בתחילת החודש פרסם בנק ישראל תחזית מעודכנת ל-2022, ולפיה "הערכת העיכובים בשרשראות האספקה התעדכנה ואלו צפויים כעת להתארך בסבירות גבוהה עד סוף 2022".
איך זה נראה בשטח?
האדריכלית נטע גולדשטיין מ"הצוותיה", שמתמחה בעיקר בעיצוב פנים, מעידה: "יש בעיית אספקה חמורה. אם פעם הייתי יודעת לתמחר פרויקט, היום אני נזהרת מזה כמו מאש. פריטי נגרות שאנחנו מעצבות התייקרו באופן משמעותי. מעבר לכך, אני לא מסוגלת לדבר על זמנים. מספיק שפרזול של מגירה חסר, ואספקת פריט הנגרות מתעכבת בחודשים רבים".
האדריכלית ג'ול גורביץ' שגב, שותפתה של גולדשטיין, מבהירה כי אי-היציבות שחווים בעלי המקצוע מתגלגלת אל הלקוח: "אנחנו נתקלים במצב שבו הלקוח בוחר במוצר מסוים, והוא פשוט חסר. אנחנו מרגישות חוסר ביטחון. אם פעם לדוגמה, הייתי עושה פרויקט של שינוי דיירים, והייתי בוחרת פרטים סטנדרטיים, או פחות, הייתי יודעת כמה זמן ייקח עד שיסופקו. אני מרגישה שבחצי שנה האחרונה, החברות הספקיות לא מוכנות להתחייב. הלקוח שרוצה חיפוי מסוים מסכים לשלם, אבל נתקע. לנו כאנשי מקצוע קשה להתחייב מול הלקוח שיקבל מה שהוא רוצה".
"לפני שנה יכולת להתמקח עם הספק. היום לא"
עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי חברת יורו ישראל, חברה יזמית וקבלנית שבונה ברחבי הארץ, מעידה שבעיית אספקת חומרי הגמר משפיעה גם על פעילותה: "בחצי השנה האחרונה אנחנו מרגישים שכל הספקים, גם אלה שצריכים וגם אלה שלא, עלו על הגל ומייקרים. מאחר שרוב הייצור של הכלים הסניטריים והקרמיקות הוא מסין, יש בעיה קשה. הם עברו לשבוע עבודה של ארבעה ימים ויש מחסור. הם לא עומדים בקצב הייצור. לפני שנה היית יכול להתמקח עם הספק. היום לא. בעלי המפעלים בחו"ל הם בעלי הבית. אם פעם הייתי קונה לפי פרויקט, היום אני מזמינה את החומרי הגמר שלושה חודשים מראש. אני מעדיפה שזה ישכב לי באתר, העיקר שלא יחסר לי. המחיר של כל חומרי הגמר, אם זה הקרמיקה, הרובה והמלט, עלו בלפחות 20%".
שמואל דונרשטיין, יו"ר ובעלים קבוצת רב בריח, מספר: "לפני שנה וחצי, במאי 2020, קיבלנו החלטה אסטרטגית בחברה להעלות את רמת המלאים כדי שנוכל לעמוד בהתחייבויות שלנו. היו בעיות באספקה בנמלים וגם ובהובלות של החומרים בגלל הקורונה, ועכשיו המצב התדרדר עוד יותר. החומרים שמגיעים מכל המדינות מעוכבים באופן קבוע. כתוצאה היינו צריכים לפצל את ההזמנות ולחלק אותן לכמה אזורים בשביל שלא נתקע ללא חומרים".
"אחד המפעלים נסגר בזמן שחיכיתי לסחורה"
דונרשטיין מוסיף כי "עד לפני שנתיים היינו מקבלים את ההזמנות תוך חודשיים וחצי מהרגע שנשלחו וזה כלל את זמן הייצור והשינוע. היום זה לוקח חמישה-שמונה חודשים, ומלבד לוחות הזמנים ישנו אלמנט של חוסר ודאות. היה לי מקרה ששלחתי הזמנה ואחד המפעלים בשרשרת נסגר בזמן שהמתנתי לקבל את הסחורות".
דונרשטיין מדגיש: "למרות זאת, המשבר לא צריך לגרום לעליית מחירים. הספקים חייבים להיות יצירתיים בשביל לזרז את ההזמנות, והמזמינים צריכים לעקוב מקרוב אחר שרשרת האספקה".
