לקראת סוף עדותו, הפנים של פילבר סיפרו הכול - ייאוש, דכדוך, תשישות, ותקווה לסיים בהקדם האפשרי. "עשית אותי מאושר", הוא אמר לתובעת, עו"ד יהודית תירוש, כשזו בישרה לו שהיא הגיעה לשאלתה האחרונה. עם סיום העדות, הוא לקח את התיק, לא השיב על שאלות הכתבים, מיהר לצאת מבית המשפט המחוזי בירושלים, ואיך לא - צייץ בטוויטר: "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון".
גם תירוש והשופטים לא נראו עצובים למדי לנוכח סיום עדותו של פילבר. זו הייתה עדות סוערת, מלאת תהפוכות ומהעדויות החשובות ביותר עד כה, אם לא החשובה שבהן. עד המדינה הצליח לעורר את זעמם של כולם, של הפרקליטות שטענה שהוא "מתמסר" לקווי ההגנה, של הסנגורים שהאשימו אותו בהמצאות ובשקרים בניסיון לחלץ את עורו, וגם של השופטים שהתבלבלו אף הם מרוב גרסאות מתחלפות.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בעדות הזו היה כמעט הכול - בקשה להכריז על פילבר כעד עוין, זגזוגים, תהפוכות, בקשה לתיקון כתב האישום ודחייתה. התביעה וההגנה נאבקו על כל פרט קטן, תוך ויכוחים סוערים שעלו לטונים גבוהים במהלך ההתנגדויות התכופות.
אחרי שעד המדינה השני בפרשה סיים את עדותו, וכשהבחירות כבר בפתח, ניסינו להבין מה השתנה בתיק 4000 שבו ראש הממשלה לשעבר נתניהו מואשם בשוחד. ניסינו לעשות סדר באירועים הדרמטיים - ושוחחנו עם עורכי דין מהבכירים בישראל, שניסו לענות על השאלות הפתוחות שיכולות לקבוע את גורל המשפט.
הטעויות של הפרקליטות
הנושא שייזכר כנראה יותר מכל מעדותו של פילבר הוא מועד "פגישת ההנחיה", מהלך של עו"ד בעז בן צור שהוביל לבקשה מצד הפרקליטות לתיקון כתב האישום. אם לא הצלחתם לעקוב, או שכבר הספקתם לשכוח, ננסה לפשט:
כתב האישום מספר סיפור - פילבר מתמנה למנכ"ל משרד התקשורת ב-7.6.2015, לא חולף זמן רב והוא מקבל "הנחיה" מנתניהו להיטיב עם אלוביץ' ועוד באותו שבוע הוא כבר מתחיל ליישם את ההנחיה - נפגש עם היועץ של בזק ב-13.6 ועם אלוביץ' ב-14.6.
מרץ - תחילת עדותו של פילבר:
זה לא סתם רצף טכני. לסדר הדברים יש משמעות, ואם הסדר משתנה - גם המשמעות משתנה, והסיפור משתנה. עו"ד בן צור הראה באמצעות איכונים, התכתבויות והיומן של נתניהו, ש"פגישת ההנחיה" לא ממש הייתה יכולה להתקיים בטווח הזמנים המצומצם הזה, קרי בין המינוי של פילבר לבין פגישותיו עם אנשי בזק. החומרים הללו היו בידי הפרקליטות כל הזמן, והם לא זיהו את עוצמת הבעיה עד החקירה הנגדית.
מכאן נשאלת השאלה, מתי הפגישה התקיימה? הסנגורים טוענים שלא הייתה הנחיה, אבל ביחס למועד הפגישה המדוברת הם כיוונו לתאריכים מאוחרים יותר, לפגישה שהתקיימה רק לאחר הפגישות של פילבר עם אנשי בזק. אפשרות כזו היא בעייתית במיוחד עבור התביעה מפני שהיא הופכת את היוצרות, או במילים אחרות, איך נתניהו הנחה אם הוא נפגש עם פילבר רק לאחר שהשני כבר החל ליישם כביכול את ההנחיה?
