דוח האקזיטים לשנת 2024 של פירמת PwC מציג תמונה מורכבת עבור תעשיית ההייטק הישראלי: הנתונים מראים על זינוק גדול בהיקף הכספי של האקזיטים בשנה החולפת - אלא שזה הגיע על חשבון בנייה ארוכת טווח של חברות גדולות שמסוגלות לצמוח ולהעסיק מאות עובדים. התוצאה היא שאחרי מספר שנים שבהן אומת הסטארט-אפ התגאתה שהפכה למדינה שמייצרת חברות צמיחה נראה שהענף המקומי חוזר להיות יצרן סטארט-אפים שמסתמך על רווח מהיר.

עוד ב-N12 כלכלה:

• חלשים בקריאה ובחשבון: מבוגרי ישראל בתחתית ה-OECD
• רגע לפני שהמע"מ עולה: איך תשלמו פחות מס
• ההטבות למשרתי המילואים ב-2025: מה צריך לדעת

על פני השטח, הנתונים נראים מעודדים. הדוח מצביע על עלייה משמעותית של 78% בהיקף הכספי של עסקאות הרכישה וההנפקות: השווי הכולל הגיע ב-2024 לכדי 13.4 מיליארד דולר - בהשוואה ל-7.5 מיליארד דולר בשנה שעברה. אף שמדובר בעלייה משמעותית זו עדיין ירידה של 84% לעומת שנת 2021, שנחשבת לשיא בתעשיית ההייטק הישראלית. עם זאת, בנטרול הנפקות בבורסה, 2024 מציגה עלייה של 9% בהיקף עסקאות הרכישה בהשוואה ל-2021 ומסתמנת כשנה הטובה ביותר בשוק המיזוגים והרכישות בעשור האחרון.

אך מבט מעמיק יותר חושף תמונה מורכבת. למשל, שוק ההנפקות שממשיך להיות חלש. ב-2024 בוצעו 6 הנפקות לעומת 3 ב-2023, אך עם ירידה של 70% בשוויין הכולל: 781 מיליון דולר בלבד לעומת 2.5 מיליארד דולר אשתקד. ההנפקה הגדולה ביותר הייתה של מפתחת הזכוכית החכמה Gauzy בשווי של כ-320 מיליון דולר. ב-PwC אומרים שהחולשה בשוק ההנפקות עשויה לסמן על מחסור בחברות צומחות: יזמים ומשקיעים מעדיפים לא לקחת סיכון, ולמכור חברות במקום להשקיע לטווח ארוך.

"הנתונים עצמם יכולים ללמד על מגמת התאוששות, לפחות ממבט ראשון, אך קיים פרדוקס בהייטק המקומי", אומר ירון וינצבליט, שותף הייטק וראש תחום הביקורת ב-PwC Israel. "אם בשנות הגאות התרגלנו לסבבי השקעה שלוו בעסקאות או בהנפקות חסרות תקדים מבחינת שווין - אין ספק שההאטה הכלכלית, סביבת הריבית הגבוהה ואי-היציבות האינפלציונית שאפיינו את השנים האחרונות הובילו להתפכחות של ממש בקרב המשקיעים, היזמים וההנהלות".

ירון ויצנבליט (צילום: PwC Israel)
ירון וינצבליט, PwC|צילום: PwC Israel

לפי וינצבליט, מרכיבי חוסר הוודאות בכלכלה העולמית והמקומית - קרי, המלחמה והשלכותיה - והרצון של המשקיעים להוריד את רמת הסיכון גרמו להורדת מחירי העסקאות: "קיבלנו כר פורה לעסקאות בשווים שפויים, גם במחיר של וויתור על סיכוי לפוטנציאל מימוש עתידי גבוה יותר". ובמילים פשוטות: האוויר יוצא מתוך בועות השווי המנופחות.

עלייה ברכישות בידי חברות ישראליות

השנה בלטו במיוחד שתי עסקאות ענק שחצו את רף המיליארד דולר: רכישת Own מתחום התוכנה ורכישת Resident Home מתחום האינטרנט. בנוסף, בוצעו 8 עסקאות משמעותיות בהיקף של מעל 500 מיליון דולר, בסך כולל של 6.8 מיליארד דולר, לעומת 3 עסקאות בשווי 3.1 מיליארד דולר בשנה הקודמת. עסקאות בטווח של 500-100 מיליון דולר מהוות 44% מסך העסקאות, עם 23 עסקאות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר.

תחום המחשוב והתוכנה המשיך להוביל את מגמות התחזקות האקזיטים, עם 67% מכלל העסקאות - סך של 34 עסקאות בהיקף של 8.9 מיליארד דולר. זהו זינוק של 110% בהשוואה לשנה הקודמת. במפתיע, מגזר מדעי החיים הציג עלייה דרמטית של 340%, עם 8 עסקאות בשווי כולל של 1.4 מיליארד דולר, לעומת רק 320 מיליון דולר בשנה שעברה. ב-PwC אומרים שמגמה זו מצביעה על הפוטנציאל הגדל של תחום מדעי החיים בתעשיית ההייטק הישראלית.

נתון מעניין נוסף הוא העלייה בעסקאות "כחול-לבן", שבהן הן החברה הרוכשת והן הנרכשת הן בעלות זיקה משמעותית לישראל. השנה נרשמו 15 עסקאות כאלה, המהוות 28% מכלל העסקאות, לעומת 11 עסקאות ו-24% בשנה שעברה. הרוכשות האמריקניות ממשיכות להוות נתח משמעותי עם 31 עסקאות (58% מכלל העסקאות), בהיקף כולל של 8.9 מיליארד דולר.