זה קרה בשעה 2:15 לפנות בוקר. שבוע לאחר ירי של יותר ממאה רקטות מעזה לישראל הונחתה המהלומה המפתיעה על הג'יהאד האיסלאמי – ושלושת בכירי הארגון חוסלו בבתיהם. אף אחד ממפקדי הארגון לא ידע שהוא על הכוונת, והם עוד תכננו לצאת בבוקר לשיחות הרגיעה במצרים. אנשי השב"כ ואמ"ן עקבו אחריהם מקרוב, מנתחים כל צעד, בוחנים מתי נכון יהיה לתקוף. בזמן שכ-40 כלי טיס חגו מעל רצועת עזה ניתן האות לפעולה, לאחר זיהוי מודיעיני ודאי של הבכירים בשלוש דירות המסתור בעיר עזה וברפיח. בחיל האוויר הכריזו "אלפא", הפצצות שוגרו ומבצע "מגן וחץ" יצא לדרך.

התקיפה בעזה בה חוסלו שלושה בכירי הג'יהאד האיסלאמי (צילום: Majdi Fathi/NurPhoto via Getty Images)
חוסלו בבתיהם. התקיפה בעזה שבה חוסלו בכירי הג'יהאד האיסלאמי|צילום: Majdi Fathi/NurPhoto via Getty Images
שלושת בכירי הג'יהאד שחוסלו עם פתיחת מבצע
מימין: טארק עז-אדין, ג'יהאד ר'נאם וח'ליל בהתיני – בכירי הג'יהאד שחוסלו

קשה לפספס את הדמיון בין היום הראשון של מבצע "מגן וחץ" לבין מהלך הפתיחה של מבצע "עלות השחר" בקיץ שעבר, אז חוסל מפקד חטיבת הצפון בג'יהאד תייסיר אל-ג'עברי בשעה 16:16 אחר הצוהריים. גם מבצע "חגורה שחורה" בנובמבר 2019 נפתח במכת פתע דומה: טיל ששיגר חיל האוויר בשעה ארבע לפנות בוקר פגע נקודתית בחדר השינה בבית שבו ישן קודמו של אל-ג'עברי בתפקיד, בהאא אבו אל-עטא.

"לא מדובר בחיסול על רקע נקמה אלא בסיכול של יכולת או פיגועים עתידיים", מסביר האלוף (במיל') ניצן אלון, לשעבר ראש אגף המבצעים (אמ"ץ) ומפקד סיירת מטכ"ל. "סיכול ממוקד בא לפגוע באנשים שמתכננים פיגועים או בונים יכולת מבצעית לפיגועים. החלק של הסיכול בא למנוע מארגוני הטרור יכולת וכוונה להוציא פגיעה עתידית בישראל, וזה ממוקד כי הכוונה היא בדרך כלל לפגוע באנשים ספציפיים שהם גורמי מפתח במנגנון הפיגועים הזה, ובעצם אין דרך אחרת למנוע את זה – לא במעצר ולא באמצעים אחרים".

ליאור אקרמן, לשעבר בכיר בשב"כ, מבהיר כי "המטרה לחיסול בוחרת את עצמה". לדבריו, "מי שמבצע או מוביל טרור ופיגועים הוא יעד לגיטימי לסיכול ממוקד בהיעדר יכולת מעצר או סיכול אחרת. אין כאן עניין של נקמה וסגירת חשבונות בכלל אלא רק סיכול פעילות ומניעת פיגועים וטרור. המנהיגים עסוקים בבריחה ובהסתתרות במקום פיקוד והוצאת פיגועים, ובהחלט יש כאן אלמנט הרתעה ושיבוש ניכר של היכולות כתלות בבכירות הדמות המסוכלת".

מבצע "מגן וחץ" – סיקור N12:

הלם, הסתגלות ורצון לנקמה

תושבי העוטף, שהתעוררו בשבוע שעבר לבוקר של "שגרה" אחרי יממה שבה שוגרו לעברם 104 רקטות, הביעו חוסר שביעות רצון מהתגובה הפושרת של הממשלה – אך ייתכן שדווקא ההמתנה היא שאפשרה את השלמת המהלומה. "רמת המודעות הביטחונית והזהירות שנוקטים ראשי ארגוני טרור כאלה גבוהה מאוד", מסביר אלון. "הם מודעים ליכולות של ישראל ולמוטיבציה שלה, ולכן סמוך למטח טילים כזה קשה מאוד למצוא אותם".

