לצד שיט קיאקים פסטורלי, בילוי בשמורות הטבע הירוקות וארוחות במסעדות המקומיות – טיול בצפון הארץ כולל כמעט תמיד עלייה לאחת מנקודות התצפית בגבול עם לבנון. ההשקפה על גדר המערכת היא חוויה ישראלית, ובה סיפורי מורשת הקרב מתערבבים עם התזכורות שממחישות עד כמה מורכב האזור, גם בעבר וגם בהווה. מנקודות התצפית היפות נשקפת גם מציאות מטרידה ולעיתים גם מאיימת: ה"תרגילים" והפרובוקציות של חסן נסראללה בגבול שעלול להפוך לחזית.

וכן, גם השבוע פקדו משפחות רבות את המצפור בהר אדיר ליד מירון, את יער חניתה בגליל המערבי ואת תצפית דדו במטולה, משם הן צפו על בתי כפר כילא בלבנון. בקלות אפשר היה להבחין בדגלים הצהובים של חיזבאללה או בתמונה של מנהיג ארגון הטרור. "אומנם אנשים ומשפחות מגיעים, אבל בהחלט אפשר לומר שאנחנו בקיץ חלש יותר משנים קודמות, וזה נכון לכל העסקים בצפון", מספר לנו ליאור בז, הבעלים של מתחם הצימרים נחלת איכרים במטולה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

בז נולד במושבה הצפונית, שירת שנים ארוכות במערכת הביטחון והיה עד לאחרונה קב"ט המכללה האקדמית תל-חי. "הכותרות שנותנים בחלק מכלי התקשורת על 'רוחות מלחמה' ושאר דברים מקושקשות לחלוטין. אנחנו במרחב האזרחי בתוך היישוב לא מרגישים משהו מסוכן. כן, יש תחושה לא נעימה, אבל זה לא משפיע באופן ישיר על שגרת החיים או על הפעילות פה. זאת גם הגזמה פראית לומר 'רוחות מלחמה', וזה עושה נזק. יש פה עסקים שמחכים כל השנה לעונה הזאת, וכותרות לא מבוססות פוגעות קשה ולאורך זמן. אם כבר, שידברו על החום הבלתי נסבל השנה".

אש ואבנים בגדר על בסיס יומי

ואולם ההתחממות אינה שמורה רק למעלות. גבול הצפון עולה לכותרות כבר שבועות ארוכים בגלל אירועים רבים שמתרחשים על הגדר. ובתקופה האחרונה פעילי חיזבאללה מגיעים על בסיס יומי לנקודות שונות בגדר, מציתים אש, משליכים עליה אבנים ומתגרים בחיילי צה"ל. בסיום הפגנה ליד מטולה הם טיפסו על החומה ופגעו במצלמה טקטית – ועוד לא הזכרנו את האוהל שהוצב בשטח ישראל.

במערכת הביטחון מתייחסים למרבית האירועים של חיזבאללה כאל פרובוקציות, שמיועדות פעמים רבות לצורכי תעמולה פנימית של הארגון בתוך לבנון, ולא כאיום ממשי על הביטחון בגבול. כך למשל חתכו השבוע "צעירים לבנונים" שנשאו דגלי חיזבאללה, גדר תיל של כוח יוניפי"ל של האו"ם המוצבת ליד הכפר ר'ג'ר, מלוּוים במצלמות ערוץ הטלוויזיה אל-מנאר השייך לחיזבאללה – והכריזו שהגיעו למקום לראשונה מאז 2006.

גם אל אירוע האוהלים, שתפח לידי משבר דיפלומטי במעורבות האו"ם, לא מתייחסים גורמי ביטחון כאל הרבה יותר ממטרד. "הר דב רחוק מיישובים ישראליים ומוגדר כל השנה כשטח צבאי סגור. בסופו של דבר הם הגיעו לאזור מיוער ומלא קוצים שאין בו גדר או סימון ברור של הגבול וגם לנו לקח זמן להבין שהם בכלל חצו את הקו הכחול", אומר לנו גורם צבאי בכיר.

האוהל והפעילים בגבול (צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים | שי לוי)
האוהל בצד הישראלי של הגבול ופעילי חיזבאללה ליד הגדר|צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים | שי לוי

לדברי הגורם הצבאי, "באזור כזה, בלי סימון, עובר זמן עד שצוות המיפוי מבין שבכלל הייתה חציה, ואחרי שזה קרה הייתה לפנינו אפשרות צבאית או דיפלומטית. אנחנו נערכים להסיר את האוהלים בכמה דרכים, וכשהדרג המדיני יחליט אנחנו נדע לבצע, אבל חשוב להבין שאין כל סכנה לביטחון ישראל באירוע הזה". אגב, אף שלכאורה מדובר בהצלחה של חיזבאללה, נמנע הארגון עד כה מלפרסם צילומים של האוהל בשטח – וכמעט אינו מתייחס לכך ברשתות התקשורת שלו.

