אישה יוצאת למסיבה, גבר מוביל אותה לחדר פרטי ותוקף אותה מינית, בעוד אנשים אחרים צופים מהצד כשהכול מצולם ומשודר. מה שמייחד את הסיפור הזה, שדווח עליו בכלי תקשורת רבים, הוא שהתקיפה הזאת התרחשה על פי העדויות לא במציאות - אלא בעולם הווירטואלי, והיא עשויה לשמש נורת אזהרה גדולה באשר לסכנות העתידיות שטומן המרחב הזה לאלה שבוחרים לבלות בו את זמנם.
האירוע הופיע בדוח של הארגון SumOfUs, שמנהל מעקב אחרי תאגידים בעולם. על פי הדוח, התחקירנית הותקפה במהלך שיטוט ב-Horizon Worlds, העולם הווירטואלי של חברת מטא (לשעבר פייסבוק) במטאוורס. הפרשה דווחה באמצעי התקשורת השונים. כך למשל דיווח בסוף מאי האתר הפופולרי Insider, תחת הכותרת "תחקירנית של ארגון ללא מטרות רווח טוענת כי נאנסה במטאוורס", כי "התחקירנית היא קורבן התקיפה המינית האחרון בשורה של מקרים שהתרחשו בפלטפורמות של מטא".
הסרטון של התחקירנית שלטענתה הותקפה מינית:
המטאוורס, למי שפספס את ההייפ של החודשים האחרונים, הוא יקום וירטואלי, תלת ממדי, שאפשר לקחת בו חלק באמצעות משקפי VR (מציאות מדומה), ואפשר להסתובב בו, לפגוש בו אנשים ולעשות דברים באמצעות דמות וירטואלית שמכונה אווטאר. באוקטובר האחרון הודיע מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג על שינוי שמה של פייסבוק למטא וסימן את המטאוורס בתור החזון העסקי המרכזי של התאגיד שהוא עומד בראשו.
במקביל להכרזתו של צוקרברג הופך המטאוורס, שבו פועלים גורמים נוספים, לזירה שוקקת של פעילות מסחרית: עוד ועוד חברות פותחות בו משרדים וחנויות ומתנהלים בו אפילו קונצרטים מוזיקליים שמושכים מיליונים.
לא הכול ורוד במטאוורס
בעקבות הכרזתו של צוקרברג השיקה מטא את Horizon Worlds - פלטפורמה חברתית במציאות הווירטואלית שמיועדת למשתתפים בני 18 ומעלה, ושעל פי הדיווחים צברה, נכון לפברואר 2022, כ-300 אלף משתתפים בחודש.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
אלא שכאמור לא הכול ורוד במטאוורס. בחודש שעבר פרסם הארגון SumOfUs דוח מפורט בנוגע למפגש המטריד שתועד במטאוורס. לפי הדוח הגיעה התחקירנית למסיבה פרטית ב-Horizn Worlds, שאליה הוזמנה. שם ביקשו ממנה כמה מהמשתמשים לבטל את הגדרת השמירה על המרחב האישי, אשר שומרת על מרחק של מטר בערך בינה לבין האווטארים שמסביבה. אותה תחקירנית יצאה למשימה במטרה להבין טוב יותר את התנהגות המשתמשים בפלטפורמה החברתית החדשה - ותוך שעה מכניסתה היא הותקפה מינית.
הדוח של SumOfUs לווה גם בסרטון שהוקלט על ידי התחקירנית ומתעד את רגעי התקיפה, אולם רק חלק ממנו פורסם לציבור. בסרטון, נראה אווטאר בדמות גברית מתקרב אליה, ואחד נוסף אשר עומד בצד וצופה במתרחש. בקבוק אלכוהול מועבר בין השניים וקולם של שני גברים נשמע ברקע כאשר הם לועגים לה ואומרים גסויות. אחרים צופים במתרחש דרך חלון. חלק נוסף של הסרטון אשר לא שותף עם הציבור מראה לפי הדוח את דמותה הדיגיטלית של התחקירנית כשהיא "מותקפת על ידי אווטאר של משתמש אחר, אשר מורה לה להסתובב כדי לבצע את זממו".
