הרכב המפואר פתח בנסיעה מהירה, חצה את פרוורי דמשק והתקרב לאזור החקלאי בפאתי הבירה הסורית. שם, בין חלקות הזיתים ומתחת לטרסה של אבנים, הוצמד המטען רב העוצמה. הקצין הבכיר שישב במכונית לא יכול היה להבחין בו, גם לא יכול היה לשמוע את זמזום הכטב"ם שחג מעליו, עוקב אחר נסיעתו ויודע להצביע למפעיליו בדיוק מתי ללחוץ על כפתור ההפעלה. הפיצוץ העצום לא השאיר סיכוי ליושב ברכב: כך, על פי הדיווחים, קולונל דאוד ג'עפרי, קצין בכיר בזרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, חוסל.

הקולונל, שהיה ידוע בכינויו "מאלק", הוא האיש שעמד בראש מערך ההגנה האווירי האיראני בסוריה עד לפיצוץ בנובמבר 2022: לטענת משמרות המהפכה, ישראל עומדת מאחורי חיסולו. ג'עפרי הקים בעיירה מלולה מדרום לדמשק את המפקדה שפעל ממנה - ושם נמצא הפיקוד של מערך ההגנה האווירית האיראני בסוריה.

הקצין האיראני דאוד ג'עפרי שחוסל בדמשק, ע
עמד בראש מערך ההגנה האווירי האיראני בסוריה. הקצין האיראני דאוד ג'עפרי, שחוסל

מערך ההגנה האווירי הסורי נמצא על הכוונת של ישראל, בעיקר בשל העובדה שמי שמנסה לבנות ואף להרחיב אותו היא איראן. כך נהרגו בשורה של תקיפות של אתרים שבהם נפרשה מערכת ההגנה האווירית האיראני בשנתיים האחרונות, שני מהנדסי הגנה אווירית איראניים, שהשתייכו לכוח קודס של משמרות המהפכה. גל התקיפות כלל יעדים בעיר תדמור, בבסיס חיל הים הסורי בטרטוס ובחומס, וגם בפרוורי דמשק. 

החיסולים באיראן - סיקור N12:

בראש היעדים: היערכות לתקיפה נקודתית

בימים אלה המערכה מול איראן משנה את פניה - וכך גם פעילותה של מערכת הביטחון הישראלית. בראש היעדים המרכזיים מבחינת ישראל לשנה הקרובה ניצבת ההיערכות למערכה אל מול איראן: תקיפה נקודתית של מתקני גרעין. עכשיו איראן מנסה לבנות מערכי הגנה אווירית אזוריים כדי למנוע את הגעת מטוסי חיל האוויר לשטחה, בדיוק כמו שישראל החלה לבנות מערך הגנה אווירית אזורי משלה - מערך שבו משתתפות שורה של מדינות במפרץ, לצד ירדן ומצרים ובהנהגה של מטרייה אמריקנית.

נ
מערך ההגנה האווירי הסורי נמצא על הכוונת של ישראל. נ"מ איראני
מטוס F35
איראן מנסה להתגונן מפניהם. מטוסי F-35

 לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

מדובר במערך עם יכולות גילוי ויירוט של טילים, טילי שיוט ומל"טים מתאבדים שמחזיקה איראן - לא רק בשטחה אלא גם בעיראק, בתימן, בסוריה ובלבנון. בביקורו כבר לפני יותר משנתיים בדמשק אמר מוחמד באגרי, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן, כי שתי המדינות פועלות ל"הרחבת היקף שיתוף פעולה צבאי", והצהיר כי "מערכות ההגנה האווירית של סוריה יתחזקו במסגרת חיזוק שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות".

נ
המערך פרוס בעיראק, בתימן, בסוריה ובלבנון. נ"מ איראני

מערך ההגנה הזה קורם עור וגידים ואינו נעלם מעיני המודיעין הישראלי. איראן החלה לפתח בשנים האחרונות מערכות הגנה אווירית משלה, עם ידע סיני וצפון-קוריאני ובאחרונה גם רוסי. איראן החלה להעביר סוללות של טילים נגד מטוסים מדגם "סייד-4" לסוריה וללבנון, ופיתחה שלל מערכות נוספות. במהלך העשור האחרון חשפה טהראן שורת מערכות קרקע-אוויר, ביניהן "סום חורדד", "בוואר 373", "15 חורדד" ו"מורסד 16". כעת היא מנסה לפרוס מערך מכ"מים לגילוי מטוסים לא רק בשטחה אלא גם בעיראק, בסוריה ובתימן.

  

טיל הגנה אווירית איראני מדגם סייד 4-B
טיל הגנה אווירית איראני. סייד 4-B

לבנון מוטרדת מאוד ממה שהיא קוראת לו "הפרת הריבונות הלבנונית בידי ישראל", קרי טיסות מטוסי חיל האוויר בשמי המדינה. משם, לטענתה, ישראל תוקפת בסוריה ואוספת מודיעין על חיזבאללה. נסראללה מחפש מענה לכך, ועובד על בניית משוואת הרתעה לבל ימשיכו בכך מטוסי חיל האוויר הישראליים.

