ברגע אחד הושלכו מטעני חבלה מכלי טיס זעיר בשמי השפלה: הם התפוצצו והתפזרו לכל עבר בתוך שניות. "פיצוצים כאלה אנחנו לא זוכרים, לרגע חשבנו שנפל פה טיל, זה הרעיד את השכונה כולה", סיפר אחד התושבים. התרחיש המפחיד הזה קרה השבוע לא פעם אחת, אלא פעמיים – רחפני נפץ התפוצצו במתחם של אחת המשפחות באזור ג'ואריש ברמלה ובשטח פתוח בשכונת פרדס שניר בלוד.
הקולות והדי הפיצוצים הרעידו עשרות בתי אב בשכונות ובמושבים הסמוכים והורגשו גם בראשון לציון. "לא רחוק היום שבלתי מעורבים ישלמו את המחיר בקרבות העבריינים", אמר בדאגה תושב מושב ניר צבי הסמוך לרמלה ששחזר את התקרית החמורה ברמלה. ובסוף השבוע שעבר, כך נראה, סיכלה המשטרה מקרה נוסף שעלול היה להתרחש ממש בקרוב: העבריין נאור סוכר נעצר, בעקבות הסכסוך שהוביל ליריות ופיצוצים בלב רמת גן, ובדירה שנתפס בה נמצאו גם חלקי רחפן.
זה כבר הפך למראה נפוץ ולנוהל קבוע: חבלני המשטרה נשלחים לזירות כדי להתחיל במלאכת החקירה ואיסוף הראיות. לאחרונה נתקלים השוטרים ביותר ויותר חלקים שמרכיבים את רחפני החבלה. אומנם שני האירועים בשפלה הסתיימו ללא נפגעים – אך גם לא נחקרו עצורים עד למועד כתיבת מילים אלה, בעוד הפיצוצים העזים שהרעידו את השמיים הפכו לשיחת היום ולגורם לחרדה אמיתי.
גם באגף המבצעים במשטרת ישראל עוקבים בדאגה אחר התופעה המטרידה, שצוברת תאוצה בקרב ארגוני הפשיעה – ובעיקר מאז המלחמה באוקראינה. במשטרה סופרים כעשרה אירועים שבהם הופעלו רחפנים בידי עבריינים, והנתון הזה רחוק מלהעיד על היקף התופעה כולה.
בריאיון בלעדי למגזין N12 גורם בכיר באגף המבצעים במשטרה שופך אור על הבעיה: "מה שמותר לצבא לעשות בתגובה על רחפן שחודר את הגבול לישראל, המשטרה היום לא יכולה לעשות בתחומי המדינה. משטרה שנכנסת לתשדורת של מטיס הרחפן – זה כמו לבצע להאזנת סתר. צריך לחוקק חוקים שיסדירו את הלחימה של המשטרה באיום הרחפנים".
הפלישה לאוקראינה: מלחמת הרחפנים הראשונה
בשנים האחרונות גובר השימוש ברחפנים, נוכח עלותם הזולה והשיפורים בטכנולוגיה: כיום כלי הטיס הללו יכולים לפעול זמן רב יותר, בטווח פעולה גדול יותר, ביכולת משודרגת ובכוח לשאת מטען. גם היכולת לנווט אותם ולדייק בפגיעה במטרה שופרה באופן ניכר. כל אלו הפכו את הרחפנים לנפוצים, אך עם החיבה למעופף הזעיר – שאותו ניתן לרכוש כמעט בכל חנות צעצועים בקניון – השיפור הטכנולוגי המתמיד טומן בחובו איום שרק הולך וגובר בהיבטים פליליים וביטחוניים המסוכנים לביטחון המדינה.
הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שפרצה בפברואר שעבר וכבר זכתה לכינוי "מלחמת הרחפנים הראשונה", וגם "האירוע המכונן" או "המפץ הגדול" של השימוש ברחפנים. כל מה שהכרנו בקשר לרחפנים השתנה בזמן המלחמה באוקראינה, שבה נעשה שימוש רב בכלי הטיס הקטנים. סרטונים רבים פורסמו ברשתות – ובהם הראו הלוחמים את הפעולות בשטח. במשטרה מזהים כי התיעודים גרמו לעלייה בשימוש ברחפנים ו"נתנו השראה" לרבים אחריהם – וכך נוצר "מרוץ חימוש" ברחפנים.
"אנחנו קוראים למלחמת אוקראינה–רוסיה גם 'מלחמת הרחפנים הראשונה'", אומר הבכיר באגף המבצעים במשטרה. "מעבר לשימוש התדיר ברחפנים, החל גם שימוש תודעתי בסרטוני טיקטוק, יוטיוב ועוד שמראים רחפני נפץ במלחמה, וזה הביא לתנופה עולמית בכל מה שקשור לאיום הרחפנים. המעבר משדה הקרב לידיים פליליות, היה עניין של זמן".
הזליגה לישראל והמגמה המדאיגה
הגורם במשטרה מספר למגזין N12 כי העבריינים ברחבי ישראל "ייבאו" את השימוש ברחפן. "תוסיף לזה את הפשטות בנגישות לסרטוני הדגמה ומדריכים שמעלים סרטונים ליוטיוב ולטיקטוק, והינה הרחפן, שכבר משמש כלי תעבורה אווירי לפעולות רבות של שינוע מנקודה לנקודה, מתחיל לשנע מטען חבלה והוא מתפוצץ ליד יעד החיסול. אלא שכאן מדובר בחיסול שלא מסכן את המפעיל, שנמצא הרחק מהזירה: אם זה פיצוץ רכב או בית או הברחות של סמים ואמצעי חבלה מעבר לגדר הגבול. גם הברחות לתוך בתי הכלא ראינו".
ב-2022 נפרץ הסכר בצמד אירועי רחפן חבלה שהתפוצצו בבענה שבצפון הארץ – אז נתקלה משטרת ישראל לראשונה בניסיון חיסול באמצעות רחפן. אומנם לא היו נפגעים באותו אירוע, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הפך הרחפן לכלי תקיפה, במסגרת הסכסוכים הפליליים – ומאז נרשם רצף של אירועים שבהם זוהה רחפן חבלה: בנתניה, בג'לג'וליה, ביפו ובמוקדים אחרים. החידוש הוא לא השלכת המטען אלא הפלטפורמה, עצם השימוש בכלי הטיס.
"העבריינים הצליחו לשנע בעזרת רחפן מטען חבלה רב-עוצמה ולהביאו לידי פיצוץ, ואנחנו מבינים במשטרה שלא רחוק היום שהכלי הזה ישמש גם לחיסולים ממוקדים", מדגיש הבכיר באגף המבצעים. אני שואל את הקצין הבכיר אם ארגון פשיעה שמחזיק ברחפני חבלה נהנה מ"סמל סטטוס", והוא משיב: "יש כאן אלמנט תודעתי, עם אבולוציה של התפתחות בכלי הטיס הבלתי מאוישים, לכן אנחנו מבינים שזה יגיע בסופו של דבר לידיים של העבריינים".
"עלול להפוך רחוב בישראל לשדה קרב"
הפיצוץ העז שהרעיד לפני חודש את נתניה גרם לבהלה רבה. דקות בודדות לפני הפיצוץ שמע העבריין הנתנייתי המוכר בן בוטביקה קול חריג מחוץ לחלון ביתו. הוא וזוגתו התקרבו לחלון, הבחינו ברחפן ומיהרו לממ"ד בדירה. בשניות שעברו עד שהגיעו נשמע פיצוץ עז. לפי הערכת גורמים במשטרה, הכניסה לחדר הביטחון הצילה את חיי השניים. מהפיצוץ נגרם נזק רב לבניין המגורים, המרפסת נפגעה ושמשות התנפצו. הרעש נשמע בכל רחבי נתניה, ועל פי עדויות - אפילו מחוץ לתחומי העיר.