תחושה פיזית
במחשבה ראשונה תזוזה של פיקסלים על מסך, זימתית ככל שתהיה, לא נשמעת כמו משהו שצריך לחשוש או להתרגש ממנו. אלא שכבר לא מדובר בעולם הדיגיטלי הדו-ממדי שכולנו רגילים אליו בפייסבוק. הכניסה ל- Horizn Worlds, מתאפשרת בעזרת משקפי המציאות המדומה של מטא, Oculus ואחד המאפיינים המבדילים את המטאוורס מהאינטרנט ה"רגיל" הוא הפן התחושתי, שמועצם גם באמצעות חוויית התלת-ממד וגם באמצעות השלטים שהם חלק מערכת ה-VR.
המשקפיים המיוחדים אוקולוס מאפשרים למשתמש להיטמע בעולם החדש ולהרגיש פיזית, בדומה למה שקורה במציאות, כשמישהו מתקרב לברך לשלום וללחוץ יד או כשאנו נדחקים בתוך ההמון כדי לצפות בהופעה - וגם כאשר אנחנו מותקפים.
כך, אף שתקיפת התחקירנית התרחשה בממד הווירטואלי, היא הותירה אותה "מבולבלת", כך טענה בדוח על התקרית. היא ציינה כי השלט רטט, כפי שקורה כאשר נוצר מגע בין אווטארים, מה שכמובן הביא אותה לחוש במפגש הבלתי רצוי גם גופנית. "חלק ממני חשב 'מה לעזאזל קורה פה?' חלק אחר נצמד להבנה שזה בכלל לא הגוף האמיתי שלי, וחלק אחר חשב שמה שקורה הוא חלק ממחקר חשוב".
תחקירנים נוספים מטעם SumOfUs טענו כי חוו גידופים הומופוביים וגזעניים ואף היו עדים לאלימות תוך שימוש בנשק. הדוח אף מצטט ביקורות גולשים שנכתבו על Horizon Worlds ובהן מעידים הגולשים על ילדים שנכנסים ליקום הווירטואלי למרות שהוא מיועד לבני 18 ומעלה. לפי התגובות אותם משתתפים החשודים על ידי הגולשים כילדים מקללים ומאיימים, ללא התערבות של החברה המפעילה את הפלטפורמה.
למרות שתקיפת התחקירנית התרחשה בממד הווירטואלי, היא הותירה אותה "מבולבלת". היא ציינה בדוח כי השלט רטט, כפי שקורה כאשר נוצר מגע בין אווטארים, מה שכמובן הביא אותה לחוש במפגש הבלתי רצוי גם גופנית
”אנחנו חושבים שבמטא צריכים לעצור את הנהירה הפזיזה שלהם לעבר המטאוורס. החברה הראתה שהיא לא מסוגלת לפקח על הפלטפורמות הקיימות שלה, תוך שהיא מסבה נזק רב לפרטים ולקהילות", טען דובר של ארגון SumOfUs בשיחה עם האינסיידר.
הגנות מפני תביעה
במשך 18 שנות פעילותה, פייסבוק (שהפכה למטא) חסתה תחת סעיף 230 לחוק ההגינות בתקשורת, חוק פדרלי אמריקאי שלפיו לא ניתן להתייחס ל"שירות ממוחשב אינטראקטיבי" כמפרסם או כדובר של תוכן של צד שלישי. משמעות הדבר היא שאתרים דוגמת פייסבוק וטוויטר מוגנים מפני תביעות אם המשתמשים מפרסמים משהו בניגוד לחוק. יש חריגים לכך, בהם הפרות של זכויות יוצרים, חומר הקשור לעבודות מין והפרות של החוק הפלילי הפדרלי.
