"אני מבקשת שבחיים לא תשכח אותי. אני לא מאמינה שהלכת, הייתי עושה הכול כדי שתחזור. רק אתה ידעת מה אני עוברת ומה עברתי, ואת כל הסודות שלי. אני מחכה לך, ואוהבת אותך". את המילים הכואבות הללו כתבה אגם לאחיה הגדול בראל חדריה שמואלי אחרי שנהרג בהפגנה בגבול עזה. לשניים היה קשר מיוחד. שבועיים לפני האסון, בראל הביא לאגם שרשרת משלימה לשרשרת שלו, ואמר "תשמרי על זה" - תוך כדי שהוא מחבק אותה בחוזקה, כאילו משהו בו הרגיש שהנורא מכול עומד לקרות.
חודשיים אחרי הטרגדיה, המשפחה כולה הגיעה למצפה ליד הגבול עם עזה, קרוב מאוד למקום שבו איבדו את בראל – לראשונה מאז שנפל. שם, הם קוראים את המילים שהשאיר להם - מכתבים שגילו לאחר שנהרג, אוצר מצמרר שהשאיר אחריו.
"אגמי היפה שלי, את החיים שלי, אור שלי, הלב שלי, אני אוהב אותך", כתב בראל לאחותו אגם. "את בטח קוראת את זה וגדלה עם השנים, את כל כך יפה, כל כך חכמה ויפה ומוצלחת. ילדה כל כך מוכשרת וחייכנית, ותיזהרי שלא ירד לך החיוך מהפנים, תמיד אוהב אותך".
לאימו ניצה כתב בראל: "לאימא היקרה שלי. אני אוהב אותך, את האימא הכי טובה בעולם, יש לך חלק ענק בבן אדם החזק שאני היום. הכנת אותי לחיים האמיתיים, תמיד היית לצידי. לא אמרתי לך את זה הרבה, אבל אני אוהב אותך ומבטיח לך שאשמור עלייך מכל מקום".
"אתה האוויר שלי", כתב בראל לאביו. "הענקת לי חיים הכי טובים שרק יכולתי לבקש. אתה האבא הכי טוב שבן יכול לקבל, מסור ואוהב עם לב זהב. אני אוהב אותך, שמרת עליי בכל חיי, ועכשיו הגיע תורי". לאחותו הגדולה הילה כתב בראל: "את הדוגמה ללביאה אמיתית, שתזכי לנחת ותגדלי את הילדים היפים שלך באושר".
לאחיו הגדול אודי כתב בראל עד כמה הוא מעריץ אותו, וביקש שישמור על המשפחה. "אתה מוכן לתת את כל כולך בשביל בן אדם שאתה אוהב, אתה מודל לדוגמה בשבילי תמיד", כתב בראל. "אני אוהב אותך הכי בעולם אחי הגדול. תבטיח שתשמור על המשפחה, תהיו מאוחדים ואל תתנו לכלום להפריד ביניכם". אודי קרא את המילים הללו, והסביר: "הוא כתב את זה באפריל 2020, הוא ישב וחשב על כל הסצינה, אם זה יקרה מה נרגיש. הוא ידע שדבר כזה יפרק את המשפחה, ואנחנו מפורקים".
איך מצאתם את זה?
"בפתקים בטלפון", עונה אחותו הגדולה הילה. "מצאנו את זה בפתקים בטלפון, כל הזמן הזה כשהוא שכב בבית החולים, ידעתי שהוא כתב. והחלטתי שאנחנו לא פותחים את הטלפון, רק אם קורה אסון. קיווינו לנס. באחד מימי השבעה פתחנו את הטלפון, והפתקים האלה מופיעים ראשונים. הוא אמר 'אני יודע שאני אמות בצבא, אבל אני חוששת לאימא, איך היא תגיב לזה'".
ב-21 באוגוסט 2021 בראל, צלף ומסתערב של מג"ב, הושאל לאבטח הפגנה שהתקיימה על הגדר בעזה. ההפגנה התלקחה במהירות, ופעיל חמאס הצליח להחדיר אקדח דרך חרך בחומה ולירות מטווח אפס בראשו של בראל, שעוד לא היה אפילו בן 22. במשך תשעה ימים שכב בראל פצוע אנוש בסורוקה, והצוות הרפואי נאבק להציל את חייו אך ללא הצלחה.
המשפחה, שכבר הייתה מוכת גורל, נשארה שוב להתמודד עם שכול. הפעם הראשונה שחוו אובדן הייתה כשחיים שמואלי, הבעל הראשון של ניצה ואבא של הילה ואודי, מת מסרטן. ניצה נשארה לגדל את הילדים לבד עד שהכירה את יוסי. כשבראל נולד הכול השתנה: "פתאום ממשפחה עצובה שאיבדה את אבא בגיל כל כך צעיר, פתאום בא אור למשפחה", נזכרת הילה. "ילד מצחיק ושנון - זה עשה לנו רק טוב, זה הרים אותנו". כשהיה בן 10, הוריו של בראל התגרשו. שנתיים לאחר מכן אימו ניצה התחתנה שוב ונולדה אגם, האחות הקטנה שאותה אהב בראל במיוחד.
השיחה הטעונה עם בנט - והפיוס
בזמן שבראל היה מאושפז במצב קשה, הגיעה גם שיחת הטלפון של בנט עם אביו של בראל שבה התבלבל בנט בשם של בראל וכינה אותו "יוסי". הטעות של רה"מ בשמו של בראל והדברים הקשים שהוריו אמרו נגד בנט הפכו את הטרגדיה האישית למלחמה פוליטית. השיחה שהתנהלה ברמקול הוקלטה על ידי קרובת משפחה רחוקה שהייתה בחדר, והיא שהדליפה אותה לתקשורת.