כך מגיב צה"ל על הפרובוקציות

התגובות של צה"ל כרגע על שלל האירועים מצומצמות יחסית: הוא נמנע מלפגוע באותם פעילי טרור שלא חוצים את קו הגבול הבין-לאומי, הנקרא גם "הקו הכחול". כשיש חדירה התגובה היא להרחיק מיד בירי לאוויר, להפעיל רימוני הלם וגז. במקרה אחד פרסם דובר צה"ל כיצד הופעל מטען חבלה לעבר פעילי ארגון הטרור שניסו לחבל בגדר. במטולה התושבים מוטרדים בידי פעילי חיזבאללה שמכוונים לייזר ירוק על מי שצועד בטיילת. צה"ל הפעיל נגד אותם אנשים כמה פעמים והטיל ברחפן רימוני הלם ופצצות סירחון.

קצין בכיר אומר למגזין N12: "מול האומץ של חיזבאללה להגדיל את החיכוך בגבול או ליצור פעילות חריגה כמו הפיגוע במגידו, אנחנו פועלים למימוש הריבונות שלנו עד הקצה. צה"ל בונה מכשול חדש לאורך הגדר, משפר את יכולותיו ופועל בכל המובלעות מעבר לגדר, גם זה משפיע על הצד השני, שמודע היטב למשמעויות של הפעילות שלנו".

האומנם חיזבאללה "מותח את החבל", כמו שאומרים בצה"ל, והאם זה משפיע בכלל על החיים בצפון? חשוב לשים לב שמדובר בתהליך מתמשך: בשנה וחצי האחרונות התחיל ארגון הטרור בתוכנית של הקמת "מוצבים" לאורך הגבול, כפי שפורסם לראשונה במגזין N12.

בתוך שנה הוקמו 31 עמדות כאלו. הן כוללות לרוב עמדת תצפית וחדר שבו חיים כמה פעילים חמושים – הפרה של החלטה 1701 שהתקבלה בסוף מלחמת לבנון השנייה ב-2006 ואוסרת נוכחות כוח חמוש של חיזבאללה מדרום לנהר הליטני. למרות הקרבה של העמדות האלו לגדר, רובן המוחלט מוצב רחוק מיישובים ישראליים ורק חיילי צה"ל פוגשים אותם. סיור של צה"ל באזור המושב דוב"ב תיעד לפני כמה שבועות את אנשי הארגון השיעי מסיירים ממש על הגדר במה שנראה כמו סיור שטח.

גורם בצבא מסביר לנו כי מדובר בכוחות העילית של חיזבאללה "רדואן", אך גם אם ישראל לא אוהבת את הנוכחות שלהם, אין היא יכולה לפעול כרגע: "בסופו של דבר כל הפעילות של חיזבאללה מתרחשת בתוך שטחה הריבוני של שכנתנו מצפון. כמו שאנחנו פועלים עד המטר האחרון, גם להם מותר, ורק ברגע שהם נוגעים בגדר או חוצים את הקו הכחול אנחנו פועלים – ובתקיפות". בצה"ל לא מודאגים מהעמדות האלו, מטרות קלות יחסית, אבל מציינים כי הנוכחות של חמושי חיזבאללה באותם אזורים דוחקת את צבא לבנון וכוחות האו"ם, שלא יכולים לפעול בחופשיות באותם מקומות.

"מתאים אולי לטיקטוק, לא לכוח לוחם"

בצה"ל סבורים שאף שההחלטה להקים את העמדות התקבלה בדרג בכיר בחיזבאללה, הניהול שלהם בשטח יוצא מכלל שליטה. "יש לך כמה חמושים שיושבים משועממים רוב היום, בחום, ומנותקים בשטח סבוך, ואז הם עושים פעולות שלא בטוח שהתקבלו בהחלטה מלמעלה, כמו לזרוק אבנים על הגדר או לקלל חיילי צה"ל, דברים שמתאימים אולי לסרטוני טיקטוק אבל לא לכוח לוחם". כך למשל מגיע על בסיס יומי כוח של שלושה פעילי חיזבאללה, שניים מהם רעולי פנים, ומצלמים מוצב של צה"ל על הגדר. אחד מהם נחשב לאחראי לתיעוד הפעילות, פעמים רבות בטלפון נייד.

