות הלחימה (תו"לים) של זרוע היבשה. "אני חושב שהם דווקא הרוויחו מהמלחמה", אומר סרן ע'. "את הלוחמנות הזאת ואת החתירה למגע הם קיבלו בגלל שעברו הכשרה בזמן שהחיל נלחם".
"תוהו ובוהו, ניסינו לדחוף כמה שאפשר"
הימים הראשונים של המלחמה חרוטים עמוק בזיכרונם של המפעילים. "אני זוכר דברים שאמרתי לצוותים, דברים שראינו ושלא האמנתי שאני רואה", מתאר סגן ג'. "הם אמרו לי 'אתה מדבר שטויות', ואז הראיתי להם את הסרטים". בזמן אמת היה צורך לאלתר שיטות עבודה חדשות. "היה תוהו ובוהו, ואנחנו ניסינו לדחוף כמה שאפשר, אבל מנגנוני העבודה לא היו סדורים כמו שקורה עכשיו, או כמו שקרה לפני 7 באוקטובר. הוספנו כלים שעזרו לצוותים, כמו קבוצות וואטסאפ שנפתחו כדי לתקשר איתם ושידברו ביניהם. המצאנו המון כלים במהלך המלחמה כשהבנו שהם יכולים לעזור".
הריחוק הפיזי של מפעילי הכטמ"ם מזוועת שדה הקרב לא הופך את משימתם לקלה יותר בפן הנפשי. הם צופים בשידור חי ובבהירות חדה בשדה הקרב, כולל בכל זוועותיו. אבל דווקא במלחמה הזאת הקושי הגדול היה עם ההתרחשויות שמחוץ לקרון התקיפה. היציאה החוצה, המפגש עם המשפחה והחשיפה לחדשות יצרו לעיתים הלם. "כשאתה בטייסת, בתוך הלופ של העבודה, אין לזה הרבה מקום", מספר סגן ג'. "אתה מרגיש יותר בראש מבצעי – בא לעבוד, לבצע את המשימה שלך. אחרי שבוע בקרון זו כבר לא אווירה של 7 באוקטובר. זה סוג של הכחשה, כי אתה צריך לחשוב בצורה הכי פרקטית ואובייקטיבית. לצאת הביתה ולהבין איך המשפחה מרגישה היה שוק גדול".
בתמרון בעזה ליוו הכטמ"מים את כל פעולות הקרקע של חטיבות החי"ר והשריון. הם ביצעו תקיפות מקדימות, זיהו וחיסלו מחבלים במקביל להתקדמות הלוחמים בשטח. במערך מספרים שלמדו לפעול צמוד לכוחות ולתקוף מחבלים באופן מדויק גם בקרבת החיילים. לעיתים זיהו חוליות אויב שהלוחמים לא ידעו כלל על קיומן ולעיתים נקראו לתקוף חוליות שכוחותינו זיהו בשטח. החי"רניקים סיפרו להם שצמד המילים "זיק מעליך" בקשר נסך בהם ביטחון.
באחת המשימות המורכבות שהתרחשה ברפיח ליווה מפקד בית הספר מהאוויר כוח של הנח"ל, אך בפועל נדרש לבצע מגוון תפקידים. "כוח שכן נקלע לידנו לאירוע שבו היו לו פצועים. מגיע מסוק לחילוץ, ואני מופנה לאותו כוח כדי לסייע לנחיתה של המסוק, לאבטח אותה ולוודא שהיא מתבצעת בצורה בטוחה". המסוק נוחת, לוקח את הפצועים לבית החולים, ומיד משם מפנים אותו לליווי תקיפת מטוסי קרב. "תפקידי לוודא שהתקיפה מתבצעת עם הנזק האגבי המינימלי, ושאנחנו עומדים בתנאים הנדרשים". לאחר מכן הוא שב לכוח הנח"ל ומזהה מחבלים המסתתרים באזור. הוא מקבל אישור לתקיפה, משחרר את החימוש, ומיד עובר למשימה הבאה – הכוונת מסוקי קרב לעבר חוליית מחבלים אחרת שזיהה.
כמו בעזה, כך גם בלבנון. המפעילים זוכרים היטב את הימים האינטנסיביים של ליווי כוחות הקרקע, ובייחוד את הדאגה ללוחמים ביממה שלפני כניסת הפסקת האש לתוקף. "ידענו שזה זמן רגיש, שעלול להתרחש בו אירוע חמור", מתאר א'. "ליווינו כוח מעבר לקו הגבול והיינו דרוכים מאוד כי הבנו שאם יקרה משהו – זה יקרה עכשיו. איגפנו את הכוח מכל הכיוונים ודאגנו לנקות את השטח".
עוד טייסות, עוד מפעילים
מאז פרוץ המלחמה תופס מערך הכטמ"ם חלק הולך וגדל מכלל פעילות האוויר של החיל. על פי נתוני צה"ל, כ-80% משעות הטיסה שלו מתבצעות כיום בידי כלי טיס בלתי מאוישים. המערך ביצע אלפי תקיפות בזירות השונות מאז תחילת הלחימה; רק ביהודה ושומרון בוצעו יותר ממאה תקיפות בתקופה האחרונה, במסגרת מבצע "חומת ברזל". מגמת ההתרחבות ניכרת גם במספר המפעילים המוכשרים – בקורס מפעילי הכטמ"ם האחרון סיימו מספר דומה של בוגרים לזה של קורס הטיס היוקרתי, וניכרה עלייה במספר המסיימים לעומת השנים הקודמות בשני המסלולים.
