ספר הזוהר. כמעט אין אדם יהודי שלא שמע עליו וגם על מה שכרוך בו ובקריאתו. סביב הספר החשוב ביותר בתורת הקבלה היהודית, שמעמיק בסודות האלוהות, נרקמו לא מעט מיתוסים, שמועות ויש שיאמרו סיפורי מעשיות.
"אני רק יודע שאסור לקרוא בו", "יש שם את כל הסודות", "שמעתי על מישהו שהשתגע" – אלה הן רק חלק מהתגובות שבהן נתקלנו כששאלנו ישראלים על הספר הזה, שענן מסתורין גדול אופף אותו. מהאזהרות למי שיקרא בו ללא ההכנה המתאימה, דרך הפרופסור שמבטל את האגדות שנרקמו במרוצת השנים סביבו ועד למנהגים השונים שמבטיחים לקהל שלהם שיצמיח לו סגולה – מהו הסוד העומד מאחורי הספר החשוב ביותר בתורת הקבלה היהודית?
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
מי חיבר את הזוהר?
אחת השאלות הגדולות הנוגעות לזוהר היא מי כתב אותו. "על פי האמונה, את הספר חיבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), אולם יש בו הוספות משאר חכמים במשך הדורות", אומר המקובל יצחק בצרי, ממקימי ישיבת המקובלים "השלום" בירושלים. "הספר נגנז לאחר מות הרשב"י, ועבר כמה גלגולים עד שחלקים ממנו התגלו מחדש בידי סוחרים בעיר צפת. הם אספו את הכתובים שמצאו וחיברו אותם לספר שיש היום".
חתן פרס ישראל, פרופ' יהודה ליבס, פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית, חושב שהתשובה לשאלת זהות המחבר מורכבת יותר: "בזוהר יש שכבות רבות שנכתבו בידי מחברים שונים. רשב"י הוא הגיבור העיקרי של הזוהר, אשר מכיל דרשות שנאמרו מפיו ומפי חבריו ואף תיאור מפורט שלו ושל חבורתו, אך אין לומר שרשב"י הוא מחבר הספר – והספר אף לא מציג אותו כמחברו. לא רשב"י כתב את הזוהר אלא הזוהר כתב את רשב"י".
ליבס, פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, ייחד יותר מחמישה עשורים ללימוד הזוהר ולמחקרו. ב-1976 כתב את הדוקטורט שלו בנושא, בהנחייתו של גרשם שלום – מגדולי חוקרי הקבלה.
"בנעוריי התוודעתי לזוהר", נזכר הפרופסור, "וכבר אז חשתי שפה עשוי להימצא מפתח לפנימיות התורה". ליבס כתב יותר מ-200 מאמרים וספרים, על הקבלה ו"היהדות המיסטית" (מושג שהוא טבע) בכלל ועל הזוהר בפרט. בין היתר העלה בכתביו הרבים את ההנחה שהזוהר אינו רק ספר אלא "ספרות שלמה ואף תנועה רוחנית חשובה שלזכותה אפשר לזקוף הרבה מקיומה הרוחני של היהדות מאז ימי הביניים ועד זמננו".
"הזוהר נודע לראשונה בסוף המאה ה-13 בספרד", מציין פרופ' ליבס, "שם מצטטים אמָרות ממנו בספרי מקובלים שונים, לעתים בלי ציון המקור. הוא לא נכתב כולו כספר אחד אלא היה בראשיתו קובץ של כתבים השייכים לחוג אחד ולמחברים שונים. הכתבים נכתבו במרוצת כמה דורות, נאספו בשלבים, ואוספים גדולים יותר נמצאו בראשית המאה ה-14 בידי מקובלים אחדים".
לדברי פרופ' ליבס, "האוספים הוסיפו והתגבשו ונערכו, עד שבשלהי המאה ה-14 נכתבו, בעיקר באי כרתים, כתבי יד שלמים וכוללים יותר. המלאכה נמשכה במאה ה-16 בידי ר' משה קורדובירו בצפת ובידי מדפיסי הזוהר הראשונים באיטליה".