"ההזדמנות היא לפעמים עניין של דקות, כשיש לך סגירת מעגל ואתה באמת יודע שמישהו נמצא איפשהו. זה שהוא נמצא שם עכשיו לא בהכרח אומר שהוא יהיה שם בעוד שעה"

האלוף (במיל') גיורא איילנד
צה
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ושר הביטחון יואב גלנט בפתיחת המבצע|צילום: רויטרס

וכך, לדברי אלון, פועלת ה"היעלמות" של המטרות מהרדאר: "הם יורדים למחתרת, נעלמים בתווך התת-קרקעי או בדירות מסתור, מנתקים עצמם מאמצעי קשר או מכל מה שהם חושבים שיכול לזהות או לאתר אותם. לכן לפעמים צריך לחכות להזדמנות מודיעינית ומבצעית, בטח ובטח כשמדובר במוטיבציה לפגוע בכמה אנשים כאלה ביחד ולא רק באדם אחד".

"הם מודעים ליכולות של ישראל ולמוטיבציה שלה, ולכן סמוך למטח טילים כזה קשה מאוד למצוא אותם"

האלוף (במיל') ניצן אלון
ניצן אלון (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
"לפעמים צריך לחכות להזדמנות מודיעינית". האלוף (במיל') ניצן אלון|צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

כמו בסיכולים ממוקדים קודמים, גם הפעם הופעלו יכולות איסוף מתקדמות ומדויקות עד לעיתוי שבו ניתן היה להוציא את התקיפה לדרך. "יש פה יכולות מודיעיניות שחלק מהאנשים האלה מכירים אותן", מתאר אלון. "הם נתונים למעקב כזה או אחר, ויודעים על אתרים ששהו בהם בעבר או אולי על מקומות מסתור אפשריים שלהם. בסוף צריך לדעת ברגע נתון איפה האדם נמצא, מתי הוא נמצא, מי עוד נמצא איתו ומה היקף הנזק והפגיעה בבלתי מעורבים שעלולים להיווצר. אני מעריך שבאירוע הזה, מירי הטילים באזור פסח, התבצע מאמץ מודיעיני מרוכז כדי שהתקיפה תבשיל".

לדברי אקרמן, "השב"כ הוא כמעט הגורם הבלעדי שמביא מודיעין מדויק על מקום הימצאם של פעילי טרור. כשהמודיעין מצטלב עם הזדמנות, תזמון ויכולת מבצעית – נוצר סיכול. הסיכול בהחלט יוצר הלם, לאחריו מגיעה הסתגלות ואז יש רצון לנקמה, התארגנות מהירה וכן תחילת חיפוש מחליפים בתהליך שאורך זמן רב".

ליאור אקרמן (צילום: n12)
"המטרה לחיסול בוחרת את עצמה". ליאור אקרמן, לשעבר בכיר בשב"כ|צילום: n12

"אין כאן עניין של נקמה וסגירת חשבונות בכלל אלא רק סיכול. בהחלט יש כאן אלמנט הרתעה ושיבוש ניכר של היכולות כתלות בבכירות הדמות המסוכלת"

ליאור אקרמן

אף שהג'יהאד האיסלאמי דחה במשך שעות ארוכות את תגובתו על חיסול הבכירים, אלון חושב שארגון הטרור לא נכנס להלם. "כבר יש להם ניסיון עם זה, אז אני לא חושב שיש פה הפתעה בסיסית כאילו קרה משהו שלא יכול לקרות. יש פה מה שנקרא בשפה הצבאית 'הפתעה מצבית'. זה אומר שהם הופתעו מהתקיפה הזאת בעיתוי הזה, בהיקף הזה ובמטרות שנבחרו. הם עושים את הערכת המצב שלהם, מנסים להתאושש, להבין מה קרה, לתחקר איך הצלחנו להגיע לאותם גורמי טרור ולתכנן את התגובה שלהם". 

 

>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן 

"לא להתאהב בסיכולים, לא יפתרו את הכול"

בכירי הג'יהאד האיסלאמי הם רק כמה ממאות מחבלים פלסטינים שחוסלו בסיכולים ממוקדים בעזה וביהודה ושומרון ב-20 השנים האחרונות. בקיץ 2002 חוסל סלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה, לאחר שפצצה במשקל טונה הוטלה ממטוס קרב על מחנה הפליטים ששהה בו. זה היה חיסול בולט ראשון ברצועת עזה, לאחר שנתיים של סיכולים ממוקדים ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה השנייה. חיסולו, שלווה בהריגת עוזרו ו-14 אזרחים, 11 מהם ילדים, הוביל למחאות רבות ולתלונות בבריטניה על פשעי מלחמה נגד מפקדי צה"ל באותה עת.

הבכיר ביותר שחוסל היה מייסד חמאס, השיח' אחמד יאסין, שתכנן שורה של פיגועים רצחניים כלפי אזרחים וחיילים ישראלים. השיח', שהיה מרותק לכיסא גלגלים, נהרג במרץ 2004 בזמן שיצא מתפילת השחר במסגד, מלווה בשני שומרי ראשו – אחד מהם היה בנו – ושישה בני אדם אחרים.

נתניהו בהערכת מצב
"כיום ראש הממשלה ושר הביטחון קובעים את יעדי החיסול". נתניהו בהערכת מצב

ב-14 בנובמבר 2012, בזמן שבחמאס כבר חשבו שסבב הלחימה מאחוריהם, ניתן האות לפתיחת מבצע "עמוד ענן" ורמטכ"ל חמאס אחמד אל-ג'עברי חוסל מירי מכלי טיס של חיל האוויר בעת שנהג ברכבו. לצידו ישב ברכב ראאד אל-עטאר, מפקד חטיבת הדרום של הזרוע הצבאית. אל-עטאר חוסל שנתיים אחר כך. גם אז, כמו בכל חיסול, עלתה השאלה עד כמה יעיל הסיכול הממוקד.

"אין לזה איזו תשובה כללית", סבור אלון. "כל סיכול כזה דורש פיקוד ותכנון מבצעי בהסתכלות של ההקשר האסטרטגי כדי להחליט אם לבצע אותו או לא. צריך לבחון את התועלת שבסיכול כזה גם ביכולת של הארגון להוציא פיגועים קדימה. מובן שיש פה גם ממד של הרתעה – אם אתה מבצע סיכולים כאלה אז אתה גם מרתיע את הארגון מפני תקיפה עתידית".

בניין המגורים של טארק עז-  א-דין שחוסל בעזה, הבוקר (צילום: AFP)
"כל סיכול כזה דורש פיקוד ותכנון מבצעי". הבניין של טארק עז א-דין, שחוסל בעזה|צילום: AFP

לדברי האלוף במילואים, "החסרונות יכולים להיות גם ברמה של פגיעה בבלתי מעורבים. מנסים למצוא את ההזדמנויות המודיעיניות שבהן הנזק והפגיעה בבלתי מעורבים יהיו אפסיים או מינימליים, וגם כמובן לצמצם תרחיש של תגובה והסתבכות. ההחלטה יכולה להיות גם פועל יוצא של שיקולים אסטרטגיים, למשל מערכת היחסים עם מצרים או במקרה הזה איך לבודד את הג'יהאד ולא לערב את חמאס בסבב עתידי".

מה האפקט שנרצה להשיג בחיסול הבכיר?

"קודם כול צריך להתקיים הבסיס המעשי-נקודתי-טקטי שלפיו סיכול של בכיר באמת יפגע ביכולת המבצעית של הארגון להוציא פיגועים, אם זה סיכול של אנשים שקשורים לפיתוח ולייצור של אמצעי לחימה ואם זה סיכול של מפקדים שממקום מושבם ברצועת עזה משלחים מפגעים ביהודה ושומרון. קריטריון אחר קשור להסתכלות אסטרטגית יותר – איך תקיפה כזאת מחוללת הרתעה אצל הג'יהאד האיסלאמי מפני הפעלת כוח. הרבה פעמים ראינו שזה פועל, אבל צריך לומר שלפעמים זה גם לא פועל ואפילו להפך – זה מחולל תגובות נגד ורצון לנקמה מצד ארגוני הטרור, ולכן כל דבר צריך להיבחן לגופו".