המלחמה חוללה שינוי תפיסתי בחיל האוויר בכלל ובמערך הכטמ"ם בפרט. "חיל האוויר השתנה מאז המלחמה", אומרת סגן נ', מפעילת כטמ"ם מיחידה 5252 של התותחנים ומדריכה בבית הספר. "פתאום התבהרה החשיבות של התקשורת עם כל הצבא. יש הרבה יותר סיורים, שיח וממשקים עם יחידות קרקעיות. זה קיבל נפח גדול לעומת העבר". סגן א' מוסיף: "המשימה הערכית ביותר שלנו היא לסייע לכוחותינו. לא בטוח שחניכים שיגיעו בעוד שנה יראו את זה כך – זה יהיה בשבילם אירוע שקרה פעם. אצטרך להעביר להם את חשיבות המערך כדי שלא יובילו אותו למקום מבצעי פחות, לייעוד המצומצם של לפני 7 באוקטובר".
לצד ליווי הכוחות הקרקעיים מבצע מערך הכטמ"ם משימות סיכול ממוקד שמאופיינות באתגרים שונים מאלה של תמיכה בכוחות. משימות אלה מתבצעות לרוב במרחק מסוים מכוחותינו ונשלטות מתא שליטה ייעודי בשיתוף גורמי מודיעין האחראים ליעדים. האתגר המרכזי בחיסולים האלה הוא מניעת נזק אגבי.
"היו אזורים ברצועה שכוחותינו לא פעלו בהם, ולשם התפנו כל האזרחים", מסביר מפקד בית הספר. "האתגר הוא להצליח לפגוע במישהו שאנחנו רוצים לחסל, מבלי לפגוע באזרחים נוספים שנמצאים מסביבו. היו מקרים שבהם זיהינו מישהו שאנחנו רוצים לחסל וקיבלנו אישור לכך, אבל התנאים בשטח לא אפשרו זאת. במצבים כאלה אנחנו ממתינים להזדמנות הנכונה".
"אנחנו עדיין שם, לפעמים רחוק"
מתחילת המלחמה איבד המערך הלא מאויש כמה כלי טיס. רובם נפלו בשל תקלות טכניות, ואת חלקם יירט מערך הנ"מ של חיזבאללה. "בלבנון זה אירוע מסובך יותר", מסביר סגן ג'. "מעבר לטופוגרפיה, שהיא הררית, ויש בה הרבה יותר צמחייה, ומעבר למחבלים, שהם מחבלים אחרים, העניין שמפריע לנו בתור מפעילי כטמ"ם הוא העליונות האווירית – אני לא יכול לטוס חופשי בכל מקום שאני רוצה, ולפעמים זה מה שיגביל אותי מלעזור לכוחות ואני צריך לחשוב איך אני פותר את האירוע הזה".
גם בימים אלה של הפסקות אש שבריריות בעזה ובלבנון, מערך הכטמ"ם לא נח. "אנחנו עדיין שם", מבהיר סרן ע'. "לפעמים רחוק יותר, אבל אנחנו עדיין שם". אומנם פעילות חיל האוויר בשמי הרצועה הוגבלה במסגרת שלב א' של ההסכם עם חמאס, אך הכטמ"מים ממשיכים ללוות את פעימות השחרור מלמעלה, גם אם הם נדרשים לפעול מקווים אחוריים. "הליווי שלהם מהאוויר, זה משהו מטורף", מתאר סגן א'. "זה הולך איתך. יש משימות עוצמתיות כל כך, שהן מעורבות באתוס הישראלי. אתה שומע על זה ברחוב ויודע שיש לך חלק בלתי נפרד בזה".
בלבנון, לאחר הנסיגה במסגרת הפסקת האש, הם תוקפים בעקבות הפרות של ארגון הטרור השיעי, שמנסה לשקם את יכולותיו. "עדיין אנחנו נהיה מעל כל אזורי העבודה ונאסוף מודיעין שיהיה רלוונטי אם יקרה משהו, לגל התקיפות הבא", מסביר סגן ג'. באיו"ש, במסגרת מבצע "חומת ברזל", צה"ל מרחיב את השימוש בכטמ"מים לליווי הכוחות בזמן אמת, לחיסול מחבלים, למניעת פיגועים ולנטרול מטמיני מטעני חבלה. "כמות העבודה לא ירדה, האופי שלה השתנה", הוא מוסיף.
עם כל אלה ועוד יצטרכו המפעילים החדשים להתמודד ממש בקרוב. "פעם היה נפוץ מאוד להגיד שמערך הכטמ"ם עושה את כל משימות חיל האוויר", אומר סגן א'. "היום אנחנו אומרים שאנחנו עושים את כל משימות צה"ל. אנחנו שותפים אמיתיים ואין משימה שהמערך לא משתתף בה. החבר'ה החדשים ישתתפו גם באיסוף המודיעין לפני המבצע, גם במבצע עצמו הרבה לפני כל המטוסים האחרים, וגם אחריו הם יאספו את המידע ויישארו שם אחרי רוב הצבא".
כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית