בכל פעם שחברת הכנסת מאי גולן נואמת במליאה, עולה איתה לדוכן גם פלורה בדרה - ילדה ענייה מדרום תל אביב, שלא מצליחה למצוא את מקומה בבית הספר בצפון העיר שאליו הועברה באמצע כיתה ה'. היא מסתכלת על עמיתיה למשכן, ורואה בחלק מהם את התלמידים שאז, לפני יותר מ-20 שנה, לא הסכימו לקבל אותה לחברתם, והותירו אותה דחויה ומוחרמת במשך שנים. "אני רואה את המבטים שלהם", היא מספרת על התחושה שהיא מקבלת מחברי כנסת מסוימים. "הם חושבים 'מי את? הילדה הברברית, המזרחית, מהתחנה המרכזית, הבת לאם חד-הורית, שתעמדי פה איתנו ותדברי על דברים ברומו של עולם?'".
לגולן מעולם לא הייתה משפחה מלבד אימה, שעלתה מעירק ונודתה ממשפחתה החרדית לאחר שילדה אותה מחוץ לנישואין. "אף אחד לא נתן לי הזדמנות בחיים", היא אומרת. "לא היה לי גב חוץ מאימא שלי. אם אתה מסתכל על הדרך שעברתי מיום היוולדי - זה נראה לא הגיוני, נס. איך הילדה הזו שבבית הספר אמרו לה שלא ייצא ממנה כלום כי היא לא הצליחה באף מבחן, הגיעה להיות חברת כנסת? היא הייתה אמורה מקסימום להיות עבריינית מצליחה מהתחנה המרכזית הישנה, אם לא איזו נרקומנית בדרום תל אביב. ככה הסתכלו עליי מילדות".
לגולן, מסתבר, יש עור דק הרבה יותר ממה שנראה על בסיס תדמיתה הציבורית. בשיחה פתוחה וכנה עד כאב היא שמה הכול על השולחן ומספרת כיצד שלושת מרכיבי הזהות שלה – אישה, מזרחית וימנית - הציבו בפניה מכשול אחר מכשול מאז שהיא זוכרת את עצמה. הצלקות שלא הגלידו מתקופת הילדות הקשה נפתחות שוב בכל פעם שהיא חשה התנשאות כלפיה גם היום: במשכן, בתקשורת או ברשתות החברתיות.
במשך חודשים רבים גולן נמנעת מראיונות עומק, מתוך חשדנות בסיסית כלפי כל כלי תקשורת שאינו מזוהה עם המחנה שלה, וכך היא מאפשרת בינתיים לתדמיתה כפוליטיקאית בוטה וצעקנית לשגשג. "אני לא צועקת, אבל נוח לקטלג אותי ככה", טוענת גולן. "אני אישה, מזרחית, זה הטון שלי וככה אני מדברת. ישנה קבוצה במדינת ישראל, אליטיסטית, ברובה לבנה, שחשה עליונות. הם מרגישים שאנחנו, הצ'חצ'חים, גנבנו להם את המדינה בעשור האחרון. אני יכולה לשחק במגרש שלהם ולהיות המאמי הלאומית, אבל ערכית, עקרונית ומוסרית לא אעשה את זה".
• עימות בין ח"כ גולן למבקש מקלט: "תחזור למדינה שלך"
• ח"כ מאי גולן מהליכוד: "בנט וסער - מחבלים מתאבדים"
• "הברכה שלי לנתניהו עצבנה את שמאלני הטוויטר? אני שמחה"
"אתם לא תגידו לאימא שלי, העירקית מבגדד, שיושבת בבית וכואב לה – 'אל תצעקי כי זה לא מנומס'", היא מבהירה. "סיימנו להוריד את הראש, לא בפני הפנקס האדום ולא בפני האליטה שחושבת שהיא תגיד לנו מה לעשות. לא יעזור למי שישים על עצמו מסכה מזויפת של איש שמדבר פוליטיקלי קורקט בצורה נעימה ובטונים שהם רוצים לשמוע. רק יבוזו לו יותר".
על אף שהיא משתדלת לשמור על יחסי עבודה תקינים עם כל הקולגות למשכן, יש אחת שאיתה המצב שונה. "עוד לפני שהייתי בכנסת, השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן דיבר בנאום במליאה על דרום תל אביב והודה לי בין היתר על פעילותי החברתית. בתגובה קמה מרב מיכאלי ופתחה בצרחות אימים, כאילו שאיזה מחבל מתאבד נכנס - 'מאי גולן? זה האילן הגבוה שאתה נתלה עליו? איזו בושה'".