"נאלצנו לא לקבל עבודות חדשות"
חברת תדהר עבודות גמר מתמחה בעבודות לנדל"ן עסקי, ונהנית מהפריחה בתחום ההייטק ומהמשרדים החדשים. יאיר בן עמי, מנכ"ל החברה: "התחום שאנחנו עוסקים בו חווה כעת את תור הזהב של עבודות הגמר. אנחנו מבצעים כעת עבודות בהיקף של 200 אלף מ"ר בו-זמנית. אנחנו מקבלים ממשרדי עו"ד, הייטק, חברות ביטוח, בנקים, ביקושים בהיקפים שלא היו. לא היו פה אי פעם השקעות כל כך גדולות בעבודות גמר.
"אנחנו חווים כרגע גידול וצמיחה לעומת השנים הקודמות, עד כדי כך שנאלצנו לא לקבל עבודות, וזו בשורה כואבת. זה קשור גם למצוקה שאליה נקלענו בתקופה האחרונה. הכוונה היא לחוסר היכולת לקחת התחייבויות".
איפה הקושי?
בן עמי: "יש חוסר בחומר. כרגע לספקים חסרים חומרים בסיסיים כמו מתכות, אמצעים אלקטרו מכניים כמו יחידות מיזוג אוויר. יש בעיה קשה ואנחנו עושים מניפולציות כדי לעמוד בלוחות זמנים. הנושא השני הוא מחסור עצום בכוח אדם מקצועי. אנחנו נאלצים לסרב לעבודות גדולות ולברור את הפרויקטים שלהם אנחנו יכולים לתת מענה".
בן עמי מחכה להתערבות של הממשלה: "כרגע נבנים באזור הביקוש של תל אביב 1.5 מיליון מ"ר של משרדים. כרגע, אנחנו מתקשים להגיד ללקוחות מה מחיר הבנייה למ"ר כי יש עליית מחירים יומיומית. זה מצב שלא היה אף פעם. דרושה התערבות של גורם ממשלתי".
"פעם היו 50 מחצבות, היום יש 25"
אלי כהן, יו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה ומנכ"ל חברת תרמוקיר, אומר לגלובס: "זיהינו שיש פער גדול מאוד בין תוכניות הרגולטור לתכנון 70,000 יח"ד בשנה לבין שרשרת האספקה, שהפסיקה לזרום".
איפה אתה רואה את זה?
"זה קודם כול בחמצן שלנו, שזה חול וחצץ. בשנת 2000 היו 50 מחצבות במדינת ישראל. נכון להיום יש 25. בלי החמצן הזה אין אפשרות לתעשיית הבנייה להתקדם".
כהן מודע היטב לקשיים שנוצרו בעקבות משבר הקורונה: "יש בעיות חמורות בתובלה הימית. מי שמתעסק בגמרים בבתים מתקשה היום להשיג אפילו את החומרים הפשוטים לריצוף, חדרי אמבטיה. הדברים האלה לא מגיעים בזמן, וכשהם מגיעים, הם מתעכבים בנמל מכל מיני סיבות".
לדבריו, "פיתוח התשתיות הגדולות, כמו הרכבת הקלה והמטרו, יוצר עומס אדיר. מדובר בשוק בנייה נוסף שנפתח לפני כשש שנים, והוא מתעצם מיום ליום. מדינת ישראל לא ערוכה לתת לו מענה. לא ברמה של אספקת חומרי גלם, ולא ברמה של קבלני ביצוע. כוח האדם במדינת ישראל קטן".
"ההתייקרויות במשק צפויות ללוות אותנו גם במהלך שנת 2022"
אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, סבורה שהמצב לא ישתפר גם בשנה הקרובה: "D&B עוקבת בדריכות אחר ענף הנדל"ן למגורים בישראל, שרשם בשנה האחרונה שיא במחירי הדיור ובהיקפי המכירות, ובהתאם הוביל לעליות גם בתחומי פעילות משיקים ומשלימים. בין אלו נמצאות חברות מוצרי הבנייה והמוצרים לבית, שנהנות אף הן מעלייה בביקושים ולהערכת D&B מעליית מחירים בשנה החולפת של כ-10%.
"למרות זאת, עליות מחירי חומרי הגלם מאתגרות את החברות בענף, אשר לא תמיד יכולות לגלגל את מלוא הייקור על הלקוחות. בנוסף, למרות הצהרת שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, כי יבחן שינוי בחישוב נוסחת מדד תשומות הבנייה במטרה למתן את עלייתו בשנת 2022, אנו מעריכים כי מהלך זה לבדו לא צפוי להשפיע ולמתן משמעותית את המשך ההתייקרויות הצפויות בענף הנדל"ן ובענפים הנלווים לנדל"ן במהלך השנה הקרובה.
"לצד זאת, על פי הערכות D&B ההתייקרויות במשק צפויות ללוות אותנו גם עמוק לתוך שנת 2022, כפועל יוצא של ממדי התחלואה בזן האומיקרון אשר יהיו, וההגבלות שיוטלו במשקי הכלכלה ברחבי העולם בהתאם".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס