"ברגע האמת היה שקט כזה שאף פעם לא שמעתי, עד שלא סיימנו את הפעילות אף אחד לא דיבר". כך, במילים האלה, מתארת סגן ע' את הרגעים הקריטיים שהתרחשו ממש לאחרונה במבצע חשאי מחוץ לגבולות ישראל. כוח מיוחד פעל מעבר לגבול ומעליו כלי טיס בלתי מאוישים, מופעלים מרחוק, שמלווים אותו, מנסים לאתר כל שינוי מסביב – להזהיר מפני אויב שמתקרב, לבדוק אם אולי מישהו זיהה את הכוח, ובעיקר למנוע כל הפרעה למבצע שתוכנן במשך חודשים וחייב לצאת לפועל בזמן הנכון. אם יידרש, הם גם יסירו את האיום מן האוויר.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
חשבת מה הכוח למטה עושה?
"השתדלתי שלא, ניסיתי להבין מה הם עושים וחושבים למטה, אבל מאוד מהר חזרנו להיות מקצועיים כדי להצליח. הכי חשוב זה להפריד בין המקצועיות לרגשות, זו הפרדה חשובה כדי שהכול יעבור בשלום. אתה יודע שאתה צריך להיות מאוד חד ומרוכז, ושמה שיקרה – יקרה כמו שצריך".
סגן ע' היא מפעילת כטב"ם, או בשמו האחר כטמ"ם (כלי טיס מוטס מרחוק). לאחר שנפלה מקורס טיס היא הגיעה לטייסת הכטמ"ם. למבצע הזה, היא משחזרת, קדמו הכנות מדוקדקות: "אני הייתי חלק מצוות ייעודי לנוהל הקרב. כדי שנתחבר למשימה, חיברו אותנו למתאם עם הכוח המבצע הקרקעי, כל המודלים היו איתו. ביום של הביצוע עצמו היו כמה פעמיים שהינו צריכים לבצע והיה בלת"ם אחר".
"בתדריך האחרון, ממש ציפינו לביצוע", נזכרת ע'. "בסוף האירוע, אחרי כמה שבועות, הבנו שהלך כמו שצריך. אז נחשפנו לסיפור המלא ולכל מי שהיה מעורב בפעילות ובפרשה הרחבה שהיינו חלק ממנה. לא האמנתי שבגיל כל כך צעיר אהיה במשימות כאלו גדולות".
המבצע הזה ואירועים אחרים הם רק קצה הקרחון. חיל האוויר עובר שינוי גדול: כלי הטיס הבלתי מאוישים הפכו לגורם משפיע בפעילות המבצעית של צה"ל. בכל זמן נתון נמצאים הכטב"מים באוויר ומבצעים משימות איסוף מודיעין, תצפית, תקיפה – וגם סגירת מעגלי אש. לאחרונה הותרו לפרסום יכולות התקיפה של כלי הטיס הללו, שבאמצעותם חוסלו בשנים האחרונות פעילי טרור ומבוקשים.
אלפי שעות טיסה במבצע הקצר בעזה
יש לאמצעי הלחימה הזה יתרונות רבים: הוא מדויק, זמין, מצריך פחות כוח אדם, קטלני, קשה לפגיעה וזול יותר ממטוס מאויש. והנתונים ברורים: עד היום שיעור הצלחות הפגיעה שלו עומדות על כ-90%. למעשה, כ-80% מכלל שעות הטיסה המבצעיות בחיל האוויר הן של כלי טיס בלתי מאוישים.
במבצע "עלות השחר" בעזה בוצעו כ-120 גיחות של כלי הטיס הללו, שהן כ-2,500 שעות טיסה. במהלך המבצע בוצעו כ-60 תקיפות על ידי כטב"מים. והמגמה צפויה רק להתחזק: בעוד שנים אחדות שליש מכלי הטיס של חיל האוויר יהיו כלי טיס בלתי מאוישים.
הכטב"מים משתתפים בכל פעילות, כגון אירוע כירורגי מאוד של איתור אדם או משגר בודד ונטרולם מבלי לגרום נזק לסביבה או לאדם אחר. הם מאופיינים ביכולות סריקה ואיסוף מודיעין שמובילות לידי חיסול: כך מתאפשרות תקיפות קרב מסיביות, כפי שמתרחשות לנגד עינינו בשנים האחרונות – פעולות אגרסיביות עם הרבה מאוד חומר נפץ ומינימום נזק אגבי, שחלקן יוצאות לפועל בזכות מערך כלי הטיס הללו. וזו נקודה חשובה: לא אחת נעצרו תקיפות מלהתבצע, כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע.