"עניינו של הזוהר הוא פירוש התורה בעזרת הבנת המציאות הנסתרת בעולמות, ובעיקר העולמות העליונים. הוא מעמיק בסודות האלוהות בעזרת פסוקי התורה וחוקי ההלכה"
פרופ' יהודה ליבס, חוקר הקבלה והמיסטיקה היהודית
עולמות עליונים
הילת החשאיות האופפת את הספר ליוותה אותו כבר מתחילת הדרך. "במאות הראשונות לחיבורו נשמר הזוהר בחשאי בידי חבורות סוד מצומצמות, ושִמעוֹ הגיע לקהל הרחב רק בחצי השני של ה-16", אומר פרופ' ליבס, "בעקבות ההדפסה ובעקבות פעילות חבורות מקובלים בצפת, ובראשן האר"י (רבי יצחק בן שלמה לוריא, המכונה גם האר"י הקדוש, היה גדול מקובלי צפת – ה"א). אבל לימוד אינטנסיבי של הזוהר בחוגים רחבים החל רק במאה ה-17 בעקבות התנועה המשיחית השבתאית".
מה כתוב בזוהר שהופך אותו לחשוב כל כך בתורת הקבלה וביהדות?
"עניינו של הזוהר הוא פירוש התורה בעזרת הבנת המציאות הנסתרת בעולמות, ובעיקר העולמות העליונים. הוא מעמיק בסודות האלוהות בעזרת פסוקי התורה וחוקי ההלכה, ובאלה מעמיק הוא לפי הכרת העליונים. בצד הקטעים הפרשניים נמצאים בו גם חזונות ותיאורים של העולם העליון על אורותיו, צבעיו וקולותיו".
"הזוהר אינו מסתפק ביחידותו של האל, ומוצא בו ישויות הנאצלות זו מזו, וזאת בלא לפגום באחדות הבסיסית. האל נחשב בזוהר כאדם העליון, ובהיותו אדם יימצאו בו בחינות שכליות ונפשיות, כחוכמה, בינה ודעת, חסד דין ורחמים, ואף צורות של איברי גוף ותווי פנים, ואפילו שיער וזקן. לעתים אף מורחבת הדמות האלוהית לכעין משפחה עליונה, עם אב ואם, בן ובת או חתן וכלה – היא השכינה והיא גם כנסת ישראל", הוא אומר. "בין אלה מתקיימים יחסים דינמיים, והרמוניה אחדותית שלמה לא תושג אלא בשעת הגאולה".
"עולמות עליונים אלה", מסביר פרופ' ליבס, "וגם כאלה הנמצאים מתחת לגבולות האלוהות עצמה, מושגים בעזרת מדרש יצירתי אך מדוקדק של פסוקי התורה ומצוות הדת, נוסף על מסורת עתיקה שהתקבלה מדור לדור (מכאן הכינוי 'קבלה'), וכן בעזרת חזיונות כמו-נבואיים וקולות מלאכיים ממרום".
זה נשמע מיסטי. האם יהדות ומיסטיקה הולכות ביחד?
"אפשר למצוא בכך גם מיסטיקה, אך זו מלווה את היסוד הדתי. זו טעות נפוצה שאפילו חוקרים נפלו בה ואף מעריצים מסוגים שונים – לראות ברוחניות המיסטית הזוהרית עניין לעצמו תוך ניתוק מן היסוד הדתי או הלאומי. לדעתי לא נכון להתייחס לזוהר כאל 'מיסטיקה יהודית', אם בכלל נכון להיזקק בהקשר זה לכינוי 'מיסטיקה' (מה שמוטל בספק, סודי). עדיף בעיני הצירוף 'יהדות מיסטית', כי עניינו של הזוהר הוא היהדות".