מאי - פילבר מעיד: הרגשתי מאוים:
מאי - פילבר שוב משנה גרסה:
הפרקליטות ניסתה לפתור את הבעיה והכניסה עצמה לפלונטר. היא הגישה בקשה לתיקון כתב האישום באופן שירחיב את טווח הזמנים של מועד פגישת ההנחיה, כך שהוא יחל קצת לפני המינוי של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת. זו אפשרות עדיפה מפני שהיא לא הופכת את הסדר ההגיוני של הדברים.
אבל, יש אבל. ראשית, בית המשפט דחה את הבקשה לתיקון כתב האישום בנימוק שהגנתו של נתניהו תיפגע. שנית, פילבר מתעקש שפגישת ההנחיה התקיימה לאחר המינוי שלו, ואף נתן סימנים כדי להסביר את התעקשותו. עו"ד בן צור השתמש בסימנים הללו ובסימנים נוספים שפילבר נתן כדי לשכנע שלא הייתה יכולה להתקיים "פגישת הנחיה" גם לפני המינוי.
אכן, זה עדיין ממש לא סוף פסוק. בפרקליטות ינסו לשכנע את בית המשפט שהפגישה התקיימה בוודאות, כפי שפילבר ממשיך לטעון, גם אם התאריך אינו ברור בדיוק. יחד עם זאת, גם בתביעה מבינים שזה הולך להיות יותר מורכב ממה שחשבו בתחילה.
הפוך, פילבר, הפוך
"זה תיק 4000, לא תיק 4000 הגרסאות", הטיח עו"ד בן צור בפילבר באחד הדיונים, ובצדק. פילבר סיפק מופע אקרובטיקה לא מרשים במיוחד לאורך עדותו, גמישות יוצאת דופן אך עקומה למדי.
אחת הדוגמאות הבולטות היא תנועת היד של נתניהו במהלך "פגישת ההנחיה". פילבר תיאר בחקירתו כי נתניהו סימן לו למתן את ירידת המחירים ברפורמה בשוק הסיטונאי, כלומר למתן את הפגיעה בבזק. בבית המשפט הוא שינה לפתע גרסה ואמר כי בהתחלה הבין את תנועת היד כתנועת ביטול, רוצה לומר "אני לא חייב כלום לאף אחד". מאוחר יותר פילבר חזר שוב לדבריו במשטרה וטען כי הובן לא נכון.
גם בנוגע ל"בלוק הצהוב" שינה פילבר את גרסתו. מדובר בדפדפת שבה כתב פילבר לעצמו. באחד הדפים, נטען, הוא כתב את הדברים שנתניהו אמר לו ב"פגישת ההנחיה". עו"ד בעז בן צור עבר על הכתוב בפתק ושכנע, לפחות את פילבר, שסדר הדברים בכלל הפוך. כלומר, שפילבר התכונן לפגישה עם נתניהו (לאחר הפגישות עם אנשי בזק) וכתב לעצמו את הנושאים המרכזיים.
פילבר ריכך את גרסתו בכל הנוגע למשקל שנתן לשיקולים לא-מקצועיים בקבלת החלטות. במהלך עדותו בביהמ"ש הוא טען כי השיקולים היו "גם וגם". כלומר, היו לו שיקולים מקצועיים לפעול באופן שפעל מול בזק, כמו למשל גישה ניהולית פתוחה וקשובה או אינטרסים של המשרד מול בזק, אך לצד זאת הייתה השפעה גם לאותה הנחיה של נתניהו. נראה כי במהלך עדותו ניסה פילבר להעביר יותר ויותר משקל לשיקולים המקצועיים.