צה
"בג"ץ קבע שסיכול ממוקד זו טכניקה אפשרית". תקיפת ישראל בעזה|צילום: רויטרס

"הרבה פעמים סיכולים ממוקדים נפסלים בגלל ההבנה שהנזק שלהם עלול לעלות על התועלת", מגלה אלון. "צריך לזכור שסיכול ממוקד זו לא אסטרטגיה. הוא כלי טקטי שלא יכול להחליף אסטרטגיה של מערכת היחסים בין ישראל לרצועת עזה. לפעמים אין ברירה אלא להשתמש בכלים הטקטיים האלה בהיעדר פתרון אסטרטגי רחב יותר. צריך להיזהר שלא להתאהב ביכולות המבצעיות והמודיעיניות הטובות מאוד שלנו ולחשוב שהן יפתרו את כל הבעיות".

האלוף (במיל') גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), סבור כי האפקט המרכזי של הסיכולים הממוקדים הוא הפחד שהם זורעים בקרב ראשי הטרור. "זה צעד אפקטיבי מאוד ולו מהסיבה המאוד פשוטה, כמעט טריוויאלית, שגם ראשי המחבלים הגרועים ביותר, האכזריים ביותר והשונאים ביותר לא רוצים למות. לכן, אם יש משהו שמרתיע אותם – זו סכנה אישית. זה לא אומר שיש עכשיו הרתעה מוחלטת לשנים, אבל פגיעה בבכירים ביותר בארגון יוצרת הרתעה אפקטיבית, כך הוכח לאורך שני העשורים האחרונים".

"זה צעד אפקטיבי מאוד ולו מהסיבה המאוד פשוטה, כמעט טריוויאלית, שגם ראשי המחבלים הגרועים ביותר, האכזריים ביותר והשונאים ביותר לא רוצים למות"

האלוף (במיל') גיורא איילנד
גיורא איילנד (צילום: n12)
"פגיעה בבכירים ביותר בארגון מחוללת הרתעה". האלוף (במיל') גיורא איילנד |צילום: n12

"כל עוד יש מוטיבציה גבוהה לפעול נגדך וגם יכולות צבאיות, אם זו הוצאת פיגוע משכם או מג'נין ואם זה ירי רקטות מעזה, אתה לא יכול להפסיק את הטרור לחלוטין", ממשיך איילנד. "אתה יכול לנסות לפגוע ביכולת המבצעית של הצד השני ואתה יכול ליצור הרתעה. הרתעה טבעה להישחק על פני זמן. כמובן, ראשי הטרור לא יודו לעולם שהם מורתעים, בגלל שהם מפחדים שהם ייהרגו, אבל בבסיס ההחלטות שלהם, החישוב האישי והדאגה לחיים של עצמם בעלי משקל רב".

צבע אדום בעוטף: שיגורים מעזה (צילום: רויטרס)
צבע אדום בעוטף. שיגורים מעזה|צילום: רויטרס

האור הירוק מבג"ץ – והתנאים

בתחילת שנות האלפיים, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ופיגועי ההתאבדות במרכזי הערים, גובשה תורת הלחימה למה שכונה אז "סיכול ממוקד". "היו קולות רבים שהתנגדו לזה גם בתוך המערכת המשפטית הישראלית כי ישראל שלטה אז ביו"ש ובעזה", נזכר איילנד. "האמירה המשפטית הייתה – אם יש חשוד במעשי טרור, עצרו אותו. אבל אם אתה נוקט פעולה יזומה שתכליתה להרוג מישהו, אין הצדקה לעשות את זה, כי צריך לעצור אותו. אחרת, כפי שטענו בעיקר גורמים בין-לאומיים, זו למעשה הוצאה להורג ללא משפט".

"האמירות האלה רלוונטיות למצב שבו מדובר בפושעים", מבהיר איילנד. "העניין הוא שסוג הפעולות מול הפלסטינים, הגם שהן נעשות בחלקן בשטחים שישראל שולטת בהם, הן כמובן פעולות מלחמתיות ולא פעולות מול פשע. היה אז דיון די נוקב בבג"ץ – האם סיכול ממוקד הוא בכלל חוקי או אפשרי? בדיאלוג בין הצבא לבין בג"ץ נקבע שסיכול ממוקד הוא טכניקה אפשרית בהינתן ארבעה תנאים, שנשמרים עד היום.