"האל נחשב בזוהר כאדם העליון, ובהיותו אדם יימצאו בו בחינות שכליות ונפשיות, ואף צורות של איברי גוף ואפילו שיער וזקן. לעתים הדמות האלוהית אף מורחבת לכעין משפחה עליונה, עם אב ואם, בן ובת או חתן וכלה"
פרופ' יהודה ליבס
"הרבה אנשים איבדו את שפיותם"
בנוגע לנושא איבוד השפיות הכרוך, לפי השמועות, בעיסוק בזוהר, אומר פרופ' ליבס: "אינני חושב שאדם עשוי לצאת מדעתו בעקבות לימוד הזוהר. אומנם אפשר שאדם מעורער ימצא בספר חיזוק או תירוץ לערעורו, אך גם זה בעיקר בשל אותה טעות, של ניתוק היסוד המיסטי מן הדתי".
"אפשר שגם לכך מכוון רשב"י בהקדמתו לאחת מפסגות הזוהר, כשהוא תוהה בבכיה אם נכון יהיה לגלות סודות כה עמוקים", מוסיף הפרופסור, "ולא נחה דעתו עד שהבין שאותם שעומדים לשמוע את דבריו הם יראי ה'. היראים שעליהם מדובר כאן הם לדעתי אותם שיש להם גם שורשים עמוקים בדת ישראל, שעניינה העמוק הוא מטרת גילוי אותם סודות".
"לא כל אדם יכול ללמוד את ספר הזוהר הקדוש", מאשר הרב בצרי, "מאחר שיש לזה הרבה תנאים עם לימוד בקדושה. אף שקריאה ללא הבנה והתעמקות מותרת לכל אדם – לזיכוך הנפש".
הכרת אנשים שהתעמקו בספר, ללא ההכנה שאתה מציין – ונקלעו למשבר נפשי בעקבות זאת?
"אכן, הרבה אנשים איבדו את שפיותם. בוודאי כשרואים אנשים שהשתבשו אחרי התעסקות בדברים אלו של קבלה או כוחות הטומאה. מבינים בעליל שזה מגיע מזה".
"הלך יחף ברחובות ודיבר לעצמו"
בעקבות דברים אלה, קיימנו, בזמן שכתבה זו נרקמת, עשרות שיחות חולין וביקשנו לנסות להבין עד כמה באמת נפוצה השמועה על שיגעון בעקבות קריאה בספר, ומה בכלל יודעים אנשים לומר על התוכן שלו. הממצאים מרתקים. כל אדם שנשאל, צעיר או מבוגר, חילוני או דתי, ענה כי הוא שמע על הספר. לטענת רבים מהם זהו הספר המוכר והחשוב ביותר אחרי התנ"ך, והרבה מהם ידעו לומר כי הוא נחשב לספר המרכזי בתורת הקבלה.
"למד איתי מישהו בשכבה. בשנים שאחרי הצבא הוא השתגע לחלוטין. הוא הולך יחף ברחובות העיר, מדבר לעצמו ובוהה בחלל. כל מי שמכיר אותו מאמין שהסיבה למצבו היא שהוא התחיל לקרוא וללמוד בספר"
נוסף על כך, אפשר לומר שרובם המוחלט של האנשים שאיתם שוחחנו הודו כי שמעו על המיתוס שהקריאה בספר עלולה לגרום לאיבוד השפיות, ושלא כל אחד מורשה לקרוא בו: "מיוחסים לו כוחות אדירים שקשים להכלה", קבע אחד מהם. חלקם סיפרו כי שמעו על אנשים שזה קרה להם. אחדים אף נתנו תיאורים מפורטים של אנשים שהם מכירים באופן אישי ומצבם הנפשי הורע, על פי השמועה, בגלל קריאה בספר.
"למד איתי מישהו בשכבה. בשנים שאחרי הצבא הוא השתגע לחלוטין. הוא הולך יחף ברחובות העיר, מדבר לעצמו והרבה פעמים רואים אותו סתם יושב ובוהה בחלל. כולם, פשוט כל מי שמכירים אותו, יודעים – או יותר נכון מאמינים – שהסיבה למצבו היא שהוא התחיל לקרוא וללמוד בספר", סיפרה צעירה בשנות ה-30 לחייה ממרכז הארץ.
