מצטרפים למועדון: מדינת ישראל כבר הצטרפה באופן רשמי לארגון המדינות המתועשות ה-OECD, אך הטקס החגיגי נערך הערב בפריז. בטקס, שהועבר בשידור חי בחדשות 2 באינטרנט, נאם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש ממשלת סלובניה בורט פאהור וראש ממשלת אסטוניה אנדרוס אנסיפ, מקיימים מסיבת עיתונאים בה יציינו את כניסת המדינות שבראשן הן עומדים לארגון הכלכלי הבינלאומי לשיתוף פעולה ופיתוח. ראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני, שמכהן כנשיא תורן של הארגון, צפוי גם הוא לשאת דברים בטקס.
השאלה הראשונה שהופנתה לברלוסקוני עם תחילת מסיבת העיתונאים, עסקה בהתנגדות מצד הרשות הפלסטינית לצירופה של ישראל לארגון. ברלוסקוני השיב כי הוא מאמין שלסכסוך ולמשא המתן שמתנהל בין ישראל לפלסטינים אין קשר להחלטה לצרף את ישראל לארגון.
נתניהו: "צעד משמעותי לישראל"
בנימין נתניהו דיבר בזכותו של התקציב הדו שנתי ואמר "אני חושב שמדינות אחרות צריכות לשקול תקציב רב שנתי." נתניהו הסביר בפני חבריו את היתרונות של תקציב שכזה - הוא חוסך את המאבק הפוליטי לקראת התקציב ומאפשר תיקונים במידה וצריך, אבל לא תכנון מחדש של העקרונות בכל שנה.
מזכיר הוועדה החמיא לישראל על הייצוא הנרחב בתחום הטכנולוגיה. "עד לא לפני הרבה עשורים שהיא הייתה עדיין לכודה במאבקים, עכשיו הכלכלה הישראלית מרשימה ומתקדמת".
עם קבלת ההודעה על החברות בארגון בתחילת החודש, הביע ראש הממשלה סיפוק רב מההחלטה ואמר כי "מדובר בצעד משמעותי ביותר עבור המדינה". במסיבת עיתונאים מיוחדת שהועברה בשידור חי בחדשות 2 באינטרנט, סיפר ראש הממשלה על התהליכים שקדמו להחלטה. "כבר 15 שנים שאנחנו שואפים להישג הזה", אמר נתניהו. "התהליך היה כרוך בצעדים כלכליים אמיצים - איננו יכולים להישאר מדינה ממוצעת, התחרות שלנו בשווקים הגלובליים חייבה אותנו להציג הישגים טובים יותר".
על אף החששות לפיהם מדינות כגון נורווגיה ושבדיה ינסו לטרפד את הצטרפותה של ישראל על רקע פוליטי, מועצת המנהלים שהתכנסה היום החליטה כבר בתחילת הפגישה על הצטרפותה של ישראל למועדון היוקרתי הכלכלי. ישראל התחילה את תהליך ההצטרפות לפני כשלוש שנים.
שטייניץ: "ההחלטה ממלאת את ליבנו גאווה רבה"
גם שר האוצר יובל שטייניץ קיבל בשמחה את ההודעה ואמר כי "הצטרפותה של ישראל למועדון יוקרתי זה התאפשרה בזכות מדיניות כלכלית אחראית ומאוזנת שהובילה הממשלה בעשורים האחרונים. מדיניות זו כללה את הפחתת החוב של מדינת ישראל, שמירה על מדיניות פיסקאלית ופיתוח ושכלול שווקי ההון".
"ההודעה על הצטרפות ישראל לארגון ה- OECD מהווה תעודת כבוד למשק הישראלי וכמובן ממלאת את ליבנו גאווה רבה" אמר שטייניץ. "עם זאת חשוב לזכור שעל אף שזהו יום חגיגי וחשוב, אנחנו רק בתחילתה של דרך. ישראל תידרש להמשיך ולהוכיח את חוסנה ויציבותה של הכלכלה והחל מהיום גם לעמוד בסטנדרטים ובכללים מחייבים".
כעת, אחרי שהוכרע כי נצטרף ל-OECD, יעביר מזכ"ל הארגון כתב הצטרפות לראש הממשלה בנימין נתניהו, ומתאריך ה-1 ביולי יוכלו נציגי המדינה להשתתף בישיבות הארגון, להצביע ולהשפיע. המשמעות העיקרית של הצטרפות לארגון היא עלייה משמעותית במעמדה הכלכלי של ישראל בזירה הבינלאומית. בין היתר, קרנות בינלאומיות המשקיעות רק במדינות החברות בארגון יחלו להשקיע בבורסה הישראלית במיליארדי דולרים. ישראל תשותף במכרזים בינלאומיים, וחברות בינלאומיות ומדינות יעלו את רמת הקשרים הכלכליים עם ישראל.
מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, בירך גם הוא על ההחלטה ואמר: "הצטרפותה של ישראל לארגון המצביעה על האמון הרב שנותנות חברות המועדון בכלכלת ישראל ובאיתנותה. אני סבור שתג החברות החדש יקדם את החברה והכלכלה בישראל, ימשוך משקיעים זרים ויביא לתנופה נוספת בהתפתחות הכלכלית של המשק".
מלבד ישראל, גם אסטוניה וסלובניה ממתינות להחלטת המדינות החברות כדי לדעת אם יתקבלו לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. קבלת חברה חדשה לארגון חייבת להתקבל פה אחד, ודי בהתנגדות של מדינה אחת בכדי לסכל את הצטרפותה של ישראל למועדון.
פיאד ניסה לטרפד
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ושר האוצר יובל שטייניץ פעלו יחד עם משרד האוצר בכדי להבטיח את הצרפותה של ישראל לארגון, אך ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד פנה לאחרונה למספר מדינות החברות בו, במטרה לסכל את הצטרפותה של ישראל. פיאד טען כי ישראל הגישה לארגון נתונים סטטיסטיים הכוללים את מזרח ירושלים ורמת הגולן.
גורמים במשרד האוצר הביעו אופטימיות לקראת ההצבעה וטענו כי לא ידוע להם על אף מדינה שתצביע נגד ישראל, אך אתמול נודע על הסתייגויות של לפחות שלוש מדינות: נורווגיה, שדרשה להכיר בישראל רק בגבולות 1967, ושוויץ ואירלנד שראו אי התאמה בין קבלתה של ישראל להסכם הסחר עם הפלסטינים.
כמו כן מזכ"ל ארגון ה-OECD אנחל גוריה ששוחח לאחרונה עם שר האוצר יובל שטייניץ אמר כי על ישראל להשלים עוד מספר התחייבויות בכדי להצטרף לארגון, אחת מהן היא צמצום פערי השכר בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים - שכן תנאי לחברות בארגון הוא שמירה על הדמוקרטיה ועל שוק חופשי.