בשלוש השנים האחרונות הביטוי ״פייק ניוז״ הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי היומיומי. עכשיו, כשיום הבוחר הולך ומתקרב - אתם עלולים בהחלט להיתקל בלא מעט תכנים מהסוג הזה. כך תזהו חדשות כזב ולא תיפלו בפח של ה"פייק".
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
חדשות כזב הן מידע שמחקה את מראה תוצרי תקשורת החדשות, מבלי לחקות את התהליך העיתונאי שעומד מאחוריהם - או את הכוונה לחשוף את האמת. ידיעה חדשותית שנשמעת לכם מוטית היא לא פייק ניוז. פרשנות פוליטית שאתם לא מסכימים איתה - היא גם לא פייק ניוז, ואפילו מידע חלקי, מגמתי או כזה שאיננו מדויק - הוא לא פייק ניוז.
חדשות כזב בעידן הרשתות החברתיות
השקר יכול לעשות את דרכו מסביב לחצי עולם, בעוד שהאמת עוד לא סיימה לקשור את שרוכיה: ידיעות מזויפות ומידע שקרי הם לא תופעה חדשה, אבל בעידן שבו אנו חיים, כשכל אחד יכול לצייץ ולשדר מסרים לפלטפורמות השונות, בהן הקהל הפוטנציאלי הוא מיליוני ישראלים - לפייק ניוז יש קרקע פורייה יותר מאי פעם. בתקופת בחירות - הסכנה היא כפולה ומכופלת.
את אחד מהאתגרים היותר מבלבלים בעניין הזה מציבות הפלטפורמות החברתיות, שהאלגוריתמים שלהן מעדיפים תכנים מעוררי אינטראקציות, מתוך אינטרס כלכלי - ולרוב מבלי להביא בחשבון את התוכן עצמו. כלומר, קיימת בהן נטייה מולדת להעניק יתרון לשקרים סנסציוניים, לעומת אמת משעממת. כך, סיפור שקרי - אם הוא מסקרן, מדהים או מכעיס דיו - יזכה לתפוצה נרחבת, מהר כל כך שעד שתפורסם האמת שמפריכה אותו - זה כבר יהיה מאוחר מידי.
פיצה-גייט ובחירות 2016
"פיצה-גייט" הוא השם שניתן לסיפור הפייק ניוז המופרך ביותר של בחירות 2016 בארה״ב, והוא ההוכחה לכך שמדובר בתופעה שצריכה להעסיק את כולנו. ב-19 במרץ באותה השנה, חשבון הדואר האלקטרוני של המועמדת לנשיאות הילארי קלינטון נפרץ והודעות האימייל שלה פורסמו. על פי הקונספירציה, במיילים היו התכתבויות מוצפנות שמתייחסות אל פיצריית 'קומט פינג-פונג' בוושינגטון. הסברה הייתה שהפיצריה היא למעשה כיסוי של ארגון פשע שסוחר בילדים קטנים.
ב-2017 ה"רולינג סטון" חשף כי לאותו פוסט מסתורי, קדמו שיחות בפורומים שונים בהם גולשים אנונימיים פרסמו "מידע" בנושא. הם הופעלו כנראה על ידי בעלי האינטרסים כדי לשתול את הסיפור ברשת, להצית את השטח, ולגרום לסיפור להשתלט על השיח כמו שריפה בשדה קוצים.
אדגר מדיסון וולש הוא אחד מהאנשים שהאמינו לסיפור, ויום אחד הוא גם החליט לפעול: הוא נכנס חמוש לפיצרייה כדי להציל את הילדות שבמרתף - אלא שלא היו ילדות ולא היה מרתף. התיאוריה המטורפת עד חיגוך סחפה אחריה המונים, וגם אחרי התקרית שהכניסה את וולש לכלא והפריכה את הטענות - נותרו רבים שהמשיכו להאמין.
כך תתגוננו
למרות היכולת המופלאה והמטרידה של השקרים לשטות בנו, ניתן להתגונן מפניהם. הנה כמה כללי אצבע לפעולה שיעזרו לכם לא ליפול בפח של הפייק:
1) אם אתם לא מכירים את שם האתר או הכתב - תתחילו לחשוד. האתר "tel-avivtimes.com" רק נראה כמו אתר חדשות לגיטימי, אבל הוא למעשה חלק מרשת פייק ניוז אירנית שנחשפה בשנה שעברה על ידי חברת "קלירסקיי" הישראלית.
2) היזהרו מחיקויים - שימו לב לכתובת ה-url ולשימוש בלוגו הרשמי של רשת החדשות. לפני בחירות 2016 בארה״ב, אזרחים רבים, בהם גם בנו של הנשיא טראמפ, התייחסו למאמרים שהופיעו באתר מזויף כאילו היו מאמרים שפורסמו על ידי ABC News.
3) התמונה נראית כאילו עברה עריכת פוטושופ? בדקו ב"גוגל אימג'ס" מה המקור שלה.
4) אם הסיפור לא פורסם באתרי החדשות המוכרים - כנראה שמדובר בחדשות כזב.
5) בדקו את התאריך של הידיעה - אם אין כזה, זה הזמן להדליק את הנורה האדומה.
6) כותרת שערורייתית וטקסט גדוש בהגזמות - הם מאפיינים מוכרים של פייק ניוז.
ויש גם "גוד ניוז"
השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, זיהה את הפוטנציאל ההרסני והוציא צו תקדימי שמחייב לזהות תעמולה עם מי שהפיץ אותה - גם ברשת. בפייסבוק החליטו בתגובה להציג דרישות חדשות עבור רוכשי המודעות הפוליטיות - כאלה שיאפשרו פרסום רק על ידי גורמים ישראלים שיהיו מחויבים להזדהות. כך נוכל לדעת מי עומדים מאחורי התעמולה וגם לראות את כל הפרסומים הפוליטיים שרכשו עד כה.
אחד הצינורות העיקריים להפצת חדשות כזב הם חשבונות מזויפים. בדיון שנערך בכנסת הצהירה פייסבוק כי היא מחקה כמיליארד חשבונות כאלה. לטענתה מדובר ב-99% מהחשבונות המזויפים שבפלטפורמה. בנוסף לכך, כבר בינואר הודיעה החברה כי תגביל את מספר האנשים שאליהם תוכלו להעביר הודעות בווטסאפ על ידי שימוש באופציית Forward - ל-5 אנשים בלבד; זאת במטרה למזער את מהירות התפוצה של שקרים.
בעיית ההשפעה הבלתי רצויה על אזרחים בבחירות היא רחבה, וזהו רק פתרון חלקי, אבל זה גם צעד בכיוון הנכון. אנחנו נמשיך לעקוב - ונעדכן אתכם.