שכניו של בוטביקה סיפרו לאחר האירוע: "פיצוץ עוצמתי שכזה אנחנו לא זוכרים. גם לא מתקופת הפיגועים. ההדים שלו החרידו את העיר ונשמעו גם ביישובים הסמוכים. זה היה מבהיל". לאחר האירוע מסרה המשטרה כי חבלני המשטרה איתרו בתום סריקות שרידים של פריט אמל"ח והחלו בבחינת הנסיבות. זו לא הפעם הראשונה שבה מתרחש ניסיון חיסול בעולם הפלילי באמצעות מטען חבלה שמחובר לרחפן: בינואר השנה נחשפה התארגנות של שמונה חשודים שתכננו לפגוע בגבר ביפו באמצעות רחפן שאליו חובר מטען רב עוצמה.
הרחפן אותר אז ברחוב הראשי ביפו הודות לאזרח פיליפיני שרכב על אופניו והבחין ברחפן שאורותיו היו דולקים ושמתחתיו היה חפץ שהעלה בעיניו חשד. הוא פנה לשוטרים שבסמוך, וחבלן שהוזעק למקום קבע כי מדובר במטען תקני ורב-עוצמה שהורכב מלבנת חבלה שהוצמד לה מנגנון הפעלה מרחוק. החקירה הוטלה על אנשי ימ"ר תל אביב, ואלה החלו בפעילות מודיעינית וטכנולוגית סמויה ופתחו במעקב מודיעיני הדוק אחר כמה חשודים, תושבי כפר קאסם.
שבועיים לאחר איתור הרחפן עם המטען הבחינו שוטרי הימ"ר כי ארבעה חשודים מההתארגנות בכפר קאסם הגיעו סמוך לחצות לבית ביפו. כוח מבצעי של הימ"ר נערך סמוך לבית, ואז הבחינו השוטרים ברחפן באוויר. בשל החשש שכלי הטיס חמוש, ניתנה פקודת פריצה אל הבית, וכוחות הבילוש עצרו במקום את ארבעת החשודים, ואיתם חשוד נוסף תושב יפו המתגורר במקום. בחיפוש סמוך למקום המעצר איתרו הבלשים שתי ערכות רחפנים וטלפונים סלולריים, וסמוך לבית נמצאו בשקית לבני חבלה ונפצים.
בכתב האישום שהגישה עו"ד עמית שלוס לייזרוביץ תואר כי חלק מהנאשמים קשרו קשר לפגוע באדם, שזהותו אינו ידועה, בין היתר באמצעות לבנת חבלה צה"לית. נגד הנאשמים הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים, ובה נכתב: "בדרך נס הנחת המטען לא הביאה לפגיעה בנפש. תיק זה – המשקף עליית מדרגה בעולם הפשע, שימוש עברייני בטכנולוגיה חדשנית של הפעלה מטען מרחוק באמצעות רחפן – עלול היה להפוך את הרחוב הישראלי לשדה קרב של פצועים והרוגים".
גם בשמי העיר ג'לג'וליה שבלב המשולש התפוצץ רחפן חבלה: חבלנים ממשטרת כפר קאסם שהוקפצו לזירת ההתרחשות איתרו ליד בית שרידי מטען שככל הנראה היה מחובר לרחפן. היעד לניסיון החיסול, תושב ג'לג'וליה שמוכר למשטרה, שרד ולא נפגע. המשטרה מסרה: "שוטרי תחנת כפר קאסם וחבלני מחוז המרכז איתרו בתום סריקות ובידוד מתחם בג'לג'וליה, שרידים של פריט אמל"ח. הם בוחנים את הנסיבות, לרבות אופן השינוע. על פי גורמי הרפואה, אין נפגעים מהפיצוץ". עוד נמסר: "חבלני המשטרה בוחנים את הזירה וסורקים אחר שרידים נוספים, לשם הסרת סיכון נוסף לציבור, ובסיום יועברו הממצאים להמשך מיצוי ראיות, במעבדות הזיהוי הפלילי והחבלה של משטרת ישראל". הנסיבות והרקע, כך נמסר מהמשטרה, עדיין בבדיקה.
