זו הייתה הפעם הראשונה בעולם שסוללת נ"מ ניידת הושמדה כך. כוח קומנדו קטן, חוליית לוחמים, התמקם על גבעה הצופה לעבר העמק שנפרש מתחתיה. הלוחמים, מוסווים במארב, המתינו ל"טרף". מערכת הגנה אווירית ניידת של האויב שפעלה באזור הגבול – הופיעה וחמקה פעם אחרי פעם, לאחר שכבר הצליחה להפיל מטוסים של חיל האוויר המקומי.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
ואז היא הופיעה, במרחק של קילומטרים רבים מהחוליה. סוללת הנ"מ הציצה מקצה היער. הכוח איתר את המטרה ושיגר את טיל הספייק. הטיל המריא, הלוחם ה"כוון" זיהה את המטרה וננעל עליה. הספייק שידר כל העת תמונות וידאו של סוללת הנ"מ, הטיל צלל למרכז המטרה – והשמיד אותה.
כאמור, זו פעם ראשונה בעולם שמערכת הגנה אווירית הושמדה כך, באמצעות טיל ספייק מתוצרת ישראל. לא ניתן לומר היכן זה קרה, אבל מאז קנו הלקוחות באותה מדינה עוד טילים רבים כאלה.
הלקח מהבוץ האוקראיני
המלחמה באוקראינה הדגישה לצבאות אירופה את הצורך להיות מוכנים למתקפה, ובפרט למתקפה משוריינת. צבאות רבים ביבשת, ונאט"ו בראשם, נמצאים במחסור גדול מאוד מול האיום. אין להם כוח משוריין, רובם ויתרו עליו בחלוף השנים. בתרחישי מתקפה רוסית, הם ימצאו את עצמם מול כוח עדיף בפער מרכזי.
איך עוצרים שיירות משוריינות? זו בדיוק הבעיה שבה נתקלו האוקראינים. מסוקי תקיפה בעלי טילי נ"ט לטווח קצר הופלו באש נ"מ, וכוח שריון קטן לא יכול היה להתמודד מול שיטפון הרק"ם הרוסי (שיירות משוריינות). הפתרון שנשאר להם – להשתמש בעיקר בטילי נ"ט שסיפק להם המערב. אבל אלה הלכו ונגמרו.
ארה"ב סיפקה לצבא אוקראינה אלפים רבים מאוד של טילי ג'אוולין. למעשה היא סיפקה את כל המלאי שהיה לה, והמחסנים שלה התרוקנו עד כדי כך שההזמנה הבאה של טילי הנ"ט תגיע רק בעוד כחמש שנים. העובדה הזו יצרה לחץ גדול מאוד באירופה.
ההזדמנות הישראלית – והיכולות המתקדמות
ל"ואקום" הזה נכנסת כעת ישראל. רפאל, יצרנית משפחת טילי הספייק, מציעה לאירופים כמה יתרונות ניכרים מעבר למחיר הנמוך יחסית למתחרים. זמן האספקה הישראלי קצר יותר, בעיקר בשל בעיית שרשרת האספקה העולמית של רכיבים אלקטרוניים. בישראל מייצרים חלק ניכר מהרכיבים האלה במדינה, וזה מאפשר לרפאל לספק מערכות מבלי להמתין בתור לכרטיסים אלקטרוניים.
מבחינת היכולות, טיל הספייק הוא חימוש אלקטרו-אופטי בעל טווח שנע בין 32 ק"מ אם שוגר מהקרקע ל-50 ק"מ אם שוגר מהאוויר (ממסוק או מכטב"ם). הוא בעל יכולת דיוק גבוהה מאוד, ולאחר שנורה הוא משדר למפעיל תמונת וידאו של המטרה בזמן אמת, מאפשר לו לאסוף מודיעין בזמן המעוף, וגם להסיט אותו הצידה אם זיהה חפים מפשע. הוא קל להפעלה, ומערכת בינה מלאכותית מאפשרת למפעיל שימוש יעיל. הדבר מעניק יכולת אימון מהיר ורכישת מיומנות גבוהה בהפעלה בזמן קצר.
העסקה האחרונה שפורסמה נחתמה עם פינלנד, שקנתה טילי ספייק בשווי 230 מיליון דולר. נוסף על כך, שורה ארוכה של מדינות ב"עוטף רוסיה" מצטיידות עכשיו בטיל הישראלי. אגב, כשאני שואל אם טילים כאלה פעלו לאחרונה על אדמת אירופה, אני נענה בשתיקה רועמת.