צה
"מאות מחבלים חוסלו כך". תקיפה בעזה|צילום: רויטרס

"הראשון, אתה לא עושה סיכול ממוקד כעונש למישהו אלא כדי לסכל פעילות עתידית. השני, אתה עושה את זה רק אם אין לך דרך אחרת לעצור אותה. כמובן, בעזה אין אפשרות להיכנס ולעצור. השלישי, אתה מונע ככל האפשר פגיעה בחפים מפשע. הרביעי, אתה מבצע סיכול ממוקד רק כאשר אתה משוכנע ברמה של 99% שהאובייקט הוא אכן האובייקט שלך".

אלא שהמתח שבין צמצום הפגיעה בבלתי מעורבים להבטחת הצלחת הפעולה יכול ליצור גם מצב שבו הסיכול הממוקד ייכשל. "הייתי בכמה וכמה ישיבות של סיכולים דרמטיים שהיו צריכים לצאת לפועל ובסופו של דבר נכשלו כי בחרו בסוג חימוש לא חזק מספיק מתוך חשש לפגוע בבלתי מעורבים", מגלה תא"ל (במיל') אמיר אביבי, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים. "זה קרה לנו לא פעם ולא פעמיים".

אמיר אביבי (צילום: n12)
"מה כן מטריד אותם? כשמורידים להם את ההנהגה". תא"ל (במיל') אמיר אביבי|צילום: n12

"הייתי בכמה וכמה ישיבות של סיכולים דרמטיים שהיו צריכים לצאת לפועל ובסופו של דבר נכשלו כי בחרו בסוג חימוש לא חזק מספיק מתוך חשש לפגוע בבלתי מעורבים"

תא"ל (במיל') אמיר אביבי

"שלושה סיכולים בו-זמנית? הכוכבים צריכים להסתדר"

בהתייעצויות הביטחוניות המתקיימות לקראת היציאה לסיכול מתקבלות שתי החלטות קריטיות להצלחת המבצע. "ההחלטה הראשונה היא מי האנשים שהם מספיק בכירים, חשובים ופעילים שנכון לנסות לחסל אותם, גם אם אתה יודע שזה יביא לתגובה וגם אם במידה מידתית ככל שאפשר, עלולים להיפגע בלתי מעורבים", מסביר איילנד. "בתקופת האינתיפאדה השנייה היו הפעילויות האלה יחסית שכיחות ולא עלו לאישור הדרג המדיני. בזמנו ההחלטה שמישהו בר חיסול התקבלה בהחלטה משותפת בין סגן הרמטכ"ל לבין ראש השב"כ. כיום ראש הממשלה, שר הביטחון ואולי גם הקבינט קובעים מי האנשים שיחוסלו".

צה
מנהלים אסטרטגיה רחבה יותר מאשר רק סיכולים ממוקדים. הרמטכ"ל ושר הביטחון בפתיחת המבצע|צילום: דובר צה"ל

"ההחלטה השנייה היא מתי אתה עושה את זה. לפעמים יש חלונות זמן שאתה אומר לעצמך שאתה לא רוצה לתקוף, למשל אם זה בדיוק אמצע חג פסח או ביקור נשיא ארה"ב בישראל. בכל זמן אחר אתה מוריד את ההחלטה לדרג נמוך יותר והוא רשאי להורות על תקיפה בהינתן ההזדמנות. ההזדמנות היא לפעמים עניין של דקות, מתי שיש לך סגירת מעגל ואתה באמת יודע שמישהו נמצא איפשהו. זה שהוא נמצא שם עכשיו לא בהכרח אומר שהוא יהיה שם בעוד שעה. אם אתה רוצה לתקוף לא מטרה אחת אלא שלוש מטרות בו-זמנית, אז הכוכבים צריכים להסתדר לך כדי שכולן יתאימו".

בזמן שיש מי שסבור שלישראל לא נותרה ברירה אלא לנקוט מדיניות של סיכולים ממוקדים ברצועה, אלון חושב שאל מול חמאס ישראל מחזיקה בכלים אפקטיביים יותר. "קיימים וצריכים להיות שורה של שיקולים יותר אסטרטגיים. להכנסת הפועלים מעזה לישראל יש לדעתי יותר ערך מלכל הסיכולים הממוקדים, והיא הביאה לשקט ולרגיעה. לכן צריך לשלב פה, לא הכול זו רק פעילות צבאית התקפית אלא יש זיהוי של אינטרסים ושל מרסנים, הבנה של מה חשוב לחמאס וניהול אסטרטגיה רחבה יותר מרק סיכולים ממוקדים. ובכל זאת במקרים מסוימים הסיכולים הממוקדים יכולים להיות אמצעי חשוב".