הפרקליטות תטען כי פילבר משנה גרסאות מפני שהוא מנסה לרצות את נתניהו שאותו הוא אוהב ומעריץ, כפי שתיאר בתחילת החקירה הראשית. עוד תטען הפרקליטות שפילבר מנסה להציג את הפעילות שלו באופן חיובי יותר, מקצועי יותר. מנגד, ההגנה תטען דבר פשוט - איך אפשר לסמוך על עד שמשנה את גרסתו כל שני ורביעי? איך אפשר לבסס הרשעה על עד כה לא אמין?
עדות דרמטית בעיצומן של בחירות
בשבוע הבא צפויה להתחיל עדותה של הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן, שתפתח את קבוצת העדים הראשונה בתיק 1000. אי אפשר להתעלם בהקשר הזה מהבחירות שבפתח.
עדותה של קליין רחוקה שנות אור מזו של פילבר: תיק 4000 הוא תיק קשה יותר להבנה, סבוך יותר. לעומת זאת, תיק 1000 הוא יחסית פשוט - נתניהו קיבל לכאורה טובות הנאה בשווי כ-690,000 ש"ח, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, ובמקביל, נטען, פעל לטובת מילצ'ן בכמה נושאים תוך ניגוד עניינים חריף.
העדות של קליין היא עדות קריטית בתיק 1000. היא תעורר ככל הנראה הדים משמעותיים וכותרות, כל זאת בתחילת תקופת הבחירות. גם העדים שיעלו אחרי קליין יעידו במסגרת תיק 1000 ויתמקדו בעיקר בנושא אספקת המתנות.
המומחים עונים - שלב השאלה הזהה
מה ההישג המרכזי של כל אחד מהצדדים?
"ההישג המרכזי של התביעה הוא שהצליחה לבסס עוד כמה חלקים בפאזל שיוכיחו את מודעותו של נתניהו לכך שאלוביץ' המעניק לו טובות הנאה מצפה למשהו ממנו בתמורה כשר התקשורת", אומר עו"ד יהודה שפר, לשעבר משנה לפרקליט המדינה. "למשל עצם קיומה של פגישת ההנחיה שפילבר חוזר עליה שוב ושוב ומתעקש שיש לו זכרון צילומי להתקיימותה. או עדותו של פילבר על שיחה שבה נתניהו משבח את שרה על שמחקה מסרונים עם גב' אלוביץ' והורה לה לא להמשיך להתכתב עימה. עדות שבן-צור נמנע מלחקור עליה חקירה נגדית".
"ההישג המרכזי של ההגנה הוא בקיבוע התקשורתי של השיח סביב החשיבות כביכול של מועד פגישת ההנחיה", מוסיף שפר. "בכך השיגה ההגנה שתי מטרות האחת ביקורת על רשלנות כביכול של הפרקליטות בנושא בדיקת האיכונים, והשנייה יצירת ספק לגבי עצם פגישת ההנחיה. האמת היא שספק אם התביעה התרשלה כאן שכן נתניהו בתשובה לאישום לא הכחיש את עצם קיום פגישת ההנחיה אלא רק את תוכנה. הטענות בעניין מועד הפגישה היו הפתעה שהכין בן-צור אשר גרמה מבוכה מסוימת אך תוצאותיה המשפטיות עוד לא התבררו וכנראה שיהיו מינוריות".
עו"ד עפר ברטל ממשרד ברטל כהן, מומחה למשפט פלילי, מציין כי התביעה "קיבלה את גרסתו של פילבר שלפיה נתניהו הנחה אותו לטפל באלוביץ' ובבקשותיו, תוך התחשבות מרבית בהן. עוד הוא אמר שהנחה את המשרד ברוח זו, כיוון שזו הייתה באמת דעתו, אבל גם מהסיבה שנתניהו הנחה אותו כך. הוא לא חזר בו מהתזה הזו גם לאחר החקירה הנגדית שנחקר. מבחינה אקדמית - אם תתקבל גרסתו זו כאמינה ועדיפה על גרסתו האחרת, די בכך כדי להיחשב ל'תמורה' שניתנה לאלוביץ' על ידי נתניהו. עוד הראתה התביעה והוכיחה כי פילבר מעריץ ואוהב את נתניהו. כאשר הוא אומר כך לצד אמירותיו המפלילות נגד נתניהו - יש בכך כדי לחזק את אמינות גרסתו המפלילה".
