יריב לוין הוא איש של ניגודים - פוליטיקאי אפור, אבל גם אחד החרוצים בכנסת, אדם שרוב הקריירה נחשב לקיצוני ובכל זאת בחודשים האחרונים דווקא הוא עומד במרכז הבמה - המנוע מאחורי הניסיון לבצע בישראל מהפכה משטרית, וכרגע נראה שהוא נהנה מכל רגע.
"יריב לוין הוא גיבור השעה, והוא גיבור השעה רק משום שהוא כל כך אנטי-גיבור", טוענת העיתונאית והביוגרפית הפוליטית רונית ורדי. "הוא איש יבש, משעמם, נטול כריזמה, הוא לא נראה מנהיג, הוא לא סוחף, הוא לא סוחף המונים". ויאיר אסולין מ"הארץ", סופר והוגה דעות, אומר: "בזכות זה שהוא פקיד אפור הוא נהיה אחד האנשים הכי משפיעים במדינה, בזכות האפרוריות, בזכות היסודיות, כל מנהיג צריך יריב לוין כזה לצידו".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
עו"ד ד"ר שלמה כהן, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין, שמכיר אותו שנים רבות, קובע: "הוא אדם משכיל, נבון ומאוד ישר והגון. והוא טועה, הוא טועה בענק". ופרופ' יובל אלבשן, מיוזמי מתווה הפשרה, אומר: "כמיטב המסורת של השיח הרדוד שלנו,הוא מיד מצטייר כשטן – 'יריב המחריב'. אני חושב שהוא בדיוק הפוך ממה שהוא מצטייר, ודווקא בגלל זה אני כל כך מפחד מהרפורמה, כי הוא מאוד ענייני והוא מאוד אידיאולוג ופה הסכנה הגדולה".
"הוא הכי פריווילג, הכי ילד שמנת"
יריב לוין יחגוג בחודש הבא 54. הוא נולד בשכונת קטמון בירושלים לאריה לוין, פרופסור לבלשנות, מומחה לשפה הערבית וחתן פרס ישראל, מפא"יניק נלהב ואוהד שרוף של הפועל תל אביב. בריאיון לתוכנית "אנשים" אמר: "זיכרון הילדות הראשון שיש לי זה אבא שלי יושב במטבח ושומע בטרנזיסטור 'שירים ושערים' והפועל מבקיעה שער. מכיוון שהייתי אוהד הפועל תל אביב, זה היה לא הדבר הכי פופולרי בירושלים, אז היו לי תקופות לא קלות גם בהיבט הזה".
מאבא הוא קיבל את הקבוצה ואת הזיקה לשפה הערבית שבה הוא שולט על בוריה. אחרי הצבא גם כתב מילון עברי-ערבי-אנגלי בנושאים כלכליים, ובעשור האחרון לימד את עצמו ספרדית. אבל את השורשים בימין העמוק קיבל מאימו גאיל, שעבדה בספרייה הלאומית והייתה חברה בתנועת החרות. הוריה היו חברי האצ"ל ודודה, אליהו לנקין, היה מפקד הספינה אלטלנה וחבר הכנסת הראשון של חרות.
וגם עם מנהיג המפלגה ולימים ראש הממשלה, מנחם בגין, הייתה לו היכרות אישית. "חוויית המפגש עימו הייתה כל כך עוצמתית שהיא הביאה אותי, כך מספרים, לדמעות של ממש. הוא היה הסנדק שלי בברית המילה", סיפר מעל דוכן הכנסת. ורדי מצהירה: "יריב לוין הוא הכי פריווילג, הכי ילד שמנת שצמח על פלגי שמנת, שצמח באריסטוקרטיה הירושלמית, והוא גם הכי גדל על ברכי האריסטוקרטיה הבית"רית - האידיאולוגיה, ז'בוטינסקי, בגין, אצ"ל, ארץ ישראל השלמה - שם הוא גדל".
"בגין מבחינתו לא היה מספיק קיצוני"
בתיכון למד בבית הספר היוקרתי "בויאר", בין היתר לצד הזמרת אחינועם ניני, שבחודשים האחרונים הצטרפה למפגינים נגדו. בצבא שירת ב-8200 כמתרגם. ופרופ' אלבשן נזכר: "את כל השירות הצבאי יצא לי לעשות יחד עם יריב. תמיד באותו חדר, תמיד מיטה ליד מיטה. יריב, מה שהיה בגיל 18, זה מה שהוא היום בגיל 54, זה בדיוק אותו דבר. אידיאולוגיה נוקשה, ברורה - מנחם בגין, הסנדק שלו, היה מבחינתו סוג של אכזבה במובן הזה שהוא לא היה מספיק קיצוני".