"חשוב לנו שידעו שלא אנחנו הפצנו את השיחה", אומרת הילה. "לא הייתה כוונה להפיץ אותה. פשוט לא ידענו כלום. היינו בתוך מחלקת טיפול נמרץ בסורוקה, כואבים עד העצמות, וכנראה שבחוץ השתוללה איזו סערה". על הפוסטים שכתבה נגד בנט אומרת האם ניצה: "זה מגודל הכאב, חד-משמעית".
אחרי שבראל נהרג קיבלה המשפחה חיבוק ענק מעם ישראל. כיום, חודשיים אחרי, המשפחה רוצה להתנתק מהסערה ורוצה שהזיכרון מבראל לא ייצבע בצבע פוליטי. בשבוע שעבר הם נפגשו לפגישת פיוס עם בנט. "הוא הביע המון רגש, הוא בכה. סיפרנו לו דברים על בראל, גם דברים מצחיקים, הוא התמוגג", מספרת ניצה. "אחרי הכול אנחנו בני אדם. מבחינתי זה לא משנה מי ראש הממשלה. אני לא התנצלתי וגם בנט לא התנצל. התחבקנו ובכינו ביחד".
"אם לא תהיה ברירה, נפנה לבג"ץ"
גם על התחקיר שמעט מאוד ממנו פורסם דיברו המשפחה עם בנט. "המזכיר הצבאי שלו אמר שהוא מטפל בזה", אומרת ניצה. כשמסתכלים על תיעוד האירוע, קשה להבין את ההחלטה להשאיר את הכוח כל כך צמוד לחומה, חשוף בלי שדה ראייה, בלי מרחק בטיחות.
"פשוט סמכו על אנשי חמאס", אומרת הילה. "יש אנשים בחמאס שנותנים מידע על מה קורה בעזה. והם הבטיחו שיהיה בסדר ושההפגנה תעבור בשקט, וגם מצרים הבטיחה. מתברר שישראל סמכה יותר מדי ולא הניח שכנראה אחד מהם יבוא עם נשק". והאימא ניצה תוקפת: "אנשי חמאס, מחבלי חמאס - פראי אדם - דאגו לצלם ולפרסם בטיקטוק, וזה מה שזעזע. אני חושבת שרוב המשפחות לא קיבלו תצלומים של איך הבן שלהם נרצח".
הדבר המקומם ביותר היה שהכתובת הייתה על הקיר. כשבראל חבר לכוח שליד הגבול, הוא הופתע מההתנהלות וכתב למפקדו הודעות: "איזו התנהלות על הפנים. לא תיאמו מטווח, לא משכו תיק מטווח, שום דבר. אספר לך כשנתראה - איזה הבדלים". ניצה מוסיפה: "הלוחמים התלוננו שהמקום הזה הוא פצצה מתקתקת, וביניהם גם אמרו מעניין מי יהיה הקורבן".
הרמטכ"ל בריאיון ל-N12: לא אדיח את המפקדים של בראל ז"ל, גם אם שגו
רן רוכברגר כהן, עו"ד שמייצג את המשפחה, מבהיר שהמשפחה מצפה לקבל תשובות: "המשפחה כואבת, המשפחה מתוסכלת. אם לא יינתנו התשובות, לא יהיה מנוס ותוגש עתירה לבג"ץ בבקשה לקבל את הממצאים העובדתיים הבסיסיים, וגם את התשובות לשאלות הנוקבות שהמשפחה העלתה על איך שבראל נפל".
בינתיים משפחת שמואלי התגייסה כולה להנצחה. הם עמלים להקמת שביל דרך, "צועדים בדרך בראל", למכינות צבאיות שיעבור סמוך למקום נפילתו ויספר את סיפור נפילתו. ואחותו הקטנה אגם התגייסה גם היא למטרה: היא תמכור לימונדה ותתרום את הכסף לימי כיף ללוחמים כמו בראל.
מלבד לקבל את התשובות שמגיעות לה ולכל הורה ששולח אל ילדיו לצה"ל, יש לניצה משימה נוספת. עכשיו היא רוצה נכד. אחרי מותו של בראל נלקח ממנו זרע, וניצה התגייסה למאבק של הורים שכולים שמובילה עירית גונדרס מעמותת 'אור למשפחות' במטרה לחוקק את חוק ההמשכיות שיאפשר למשפחה להקים צאצאים לילדיהם שנפלו.
"חשוב לנו שזה ייכנס בשרשרת החיול של כל מתגייס", מסבירה גונדרס בפגישה עם השרה איילת שקד - ומבטיחה לניצה: "אנחנו נמחק את הדמעות האלה". גם השרה ממהרת לנחם, לחבק ולהבטיח: "אנחנו נעשה את זה, נכון שהפעם נצליח?". את הבקשה שלה ניצה מסכמת במשפט אחד: "כל מה שאני רוצה זה להיות סבתא לנכדים של בראל. בראל הוא מהמיטב, אז שיהיה עוד מהמיטב. מגיע לנו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל משתתף בצער משפחתו של סמ"ר בראל חדריה שמואלי ז"ל, ממשיך ללוותה ולחזקה. מהתחקירים שבוצעו עד כה וכפי שפורסם, נוהל הקרב וההיערכות המבצעית להתפרעויות האלימות בוצעו באופן יסודי ומקיף. לצד זאת, מסקנות הביניים העלו כי נכון היה לפרוס ולהפעיל את הכוח באופן שונה מרגע הגעת ההמון האלים לקיר המגן. בגין האירוע התקיים תהליך תחקור נוקב ומעמיק, אשר יסתיים בעת הקרובה וממצאיו וסקנותיו יוצגו למשפחה".