עשור אחרי המחאה החברתית הגדולה, המחירים בשוק השכירות מרקיעים שחקים, ואין הקלה באופק. צעירים רבים מתפשרים על דירות שלא ראויות למגורים וחשופים לתנאים לא הוגנים. חלקם אף נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים כחלופה לשכירת דירה. המציאות הישראלית היא שמציאת דירה נורמלית, באזור טוב ובמחיר הגון זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
בעשור האחרון התרחשה עליית מחירים משמעותית בשוק השכירות. מחיר ממוצע של דירת שלושה חדרים בתל אביב ב-2011 עמד על 4,570 שקלים והיום הוא לא פחות מ-6,140 שקלים. בחיפה הוא היה 2,160 שקלים, והיום הוא 2,800 שקלים, וגם בלוד נרשמה עלייה של יותר מ-600 שקלים בממוצע בעשור האחרון.
לפי נתוני הלמ"ס מחירי הדיור עלו בכמעט 8% בשנה האחרונה. כמו בשוק רכישת הדירות, גם בשוק השכירות אחת הסיבות המרכזיות לעליות המחירים היא שהביקוש גדול מההיצע. ובזמן שהמחירים עולים ואין פיקוח ממשלתי על השוק, הבלגן חוגג. יש בעלי דירות שמעלים את שכר הדירה במאות שקלים לאור הביקוש, ומעיזים לדרוש סעיפים דרקוניים ולא הגיוניים בחוזה.
עינת, שגרה כיום בתל אביב, עובדת בשתי עבודות בו זמנית. האחת, מדריכת פילאטיס, והשנייה והקשה הרבה יותר, חיפוש אחר דירה. "אלה הם חיי, פילאטיס ודירה כרגע. ממש צריך לעבוד בזה. לרוב זה לא מגיע אליך", מספרת עינת. גם היום השוכרים נתקלים בלא מעט דירות שאינן ראויות למגורים, בלשון המעטה. מיטות תלויות, חדרים זעירים, שירותים חיצוניים ומשותפים - והכל במחירים גבוהים.
אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת השמאים, מספר על העוול שהמדינה עושה בכך שהיא לא מצליחה למצוא פתרון למחירי הדירות הנוסקים: "שוכרי הדירות זו האוכלוסייה הכי חלשה במדינת ישראל. זה אנשים שהם בלי כסף, צעירים שסיימו צבא, זוגות צעירים שמתחתנים. אין למדינת ישראל פתרון עבור על האנשים האלה".
המדינה אינה מפקחת על מחירי השכירות, על התנאים או על החוזים שנחתמים, וכל הכוח עובר לידי בעלי הדירות. זוג צעיר שמחפש דירה להשכרה נתון לגחמותיו של בעל הדירה אם הוא רוצה סיכוי להתגורר בנכס. "אין לנו חוקים, אנחנו בעלי הדירה", קבע בביטחון אחד מבעלי הדירות.
פתרונות יצירתיים
לנוכח המצב הנואש בשוק השכירות, מחליטים רבים למצוא פתרונות חלופיים. עידו פרץ החליט לנטוש את המודל המסורתי לאחר שבעל הדירה שלו העלה את המחיר במפתיע, והתחיל לגור בהוסטל. "לי זה שינה את כל הקונספט של מה זה מגורים ראויים ואיך צריך לחיות. אז אולי זה כרוך בחיי קהילה, אבל אתה מקבל פה מגורים שהם ראויים ונקיים. הכול כלול במחיר, אין לך הפתעות, ואין לך חוזה דרקוני", מספר עידו.
זמר דושניצקי עציוני, מבעלי הוסטל ג'ה בתל אביב, בנה יחד עם שותפיו את ההוסטל השיתופי הראשון בעיר, והם בכלל לא חשבו שהרעיון שלהם יעזור להקל על משבר הדיור. זמר מספר: "הגיעה הקורונה, וכל הרעיון של המלונאות ירד לרמת אפס. אז החלטנו שאנחנו לא נישאר סגורים ונחכה שתיירים יגיעו, אלא נפעיל את המקום בתור בניין שיתופי, מהר מאוד אנשים התחילו לעמוד בתור".
שכירת חדר בדיור מוגן לרוב מיועדת לגיל השלישי, אך לאור המצב בשוק השכירות, יש צעירים שפנו לפתרון יצירתי ומפתיע. הם משכירים חדר כזה תמורת 4,500 שקל בממוצע, ונהנים מהיתרון של לגור לבד. נדמה שלממשלה יש דברים אחרים להתעסק בהם לפני שיתפנו לפיקוח על שוק הדיור ויפתרו את בעיות המחירים, החוזים ותנאי המחייה. ובינתיים השוכרים ימשיכו לעבוד קשה.