החוק הפך חיוני מאוד עבור רשתות חברתיות והוא מכסה גם אתרים ושירותים רבים, כולל אתרי חדשות. אולם הסעיף זוכה גם ללא מעט ביקורת ויש ניסיונות לעשות בו שינויים ואף לבטלו לגמרי. המבקרים טוענים שההגנות הרחבות הניתנות כחלק מהסעיף מאפשרות לחברות חזקות להתעלם מנזק אמיתי שנגרם למשתמשים.
שני נשיאי ארה"ב האחרונים התבטאו בעצמם נגד החוק; טראמפ דחף לביטולו בשל היעדר מתן דין וחשבון למערכת המשפטית והמעורבת של מדינות זרות כמו רוסיה בשיח האמריקני וביידן טען לפני היבחרו שבכל הנוגע לפייסבוק (מטא) "צריך לבטל את סעיף 230, מיד, הן עבור צוקרברג והן עבור פלטפורמות אחרות".
החשש שפייסבוק תנסה להמשיך ולפעול, כפי שעשתה עד כה תחת החוק - גם כשזה נוגע למטאוורס - קיימת, אך ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון לדמוקרטיה, מסבירה כי בעולם המטאוורס יהיה קשה יותר למטא לטעון שהיא בבחינת "לוח מודעות", כפי שהיא עושה כיום עם פייסבוק ואינסטגרם למשל, שכן יש כאן התנהגות פיזית, או סמי פיזית ולא פרסום תוכן.
מי אשם בעבירה – האדם או האווטאר?
בישראל, כמו בארה"ב ובשאר העולם, עדיין אין התייחסות בחוק לעבירות שמבצעים אווטארים במטאוורס. "לא מדובר באונס מבחינה סטטוטורית כמובן, אבל אולי במקרים מסוימים זה עשוי להיחשב להטרדה מינית", מציינת ד"ר שוורץ אלטשולר. ”הפגיעה היא בעולמות הנפש. לכן האתגר הראשון של משפטנים בהקשר הזה יהיה לחשוף את הזהות של מי שעומד מאחורי האווטאר מבצע העבירה, למסגר את הפגיעה שנגרמה לנפש במסגרת החקיקה הקיימת, אולי דרך הטרדה מינית, לשון הרע, פגיעה בפרטיות, ואז תהיה איזושהי דרך להתמודד".
"במקרים מסוימים זה עשוי להיחשב כהטרדה מינית. הפגיעה היא בעולמות הנפש. לכן האתגר הראשון של משפטנים יהיה לחשוף את הזהות של מי שעומד מאחורי האווטאר"
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
העדר ההתייחסות החוקית לעבירות שמתבצעות במטאוורס היא די מובנת. מדובר בעולם תוכן חדש עד מאוד, וקשה לצפות מהמחוקק (ועל אחת כמה וכמה מהפרקליטות) להגיב בטווחי זמן כאלה קצרים. "אל תוך הוואקום הזה בדרך כלל נכנסות הפלטפורמות עצמן, וממהרות להציע את כללי הקהילה", מסביר ד"ר אלכס גקר, מרצה בכיר בחוג לתקשורת ע"ש דן באוניברסיטת תל אביב. "החברות בתעשייה הצליחו עד כה לשכנע את המחוקקים שרגולציה עצמית היא מספיקה", הוא מסביר.
השאלה במקרה הזה היא האם יאפשרו שוב למטא ולדומותיה לטפל בעצמן בכל הדברים האלה. ”היום כללי הקהילה של מטא מיושמים בהתאם לרצון הטוב של החברה, אין מי שמפקח על זה. אנחנו רואים אמנם מגמה, שהחלה עם החקיקה האירופית בתחום הזה, ושאנחנו במכון לדמוקרטיה ובאיגוד האינטרנט הישראלי מקדמים כבר תקופה, אבל נכון להיום האכיפה לא באמת קיימת, בטח לא ברמת המדינה", מציינת ד"ר שוורץ אלטשולר.