עם זאת, ברטל מחדד, "ההגנה הראתה כי לפילבר פנים רבות. הוא לכל הפחות טועה במועד בו נערכה פגישת ההנחייה. אם הוא טועה בכך - אולי זאת לא טעות אלא המצאה של פגישה. ההמצאה באה לעולם כדי לרצות את חוקריו שלחצו עליו לילות כימים וכן כדי לחלץ את עצמו מהעמדה לדין בעבירות שונות שישלחו אותו אולי לבית האסורים. ההגנה תטען כי הגרסה הראשונה של פילבר בחקירתו ברשות לניירות ערך היא גרסת האמת שלו ובה לא הפליל את נתניהו. לעומת זאת, גרסתו לאחר שחתם על הסכם עד המדינה היא גירסה שנבנתה על ידי רמזי החוקרים והוא נענה להם כדי לרצותם, להוריד ממנו את הלחץ וכדי למלט את עצמו מאימת הדין".
מנגד, עו"ד אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי ועבירות צווארון לבן, קובע: "ההישג המרכזי של ההגנה הוא ערעור אמינותו ועדותו של פילבר שהינו העד המרכזי בתיק 4,000, שאמור היה לקשור את נתניהו לאישומים בכתב האישום. פילבר התגלה כעד שלא ניתן לסמוך על עדותו לאחר שהתברר שהוא מסר מספר גרסאות סותרות ביחס לתוכן פגישת ההנחיה. כשבית-המשפט דחה את בקשת התביעה לתקן את כתב האישום ביחס למועד הנטען של פגישת ההנחיה, הוא נתן משקל ראוי לזכות הנאשם להליך הוגן ולעבדה שהתביעה אינה יכולה להתרשל בבדיקת התאריכים שציינה בכתב האישום. הרי המידע לגבי איכוני הטלפון ויומן הפגישות של נתניהו ופילבר היו בידיה – ולכן לא ברור איך כתבה מועד מסולף בכתב האישום. ההישג של התביעה הוא שפילבר התעקש על קיום פגישת ההנחיה.".
מה למדת על דמותו של פילבר?
שפר: "מבחינה ציבורית התמונה המתגלית מעדותו של פילבר היא תמונה עגומה של שחיתות עמוקה ביותר. נתניהו מתעקש להתמנות גם לשר התקשורת וממנה מנכ"ל חסר כל ניסיון בתחום. נתניהו אינו מתענין כמעט בנעשה במשרד, ורק מנחה את פילבר באופן כללי להיטב אישית עם אלוביץ. פילבר מצידו נפגש עם הלוביסט של בזק לפני כניסתו לתפקיד ומגבש אסטרטגיה שונה לחלוטין מזו של אנשי המקצוע במשרד, פותח ערוץ סודי מול בזק ומעביר להם מסמכים פנימיים".
ברטל: "למדתי על דמותו של פילבר, שככל עד מדינה, הוא מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד - מוסר את הגרסה שהתחייב למסור בהסכם, אך מאידך עוד שומר אמונים למחנה שלו ולחבריו בעבר. פילבר הוא עד במצוקה רבה. משפחתו מצפה ממנו לעמוד בהסכם שחתם כדי שלא ילך לבית האסורים. לעומת זאת, המילייה שלו, חבריו וקבוצת ההתייחסות שלו - מצפים ממנו להציל את נתניהו ולא לפגוע בו. הוא מנסה לתמרן איכשהו בתוך כל האילוצים שמסביבו. התוצאה היא עדות מורכבת של עכבר במלכודת".