"לא לנסות להבין – זה יכול להיות מסוכן"
במרבית המקרים הדיון שנוצר היה בעיקר סביב האמונות השונות על תוכנו של הספר (שנכתב במקור בארמית ותורגם לכמה שפות, ובהן עברית) ומדוע הוא נחשב כה מיוחד, לצד הידיעה שמשנתו שמורה ליחידי סגולה בלבד. למרבה ההפתעה, אף שרבים מודעים לסכנות, לכאורה, שבקריאת הספר, מעטים יודעים לומר מה תוכנו. מלבד כותרות כמו "כתובים שם דברים על העולם הבא", כמעט לא נמצאו אנשים שידעו לענות על שאלות על תוכנו. בנוגע לאיבוד השפיות – לא אחת עלו תהיות אם מדובר בהפחדה חסרת בסיס, או באמיתות.
משה (שם בדוי), המתגורר ביישוב באזור השפלה, מלמד שיעורי תורה כבר קרוב ל-30 שנה. בין היתר גם הוא לומד קבלה, וכמו רבים נחשף לסיפורי מעשיות כאלו ואחרים על ספר הזוהר. "כדי להיכנס לסוד של הקבלה אתה צריך להיות בקריטריון מסוים, אי אפשר פשוט להתחיל ללמוד", הוא מסביר על חלק מה"הנחיות" למי שמבקש להתחיל ללמוד.
"פגשתי באופן אישי אנשים שנקלעו למשבר נפשי בגלל שהם נחשפו לספר והחליטו לקרוא וללמוד את הכתוב בלי הכנה מתאימה, ולפני שהגיעו לשלב הרוחני שעל פי האמונה צריך לעמוד בו"
אז מכאן מגיעה השמועה המוכרת שאנשים איבדו את השפיות אחרי קריאה בספר?
"כן. אם אדם ניגש לקבלה, לזוהר, מבלי שיש לו רקע כללי בסיסי, אם הוא לא נשוי או למד לפני כן גמרא והלכה למשל, ודעתו אינו מיושבת מספיק – מרחיקים אותו ומהר מאוד רומזים לו שלא כדאי לו לגעת בזה".
נתקלת באנשים שכן קרה להם משהו וחל שינוי התנהגותי כלשהו?
"בהחלט. במהלך השנים פגשתי אנשים שנקלעו למשבר נפשי בגלל שהם נחשפו לספר והחליטו לקרוא וללמוד את הכתוב בלי הכנה מתאימה ולפני שהגיעו לשלב הרוחני שעל פי האמונה צריך לעמוד בו".
מה קרה להם?
"היו כל מיני סיפורים, אפילו היו כאלה שבני משפחתם עדכנו אותי שהגיעו לאשפוזים. היה אדם אחד, בחור צעיר יחסית מאחד היישובים באזור שלי, שלגמרי איבד את השפיות ואני יודע שנכנס ויצא מאשפוזים. הוא היה מסתובב בחצות הלילה, צועק המון דברים לא ברורים ומדבר לעצמו ברוב הפעמים שהייתי פוגש אותו. כולם באזור ידעו ואמרו שזה בגלל זה, או לפחות שזו הסיבה העיקרית".
אז מה אתה, בתור מורה, ממליץ למי שמבקשים להתייעץ איתך בשאלה אם ללמוד בזוהר?
"לעניות דעתי, בתור אדם שמתעסק עם ציבור ואנשים, מכיר וראה כמה דברים, אני ממליץ להתעסק רק באופן שטחי – לא להיכנס פנימה. אני בהחלט ממליץ לקרוא לתיקון לפעמים כמה פסוקים, בסוף זה כתוב בארמית ולא מבינים מה כתוב, וזה מזכה את הנשמה. אבל אני מדגיש על אחת כמה וכמה לאנשים שרק אתמול התחילו לחזור בתשובה ומתעניינים – לא לנסות להבין, זה יכול להיות מסוכן".