"אף אחד לא באמת הופתע"
כפי שקורה בדרך כלל בכל הנוגע לתקנות ולחוקים הנוגעים לעולם הדיגיטלי, סביר להניח שארה"ב ואירופה יהיו מי שיובילו את השינוי ביחס להגנה על משתמשים במטאוורס. אבל גם שם נכון להיום אין מענה של ממש לסוגיה.
"כאשר משתמשים מקיימים אינטראקציה דרך האווטארים שלהם, ייתכנו מצבים המקבילים להפרת חוק אילו היו אלה מתרחשים בין אנשים בעולם האמיתי", מסביר עורך הדין בן צ'סטר צ'ונג, שפרסם לאחרונה מאמר בנושא, בכתב העת International Cybersecurity Law Review.
צ'ונג מסביר במאמרו כי ההפרדה בין הקיברנטי לאמיתי מביאה לעיתים לביטולם של הנזקים הנגרמים כתוצאה מ"עבריינות במטאוורס", כי הם מטבעם אינם נזקים גופניים. "האווטארים מאפשרים למשתמשים להפריד את עצמם ממי שהם באמת, והם יכולים להתנהג בדרכים שהמשתמשים שלהם לא היו מתנהגים בחיים האמיתיים", טוען צ‘ונג. "לכן אחת הדרכים לפתור את הבעיה הזו היא על ידי הפיכת אווטאר לאחראי על פעולותיו במטאוורס. אבל זה מסובך, כי זה אומר שעלינו לייחס דמות משפטית לאווטאר ולאפשר לה לתבוע או להיתבע". אז, מסביר צ‘ונג, יתעורר גם הקושי בהבחנה משפטית בין הישות החוקית של האווטאר לבין האדם האמיתי שמפעיל אותו. "החוק יצטרך מנגנון כלשהו כדי לטפל בפעולות שננקטו נגד אווטאר, אבל עלולות להשפיע על האדם שמאחוריו".
בכל זאת, לא בטוח שזה חייב להיות כל כך קשה, טוען ד"ר גקר, יש דרכים נוספות להתמודד עם האתגר בזירה המשפטית. "בסופו של דבר הקונספט של להגן על משתמשים מפגיעה במרחב הקיברנטי הוא לא כל כך חדשני. אונס קיברנטי תועד לפני עשורים, ובעוד שאז הטכנולוגיה אפשרה רק אינטראקציה באמצעות טקסט - היא עוררה שיח, שאת גלגולו העדכני אנו חווים היום עם הסיפור הזה, מה שמראה שאף אחד לא באמת הופתע".
"אונס קיברנטי תועד לפני עשורים, ובעוד שאז הטכנולוגיה אפשרה אינטראקציה רק באמצעות טקסט - היא עוררה שיח, שאת גלגולו העדכני אנו חווים היום"
ד"ר אלכס גקר
תיארו פעולות מיניות בניגוד לרצונם
מה שזכה לכינוי "האונס הווירטואלי הראשון" תועד בשנות התשעים. באותם ימים, כאשר האינטרנט היה בחיתוליו, התפתחה הקהילה LambdaMOO - עולם וירטואלי רב-משתתפים מבוסס טקסט (כן, עולם וירטואלי בלי משקפי מציאות מיוחדים, בלי אנימציה ובלי תמונות) - מה שהיום היינו קוראים לו חדר צ'אט.
בשנת 1993 הצליח שחקן בשם מר בונגל להשתלט בעזרת קוד על דמויות אחרות בקהילה וגרם להן לעשות פעולות מיניות בניגוד לרצונם של האנשים שמאחוריהן. במשך שעות תיארו הדמויות פעולות מיניות שביצעו באחרים ובעצמן, בצורה שחרגה מהנורמות הנהוגות בקהילה. בעקבות המעשים כתבו כמה משתמשים בקהילה על הטראומה הרגשית שנגרמה להם.