"היא אמרה את זה נטו מגזענות והתנשאות", מאשימה גולן. "הפמיניסטית הדגולה, שלכאורה מעצימה נשים ולעולם לא תשפיל אף אחת - היא צבועה, שקרנית ומזויפת. למדתי שכדי לקדם טיפול בעוולות חברתיות יש שרים שאני צריכה לפנות אליהם, אבל איתה אני לא מסוגלת להחליף מילה. לא כי נפגעתי אישית, אלא כי כשאימא שלי, אז בת 70, ראתה את זה, היא שאלה אותי 'למה היא אומרת את זה? היא מכירה אותך?'". ממרב מיכאלי לא התקבלה תגובה על דברי גולן.
"זו מחמאה כשמשווים אותי למירי רגב, כבוד עצום. היא קוראת לי 'מירי הקטנה'. אבל אני לא מתיימרת, יש לי עוד דרך ארוכה עד שאגיע אליה"
גולן חשה כי הדימוי שנחרט בתודעה הציבורית הושפע רבות מהחיקוי שלו זכתה לאחרונה ב"ארץ נהדרת", שגם את יוצריה היא מאשימה באפליה כלפי פוליטיקאים מזרחים. "במערכון גזעני ומטונף עשו לי דמות של ערסית שיושבת ברגליים מפושקות, מדברת עם הידיים כמו קוף, מקללת וזורקת כיסאות. הדמות שעשו למירי רגב, גבר נמוך שצורח וצווח, דומה למציאות? מגלית דיסטל-אטבריאן עשו מישהי בכת השטן, שיושבת על בדולח כמו מכשפה. לעומת זאת בחיקוי של סתיו שפיר, שהייתה צועקת ומוצאת בכל שני וחמישי מוועדת הכספים, היא יושבת ומדברת עם ידיים משולבות ורגליים צמודות".
אין לך שום אחריות לתדמית שנוצרה לך?
"אני לא יודעת מה זה לא לדבר מדם ליבי. צייצני השמאל בטוויטר מתגזענים ומתנשאים עליי, קוראים לי פרחה ושכונה ופלורה בדרה, כי הם חושבים שזה מעליב אותי. להיפך, זה השם הראשון שלי בכוונה בתעודת הזהות. אני הולכת עם האמת שלי עד הסוף, לא מתנצלת ולא מתכוונת לשנות גרם ממי שאני. אם תסתובב איתי בכל מקום בארץ, חוץ מברמת אביב ג', אתה תראה את האהבה העצומה שאני מקבלת. נשים מבוגרות תופסות לי את הידיים ומתחילות לבכות. אומרות לי שכשהן מסתכלות עליי בטלוויזיה ורואות אותי זועקת, הן מרגישות שאני מוציאה להן את הקול מהגרון. אני מדברת בשם מאות אלפי נשים מזרחיות".
את אוהבת שמשווים אותך למירי רגב?
"זו חד משמעית מחמאה, כבוד עצום. היא קוראת לי 'מירי הקטנה'. שתינו הולכות עם האמת ללא פשרות, בעמדות לאומיות, בלי פוליטיקלי קורקט, אבל אני לא מתיימרת, יש לי עוד הרבה דרך כדי להגיע אליה".
בשבוע שעבר גולן השתתפה בחגיגת יום ההולדת ה-72 של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בכנסת, ושרה לו עם חבריה "היום יום הולדת לראש הממשלה". "הוא עדיין ראש הממשלה שלי", היא מסבירה. "מדובר חד משמעית במנהיג הטוב ביותר שהיה פה ושיהיה פה בעשרות השנים הבאות. בנט לא ראש הממשלה שלי ואני לא מתביישת לומר את זה. הוא לגיטימי מבחינה חוקית אבל אין לו לגיטימציה ציבורית. לבנט אין שום זכות אמיתית להנהיג את המדינה הזאת. זו קואליציה שנהנית לדרוס. הטעות היחידה של הליכוד היא שהוא לא ידע למשול ולהיות כוחני כמו שצריך. היינו צריכים גם לדעת לדרוס".