על פי פרסומים זרים, חלק נכבד מתקיפות ישראל בסוריה נועד לפגוע במכ"מים ובסוללות האלה. זהו מאבק על חופש הפעולה בשמי סוריה: איראן מנסה להקים מערך הגנה אווירית בסוריה, כדי למנוע תקיפות ישראליות על בעלות בריתה ועל ארגוני הטרור שבהם היא תומכת במדינה. גורמים שמכירים היטב את הפרטים יודעים לומר שאיראן מפתחת את היכולות האלו במשותף עם צבא סוריה - זהו מהלך שהחל כבר לפני כשנתיים ועלה לרפובליקה האיסלאמית עד כה מאות מיליוני דולרים.

הדרישה האיראנית מהרוסים

האיראנים טרם הצליחו לבסס מערך הגנה אווירי אפקטיבי או בעל יכולת משמעותית בסוריה, בעיקר בגלל התקיפות הישראליות והיכולות המתקדמות של חיל האוויר הישראלי - אבל הם לא נטשו את הרעיון להפעיל יכולות הגנה אווירית במטרה למנוע מישראל את יכולת התקיפה באזור. אחת הדרישות האיראניות מהרוסים היא לקבל, בתמורה למל"טים המתאבדים שמכרה למוסקווה, מערכות הגנה אווירית ומכ"מים - ובעיקר ידע שיסייע לה לפתח מערכות כאלה בעצמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מודע למהלך הזה ומנסה לבלום אותו בשיחות ומסרים שהועברו לרוסים בימים אלה ממש. תפקיד המב"ם (המערכה שבין המערכות) מבחינת ישראל הוא לגרוע יכולות אלה ולהרחיק מלחמה, ובינתיים זה מצליח.

 

מלט רוסי מעל שמי קייב (צילום: רויטרס)
איראן סיפקה לרוסיה מל"טים, כעת היא מצפה לתמורה. מל"ט רוסי בקייב|צילום: רויטרס

איראן וישראל נכנסות למערכה רב-זירתית ברמת עצימות הולכת וגדלה: זה קורה כבר עכשיו וצפוי להתגבר. טהראן תפעיל את כל בנות בריתה באזור כדי לפגוע בישראל, ובינתיים בירושלים שואלים עצמם אם איראן תמתין לתקיפה ישראלית או שתחליט על נקודה בזמן שבה תבקש לפעול כי תרגיש מוכנה מספיק - וכשמטריית גרעין חלקית מרחפת מעליה, מה שמגביר מאוד את ביטחונה העצמי.

למעשה איראן כבר הגיעה, כך מבינים בישראל, להיות מדינה סף-גרעינית בפועל. המשבר הנוכחי בישראל מערער את התפיסה שישראל היא מעצמה בלתי מנוצחת. איראן וחיזבאללה, גם סוריה, רואות את המשבר העמוק שאליו נכנסה ישראל וזה מחזק אצלם את ההערכה שיש להם מרחב פעולה הולך וגדל. בשל כך אנחנו רואים את החיבור בין הזירות – עזה, לבנון, סוריה וגם עיראק ותימן.

צילום לוויין של אתר הגרעין האיראני בפורדו (צילום: AP)
ישראל מבינה שאיראן כבר הגיעה לסף גרעין. מתקן פורדו להעשרה גרעינית|צילום: AP

הארסנל שישראל מצטיידת בו

בשל המצב הנוכחי על ישראל לפתח יכולות גילוי, הגנה ותקיפה הרחק מגבולות המדינה – 1,600 קילומטרים ויותר. המעגל הזה דורש מטוסי קרב חמקנים, וישראל מצטיידת עכשיו בטייסת F-35 שלישית ובעוד שנים בודדות תחזיק בארסנל של 75 מטוסי חמקן. היא תקבל בתוך שנתיים מטוסי תדלוק מתקדמים ובעלי יכולת ספיקה גבוהה של תדלוק באוויר מדגם KC-46, והיא מבקשת להחליף את מערך מסוקי היסעור שלה במסוק מתקדם מדגם CH-53K, "פרא" כפי שהוא ייקרא בחיל האוויר.

מטוס F-35 (צילום: לוקהיד מרטין)
ישראל מצטיידת בטייסת שלישית. מטוס F-35|צילום: לוקהיד מרטין

מכך ניתן להבין עד כמה הקשר הצבאי, המודיעיני והאופרטיבי עם ארה"ב חשוב לנו כל כך במיוחד בימים האלה - גם ביכולת הצטיידות בכלי התקפה, אבל גם בהגנה. בארה"ב נפתחו קווי ייצור של כיפת ברזל ומיירטי "קלע דוד", שהם קריטיים עבור ישראל - וחשוב במיוחד שיתוף הפעולה שמובילה ארה"ב במזרח התיכון. תחת "סנטקום" (פיקוד המרכז האמריקני) שבונה עבודה משותפת עם מדינות המפרץ, כולל סעודיה, בחרין וקטר כאשר ישראל בפנים. אסור לישראל לאבד את הקשר עם האמריקנים - היא אינה רוצה למצוא עצמה בעימות מול איראן לבד.