אחרי השחרור למד משפטים ועבד כעורך דין. ובמשך קרוב לעשור המשיך לסלול את דרכו הפוליטית מלמטה. הוא הקים עם חיים ביבס את סניף הליכוד במודיעין וגם נבחר כנציג רשימת הצעירים ללשכת עורכי הדין, ושימש כממלא מקום יושב הראש דאז, עורך הדין, הפרופסור שלמה כהן. "פגשתי אדם צעיר, נבון, משכיל ואמביציוזי, שרוצה להיכנס לפעילות ציבורית משמעותית. כבר בתחילת הדרך ראיתי אצלו ביקורת על מערכת המשפט, על בעיות מקצועיות בבתי המשפט, על סמכויות בג"ץ - אבל לא בטמפרטורות ולא בעוצמות שאנחנו שומעים היום".
ובכל זאת, אנקדוטה אחת מאותם ימים מדגימה עד כמה עמוקה האיבה שרחש כבר אז לבית המשפט העליון ולמי שנחשב כנשיאו המיתולוגי. "בלשכת עורכי הדין יש מסורת שכאשר נשיא בית משפט עליון פורש, אז ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין מוציאה ספר לכבודו - כך נהגו כל השנים. כשפרש הנשיא ברק, הייתה לזה אופוזיציה מסוימת בלשכה ויריב לוין, להפתעתי, חבר לאופוזיציה בעניין הזה".
שזה מהלך קצת קצת קטנוני.
"אני מסכים, אני גם חשבתי שזה מהלך קטנוני, לא מסוג ההתנהלויות שהייתי מצפה ממנו".
איך הוא הסביר את זה?
"איזה נימוק הגיוני יכול להיות?"
המטרה שסימן כבר ביומו הראשון בכנסת
ואלבשן אומר: "את יריב מניעה תחושת עוול, תחושה שיש פה כת שגנבה את המדינה. ואם אני הולך יותר לשורשים, זאת אימא שלו. התחושה של אימא שלו שמי ששולט, הבן-גוריוניסטים וכולי, אלה לא אנשים ראויים. בדיוק זה מה שהוא חושב על בית המשפט העליון, אנשים לא ראויים שגנבו את השלטון".
במקביל לעבודה כעורך דין, לוין המשיך להתקדם בליכוד. המשרה הראשונה של לוין בכנסת הייתה כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת יעקב שמאי, שבהמשך הפך לחתנו כשלוין נישא לבתו יפעת. "הייתה איזושהי כתבה כשהייתי בת 17 שהבטחתי שאני עם פוליטיקאי לא אתחתן", אמרה בריאיון ל"אנשים" וצחקה: "והינה, וזה הצליח".
השניים הורים לשלושה ילדים ולוין מקפיד לשמור על משפחתו רחוק ככל הניתן מאור הזרקורים. רק לעיתים נדירות הסכים לחשוף טפח מחייו הפרטיים. ב-2009 נבחר לראשונה לרשימת הליכוד ונכנס לכנסת. וכבר אז, בתעודת הזהות שהכינו לח"כ הטרי, סימן את המטרה העיקרית שלו בשירות הציבורי: "בכוונתי לעסוק בקידום רפורמה מקיפה במערכת המשפט, כדי להבטיח שבית המשפט העליון לא יפלוש עוד בפסיקותיו לתחומה של הרשות המחוקקת".
הוא נחשב לאחד מחברי הכנסת החרוצים במשכן ששבר שיאים כמחוקק פורה במיוחד, וכדאי לשים לב לניסוחים שבחר בנאום הבכורה שלו בכנסת בשנת 2009: "יש לבצע מהפכה של ממש במערכת המשפט. לא הכול שפיט, ושופטים המחזיקים בעמדות קיצוניות הסותרות ערכים בסיסיים המשותפים לרוב העם, אינם כשירים להכריע בשאלות ערכיות".