תיעוד של "האונס הווירטואלי הראשון" ב-LambdaMOO, עולם וירטואלי מבוסס טקסט:
"הבעיה היא לא בעצם הטכנולוגיה שבפלטפורמה, אלא בגישה של הארגונים כלפי המשתמשים, ובעיקר כלפי המשתמשות", אומר אומר ד"ר גקר. "זוהי גישה היסטורית שאותה כולם מכירים. ניתן היה כבר לפני שנים לגשת לסוגיות כמו אונס, גנבה ותקיפה במרחב הדיגיטלי בכלליות, ולעגן את הגישה לפגיעה בצורה רחבת היקף. באופן זה לא היינו חייבים להידרש לרגולציה בכל פעם שיש פלטפורמה חדשה ופריצה טכנולוגית אחרת".
"הבעיה היא לא בעצם הטכנולוגיה שבפלטפורמה, אלא בגישה של הארגונים כלפי המשתמשים, ובעיקר כלפי המשתמשות. ניתן היה כבר לפני שנים להתייחס לסוגיות כמו אונס, גניבה ותקיפה במרחב הדיגיטלי"
ד"ר אלכס גקר
"אילו היו מתמקדים במהות ההתנהגות, במקום בדרך ההעברה, נדמה שניתן היה לטפל במהירות רבה יותר בכל התופעות התרבותיות החדשות שנלוות לחידושים כמו המטאוורס", לראייה, מזכיר ד"ר גקר את המהירות והיעילות שבה מטופל כל נושא זכויות היוצרים בפלטפורמות השונות. "לחברות התקליטים, לאולפנים וליוצרות התוכן הענקיות יש לובי חזק שדוחף לכך. למשתמש הקטן – לא".
בחזרה למטאוורס. בתגובה שהעבירה מטא לאינסיידר נטען ש"ב-Horizon Worlds, 'מרחב אישי' היא הגדרת ברירת המחדל החלה על כמטר אחד של מרחק בין אווטארים אשר אינם חברים. המטרה היא להקל עליהם להימנע ממפגשים בלתי רצויים. אנחנו לא ממליצים לכבות את פיצ'ר הבטיחות הזה מול אנשים שאין עימם היכרות". מהתגובה עולה כי מטא מעבירה את האחריות על ביטחון המשתמשים אל המשתמשים עצמם.
"נושא זכויות היוצרים, להבדיל, טופל במהירות וביעילות. לחברות התקליטים, לאולפנים וליוצרות התוכן הענקיות יש לובי חזק שדוחף לכך. למשתמש הקטן – לא"
ד"ר אלכס גקר
יש לבדוק נזקים פסיכולוגיים ופגיעה בזכויות אדם
ד"ר גקר מצביע על המוטיבציה הכלכלית שעומדת מאחורי המטאוורס. לדבריו פעילותם של הנכסים הדיגיטליים מנוצלת כדי להפיק הכנסה כספית: "כל פעולה של חברות כמו מטא, אבל לא רק, תמיד תהיה מוכוונת ליצירת של תשומת לב, מה שמאפשר בסוף מכירה של נדל"ן פרסומי יקר יותר".
ואכן, לפי האינסיידר, משקיעים במטאוורס של חברת מטא כמו Arjuna Capital ו-Storebrand Asset Management, יחד עם SumOfUs וכמה ארגוני הסברה אחרים, הגישו דרישה רשמית בכדי שמטא תפרסם דוח שבוחן את הנזקים שמשתמשים עלולים לחוות במטאוורס. המשקיעים והארגונים דרשו שמטא תבחן מה הם הנזקים הפסיכולוגיים הפוטנציאליים והפגיעה בזכויות אדם שעלולים להיגרם משימוש בפלטפורמה ותציע כיצד ניתן לצמצמם. ההצעה נדחתה.