"יש משימות שהמידע הוא מאוד אינטימי"
"במשימות איסוף, המשימה נראית מאוד קטנה וחסרת משמעות, ורק אחרי כמה חודשים אנחנו מבינים את המשמעות שלה וכמה המודיעין היה מהותי עם הפעילות שלנו", מספרת רס"ן ב'. "יש משימות שהמידע הוא מאוד אינטימי, מה הצד השני מכוון לעשות ולפעול, וכך גם מה מצופה מאיתנו – להביא את המודיעין ולעצור את זה". לפני שלושה חודשים היא מונתה לסגן מפקדת טייסת כטמ"מים. היא נמצאת במערך כבר 14 שנים, והיא רחוקה מלהיות האישה היחידה: מ-11% מהמערך – נשים קצינות עד דרגת רב-סרן.
כל מבצע עשוי להיות שונה: "אנחנו מדברים עם אמ"ן שמכווין אותנו על המשימה. יש משימות שאנחנו מוכנים מראש, ויש משימות שאנחנו מבינים במהלך הפעילות מה דרך הפעולה – למשל אוטו או מבנה. אנחנו יודעים להתאים את עצמנו ולתת את המידע בשטח".
חלק חשוב בהפעלת הטכנולוגיה המתקדמת הוא ליווי הכוחות: "זו משימה שתמיד מתרחשת באופן שוטף, אנחנו לרוב חוברים בזמן אמת, בעיקר במשימות ביהודה ושומרון, וגם בעזרה ל'ניקוי' צירי תנועה בכניסה וביציאה ממקומות. זו היכולת לעשות 'שמירה מודיעינית' בזמן האמת, אם רואים התקוממות בסביבה כזו או אחרת – אנחנו בחיבור עם החפ"ק שמקשר בין כל הגורמים שקשורים לכוח בפעולה ויודע ליצור את השפה המשותפת כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר בשטח".
רס"ן ב' נזכרת: "באחד המבצעים בעזה היינו שני קצינים בקרון, ואני המתכננת היחידה שיודעת ליצור את כל מעגל הניקוי שהיה דרוש. היו שם תקיפות מסיביות ומטרתנו הייתה לבדוק שאין בלתי מעורבים ושהמקום מדויק, וגם להביא את ההישג המבצעי לפגוע בנקודה הספציפית".
ב-14 שנה יש פרספקטיבה על המערך. את רואה איזה שינוי במערך גם במבצעיות וגם בשילוב הנשים?
"המערך שילש את עצמו מהיום שהגעתי ועד היום, זו תחושת גאווה. לגבי שילוב נשים, אני חושבת שאין איזושהי אג'נדה, אני מאמינה שזה שינוי תרבותי שבו נשים משתלבות בכל המקומות ובכל מעגלי העבודה ועבר זמן עד שזה קרה גם בצבא. זה חלק מהתהליך הטבעי בעיניי. אני חושבת שתמיד היו נשים שיכולות להיות פה, אבל עכשיו הן חשופות לזה הרבה יותר, הן גם רוצות ומגיעות – פוחת החשש מהשירות וגדל האמון העצמי להצליח בתפקיד".
"בשניות האלו כל כולך שם"
סרן ש', בת 23 מתל אביב, היא מפקדת קורס בבית הספר לכטמ"ם: "אני בהכשרה לעבור למפקדת תקיפה". היא הגיעה לטייסת אחרי שנה וחודשיים בקורס טיס – שמהם המשיכה לקורס מפעיל. לאחר מכן נקלטה בטייסת במחלקת משימה, זו שמובילה את המבצעים המיוחדים. לאחר מכן הדריכה בקורס בבית הספר לכטמ"ם והתקדמה עד לפיקוד על הקורס: בקרוב תהפוך הסרן לסגנית מפקד טייסת כטמ"ם.
אירוע אחד חרוט בזיכרונה עד היום: "בהחזרת מטוס לנחיתה ממשימה סטנדרטית מעל רצועת עזה – באותו זמן היה מפעיל שנמצא בחוף פלמחים ומזהה שיש פגיעה בחוף. מחברים אותנו לניסיונות החיפוש של כוחות ההצלה ומוצאים את הנעדרים".
רק לאחרונה נקראו לפעילות בהיקף גבוה, שממחישה את המהירות שבה מתקבלות ההחלטות: "במהלך מבצע 'עלות השחר' בקיץ, המדריכים התפצלו בטייסות והקורס התפצל לראות את הפעילות שלנו. זיהינו משגרים ותקפנו אותם בסוף – מי שלוחץ על הכפתור הוא מי שיושב בקרון, אחד המפעילים. לי יצא לעשות את זה כמה פעמים בביטחון שוטף ובהסלמות".
על הלחיצה על הכפתור והרגעים שקודמים לו היא אומרת: "מרגישים דפיקות לב, מתמקדים איפה אתה שם את הפצצה. בשניות האלו כל כולך שם, במטרה למלא את המשימה כמו שצריך. יש משימות שאתה סוגר את כל המעגל בעצמך כי אנחנו אחראים לאיסוף, ויש משימות שתצפיתניות רואות בהן חשוד מתקרב לגדר ואז מחליטים להפעיל כטמ"ם, ואז אתה סוגר מעגל. בתרחיש הזה גם כוחות קרקע וכוחות אוויר וגם האוגדה מול זה".