"היה אדם אחד, בחור צעיר יחסית מאחד היישובים באזור שלי, שלגמרי איבד את השפיות ואני יודע שנכנס ויצא מאשפוזים. הוא היה מסתובב בחצות הלילה, צועק. כולם באזור ידעו ואמרו שזה בגלל זה, או לפחות שזו הסיבה העיקרית"
מיתוס או תופעה?
גם רעות (שם בדוי), צעירה בת 29 שגרה באחת הערים הגדולות בדרום הארץ, זוכרת היטב מה סיפרו לה כשהייתה צעירה יותר. "אני באה ממשפחה דתית, ובתור נערים ונערות בגילי העשרה התחילו כל מיני שמועות. דיברו על זה שאחד האנשים בשכונה השתגע כי הוא קרא בזוהר, לדעתי הוא היה בן 30 בערך אז".
האמנת לזה?
"בתור נערה דתייה כן. גם ידעתי מי זה באופן אישי וראיתי שמשהו אצלו לא בסדר וזה מה שאמרו שקרה לו, אז האמנתי. בעיקר הרגשתי שהמבוגרים מתחמקים מלדבר על זה, זה היה מן טאבו והשמועות עברו מפה לאוזן בעיקר בין הצעירים. היום אני חילונית, אבל עדיין מקורבת לדת וחושבת שיש משהו במה שאומרים. מה גם שבמשך השנים לא השתנתה האמונה סביב הספר, והוא נשאר נורא מסתורי בעיניי. כזה שאומרים שעדיף שלא לנסות להבין, כי כתובים בו דברים שלא כל נפש יכולה להתמודד איתם".
שמעת על עוד מקרים דומים?
"לא ברמת ההיכרות האישית, אבל תמיד, בכל נקודת זמן בחיי שבה הנושא הזה עלה בשיחה כלשהי, היה מי מהנוכחים שטען, 'אני מכיר מישהו שזה קרה לו'. אני לא יודעת אם זה הפך להיות מיתוס ואנשים רק אומרים את זה או שבאמת זו תופעה רחבה שלא מדוברת בציבור הרחב. אני בוחרת לקבל את עצתם של אנשי הדת שאותם אני מכירה ופשוט לא להתעסק בזה".
גם גיא, צעיר שחזר בתשובה, סיפר ששמע על התופעה לא פעם, ואף נתקל בעצמו בשני צעירים ש"הלכו לאיבוד", לדבריו, אחרי שהתחילו ללמוד. "הספר הזה הוא חשוב מאוד, הכי חשוב בקבלה היהודית. האמונה הרווחת היא שבספר הזה כתובים כל הסודות של היקום ועוד דברים שאני מעדיף שלא לציין. לכן יש מי שנרתעים מלכתחילה, ועושים כמוני – קוראים מבלי לנסות להבין, רק בשביל הברכה".
מה זאת אומרת? אתה מדבר על מנהג ספציפי?
"לא רק. אכן יש מנהגים מסוימים, לפי עדות, כמו למשל לקרוא כמה פרקים בשביל טיהור המקום ואנרגיות טובות כשנכנסים לבית חדש. אבל מעבר לכך גם רק קריאה שטחית טובה על פי האמונה".
ואתה מכיר מישהו שקרה לו משהו כי הוא ניסה כן לקרוא לעומק?
"כן. שני צעירים מהאזור שאני גר בו ופגשתי כמה פעמים בשיעורי תורה, קצת 'הלכו לאיבוד' בתקופה האחרונה. ההתנהגות שלהם טיפה השתנתה והם התחילו לדבר על כל מיני דברים לא ברורים. השמועה שעוברת מפה לאוזן היא שזה בגלל שהם התחילו לנסות לפרש מה כתוב בספר. אני לחלוטין בטוח בזה, אני יודע שאסור לעשות את זה בלי לעמוד בקריטריונים מסוימים".
"יש 'זוהר להמונים' שמתאים לכולם"
גם יעקב, בן 27 מאזור ירושלים, מעיד כי שמע כמה סיפורים וגם נתקל בכמה. בתור בחור דתי המתמיד בלימודי תורה, חשוב לו להדגיש שההפחדות סביב הזוהר אינן מדויקות ברובן. "יש שלבי רוחניות, זה נכון. ויש מה שנקרא 'זוהר להמונים' וזה מתאים לקריאה לכל אדם".
