סימנים מעודדים להייטק הישראל? דוח סיכום 2024 של מכון המחקר של ארגון Startup Nation Central (או SNC בקיצור) מצביע על חוסן מרשים לענף ההייטק המקומי בשנת המלחמה. לפי הדוח, האקוסיסטם הטכנולוגי הישראלים גייס יותר מ-12 מיליארד דולר במימון פרטי, ורשם שיא של 15.8 מיליארד דולר בפעילות מיזוגים ורכישות.
ממצא בולט בדוח הוא הצבעה על גידול של 28% בהיקף ההשקעות המדווחות לעומת 2023, ושל 31% כשכוללים גם את היקף סבבי גיוס ההון הלא מדווחים להערכת SNC.
"אלו לא המספרים שהייתי מנחש עבור 2024 לפני שנה", מודה מנכ"ל SNC אבי חסון בשיחה עם N12. "ידענו שההייטק הישראלי חזק ושזה ענף עם חסינות גבוהה, אבל גם אנחנו לא דמיינו שנצליח להתעלות על 2023. זה רק מראה עד כמה למרות הכל, יש פה ענף שמובל בידי אנשים מצוינים ועמיד ברגעי משבר".
לפי הדוח סבבי המימון המוקדמים (שלבי סיד עד סבב A) היוו 82% ממספר העסקאות והמימון שזרם לחברות בשלבים המאוחרים יותר התקרב לרמות השיא של 2021. בנוסף, נרשמו 15 "מגה-סבבים" שבהם גויסו 100 מיליון דולר, בהיקף כולל של 4 מיליארד דולר - המהווים 41% מכלל הגיוסים. לפי SNC, נתון זה מעיד על אמון המשקיעים בחברות ישראליות בוגרות.
"מהבחינה הזו, ההייטק מצוי בבעיה"
ובכל זאת, גם חסון מודה שקיימים סימנים מדאיגים. הסתכלות מעמיקה יותר בדוח מראה גם את הקשיים והאתגרים הניצבים בפני ההייטק הישראלי. עם אלו נמנית הדומיננטיות הגדולה של חברות הסייבר, ששאבו אליהן יותר משליש (36%) מהמימון שזרם לענף ב-2024.
"ריכוזיות כזו היא בעיה לכל הענף", אומר חסון. לדבריו, השילוב בין מיקוד ההון בחברות הסייבר וההאטה בהקמת חברות חדשות פירושה ש"החברות המעטות שנפתחות, אם הן לא בתחום הסייבר - קשה להן משמעותית לגייס משמעותית לגייס הון מבעבר.
"אנחנו רואים שמשקיעים שמים את הכסף שלהם במקומות בטוחים יותר", מרחיב חסון, "הם מעוניינים להמר פחות על סטארט-אפים צעירים או על צוות צעיר ולא מוכר, או תחום שהוא פחות מניב. מהבחינה הזו, ההייטק מצוי בבעיה".
אתגר נוסף שעימו התמודד ענף ההייטק בשנה החולפת וצפוי להמשיך להשפיע עליו הוא גיוס המילואים הגדול כתוצאה מהמלחמה. "מספר משרתי המילואים בענף ההייטק גבוה פי 2 לעומת חלקם היחסי באוכלוסיה", מציין חסון "המשמעות היא שיש חברות שסובלות ממחסור בעובדים. זה ימשיך להוות בעיה גם לשנה הבאה במידה ודברים לא ישתנו".
"לא כל חברה יוצאת להנפקה"
הדוח של SNC מצביע גם על זינוק שנתי של 49% בהיקף הכספי של האקזיטים, שהגיע לעסקאות בשווי כולל של 15.8 מיליארד דולר. דוחות קודמים טענו כי הנתון הזה מצביע על בעיה בענף וחזרה לאחור מענף שמייצר חברות צמיחה שהולכות וגדלות, מעסיקות עוד עובדים ומשלמות מיסים לאורך זמן - ליצרן של סטארט-אפים שנמכרים באקזיט. אלא שחסון לא רואה כך את הדברים.
"אני לא מקבל את התזה שמספר האקזיטים הגבוה מצביע בהכרח על בעיה בשוק", הוא אומר. "יכול להיות שהיה מצב טוב לאקזיט, ושמשקיעים חשבו שזו הזדמנות טובה ולא רצו את כאב הראש של להמשיך להשקיע בחברה עד להנפקה. צריך לזכור שרוב העובדים בתעשיית ההייטק לא עובדים בחברות הצמיחה הגדולות, אלא בחברות בינוניות עד קטנות. לא כל חברה צריכה לצאת להנפקה, הרבה פעמים אקזיט או מיזוג הוא הפתרון הכי טוב".
בשורה התחתונה, למרות האתגרים התחזית של SNC לשנת 2025 היא אופטימית. הדוח צופה המשך צמיחה בהשקעות, עם דגש מיוחד על תחומי הבינה המלאכותית והסייבר. צפויה גם התאוששות בשוק ההנפקות, שעשויה לספק אפיק יציאה נוסף למשקיעים.
"כדי לשמור על היתרון נדרשות מדיניות פרואקטיבית, השקעות אסטרטגיות והתמקדות במנועי צמיחה חדשים", מסכם חסון. לדבריו, ללא פעולה מיידית והחלטית, גם של מקבלי ההחלטות בממשלה, ישראל עלולה לאבד את מעמדה כמעצמת הייטק.