אירוע חדירת רחפן נוסף התרחש בכלא איילון. על פי החשד מי שהפעיל את הרחפן היה אחיו של אחד האסירים בכלא. מהשב"ס נמסר: "האירוע דווח למשטרת ישראל. המפעילים וכן הרחפן נתפסו. שירות בתי הסוהר לא מאפשר הפרת ריבונותו במתקניו ופועל בנחישות ובכל האמצעים החוקיים לסיכול ניסיונות שכאלו".
"ההבנה היא שיש שחקן חדש על המגרש"
"תרחיש הייחוס מדבר על זה שהכלי הזה ישמש לחיסולים, הבנו את זה מיד אחרי שהתחילה הלחימה בין רוסיה לאוקראינה", הוסיף הקצין הבכיר. "מדובר בכלי זול, קל לתפעול, מדויק, שלא משאיר עקבות, אז יכול להיות שהרמה המקומית לא גבוהה, אבל ההנחה היא שהאיכות תעלה, ממש כמו בעולם מטעני החבלה - מי שגנב את לבנת החבלה מהצבא, גם למד לתפעל אותה, גם כאן זה קורה, יש עקומת למידה וברשתות החברתיות יש 'בית ספר אין-סופי', ודי ברור שתגיע גם החקיינות אחריהם. ההערכה היא שרצף האירועים ילך ויתגבר, ההבנה היא שיש כאן שחקן חדש על המגרש".
המאבק בחדירת רחפני הטרור הפלילי בישראל לא פשוט כלל וכלל. לדברי הקצין, "הנחת העבודה היא שהכלים האלה יגיעו לארץ ככלים לגיטימיים, חוקיים ומסחריים והגורמים העבריינים יעשו עליהם מניפולציות כדי להפריע ליכולת לזהות את הבעלים, לשפר את היכולת לשאת משאות כגון רימונים, מטענים ונשק קלעי מהצד החבלני - ועד לסמים ולכלי נשק שמוחדרים לכותלי בית הסוהר".
הקצין מוסיף השוואה שתדגיש את חומרת האיום: "אפילו צה"ל הגדול מתקשה באזורים מסוימים להתמודד עם אתגר הרחפנים, וגם העולם הפלילי משתנה - אתה לא תמיד רואה את האויב בעין". לדבריו, במשטרה נערכים ל"תרחיש ייחוס" שכולל אפשרויות מסוכנות רבות: "הפרעה של עבריינים לפעילות המשטרה בעזרת רחפנים, איסוף מודיעין על אודות פעילות הכוח המשטרתי בעזרת רחפנים שמפעילים העבריינים ואפילו חיסולים ממוקדים של כוח משטרה או עדי מדינה בידי רחפנים מתאבדים. טווח האיום הוא אדיר, והמענה הוא מורכב".
"החלום שלי? 'כיפת ברזל' שתיירט אותם"
כבר בשנת 2017 קבעה ממשלת ישראל שיש לתת מענה רציני והתייחסות לאיום הרחפנים, אז גובשה ההבנה שמה שהיה נפוץ בעיקר בקרב גופי הביטחון, ובעיקרם צה"ל, עלול לזלוג בקלות לידיים פליליות ולעיתים ממש להחליף פיזית את המחסלים. על כן במשטרה, כמו בתעשיות צבאיות ובגופים ביטחוניים בישראל ובעולם, מנסים להתמודד עם האיום. "ישנה פלטפורמה חדשה ואנחנו צריכים לדעת להתמודד איתה", אומר הקצין הבכיר.