"אי אפשר להסתיר את העובדה שיש מתיחות ודברים שפחות ראינו בעבר. בכלל אני מרגיש שחיזבאללה פועל בשיטת הסלמי ומפגין יותר ויותר את האומץ שלו", אומר לנו אליעזר אמסלם, קצין הביטחון של המועצה האזורית מעלה יוסף. הוא נמצא בתפקיד יותר מ-20 שנה, בעבר ראש זירת העורף של פיקוד הצפון ואחראי הביטחון ב-22 יישובים, 20 מהם מוגדרים "קו עימות". אף שהוא חשוף לכל האירועים שמתרחשים, מה שהכי מפריע לו הוא דווקא מה שלא קורה בכלל: "אתה לא מבין כמה פייק ניוז מפיצים על הצפון. אנחנו בשגרה מלאה, אין הנחיות, ובכל זאת אין יום שלא באים אליי תושבים עם שמועות מוזרות והזויות. למשל הבוקר תושב ותיק עם רקע ביטחוני אומר לי ששמע שיש צוותים לפינוי יישובים צמודי גדר".

הביקורת על ההרתעה – והתושבים שחוששים

אותו פייק ניוז שאמסלם מדבר עליו פוגע בחוסן של התושבים, ובעקבות המצב הבעייתי הוא החליט לערוך בשבועות האחרונים כינוסים של צוותי הכוננות ביישובים עם אנשי פיקוד העורף, חטיבה 300 וגורמים אחרים – וזאת מכיוון ש"התחושה לא טובה", כדבריו. "תבינו שבשטח אין שום הגבלה, והרוב המוחלט של התושבים גם לא רואה שום דבר. אבל כן, רצף האירועים של החודשים האחרונים – שהתחיל אצלנו בחדירה של המחבל שהגיע עד מגידו, יחד עם האיומים של נסראללה שזוכים להד גדול – זה מה שפוגע קשות בתחושת הביטחון. אני אגב חושב שצה"ל מבליג יותר מדי וצריך להחזיר את ההרתעה".

חסן נסראללה
צובר ביטחון, אך לפי ההערכות בישראל לא מעוניין במלחמה. נסראללה

התחושה של אי-השקט בקרב התושבים והמבקרים מגובה גם במחקרים שכבר נערכים. פרופ' מולי (שמואל) להד, נשיא מרכז משאבים במכללה האקדמית תל-חי, הוא מומחה בין-לאומי להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה ולפיתוח חוסן. "תושבי קו העימות בצפון נתונים בימים אלה במצב של אי-שקט וחרדה, חלקם אף בחרדה גדולה מאוד", הוא מציין. "מחקר מקיף שערכנו אחרי מלחמת לבנון השנייה מצא כי חוסר אמון של התושבים במנהיגות מעלה באופן ברור חרדה ונטייה לפתח סימפטומים פוסט-טראומטיים".

והימים המתוחים במדינה מחמירים את המצב: "אנחנו נמצאים בתקופה קשה על רקע המחלוקות העמוקות שקיימות בחברה הישראלית, היוצרות חרדה מצד אחד ואי-ודאות מצד שני, ועל זה נוסף אי-האמון בממשלה ובכוחות הביטחון בקרב אוכלוסיות רבות על קו העימות (תושבים ערבים, תושבי הקיבוצים והמושבות – ג"ו). איומי חיזבאללה רק מגברים את תחושת חוסר האונים ואי-הוודאות של תושבים רבים בקו העימות, אשר זוכרים את מלחמות העבר שפרצו בחודשים יולי–אוגוסט וזוכרים היטב את השפעת מלחמת לבנון השנייה ואת תוצאותיה – וכל אלו גורמים כאמור, להתפרצות של תסמיני לחץ וחרדה".

פעילי חיזבאללה חתכו גדר ליד כפר רג'ר
בישראל מזהים: "נסראללה מותח את החבל, איראן מושכת בחוטים". חיתוך הגדר ליד ר'ג'ר

האזהרה: הכי קרובים לעימות מאז 2006

גורם צבאי בכיר הסביר: "גם פה איראן מנסה למשוך בחוטים ומפעילה לחץ על נסראללה". על האירועים האחרונים בגדר אמר: "נסראללה מנסה שוב ושוב ליצור בהלה. חשוב להדגיש, אלו פרובוקציות ותו לא. שאויבינו לא ייטעו בהערכתם, ישראל ערוכה לפעול בצורה עוצמתית בכל עת שנבחר". הוא הדגיש: "צה"ל ימשיך לפעול לשימור הריבונות בגבול, לחיזוק תפיסת ההגנה במרחב ולבניית מכשול 'מגן הצפון' – מכשול רב-עוצמה ואיכותי שנועד לאפשר הגנה אפקטיבית".