בומבך: "למדנו שכשאדם נמצא בסיטואציה משברית כמו בחקירה במשטרה, הוא ירצה לרצות את חוקריו. לכן הוא עלול להגיד עובדות שקריות כדי למלט את עצמו. לא ניתן לסמוך על אמרות של עד מדינה ואם רוצים להשתמש בעדות של עדי מדינה, יש לגבות את עדותם בראיות עצמאיות, כמו מסמכים, מיילים, הקלטות ומסרונים".
מה ניתן להסיק משינויי הגרסאות (הזגזוגים) שלו?
לפי שפר, "ההתרשמות מפילבר הוא שלמרות שהעיד על כך שפעולתו הייתה חריגה ביותר ולמעשה נגועה בשחיתות, מודעותו העצמית לחומרת מעשיו נמוכה ביותר והוא מנסה שוב ושוב לספר סיפור אלטרנטיבי שכל פעולותיו הגם שחרגו ממנהל תקין היו כביכול למען האינטרס הציבורי. נראה גם שהוא מנסה להצדיק את הפיכתו לעד מדינה בעייני תומכי נתניהו (אותו הוא עצמו מעריץ לדבריו) באמצעות ניסיונות לרכך ולמתן את עדותו במשטרה שהוא שב ומתעקש שהייתה כולה אמת. ההתרשמות היא שלנוכחותו של נתניהו באולם המשפט הייתה השפעה רבה על עדותו של פילבר והתביעה ביקשה אף לציין בפרוטוקול את הזמנים שבהם נתניהו נוכח באולם".
ברטל מוסיף כי "לאחר שנחקר הופך לעד מדינה - הוא תמיד משנה את גרסתו. שכן, הנחת המוצא היא, שבהתחלה הוא מוסר גרסה שקרית כדי להגן על עצמו ועל שותפיו ולאחר כריתת ההסכם - הוא מוסר מה שנקרא 'עדות ניקיון' שבה הוא חושף את 'כל האמת'. כך ששינוי הגרסה לבדו - אין לו משקל אמיתי. לעומת זאת, העובדה שהוכח אובייקטיבית שפגישת ההנחייה לא התקיימה במועדים שבהם טען שהתקיימה, פוגעת באמינותו או לכל הפחות ביכולת של בית המשפט לקבל את גרסתו ככזה ראה וקדש".
בומבך הסתפק בתשובה קצרה ונוקבת על פילבר: "למדתי שלא ניתן לסמוך על אמינותו".
עד כמה לדעתך תזת הפרקליטות נפגעה בגלל מועד פגישת ההנחיה ודחיית הבקשה לתקן את כתב האישום?
לדברי שפר, "הפגיעה בפרקליטות בעניין זה היא הרבה יותר תקשורתית מאשר משפטית. מבחינה משפטית התביעה מציגה תאריכים שבהם יתכן מבחינת האיכונים שהפגישה התקיימה. ככל שיש סתירה מסוימת בעדות פילבר לגבי פרט כזה או אחר סביב פגישת ההנחיה הרי ששופטים מנוסים יודעים שלעיתים הזיכרון האנושי מתעתע וניתן בהחלט לקבל טעות בפרט זה או אחר. גירסת ההגנה לפיה פגישת ההנחיה מעולם לא התקימה ונשתלה על ידי המשטרה והפרקליטות בזדון במוחו של פילבר כחלק ממזימה לתפירת תיק נגד נתניהו היא גירסה המשרתת את נתניהו במישור הפוליטי (ובהחלט יתכן שלשם כך הועלתה בבית המשפט) אך היא מופרכת וקשה לעיכול משפטי וסיכוייה להתקבל בבית המשפט אפסיים".