מבקר המדינה אף חיבר דוח בסוגיה זו וכותרתו "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים". הקבינט קיבל החלטה (שמספרה ב/254) העוסקת ב"הסדרת האחריות לטיפול באיום הרחפנים". בהחלטה נקבעו גבולות הגזרה בין הגורמים הביטחוניים בנוגע לטיפול באיום; ניתנו הנחיות לגיבוש נוהלי עבודה; הוטל על משרד הביטחון להוביל תהליך של בחינה ופיתוח של מענה טכנולוגי לאיום; וניתנו הנחיות להסדרת הנושא ולשיפור אכיפת דיני הטיס על מטיסי רחפנים. משרד הביטחון הנחה את "מנהלת מגן" בחיל האוויר לבחון ולפתח מענה טכנולוגי שיסייע להתמודדות עם איום הרחפנים.
עם זאת, אומר הבכיר באגף המבצעים, כיום יש מגבלות שמקשות על המערכת המשטרתית להתמודד עם האיום הזה, שהפך לנפוץ בקרב העבריינים: "מה שמותר לעשות בתגובה על רחפן שחודר מהגבול וניתן ליירט אותו מיד, המשטרה לא יכולה לעשות בתחומי המדינה. נדרשת עבודת חקיקה ויש לתת סמכויות למשטרה ליירט רחפנים חשודים", הוא קורא. "לא מדובר בירי חי לעבר הרחפן אלא בסדרת פעולות התקפיות של השתלטות מרחוק על הרחפן החשוד".
"המטרה שלי כמשטרה היא לחדור לפרוטוקול של הרחפן ולגרום לו לנחות במקום מסוים, אבל מה הבעיה? שחדירה לפרוטוקול של הרחפן היא כיום עבירה, עבירת האזנת סתר", מפרט הבכיר. "אם אתה שואל אותי ממה אני יותר מפחד - מרחפן מתאבד או מרחפן אזרחי שבטעות נכנס למרחב האווירי, מתנגש בבואינג ומחסל בטעות את עשרות נוסעיו - אני אומר לך בפירוש שמזה אני יותר מפחד. כן, גם אם זה קרה בטעות ובתום לב, אנחנו כבר באירוע בממדים אחרים, חמורים הרבה יותר".
המסקנה, לדברי הבכיר, ברורה: "לכן חובה שנדע על כל מי שרוכש רחפן מקצוע – כזה שעלותו מ-20 אלף שקל ומעלה, שיש לו יכולת לטוס מעל אצטדיון מלא בזמן מופע בידור או משחק – ושנזהה גם את כל מי שיש לו יכולת לשאת משקלים כמו מטעני חבלה או כל שימוש פלילי אחר. צריך יכולת ניטור רחפנים בשמיים ויכולת טכנולוגית שייתנו אינדיקציות על מיקום המפעיל. ככל שנקצה יותר משאבים כך המענה יהיה יותר טוב. אתה שואל אותי מה החלום שלי? 'כיפת ברזל' שתיירט רחפנים עוינים. האם זה אפשרי? זה אפשרי, אבל זה עולה הרבה".
ראש אגף המבצעים במשטרת ישראל, ניצב סיגל בר צבי, התייחסה גם היא לאתגר המורכב ואמרה ל-N12: "אגף המבצעים בשיתוף מנהלת מגן ומשרדי הממשלה השונים נמצאים בעיצומו של תהליך לאומי אינטנסיבי, שכלל כתיבת תוכנית רב-שנתית (תר"ש) משולבת, כדי לתת מענה הולם לנושא הרחפנים".
"כמו כן הוגדר איום הייחוס וגובשו עקרונות המענה המבצעי הנדרש, ברמה הארגונית וברמה הלאומית", הוסיפה. "עיקר העשייה שלנו מתמקד בשלב זה בהסדרת הסמכויות הנדרשות למשטרה בהיבט החקיקה ובקבלת התקציב הנדרש כדי ליישם את התוכנית".