המטוס (הדמיה: משרד הביטחון)
צפוי להגיע בעוד שנתיים. מטוס תדלוק KC-46|הדמיה: משרד הביטחון

זוהי זירת לחימה חדשה שמתפתחת מול עינינו - שינוי קיצוני שמצריך קשב, כסף ומשאבים. התאמת המענה הרב- זירתי דורשת רשימה חשובה של תכונות: הגנה אזורית, יכולות תקיפה במקביל בכמה יעדים ובמרחקים משתנים, חלוקת משאבים להרבה גזרות - ובניית כוח בים באוויר וביבשה שייתן מענה לכל אלה. זהו אתגר עצום שמגביר את הצורך לשמר את הקשר עם ארה"ב ובעלות בריתנו באזור: יש למהלכים בישראל, המהפכה החקיתית והמשבר הפוליטי, השפעה על כך. מדינות המפרץ זהירות יותר, רואות את תגובת ארה"ב ומגששות דרכן לשיח גם מול האיראנים.

מסוק ה-CH-53K, דגם K, ייקלט בחיל האוויר ב-2025 (צילום: לוקהיד מרטין)
ייקלט בחיל האוויר ב-2025. מסוק CH-53K - "פרא"|צילום: לוקהיד מרטין

המטרה האמיתית של ביקור גלנט באזרבייג'אן

ישראל חייבת את סיוע מדינות האזור לא רק בהגנה, אלא גם בפתיחת השמיים - מעבר בטוח למי שתרצה יום אחד להגיע בבטחה ולפעול באיראן. ישראל, אם כן, זקוקה לארה"ב ולהשפעתה על מדינות האזור, גם למען היכולות המבצעיות של חיל האוויר. זו אחת הסיבות המרכזיות להתקרבות המהירה החשובה והדרמטית בין ישראל לאזרבייג'אן, שאליה המריא השבוע שר הביטחון יואב גלנט.

יואב גלנט, זקיר חסנוב, אזרביג'אן
גלנט באזרבייג'אן. עם שר ההגנה הגנרל זקיר חסנוב

גלנט המריא ביום רביעי השבוע לביקור רשמי בן שלושה ימים בבאקו, שם נפגש עם נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב. שר הביטחון התקבל במשמר כבוד במטה משרד ההגנה בבאקו, שבמהלכו נוגן ההמנון הלאומי - "התקווה". הביקור, שמתקיים במרחק 100 קילומטרים מאיראן. חשוב מאוד לשיתוף הפעולה המודיעיני, הצבאי והמבצעי, ומהווה גם מפגן כוח עבור שר הביטחון גלנט. 

האזרים סיפרו לי כי פגישת גלנט עם הנשיא אילהם אלייב הייתה הארוכה ביותר שקיים הנשיא עם בכיר זר בשנים האחרונות: השניים דנו על העמקת הפעילות מול איראן, ואזרבייג'אן ביקשו עוד מערכות נשק ומודיעין.

גלנט עם שר ההגנה הגנרל זקיר חסנוב, אזרביג'אן
מפגן כוח עבור גלנט. הביקור באזרבייג'אן

הקשר המתהדק הזה, והניסיון ליצור "חזית מאוחדת כלפי טהראן", הוא מהלך שהאיראנים נלחמים בו ככל יכולתם וגורר ביקורת איראנית קשה כלפי באקו. מערכת היחסים המתחממת בין ישראל לאזרבייג'אן זוכה בשנים האחרונות לפומביות רבה מבעבר, בעקבות ההצלחה של אזרבייג'אן במלחמת נגורנו-קרבאך השנייה, וגם לאור הפתיחות הגדלה כלפי ישראל בעולם המוסלמי לאחר הסכמי אברהם - וכן על רקע המתיחות הגוברת של שתי המדינות מול איראן.

מה שהיה מוצנע עד לאחרונה - ברית אינטרסים, גם על רקע הקרבה הגיאוגרפית של אזרבייג'אן לאיראן, ההתחמשות המשמעותית של צבא אזרבייג'אן שממנה מרוויחות התעשיות הביטחוניות הישראליות, וייצוא האנרגיה מאזרבייג'אן לישראל (קרוב ל30% מצריכת הנפט הישראלי מגיעה מהבארות באזרבייג'אן) – זוכה לבולטות רבה יותר.

אבל לא רק אזרבייג'אן במוקד: ההתחממות המסתמנת ביחסים בין ישראל לטורקמניסטן, גם היא מדינה מוסלמית הגובלת באיראן, מטרידה את טהראן, שרואה בכך ניסיון ישראלי לכרוך סביבה "עניבת חנק". לכן ביקור גלנט בבאקו השבוע חשוב כל כך: פיתוח היחסים וחתימה על הסכמים של שיתופי פעולה מודיעיניים, ביטחוניים והרכש של נשק מתקדם מצד האזרים הוא סימן מנבא לבאות.