הקשר בין גולן לנתניהו הולך שנים אחורה, כשנקודת ציון משמעותית בו היא ביקורו של ראש הממשלה דאז בדרום תל אביב. רגע אחד שנחרט בזיכרון הציבורי וגרר ביקורת חריפה היה כאשר אימה רימונה נישקה את ידו של נתניהו. "אימא שלי גדלה בבית מסורתי מזרחי, שבו היא הייתה מנשקת את היד לאביה ולכל איש שהיא מעריכה. אחרי שהיא הותקפה בבית שלה וכל הבניין שלה הושחת, ראש הממשלה נתניהו החזיק לה את היד ואמר לה 'אני מבטיח לך שאנחנו נציל את השכונה הזאת ונוציא מפה את המסתננים'. בשבילה אין יותר כבוד מזה. אני אומרת תודה לבורא עולם שהיא לא יודעת מה זה רשתות חברתיות, ולא ראתה את כל יפי הנפש, השמאל החולני והמתועב, שגידף וטינף על אישה בת 70 שעשתה את מה שהיא עשתה בבית אבא. זה מה שיעשו כל אישה וגבר שנתניהו פוגש ברחבי הארץ, אנשים מעריצים אותו".
אבל הוא בסוף לא הוציא אותם מהשכונה
"מה שנתניהו עשה היה עצום. הוא סגר את הגדר ומנע את זה שיהיו פה מיליון איש היום. זה ראוי להערכה אין-סופית. עדיין יש בעיה קשה, אבל זה רק באשמת בג"ץ. במשך עשור שלושה חוקים של כנסת ישראל בנושא המסתננים עוקרו, סורסו ובסופו של דבר בוטלו על ידי דיקטטורת בית המשפט העליון. לא נתנו לנו שום יכולת להוציא את האנשים האלה מפה".
"יש לנו ראש עיר שהוא בעצמו מסתנן בתל אביב. גזען שמאלני שבז לנו, רק בגלל שאנחנו ימנים, מזרחים ומסורתיים. מבחינתו לזרוק אותנו, תושבי דרום תל אביב, ולהביא במקומנו מסתננים"
אם כבר הזכרנו את מירי רגב, גם את חושבת ש"הסודנים הם סרטן"?
"המסתננים הם רעה חולה שמכרסמת בגוף בריא וצריך למגר אותה. הם מזיקים למקום שבו הם יושבים, כובשים והורסים כל חלקה טובה שאליה הם מגיעים. הם פושעים - סוחרים בזנות, בסמים, לוקחים פרוטקשן, שודדים ומתעללים בתושבי השכונות. הטרדות מיניות אצלם זו חלק מהתרבות. זה לא המיעוט. אם זה היה תלוי בי, הם לא היו מקבלים שירותי בריאות וחינוך. יש לנו ראש עיר שהוא בעצמו מסתנן בתל אביב. גזען שמאלני שבז לנו, רק בגלל שאנחנו ימנים, מזרחים ומסורתיים. מבחינתו לזרוק אותנו, תושבי דרום תל אביב, ולהביא במקומנו מסתננים". רון חולדאי מסר: "אין תגובה".
בעוד שהמאבק לגירוש המהגרים הבלתי חוקיים הוא הדגל המזוהה ביותר עם פעילותה של גולן, היא מבקשת להדגיש שיש לה גם מטרות אחרות על סדר היום, ובראשן, הצעת החוק שהיא מקדמת למניעת חרמות ושיימינג. "יצרתי אותה יחד עם יריב לוין, אחרי שישבנו ב-2:00 בלילה בכנסת ושיתפנו חוויות מבית הספר. כשראיתי שיש אנשים סופר חזקים שעדיין נושאים עימם צלקות מהתקופה הזו, הבנתי שאני לא היחידה. קשה לי להאמין שיש ילד שעובר דבר כזה ולא משתנה לבלי הכר בבגרותו. אני מכירה אנשים מבוגרים שמתעוררים בלילה עם זיעה קרה ומרגישים שהם בבית ספר. הצעת החוק שלי מגדירה מהו חרם ודורשת שיהיה תקן של מי שייגש לזה – למשל בת שירות שתתערה בין התלמידים, שתדע לעצור את זה בזמן ולהטיל סנקציות גם על התלמידים וגם על ההורים וללכת לתהליך שיקומי של שני הצדדים".
גולן מתארת את המוטיבציה שלה לפעול בנושא, בעקבות מה שחוותה על בשרה. "בבית הספר המקורי שלי, סמוך לתחנה המרכזית הישנה, הכול היה בסדר. ואז התראיינתי במסגרת כתבה על עוני, כתבתי שיר והופעתי במעגל של דן שילון. עיריית תל אביב הייתה חייבת להראות שהיא מעבירה את הילדה הזאת מהסחל'ה של דרום תל אביב לבית ספר ברומו של עולם – א.ד גורדון, שם הייתי עם כל השמנה והסלתה של העיר. היה תיוג עדתי וכמובן שבאופן מיידי הייתי הילדה המוכתמת שכשהמורה הציגה אותה היא אמרה 'זאת מאי גולן, היא הגיעה אלינו מדרום תל אביב כי היא ענייה'. לא יכולתי לשלם את ה-1,200 שקל לארוחות היומיות ובחדר האוכל היו בוהים בי", היא מספרת.