עוד אומר שפר: "הבקשה לתיקון כתב האישום, שסיכוייה היו נמוכים לכתחילה, הייתה מתחייבת לאור הערות השופטים כי יתכן שפגישת ההנחיה התקיימה במועד מוקדם יותר, ותשובתו של בן-צור שהדבר לא יתכן. באמצעות הגשת הבקשה הצליחה הפרקליטות להביא את הנושא שוב לדיון בחקירה נגדית נוספת של בן-צור שיוחדה לנושא זה וכך ניתנה לנתניהו 'הזדמנות סבירה להתגונן' בנקודה זו ובית המשפט יוכל בסופו של דבר להרשיע בסטייה מן התאריכים המפורטים בכתב האישום".
לפי ברטל, מדובר בשתי שאלות שונות. "ראשית, התוצאה של הצלחת החקירה הנגדית בעניין מועד הפגישה - אין ספק שיש כאן פגיעה בתזת הפרקליטות. בכתב האישום התביעה סיפרה סיפור. הסיפור הזה הוכח בחלקו כלא נכון עובדתית - אובייקטיבית. זאת בהחלט פגיעה מהותית. יחד עם זאת קשה לצפות מה יהיו ההשלכות של הפגיעה הזו בשלב זה של המשפט. הדבר תלוי בהערכתו של בית המשפט את מהימנות העדות של פילבר באופן כללי. בית המשפט יכול לקבוע כי הייתה פגישת הנחייה אך לא במועד שבו נטען. אם כך יקבע - הפגיעה לא תהיה מהותית. מאידך, אם יקבע כי לא ניתן לסמוך על עדותו של פילבר בשל שגיאה/שקר/המצאה זו - אזי התיזה של התביעה לגבי התמורה שנתן לכאורה נתניהו לאלוביץ' תיפגע באופן קשה. מבחינה משפטית אין זה מחייב את דחיית תזת השוחד, אך זה יכול לפגוע בה מהותית".
לדבריו, "דחיית בקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום אינה פוגעת באופן מהותי לדעתי בסיכויי הצלחת או כישלון התיק. מדובר בבקשה פרוצדורלית שבאה לעולם כדי להצהיר קבל עם ועדה, שהתביעה מתכוונת לבקש מבית המשפט בסוף ההליך - לקבל תזה עובדתית אחרת מזו שנטענה על ידה בכתב האישום המקורי. ייחוס משמעות אחרת לכך - הינו מוגזם ומופרז. זה בהחלט ניצחון של ההגנה ב'קרב', אך לדעתי לא מרמז על התוצאה ב'מלחמה כולה'".
ואילו בומבך אומר כי "גרסה האחרונה של פילבר מכילה סתירה מהותית: מצד אחד הוא עומד על כך שפגישת ההנחיה נערכה לאחר שהוא מונה למנכ"ל משרד התקשורת (ב-7 ביוני 2015), אבל מבחינת הזמנים זה לא מסתדר. לפרקליטות יש עכשיו אתגר עצום: עליה להראות שפגישת ההנחיה התקיימה בתאריך אחר, כשמדובר במועד שאינו המועד שנטען בכתב האישום, וכשבית המשפט לא אפשר לתביעה לתקן זאת משום שהתיקון יפגע בהגנת הנאשם. עליה להראות שעד המדינה שלהם מוסר גרסת אמת, ולבסוף גם להסביר שלא רק שהייתה פגישה כזו – אלא שצריך לפרש אותה עדיין כמבססת מערכת 'שוחדית'. מטבע הדברים, פגישה כזו צריכה להיות בתאריך מוגדר ולבסס באופן משכנע קשר של סיבה ותוצאה. אין ספק שתזת הפרקליטות נפגעה קשות ואם היא לא תצליח לתמוך את הגרסה המפלילה של פילבר בראיות חיצוניות, ניתן לומר כי תיק 4000 קרס, לכל הפחות, בקשר לאישום השוחד".
בשילוב שאר העדויות עד כה, מה מוסיף חלקו של פילבר בפאזל? ואיזו תמונה מתגבשת עד כה?
"מוקדם לשפוט", משיב שפר. "פילבר בהחלט הוסיף חלקים משמעותיים לפאזל הראייתי בעיקר בנוגע למודעותו של נתניהו לכך שאלוביץ' זקוק לו כשר התקשורת. חשוב להדגיש שכדי להוכיח שוחד התביעה אינה צריכה להוכיח שנתניהו אכן נתן משהו לאלוביץ' או לבזק בתמורה אלא רק לכך שהוא היה מודע לכך שאלוביץ' מצפה לכך. על פי העדויות שנשמעו עד כה התנהלותו של נתניהו כראש ממשלה היתה של מידור מוחלט כשאיש מיועציו ועוזריו אינו רואה התמונה הכללית. בנסיבות אלה ברור שהתמונה הכוללת תתבהר רק עם סיום שמיעת כל העדויות".
ברטל: "בשילוב העדויות - תפקיד עדותו של פילבר הוא למלא את המשבצת של התמורה בעסקת השוחד לכאורה, שנרקמה בין אלוביץ' לנתניהו. התמונה המתגבשת עד כה, היא של עדותו של חפץ מצד אחד, שלכאורה מבססת את מודעתו של נתניהו לכך שמשפחת אלוביץ' מסייעת לו לקבל עיתונות אוהדת יותר בוואלה!, או אולי פוגענית פחות ומאידך של נתניהו שמנסה לגמול לו טובה באמצעות הטבות לבזק. זאת התמונה שמנסה התביעה לצייר. יחד עם זאת, לא ניתן לדעת איזו תמונה מתגבשת במוחם של השופטים. הכול תלוי במידת המהימנות שהם ייחסו לכל אחד מהעדים ולעדויות נוספות רבות שעוד יישמעו בתיק".
"חשוב לציין שעד כה אנחנו שומעים אך ורק את עדי התביעה ולא את עדי ההגנה", מחדד ברטל.. "לא ניתן ללמוד על תוצאה כלשהי של המשפט אלא לאחר שנשמע גם את כל עדויות ההגנה והוכחותיה. לשפוט כעת את סיכויי התיק זה שרלטני ממש. הדברים נכונים שבעתיים, לאור העובדה שאינני מכיר את כל העדויות שטרם נשמעו ומעולם לא קראתי את התיק כולו. תיק כזה הוא פאזל בן אלפי חלקים שעד עתה ראינו רק כמה מהם".
בומבך: "עדותו של פילבר ממחישה כי רצו להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן בגין עבירה שאין לה תקדים עם תשתית עובדתית חסרה ומשופעת סתירות".
אחרי שני עדי מדינה ועוד עדי מפתח, האם אפשר להעריך לאן אנחנו הולכים?
שפר: "למרות העדויות המציגות תמונה קשה של שחיתות ופגיעה במנהל התקין קשה עדיין להעריך אם ובאיזו עבירות יורשעו הנאשמים. במשפט מסוג זה זו טעות קשה לנסות ולהעריך את סיכויי ההרשעה על סמך ראיה בודדת או עדות בודדת שכן מדובר בפסיפס ראייתי שמורכב מחלקים רבים. גם חפץ וגם פילבר הם עדי מדינה חריגים משום שהם טוענים שלא עברו כל עבירה. לפרשנות המשפטית של עדים אלה על מעשיהם אין משקל רב בית המשפט בסופו של דבר יכריע על סמך החלקים בעדותם שייבחר להאמין בהם או שיחוזקו בראיות אחרות ולא על סמך תחושתם הסובייקטיבית אם היו מעורבים בשוחד או לא".
ברטל: "לדעתי לחלוטין לא ניתן להעריך את סיכויי התיק לאור העדויות ששמענו עד כה. כל הערכה בשלב זה היא שרלטנית, לא מקצועית ואינה נשענת על כל בסיס. גם בתיקים בהם אני מופיע ומכיר אינטימית ממש - אינני יכול להעריך, שכן הכל תלוי בהחלטת השופטים ובהערכתם את העדויות וטיבן. בימים האחרונים ממש קיבלנו הכרעת דין בתיק שבו הערכתי שהנאשם יזוכה ולהפתעתי הוא הורשע... אין שום יכולת להעריך".