"לא מצפים ממנו שיהיה סחבק"
בכנסות הבאות שימש יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, יושב ראש הקואליציה ויושב ראש הכנסת. לאחר הבחירות ב-2015 התיישב לראשונה ליד שולחן הממשלה כשר התיירות וכבר אז הודה שמדובר בפשרה. "אני פותח את העיתון, אני קורא שהציעו לו להיות שר משפטים", משחזר אלבשן, "והוא סירב כי נתניהו לא הסכים לתת לו אור ירוק למה שהוא רוצה לעשות, לאותן רפורמות".
"אמרתי לו: 'יריב, מה זה השטויות האלה? עזוב אותך רגע מהרפורמות. יש כל כך הרבה דברים לתקן, בפרקליטות ובבתי המשפט, איך אתה מוותר על ההזדמנות?' הוא אמר לי: 'יובל, זה לא מעניין אותי'. שום דבר לא באמת יכול להשתנות - זאת הגישה שלו: עד שלא תשונה השיטה כולה, לא נצליח להביא שינויים, לא לזדורוב הבא ולא לרות דוד הבאה".
בפריימריז האחרונים שנערכו בליכוד, לוין התברג בראש הרשימה. האיש שהוא אנטיתזה לחברי הכנסת המסתחבקים של מפלגת השלטון הצליח לעקוף את כולם ולהתמקם במקום השני אחרי נתניהו. "יריב לוין, לכאורה, לא בן אדם של צ'פחות, אבל הוא כן יודע לעבור כמעט בכל יום בסניף הזה, בסניף ההוא", אומרת ורדי. "בחתונה הזו, בלוויה ההיא, בברית מילה. הוא עובד קשה מאוד מאוד, קשה ויבש. לא מצפים ממנו שיהיה סחבק, אבל כשמרימים טלפון אליו, הוא תמיד עונה".
ובני פרץ, פעיל ליכוד, מספר: "אין דבר כזה שהוא קר, לא נכון, הוא חברותי. מה שנראה בחזות שאתה רואה בטלוויזיה, זה לא נכון, זו חזות מטעה. ויש לו יושרה. אתה יודע, הדלת שלו כיושב ראש הכנסת הייתה יותר פתוחה לכל אחד שיכול היה להיכנס לשם".
אסולין מעריך כי "הליכודניקים בסופו של דבר כמהים לדמויות הרציניות שמהדהדות את הדמויות שאנחנו מכירים של בגין וכולי, ויריב לוין מייצג את זה במידה מסוימת - והם צודקים בזה, אגב, הם לא טועים, הוא רציני והוא יסודי והוא יקדם הרבה ממה שהם רוצים, ולכן הם איתו".
"יריב ונתניהו? הפכים בכל המובנים"
והרצון הזה לגעת בכולם, עד אחרון הפעילים, הביא אותו גם לאירוע השנוי במחלוקת בביתו של רפי קדושים, ראש משפחת פשע מוכרת בהרצליה ודמות בולטת בסניף הליכוד בעיר. "זה לא הפתיע אותי. זה זיעזע אותי, אבל לא הפתיע אותי", מגיב אסולין. "זה חלק מהעבודה וזה חלק מהשיטה בליכוד וכאילו, אנחנו צריכים להכיר בזה. אני חושב שהוא משחק את המשחק כדי לאפשר למטרות שלו להתגשם".
בעשור האחרון הפך לוין לפוליטיקאי הכי קרוב לנתניהו. האיש לעבודות שחורות, היועץ הכי אינטימי שנחשב יעיל, דיסקרטי ונאמן - ולא פחות חשוב, אדם שמצליח לאורך שנים להישאר קרוב גם לבני ביתו של ראש הממשלה, לרעייתו שרה ובנו יאיר.
ואסולין מסביר וממפה: "יש פוליטיקאים שהמנהיג משתמש בהם להסחות דעת - הוא זורק אותם לפה, הוא זורק אותם לשם, הוא משתמש בהם פה, משתמש בהם שם, שוחק אותם מהר מאוד, אלה הליצנים. יש את הפוליטיקאים האמיתיים, המחויבים, והם לצידך כי הם סוללים לך את הדרך. אתה צריך את הבן אדם שיסיט את הסלעים בדרך שאתה רץ, אתה צריך את השופלים האלה. ואני חושב שהוא נמצא בקטגוריה השנייה הזאת, ולכן הוא שורד".