פעילי חיזבאללה חתכו גדר ליד כפר רג'ר
פעולות הטרדה בתדירות כמעט יומית

ובימים אלה, כאשר מוכנות הצבא ניצבת במוקד ויכוח סוער, הגורם הצבאי הבכיר מנסה להרגיע מפני מבחן רציני לכשירות הצבא בצפון: "חיזבאללה מותח את החבל ומבצע פעולות מסוימות שיכולות, לתפיסתו, להישאר מתחת לסף המלחמה. אנחנו עוקבים אחר כל מה שקורה בגבול, נערכים ומתאמנים לכלל תרחישי הייחוס. נעשה כל מה שיידרש כדי להגן על תושבי הצפון".

אף על פי שהמתיחות גבוהה כבר שבועות לא מעטים, רק השבוע, אחרי שתיקון החוק שנועד לצמצם את עילת הסבירות אושר בכנסת, מצאה לנכון ועדת החוץ והביטחון להתכנס לדיון בנושא. בתוך החדר התריע ראש אגף המבצעים (אמ"ץ) האלוף עודד בסיוק: "אנחנו בנקודת הזמן הקרובה ביותר לעימות עם לבנון מאז מלחמת לבנון השנייה". התושבים בגבול זוכרים שבכל קיץ – שהוא גם עונת התיירות, החשובה לכלכלה המקומית – ככל שעולות הטמפרטורות כך עולה גם מפלס המתיחות בצפון.

"לא רואים מלחמה מחר בבוקר"

אף שהתחושה היא שההיסטוריה חוזרת, גם בצה"ל מודים שמשהו הפעם השתנה. מדובר קודם כול בשינוי בתוך ארץ הארזים, הסובלת ממשבר פנימי עמוק – התפרקות מוסדות השלטון, עימותים פנימיים וכלכלה קורסת. "נכון להיום, משכורת של חייל בצבא לבנון נמוכה מזו של חייל בחיזבאללה. בזמן שהמדינה שלו קורסת, לחיזבאללה יש יציבות כלכלית, בגלל הכסף שזורם אליהם מאיראן", מסביר גורם צבאי בכיר. "האיראנים הם גם אלו שדוחפים אותם למתוח את החבל כל הזמן. לא בטוח שהם רוצים מלחמה, ואנחנו חושבים שלא, אבל איראן רוצה שהם יהיו פעילים כל הזמן".

מבלי להפחית מהאחריות של חיזבאללה למתיחות הגוברת, הבכיר אומר שיש שחקן נוסף בזירה של לבנון. "הארגונים הפלסטיניים, כמו חמאס, הרבה יותר פעילים בה מבעבר. הם פועלים בתיאום עם נסראללה והתפרסמו פגישות בין המנהיגים בלבנון, אבל יש להם גם פעילות עצמאית. אנחנו יודעים לומר שחלק מאירועי הירי לישראל בוצעו בידי ארגונים פלסטיניים ושהם לא תמיד מתואמים עם חיזבאללה". 

פעילי חיזבאללה חתכו גדר ליד כפר רג'ר
בישראל מבהירים: הפרובוקציות לא פוגעות בתושבים

 

סא"ל עזריאל אמור, מפקד גדוד שמשון בחטיבת כפיר, שנמצא כרגע בתעסוקה מבצעית בגזרת אביבים, מבהיר: "אנחנו ערים לפעילות של חיזבאללה על הגדר ולפרובוקציות שהוא מנסה ליצור. אנחנו אוחזים את פעילות חיזבאללה בקו המגע, ההתגרויות שלהם לא פוגעות בתושבים ולא בעוברים בגזרה. אנחנו בגדוד נמשיך לעבוד קשה כדי לשמר את שגרת תושבי הצפון, במיוחד בימים אלה, שבהם בא עם ישראל לטייל באזור. אתם מוזמנים לבוא ולהמשיך לטייל, אנחנו בגדוד מוכנים לכל תרחיש ולכל משימה שיידרשו".

לבסוף מה שמדאיג ומטריד יותר מכול את האנשים בצפון הוא חוסר הוודאות והלחץ סביב השאלה אם צפויה מלחמה בקרוב. על זה הקצין הבכיר עונה בישירות: "אנחנו לא רואים מלחמה מחר בבוקר". כשמנסים ללחוץ ולהבין יותר, הוא מסביר: "יש שגרה מלאה לתושבים וליישובים ובקיץ הזה הכול רגיל. נכון שחיזבאללה מותח את החבל, כרגע הוא עושה את הדברים במודע שהוא לא נכנס למלחמה".

עם זאת, מצהיר הבכיר: "האירוע בשנה שעברה סביב אסדת הגז נתן לחיזבאללה ביטחון, אבל לתפיסתי הוא רוצה להיות מגן לבנון ולא מחריב לבנון, והם יודעים שבכל סיטואציה של מלחמה ישראל תפעיל את כל הכוח האדיר שיש לה ומדינת לבנון תיפגע בצורה הכי משמעותית ונרחבת שאפשר לדמיין".