התנסית בזה?
"כן. פה ושם. אפשר לקרוא וללמוד בזוהר, בטח ב'זוהר להמונים', ואין בכך שום דבר רע – להפך".
ומה עם העדויות על אנשים שהשתגעו? לא נתקלת בהן?
"כשמישהו נמצא בשלב רוחני כלשהו והוא מנסה לקפוץ בשלבים ולהתחיל ללמוד מעבר ליכולת שלו להכיל, זה יכול לעשות לא טוב".
"חוץ ממישהו ששמעתי עליו בשכונה", הוא ממשיך, "ואני מכיר באופן אישי מישהו שאפשר להגיד שהוא קצת השתנה. אבל לא הייתי אומר שהם השתגעו. כן, החיבור שלהם למציאות נראה לפתע פחות הגיוני אולי, הדיבור נשמע קצת מוזר לפרקים – אבל לא הייתי קורא להם 'משוגעים'".
"אני יכולה להגיד לך שלי זה שינה את החיים. ברגע שהבנתי את האמת נפתח לפניי עולם חדש. תמיד ידעתי שזאת האמת, אבל תמיד חשבתי שזאת אמונה, ופתאום כשהתחלתי ללמוד את הזוהר – הבנתי שבזוהר כתוב מה שבמשך כל החיים שלי האמנתי בו"
הניסיון להבין את המשמעות מאחורי הספר לא שמורה רק לזרם הדתי כמובן. חילונים רבים העידו כי המיתוסים הגיעו גם אליהם. אחת מהם היא שני (שם בדוי), בת 34 ממרכז הארץ שלומדת קבלה וגדלה בבית חילוני.
"נתקלתי באנשים שהחליטו להגיע לשיעורים על ספר הזוהר ולא הגיבו לזה כל כך טוב", אומרת שני, אבל לדבריה הסיבה לכך לא קשורה לקריאה בספר. "לדעתי זה קשור לתודעה. אנשים שהתודעה שלהם נמוכה נלחצו מאוד ולא יכלו להמשיך ללמוד כי זה הרבה להכיל. לא הכרתי מישהו שהשתגע מזה, וזה נשמע לי כמו שטות גדולה, אולי זה אדם שהיו לו בעיות נפשיות לפני כן".
"אני יכולה להגיד לך שלי זה שינה את החיים", משתפת שני. "ברגע שהבנתי את האמת נפתח לפניי עולם חדש. תמיד ידעתי שזאת האמת, אבל תמיד חשבתי שזאת אמונה, ופתאום כשהתחלתי ללמוד את הזוהר והבנתי שבזוהר כתוב מה שבמשך כל החיים שלי האמנתי שנכון וזה עשה לי טוב. בגדול הזוהר מדבר על 'ואהבת לרעך כמוך', על אחדות ולא על שנאה ופילוג. ההסברים שם יותר מדעיים מרוחניים".
"מי שברמת תודעה גבוהה תהיה לו הקלה – ורמת האושר שלו, בעיניי, תעלה", אומרת שני. "הוא יהיה אדם טוב יותר בפנימיות שלו ויבין ברמה הלוגית ואפילו המדעית, לדעתי, למה יש צורך אמיתי בלעשות מצוות. מי שיש לו תודעה נמוכה יפחד מהמידע הזה וזהו – זה כל מה שיקרה לו. הוא יפחד ויפסיק ללמוד, ובתוך כמה ימים יגיד שהכול שטויות בשביל להדחיק את האמת ולחזור לחיות את חייו. אם האדם משתגע ממה שכתוב בזוהר – זה אך ורק בגלל שהיה משוגע לפני כן. בזוהר יש האמת של העולם, של החיים, של הכול – יש את האמת שלך, ויש אינטרס שלא תדעי את האמת הזאת, אז מפחידים את כולנו".