"כשאני הבנתי שיריב ונתניהו צמודים, זה היה בלתי נתפס בעיניי", מודה אלבשן. "מדובר בהפכים בכל המובנים. באמת, גם בצורת הכריזמה, גם בתאוות השלטון, והעניין של הנהנתנות והסגפנות, יריב אדם שישתה תה עם חלב וישאיר את השקית של התה גם לכוס הבאה, ונתניהו, אתה יודע, יזרוק את הכוס ויזמין כוס מזהב. אני לא רואה אותם יושבים ביחד על המרפסת ומעשנים סיגר ביחד, לא רואה את זה בכלל, זה לא יריב. אבל אולי דווקא זה המפתח, זה אולי הסוד".
ורדי מציעה הסבר אחר: "הוא פשוט מספק את השירותים באדיקות ובצניעות לנתניהו. שליח ושרת נאמן שתמיד הקפיד להישאר כמה ראשים מתחת לנתניהו. וזו אולי הצרה שבאה עליו עכשיו - כלומר, הוא התרומם מאוד, מציגים אותו כמועמד לראשות ממשלה".
ואלבשן מספר: "כל פעם אומרים: 'חתול שחור עובר ביניהם' ואני מנסה להשיג את יריב והוא אצל נתניהו, ועוד פעם אומרים: 'יש קרע גדול', מתקשר - הוא אצל נתניהו. אז זה כנראה חזק יותר מהכול".
כשלוין הצהיר: "לא תהיה עצירה לדקה"
אחרי הבחירות האחרונות, נתניהו התלבט אם לתת ללוין את משרד המשפטים. הוא ידע שלוין לא ייכנס למשרד אם לא ייתנו לו גב לחולל את המהפכה שאליה חתר כל חייו. בסופו של דבר לוין קיבל את התפקיד ומאז הוא שועט לעבר היעד בכל הכוח.
"זו רפורמה הכרחית, זו רפורמה שלא רק הגיע הזמן לעשות אותה, היה צריך לעשות אותה מזמן", הצהיר. ובפעמים אחרות אמר: "שום דבר לא ירתיע אותי. לא תהיה הקפאה של החקיקה אפילו לדקה. אנחנו למודי ניסיון - אנחנו נכניס לבית המשפט העליון את מי שאיננו חלק ממשפחת האצולה הזו". בנאום בהפגת התמיכה בחקיקה אמר: "אני מתמודד בחודשים האחרונים עם התקפות פרועות. זה רק מחזק אותי!"
אלא שמאז שהכריז בפירוט על הכוונות שלו, יריב לוין הפך לאויב חצי העם. דמותו עומדת במרכז המחאות, ביתו הפך למוקד להפגנות - כולל כתובת נאצה שרוססה בחזית בעיצומה של השבעה על אביו. אפילו למשחקים של הפועל תל אביב, שחלק גדול מהאוהדים שלה התגייסו למחאה, הוא הפסיק להגיע.
התסריטאי דוד ליפשיץ, אוהד הפועל, מסביר: "שם הוא יושב, בשער שבע. בשער חמש זה האולטראס, שבע זה בין המכובדים לבין האולטראס, נקרא לזה ככה. הוא אוהד-אוהד לגמרי. העלו מתישהו תיעוד מספר המחזור שלו שהוא אוהד הפועל תל אביב. כשהיינו בלאומית הוא היה בא וזה מראה על המון המון הקרבה והמון מסירות. השנה, הוא פחות נראה באצטדיון".
כמה זה חריג שאוהדים מוקיעים אחד משלהם?
"וואו, אני לא חושב שזה קרה אי פעם, אבל אנחנו בתקופה חריגה".
"הקהות שלו זה מאוד קומי"
ואחרי 14 שנים בפוליטיקה הארצית, השנה גם ב"ארץ נהדרת" לא יכלו להמשיך להתעלם ממנו.
איך הופכים דמות לא צבעונית, נקרא לה, כמו יריב לוין לדמות ב"ארץ נהדרת"?
ליפשיץ, הכותב הראשי של "ארץ נהדרת", משיב: "קשה, זאת משימה קשה, כי באמת, הוא לא מוקצן. כשדמות משעממת נורא קשה לעשות אותה, כי אז זה קצת חרב פיפיות כזה, כי היא בעצמה, כאילו, משעממת, ואני חושב שרועי בר-נתן פיצח את זה טוב - משהו בקהות הזאת שלו, זה משהו שהוא מאוד קומי בסופו של דבר, כי קורה פה תהליך, באמת, רעידת אדמה מטורפת, ועושה אותה בן אדם שלא מתרגש מזה כל כך".