צה
"אם יש התקהלות גדולה - לא יבצעו סיכול ממוקד". מבצע "מגן וחץ"|צילום: רויטרס

מה לגבי הקולות שקוראים לחזור למדיניות סיכולים נרחבת?

"בעצם המילים האלה יש סתירה – אם זה סיכול ממוקד אז זה לא נרחב. סיכול ממוקד צריך להיות ממוקד. פעילות נרחבת לפעמים צריך לבצע, אבל אז זה כבר לא סיכול ממוקד, זו פעילות נרחבת. צה"ל יודע לעשות גם את זה. ארגוני המודיעין יודעים לעשות גם את זה, אבל בתנאים שמתאימים לזה. אני חושב שיש הרתעה מאוד משמעותית ושאנחנו לא נמצאים במצב שמצריך פעילות נרחבת. בלחימה בטרור כדאי בכלל לעבוד כמה שיותר ממוקד, להימנע מפגיעה רחבה באוכלוסייה ולשמר אינטרסים ומחירי הפסד לחברה שמולה אתה פועל ולהנהגה שמולה אתה פועל. אם תמהר לפעול בצורה נרחבת וממוקדת פחות, הנזק עלול להיות הרבה יותר גדול ותשלם מחירים הרבה יותר גבוהים".

"להכנסת הפועלים מעזה לישראל יש לדעתי יותר ערך מלכל הסיכולים הממוקדים, והיא הביאה לשקט ולרגיעה. לא הכול זו רק פעילות צבאית התקפית"

האלוף (במיל') ניצן אלון

אביבי סבור אחרת. "זה השוט המשמעותי הכמעט יחיד שנותר לנו. מה האלטרנטיבה? אנחנו לא רוצים לכבוש את הרצועה. אנחנו רוצים לייצר הרתעה וזה מה שמרתיע. הם לא מורתעים מזה שאתה פוגע להם במחסני רקטות או במנהרות. אתה יוצר איזושהי פגיעה כלכלית אבל הם הראו פעם אחר פעם את היכולת שלהם להשתקם. לא היה מבצע אחד שהם לא שיפרו דרמטית את היכולות שלהם אחריו. זה אומר שזה לא מטריד אותם יותר מדי. מה כן מטריד אותם? כשמורידים להם את ההנהגה".

למה זה מה שהכי מטריד אותם?

"בדרך כלל המנהיגים האלה מאוד נהנתנים ודואגים לחיים שלהם. פחות מעניינים אותם חיים של אחרים ואין להם בעיה לשלח אנשים להתאבד. ברגע שהם יבינו שיש מדיניות סיכולים, זה יהפוך לשיקול מרכזי אצלם בהתלבטות אם להוציא או לא להוציא פיגועים אל הפועל. לכן צריך לחזור לפעילות סיכול של הבכירים, כי גם אם הסיכול יביא בטווח הקצר לירי, בטווח הארוך הוא יגביר את ההרתעה וירחיק אותנו מעימותים".

צה
"אין להם בעיה לשלח אנשים להתאבד". תקיפה לילית בעזה|צילום: רויטרס

לכל מחבל יש תחליף?

אמרה ידועה גורסת כי אין אדם ללא תחליף, אך חיסולם של כמה מראשי הטרור יצר ריק גדול מאוד בשדרה הפיקודית של ארגוניהם. כזה היה עימאד מורנייה, קצין המבצעים של חיזבאללה ו"מספר 2" בארגון הטרור, שחוסל בפיצוץ מסתורי בדמשק ב-2008. "מורנייה היה אדם מוכשר מאוד ואכזר מאוד עם המון ניסיון וידע", אומר איילנד. "מאז שישראל חיסלה אותו, על פי פרסומים זרים, לא קם לו יורש בחיזבאללה. רוב הניסיונות של חיזבאללה להוציא אל הפועל פיגועים נגד ישראל, אם בתחומיה, אם לאורך הגבול, אם בחו"ל – נכשלו. אני מניח שלרוב הבכירים האחרים שחוסלו יש מחליף. אבל גם אם צומח מישהו שיודע להחליף את הקודם, לפעמים לוקח לו זמן ולפעמים הוא הרבה יותר זהיר בהתחלה".