בומבך: "לאחר שכל העדים שהעידו עד כה לא הצליחו לקשור את נתניהו ישירות לאישומים שנטענו בכתב האישום, העדות של פילבר הוכיחה כי התביעה בבעיה. ללא תימוכין או ראיות חיצוניות שיתמכו בגרסה המפלילה של פילבר, התביעה לא תוכל להוכיח את התזות בכתב האישום. אמרנו גרסה מפלילה של פילבר מאחר שבאחד הדיונים בחקירה החוזרת, אימץ פילבר דווקא את עדותו ברשות לניירות ערך – המזכה את נתניהו. מלבד העדות הבעייתית של פילבר, בפני התביעה קיימות משוכות משפטיות רבות שעומדות בפניה, לרבות התקדים של הגשת כתב אישום בגין סיקור אוהד. יש לזכור, כי בעוד שהתביעה צריכה להוכיח כי נתניהו ביצע את העבירות שיוחסו לו, מעבר לכל ספק סביר, הנאשם נתניהו צריך רק לעורר ספק בדבר נכונות התזות של כתב האישום".
מה אפשר ללמוד מתגובות השופטים עד כה?
שפר: "השופטים מתנהלים מתחילת המשפט באופן מקצועי ביותר ונמנעים כמעט תמיד מהערות מיותרות. הם גם נקטו מתחילת המשפט ועד היום בגישה מחמירה יחסית עם התביעה תוך קבלת עמדות ההגנה בשאלות דיוניות רבות. בית המשפט ראוי אם כן לאמון מלא מצד כל הצדדים. בעדותו של פילבר נראה היא כמה פעמים שהשופטים מאבדים את הסבלנות עם עד המנסה לומר דבר והיפוכו".
ברטל: "מתגובות השופטים לא ניתן ללמוד דבר. הם מנסים ככל יכולתם שלא להביע דעות. הערותיהם מכוונות רובן - לייעול ניהול המשפט ולא להבעת עמדה. מדובר בשופטים מנוסים ומקצועיים מאד. אין יכולת אמיתית לפרשן את אמירותיהם ולהעריך לאן הם נוטים. לא כל שכן הדברים נכונים, לאור העובדה שהמשפט רק בתחילתו ולכן אני מניח שגם הם רחוקים כעת מעמדה מגובשת לגבי התיק".
בומבך: "ניתן ללמוד שהשופטים מצויים היטב בחומר הראיות בתיק, אינם עושים הנחות לתביעה ומאותתים באופן ברור שהתביעה תישא בתוצאות רשלנותה. בתחילת הדרך בית המשפט אפשר לפרקליטות לתקן את כתב האישום כאשר הוא לא היה בהיר, לא מפורט ועירב בין מי שמצוי כתב האישום ובין מי שמצוי מחוצה לו. כאשר העדים התחילו להעיד, כבר לא ניתן להיעתר לבקשות התביעה לתיקון כתב האישום והשופטים הב הירו שלא יאשרו עוד מקצה שיפורים. נראה שדעתם של השופטים אינה נוחה מהתנהלות הפרקליטות. לפני שמגישים כתב אישום נגד כל נאשם, צריך לבצע עבודה יסודית ביותר. קל וחומר כשמדובר בכתב אישום תקדימי נגד ראש ממשלה".
בתיק תקדימי שכזה, כל התפתחות במשפט היא כמו מבחן רורשך - אנשים שונים יכולים לראות בו דברים שונים. גם בהגנה וגם בתביעה נחושים להמשיך, למרות הדיווחים על עסקת טיעון שצפים מדי עת, ואת גורל המשפט הזה - שבו צפויים להישמע עוד עדים רבים, בתיק 4000 ובתיקים אחרים - עוד מוקדם לנחש.