"זה גם מתחבר לי לזה שהוא באיזשהו מקום עושה משהו שיוצא נגד חלק כל כך גדול מהאוהדים של הקבוצה שלו, נגד האמונות שלהם. אם היית אומר לי 'תקשיב, תהיה בעיה שאתה לא תוכל, אולי, שיהיה לך לא נוח, לא נעים לבוא לפה, לבלומפילד' - הייתי מוותר על הכול".
"הפתיע אותי חוסר הזהירות שלו"
השבוע, על רקע חידוש מושב הכנסת והקשיים במשא ומתן לפשרה בחסות הנשיא, פורסמה שיחה אישית של לוין עם פעילים חרדים שבה, מעבר לחזרה על תיאוריות הקונספירציה כאילו הממשל האמריקני מעורב במחאה, טען שר המשפטים שאין לו באמת כוונה להתגמש: "אני יודע, יש לי מטרה, אני הולך, אני נתקל פה במחסום, אז אני זז הצידה ואני אומר 'בוא נראה איך נעקוף, עוקף אותו'".
"הפתיע אותי חוסר הזהירות של יריב לוין ללכת כך", אומרת ורדי. "נדמה לי שיריב לוין הגיע לרמות גובה כאלה שכבר אין שם הרבה חמצן והסחרור הוא מכאן ועד להודעה חדשה". מעל הכול יריב לוין הוא שועל פוליטי קר ומחושב. אפילו פליטות הפה מתוכננות. עשרים שנה הוא שייף את המהפכה שלו, התעמק בכל פרט. והוא גם ידע שהמהלך יעורר התנגדות רחבה - ובכל זאת דחף אותו בכל הכוח.
"דבר אחד הוא לא הצליח לחזות"
"הוא חזה לי אחד לאחד מה שקרה", מצהיר אלבשן. "הוא דיבר על זה שיהיו מאות אלפים ברחובות, שיהיה לחץ כלכלי של בעלי ההון, שמערכת המשפט תתנגד ותצא כולה, הוא אפילו דיבר על לחץ בין-לאומי על ידי כל אלה שמחוברים לרשתות הבין-לאומיות. אבל דבר אחד הוא לא הצליח לחזות - את העניין של הצבא. האיומים בסרבנות הצבא זה מה שהפתיע אותו. והחרב הזאת שהונפה מעליו, היא גם זאת ששיתקה אותו. ולכן הוא בסוף נסוג והסכים להשהיה, וגם הוא הסכים להיכנס איתנו למתווה פשרה והיה נכון לכל הדברים האלה".
ובכל זאת, רבים במערכת הפוליטית, וגם כאלה שקרובים אליו אישית, מעריכים שלפחות בחלק מהנושאים, גם לוין מבין שהוא הרחיק לכת. ורדי: "הוא בסוף צריך לספק תוצרת לראש הממשלה בנימין נתניהו, אם נתניהו יחליט שעכשיו צריך להתגמש כדי להישאר בשלטון - הפלא ופלא, יריב לוין יתגמש וישאיר את בנימין נתניהו בשלטון".
ד"ר כהן מעריך: "יריב לוין יהיה מוכן לפשרות קלות, שום דבר שמבחינת הציבור הרחב הוא קו אדום יריב לוין לא יסכים לו". ואלבשן אומר: "אני מאמין באמת שהוא כבר מבין את מגבלות הכוח והוא נכון לפשרה. מצד שני, אם המחאה תצליח בעצם להכניע את כל הרפורמה, אני לא רואה את יריב נשאר ולו דקה אחת במשרד ברחוב צלאח א-דין".
נשמעים עכשיו קולות שהוא חותר להחליף את נתניהו, זה משהו שנראה לך ריאלי?
אלבשן: "כל מי שמכיר את יריב לא יכול לא לצחוק כשאומרים שהוא רוצה להיות ראש ממשלה. אני יודע שזה מוזר לומר את זה על רקע ההישגים שלו ולאן שהוא הגיע, אבל זה אדם לא אמביציוזי בכלל".
ורדי: "כמו כל פוליטיקאי, ודאי שהוא חותר לצמרת. האם זה יקרה? ספק רב מאוד".
תחקיר: מאי פכט, נוי ברכה