"הייתי שונה - באיך שאני מדברת, ובמה שאני לובשת, בעובדה שאין לי מותגים, ושאי אפשר לבוא אליי הביתה כי אני גרה בקצה השני של העיר, ושאני לא יכולה לבוא למסיבות כי אין לי כסף לחזור במונית", היא נזכרת. "היה עליי חרם, כי ילדים יודעים להיות מאוד רעים ואכזריים, אבל אני לא מאשימה אותם. זה בא מההורים ומהמורים ששיתפו פעולה עם זה. הם בעצמם כעסו שטימאו את בית הספר הטהור שלהם. אתה מכיל ומכיל, עד שזה מתפוצץ ומתבטא בזעם ובחוסר אמון באנשים. נהייתי ילדה מאוד חזקה, אגרסיבית כמו בן. אף אחד לא היה יכול לדבר איתי. אלה היו 5 שנים לא פשוטות, שבנס הפכו אותי לחזקה ולא שברו אותי".
גולן בת ה-35 חשה שגם היותה אישה צעירה במשכן מערימה עליה קשיים. "את נמצאת בחברה שברובה היא גברית, שוביניסטית לפעמים, ואת צריכה להוכיח את עצמך פי עשר, במיוחד שאת צעירה. כולם קוראים לי פה ילדה. מה זו ההקטנה הזו?".
יש סקסיזם בכנסת?
"לחלוטין. לגבר לא היו אומרים את מה שאומרים לי, אבל כשאת אישה, מדובר גם על המראה שלך. זה בא דווקא מאותם אלו שהם כביכול מהמחנה הנאור והליברלי והיפיוף - חבר כנסת ששואל אותי למה אני לובשת מכנסיים צמודים. אין אישה שלא מקבלת את ההערות האלה".
זה משפיע על ההתנהגות שלך?
"מהיום שאני זוכרת את עצמי, בסביבות גיל 7, אני מוטרדת. כשהייתי קטנה כל הזמן היו קוראים לי לוליטה, אין לי מושג למה. כל כך הרבה היו קוראים לי ככה שלמדתי את הדמות, רציתי להבין למה גברים מבוגרים מכנים אותי ככה. לפעמים חברות שלי אומרות לי שאני נורא אדישה כשאני שומעת על הטרדות, אבל זה כי יש גבול לכמות הפעמים שהבשר יכול להיחתך עד שאתה לא מרגיש כבר את הסכין".
בשלב הזה גולן כבר לא מסוגלת לעצור את הדמעות: "אף אחד לא רצה להגן עליי בכל ההתבגרות שלי. אף אחד, מעולם, לא רצה לגונן עליי, או לשים עליי איזשהו גג. נחשפתי לדברים כל כך מעוותים בגיל כל כך צעיר, שנשבעתי שהילדים שלי לא ייחשפו אליהם. מהמקום הזה נהייתי מאוד קשוחה ואגרסיבית. אני יכולה לשבת בחדר עם 20 גברים ואנשים ישכחו שאני אישה, וזה משהו שאני עושה במודע".
גולן, עדיין בסטטוס רווקה, מציינת חיסרון נוסף בהיותה אישה צעירה בכנסת, והוא הקושי להתחיל קשר זוגי. "החברה סביבי לחוצה וגם אימא שלי, שרוצה שבתה היחידה תתחתן, אבל זה קשה. יש לי פרסונה מסוימת, שנבנתה, ולגבר שרוצה לנסות לקיים איתי שיח מאוד קשה לגשת לזה. מצד אחד אני מבינה שזה מרתיע, אבל מצד שני בחור שיש לו מספיק מודעות עצמית צריך להבין איך לגשת לדברים האלה. אני לא נמצאת באפליקציות השונות ואין לי זמן לצאת לברים, אז או שגבר אוזר מספיק אומץ כדי לגשת אלייך, או שמכירים לי. כשזה מבשיל לכדי דייט, אנשים מאוד מופתעים לראות שמאחורי הפרסונה והדמות שנקראת מאי גולן יש בסוף בחורה צעירה שהיא אישה לכל דבר ועניין, עם רגשות ולב. אני מקווה בהחלט למצוא את אהובי לעתיד".
שמאלני בא בחשבון?
"נבר סיי נבר, אבל נראה לי קשוח. אין לי רצון להתווכח גם בבית".