ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ומפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון הגישו היום (חמישי ) כתב תביעה כנגד איש העסקים ומנהל קרן ההון סיכון אלף מייקל אייזנברג. השניים תובעים את אייזנברג בתביעת לשון הרע לאחר ששיתף פרסום ברשת החברתית איקס (לשעבר טוויטר) ובו לטענתם ייחס להם פגיעה בביטחון ישראל. במסגרת התביעה, הם דורשים התנצלות פומבית ו-10 מיליון שקלים, שייתרמו למטרה ציבורית.
לטענתם, פנייה שביצעו לאייזנברג במכתב התראה בטרם נקיטת הליכים - ששליחתו נחשפה ב"המהדורה המוקדמת" - לא נענתה בחיוב. משכך "לא נותר מנוס אלא לפנות לבית המשפט הנכבד בתביעה זו".
במרכז התביעה עומד ציוץ של אייזנברג ברשת אקס, שבו שיתף ותרגם לאנגלית פוסט העוסק בחברת הסייבר פאראגון (Paragon) שייסדו ברק ושניאורסון. הפוסט פורסם לאחר שפאראגון הואשמה על ידי בכיר בוואטסאפ כי עשתה שימוש לרעה בפלטפורמה וניסתה לפרוץ לחשבונות של כ-90 משתמשים.

"נראה שאהוד ברק ואהוד שניאורסון, לשעבר מפקד 8200, פגעו בביטחון מדינת ישראל בכך שלקחו את מיטב המהנדסים שלה וערערו את עבודת החבר'ה הטובים ב-8200, ושרפו חלק מיכולותיהם", כתב אייזנברג.
לפי כתב התביעה, "במסגרת הפרסום, ייחס הנתבע באופן פומבי לתובעים, שכאמור, תרומתם לביטחון מדינת ישראל היא מרכיב עיקרי בזהותם, ידועה לכל ואינה נזקקת להוכחה או תמיכה, כמו גם לפאראגון, פגיעה בביטחון המדינה".
ברק ושניאורסון קובלים על כך שהדברים שבמוקד התביעה עדיין נותרו מפורסמים בעמוד האקס של אייזנברג. לטענתם, תרגום הפרסום לאנגלית שביצע אייזנברג "יש בו כדי להרחיב את תפוצת הפרסום ובהתאם את הפגיעה בתובעים ובשמם הטוב". עוד הם טוענים כי "מעבר לעובדה שהפרסום עולה כדי עוולה אזרחית כנגד התובעים ואף כנגד פאראגון, הרי שאין כל ספק כי הדברים נאמרו מתוך כוונה לפגוע בתובעים, להשמיצם ולהציגם באור שלילי בפני הציבור הרחב".

כבר לא הילד הטוב של הסייבר?
בעבר נחשפה את דרך הפעולה של החברה: פאראגון פיתחה תוכנת סוס טרויאני בשם "גרפיט", המסוגלת לדלות מידע מודיעיני מתוך אפליקציות שיחה מוצפנות, כמו וואטסאפ, פייסבוק מסנג'ר, סיגנל או טלגרם. בשונה מחברות סייבר התקפי אחרות דוגמת NSO וקנדירו - היא הוקמה במימון אמריקני מלכתחילה כדי לפעול ב-34 מדינות דמוקרטיות בלבד, בתיאום עם רשויות ביטחוניות ועם המערכת המשפטית המקומית, ולעשות שימוש מינימלי בחדירה לפרטיות.
אלא שהודעת מטא צבעה את פעילות החברה בצבעים חדשים. יום לאחר הודעת מטא טען עיתונאי איטלקי המוכר באיטליה כחושף של פעילים פשיסטים במפלגתה של ראש הממשלה ג'ורג'יה מלוני, כי חשבון הוואטסאפ שלו נפרץ בידי פאראגון הישראלית. פרנצ'סקו קאנצ'לאטו, העורך הראשי של ערוץ התחקירים האיטלקי Fanpage, אמר כי קיבל הודעה מאפליקציית המסרים כי חשבונו נפרץ.

הפרשה זכתה לכותרות באיטליה והביאה לעדות של ראשי ארגוני הביון המקומיים בפני ועדה של בית הנבחרים. לאחר פרסום הדברים פאראגון דרשה כי איטליה תבדוק עם נעשה שימוש לרעה בתוכנה שלה. לפי דיווח הגרדיאן, פאראגון ביטלה את החוזה שלה עם הממשלה האיטלקית בטענה להפרת החוזה עמה. ביממה האחרונה אף דווח כי עיתונאים באיטליה החלו לקדם צעדים משפטיים נגד הממשלה האיטלקית, שנציגיה נמנעים מלספק תשובות ברורות בנושא.
העסקה למכירת החברה מתעכבת
בדצמבר האחרון דווח קרן הפרייבט אקוויטי האמריקנית אירו-אקוויטי (AE) רוכשת את פאראגון תמורת סכום המוערך בכ-900 מיליון דולר. עם זאת, ימים ספורים לאחר מכן משרד הביטחון שם בלמים לעסקה והודיע כי היא טרם אושרה. פאראגון, המפתחת כלים מתקדמים לאיסוף מודיעין דיגיטלי, נמצאת תחת פיקוח הדוק של משרד הביטחון.
חוקי היצוא הישראלים מחייבים חברות סייבר התקפי לקבל רישיון מיוחד לפני העברת טכנולוגיה ומידע לגורמים זרים. זאת במטרה למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיות רגישות אלו, שעלולות לפגוע בפרטיות, בביטחון לאומי ואף ביחסי החוץ של ישראל. "חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני קובע כי כל שינוי בזהות בעל השליטה בחברה הרשומה כיצואנית ביטחונית, מחייב דיווח בדיעבד למשרד הביטחון", נמסר אז ממשרד הביטחון.