"שם הקריטיות של המערכת שלנו ניכרת"
הגזרה הדרומית מושכת תשומת לב רבה עבור סרן ש' וחבריה ליחידה. "אנחנו עובדים במקביל לפיקוד הדרום והאוגדות כדי להפליל את המטרות, לפעמים זה משגר שאתה רואה ממנו מטח רקטות אל עבר הבית בישראל וישר לאחר מכן אנחנו מבצעים סגירת מעגל אש מאוד קצרה, שנסגרת בתקיפה", היא מסבירה. "זה אירוע שהוא מורכב בהיבט המוכנות שלו בין מפעיל תקיפה ומפקד תקיפה. אנחנו מוכנים לכך שברגע האמת, יחסית קל להיכנס אלינו ל'קוקפיט', להביא את ההישג הנדרש ולראות אותנו מביאים את ההישג למטרה".
"לא חסרים אירועי חדירה שבהם השתתפנו, בכל הסלמה ברצועה. הערבוב שם בין האויב לשטח הוא מאוד-מאוד צפוף, ושם הקריטיות של המערך שלנו עוד יותר ניכרת – משימה שהיא כביכול קטנה על הנייר, שיש בה פגיעה והמפעיל מסמן שהאזור נקי, ולאחר מכן מתברר שהחשיבות שלה הרבה יותר גדולה: זו משימה שהיא סופר-קריטית בחשיבות שלה. במיוחד במבצעים האחרונים, צה"ל רוצה להגיע להישגים מדויקים ומחויב לבדוק שהשטח נקי".
כדי לעמוד במשימות גם בהיבט הנפשי, הם עוברים סדנאות מוכנות מנטלית, נפגשים עם פסיכולוגים ומשתפים ברגשות. אך לא רק אירועים כאלו מטרידים אותה ואת חבריה: "בקיץ הקודם, כשהיו שרפות בירושלים, הבנו שיש לנו כוח מהותי להצליח לעזור, ובפעם הראשונה נכנסנו עם לפטופ וחפ"ק של כבאיות האש ועזרנו במוקדי שרפה לכוון את הכוח כדי להשתלט על האסון. האירועים בהיבט האזרחי דווקא מפתיעים וזכורים לי לטובה".
פחות טיסיים בקוקפיט - ויותר כטב"מים באוויר
מערך כלי הטיס הלא מאוישים מוביל בשילוב נשים בחיל. בתפקידים מבצעיים ובפיקוד – במיוחד עכשיו, כשמיזם שהיה עד כה מסווג כבר יוצא לדרך, "ענני סערה" שמו. מדובר בהקמת מערך חדש של מל"טים קטנים שיפעל במשולב עבור חיל האוויר וכוחות היבשה, ויאפשר זיהוי מהיר של מטרות ותקיפה זריזה שלהן. אלו מאות כלי טיס לא מאוישים שיפעלו בכל זירה ויסייעו לכוחות היבשה במהלך התמרון בעזה או בלבנון.
לשם כך הוקמה מחדש טייסת 144, הטייסת החמישית בחיל שמפעילה מטוסים ללא טייס. היא מצטרפת לטייסת 200, שהייתה טייסת המל"טים הראשונה של החיל, ומפעילה כיום מטוסי הרון מתוצרת התעשייה האווירית, המכונים "שובל" ומשמשים לתצפית, סיור ותקיפה; לטייסת 161, שמפעילה את מל"טי התקיפה הרמס 450 "זיק"; לטייסת 166, שמפעילה את מל"טי התקיפה הרמס 900 "כוכב", שניהם מתוצרת אלביט; ולטייסת נוספת, 210, שמפעילה את מל"טי ההרון TP "איתן" מתוצרת התעשייה האווירית, החמושים גם הם – שעל פי פרסומים זרים היו שותפים לשורה של תקיפות בחודשים האחרונים של שיירות אמל"ח בגבול סוריה-עיראק.
השימוש הגובר במטוסים בלתי מאוישים כבר משפיע על דמותו של חיל האוויר בשנים הבאות. זה יקטין את מספר הטייסים שהוא מכשיר בכל שנה ומגדיל את הצורך במפעילי כטב"מים. זה תהליך שכבר החל לנוע: שדה הקרב הופך לא מאויש, רובוטים על הקרקע, כלי שיט לא מאוישים בים, וכמובן באוויר, גדולים וקטנים, ברום הנמוך או הגבוה. זו מהפכה של ממש, בתפיסת ההפעלה, בגיוס ובהכשרה, ובעיקר העובדה שטייסים בקוקפיט זו תופעה שהולכת ופוחתת, אולי אפילו תיעלם בעתיד הרחוק.