שאלת המכירה לאוקראינה
משרד הביטחון דחה כבר כמה פניות, כולל בקשה אמריקנית, למכור ספייק לאוקראינה. גם בקשות מישראל, מיותר ממדינה אירופית אחת, שתסכים שיועברו טילי ספייק שנרכשו ממנה לקייב, נדחו בטענה שאספקת נשק כחול-לבן תפגע ביחסים עם מוסקווה ותשפיע על חופש הפעולה של ישראל בסוריה.
40 מדינות חברות ב"מועדון הספייק", רובן מאירופה, אבל גם מדינות באסיה וארה"ב כמובן. הצבא האזרי פרסם לאחרונה שורה של תיעודים מתקיפות שביצע במלחמה עם ארמניה. אחת לשנתיים מתכנסות חברות המועדון לסדרת מפגשים – מתעדכנות ומשתפות לקחים וביצועים. הספייק מאפשר לצבאות לקפוץ מדרגה טכנולוגית ולגשר על פער משמעותי שממנו הם סובלים.
כך המדינות מבטיחות לעצמן "אספקה שוטפת"
רפאל כבר מקיימת שיתופי פעולה עם שורה של מדינות באירופה. לא רק מכירה, אלא גם ייצור מקומי. המהלך הזה מתבצע כלקח של מדינות רבות בעקבות הקורונה. הן רוצות ליצור מקומות עבודה ולא להיות תלויות באספקה מבחוץ.
כך הוקמה שותפות יורו-ספייק עם גרמניה והוקם קו ייצור של הטיל בפולין. וכבר יש עוד מדינות שמתעניינות בשותפות דומה. ארה"ב משלבת את טיל הספייק לטווחים של 50 ק"מ למסוקי האפאצ'י שלה, במקום טיל ההלפייר הוותיק וקצר הטווח.
ה"מורשת" המרשימה של הספייק הישראלי
טיל הספייק אינו המצאה של השנים האחרונות. הדור הראשון ותיק מאוד. למעשה, הספייק הראשון מדגם LR – לטווח 4 ק"מ – נקרא "גיל", ועכשיו מציגה רפאל את הדור השישי של הטיל, "תמוז" בעברית. ממנו ישראל מכרה עד היום בכ-5 מיליארד דולר, בתקווה לנצל את הביקוש שיצרה המלחמה באוקראינה.
רפאל הציגה לראשונה בתערוכת הנשק יורוסטורי בפריז את הדור השישי של הספייק בגרסה ארוכת הטווח NLOS. הדגם החדש מציע טווח משופר, 32 ק"מ משיגור מהקרקע או מהים במקום 25 ק"מ, ו-50 ק"מ בשיגור ממסוקי קרב, במקום 32 ק"מ, לצד אפשרות לשיגור במקביל של כמה טילים שנשלטים בידי מפעיל אחד והעברת השליטה בטיל מהמסוק המשגר לכוח קרקעי שקרוב יותר למטרה.
בטיל התמוז כבר נעשה שימוש נרחב בצה"ל. במלחמת לבנון השנייה שיגר צה"ל כ-600 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבניים ופתוחים. הטילים האלה הופעלו רבות בגזרת עזה, שם ביצעו לוחמי יחידת מיתר ויחידת אגוז סיכולים ממוקדים נגד חוליות משגרי הקסאמים.
ואולי הדרך הטובה ביותר להמחיש עד כמה הטיל הזה הוא הצלחה ישראלית, היא הנצחתו בשיר. הספייק מסוג "גיל" קיבל מקום של כבוד בשיר "עוד יום", סינגל של להקת הבלוז-רוק הישראלית פול טראנק, אשר יצא לאור ב-14 ביוני 2020 כשיר הנושא של העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה "תאג"ד" (yes).
"אפ'חד פה לא יעצור לנו ת'זמן
אז יאללה תן גז, לא אכפת לנו לאן
כל היום בחום, אבל פתאום הכול פנאן
כי עוד שנייה סופ"ש יבוא ייקח אותי מכאן.
שעתיים שינה אני קם. קם.
כמו טיל גיל בתרגיל חם."
הפרטים בכתבה הותרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.