"בעולם הפיזי, כמו גם באינטרנט, אנשים צועקים ומקללים ועושים כל מיני דברים לא נעימים שאינם אסורים בחוק. אנשים שרוצים לעשות שימוש לרעה בטכנולוגיות - תמיד ימצאו דרכים לעשות זאת“, כתב בחודש שעבר ניק קלג, הנשיא לעניינים גלובליים ב-Meta Platforms.
אחת האפשרויות שעוד ניתן, במידה מסוימת של תמימות, לתלות בה תקווה היא זו לפיה דווקא העסקים והמפרסמים שיקנו נדל"ן במטאוורס הם אלה שיכריחו את מטא לבצע משטור יעיל יותר של מה שקורה בפנים. אף מעצב אופנה לא יהיה מעוניין לפתוח בוטיק במקום שבו קיימת סכנה עבור הלקוחות שלו, שעלולים להישדד מיד עם יציאתם, אף תכשיטן לא ירצה להעמיד דוכן היכן שהוא עלול לסבול מפריצות.
כך למשל שרון שפירא, סמנכ"ל השיווק של BBB, חברת ההסעדה הישראלית הראשונה לרכוש נדל"ן במטאוורס מודה כי תרחיש של פגיעה במשתמשים הוא בהחלט משהו שנלקח בחשבון. "כשם שאנחנו עוברים על כל עמודי הסושיאל שלנו ומוודאים שלא יהיה בהם שיח אלים, יכול להיות שנידרש לבצע מהלכים כדי להגן על האווטאר שנכנס לעולם שלנו", הוא אומר. "אני משלם מסים למדינת ישראל כדי שתספק לי כל מיני שירותים, כמו שוטרים ברחוב - כך אמורים מי שאמונים על המטאוורס לדאוג לכל אלה".
"אני מצפה שחברה כמו מטא", מוסיפה אהובה תורג'מן, מנכ"לית קבוצת BBB, "שיוצרת כאן משהו חדש, ושיש לה כוח פנומנלי, תעשה מה שצריך לפני שקורים דברים שלא היינו רוצים לראות. את ההזדמנות להבין לאן אפשר להידרדר כבר קיבלנו, עכשיו אנחנו למודי ניסיון וצריך לפעול בהתאם".
"אני מצפה שחברה כמו מטא תעשה מה שצריך לפני שקורים דברים שלא היינו רוצים לראות. את ההזדמנות להבין לאן אפשר להידרדר כבר קיבלנו, עכשיו אנחנו למודי ניסיון וצריך לפעול בהתאם"
אהובה תורג'מן, מנכ"לית קבוצת BBB
האם יהיו מוכנים בחברות הטכנולוגיה לשנות את מדיניותם? קשה לדעת. מסמכי פייסבוק שפורסמו בספטמבר האחרון בוולסטריט ג'ורנל חשפו כי לחברת פייסבוק היו ידועים הנזקים שגורמות הפלטפורמות שלה, וביניהם הנזק שגורמת אינסטגרם לנערות, ורק לאחר פרסום התחקירים הודיעה החברה על שינוי במדיניות שלה שיסייע לה להילחם בחשבונות "מזיקים", ובכל זאת קשה להבחין בשינויי מדיניות מרחיקי לכת.
במטא ישראל סרבו להגיב על גילויי האלימות שהתגלו במטאוורס, אבל ביקשו להודיע על השקת כלי בקרה להורים במשקפי המציאות המדומה Oculus - מהלך שעל כמותו כבר שמענו בעבר בפלטפורמות מקבילות. מה לגבי פתרונות עומק? מה לגבי מי שאינם ילדים, כמו התחקירנית שהותקפה? נראה שכפי שאומרת האמרה השחוקה: רק הזמן יספר.