"הרתעה היא לא אירוע של זבנג וגמרנו. הרתעה היא תהליך אין-סופי, רציף, שכל הזמן צריך לתחזק"

תא"ל (במיל') אמיר אביבי

בזמן שחמאס והג'יהאד האיסלאמי ממשיכים לבסס את תודעת "אחדות הזירות" בהובלת איראן, חיסול הבכירים בג'יהאד מקרין גם על זרועות התמנון בשאר הגזרות. "ביהודה ושומרון יש הקרנה ישירה, כי אחד הבכירים שחוסלו היה האחראי להכוונת פעולות הג'יהאד ביהודה ושומרון מרצועת עזה", מסביר אלון. "להכווין זה לתת הנחיות, להעביר מימון, אולי לסייע בהשגת אמצעי לחימה ובבנייה של תשתיות. בתוך הזירה הפלסטינית, בעזה וביו"ש, יש ממילא קשרים הדוקים מאוד ולכן בהחלט יכול להיות שהג'יהאד האיסלאמי יעשה מאמצים מוגברים לנקום על הסיכול בפיגוע ביו"ש. אני חושב שהסבירות להצתה של זירות נוספות בצפון, בלבנון ובסוריה, אף על פי שיש שם נוכחות של הג'יהאד האיסלאמי, נמוכה יותר. אבל גם זה יכול לקרות".

ישראל תוקפת בעזה (צילום: לפי סעיף 27 א')
"סיכול ממוקד צריך להיות ממוקד". מבצע "מגן וחץ"|צילום: לפי סעיף 27 א'

לדברי אביבי, "כל אירוע שבו ישראל גם מראה יוזמה והיעדר חשש להתעמת וגם מביאה תוצאות מבצעיות יוצאות דופן, הוא אירוע שמקרין על זירות אחרות ותורם להרתעה. הרתעה היא לא אירוע של זבנג וגמרנו. הרתעה היא תהליך אין-סופי, רציף, שכל הזמן צריך לתחזק. אין ספק שהסיכולים הממוקדים עוזרים להרתעה אבל לא מחוללים הרתעה דרמטית. זה יחולל הרתעה רק אם נדבק בזה – אם נהיה יצירתיים, יוזמים, נחושים ואפקטיביים".

במקרים מסוימים מחליטים במערכת הביטחון שחשיבותו ומשמעותו של היעד גדולה כל כך, עד כדי כך שההחלטה על חיסולו מתקבלת בידיעה שייפגעו בלתי מעורבים וייגרם נזק סביבתי. "בדרך כלל, אם אתה יודע שיש התקהלות גדולה – אתה לא תבצע סיכול ממוקד", מציין איילנד. "אם האויב שלך גר בדירה אבל יש לך חימוש כבד מאוד שיהרוס בניין – אתה לא תשתמש בו. היו מקרים שבהם היעד היה מספיק חשוב, כלומר אדם שפגיעה בו תציל בוודאות ישראלים, ואפילו שידענו שמשפחתו תיפגע – אמרנו שזה מחיר הכרחי. כשאתה משגר פצצה – גם אם היא לא גדולה, גם אם היא מדויקת להפליא וגם אתה מכוון רק לדירה שבה נמצא היעד – אתה צריך לקחת בחשבון שלא רק הוא ייפגע אלא גם אנשים נוספים. בעיניי זו החלטה סבירה ואפילו מוסרית בנסיבות האלה".

צה
"ייתכן שהג'יהאד ינסה לנקום על הסיכול בפיגוע ביו"ש". תקיפה בעזה

מה היה קורה אילו ויתרה ישראל על הסיכולים הממוקדים?

"אני חושב שהיינו משלמים מחירים הרבה יותר גבוהים. גם ככה שילמנו מחירים גבוהים לאורך יותר מ-20 שנה בנפגעים ישראלים, אין ספק שהמחירים היו הרבה יותר גבוהים. הפעולות האלה הן מהפעולות היותר מוצלחות במושגים של עלות–תועלת מלאה, ומבחינתי המחיר הוא גם פגיעה בחפים מפשע. אנחנו לא רוצים את זה, אבל לפעמים זה מחיר שווה, עם כל הצער שבעניין".