המשבר התקציבי: נתונים שמשרד האוצר פרסם היום (חמישי) מראים שהגירעון בתקציב המדינה הסתכם ב-12 החודשים האחרונים ב-3.9%. בבור תקציבי של כ-14 מיליארד שקלים ובחריגה משמעותית לעומת היעד המקורי, שנקבע ל-2.9%.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לפי נתוני האוצר, קיימת חריגה בהוצאות הממשלה בעיקר בהוצאות של משרדי הממשלה האזרחיים שמוציאים יותר כסף מהמתוכנן. בנוסף, נרשמה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.
הנתונים נחשפים יומיים בלבד אחרי שהחשב הכללי במשרד האוצר פרסם את הדוחות הכספיים של מדינת ישראל שמתארים במספרים את הסיבות שהובילו לגירעון שנרשם בשנה החולפת, גירעון שצפוי להמשיך לגדול בשנה הבאה. לפי הדוחות, הכנסות המדינה ממסים ירדו ב-2018 ב-4.5 מיליארד שקלים לעומת אשתקד, בעוד שהוצאות משרדי הממשלה גדלו ב-18 מיליארד שקלים לעומת 2017.
הירידה הקלה בהכנסות ב-2018 מוסברת גם בהכנסות חריגות מאוד שנרשמו שנה קודם לכן - אולם במבט על השנים האחרונות מצטיירת תמונה ברורה: הוצאות הממשלה גדלות בקצב מהיר וההכנסות אינן מצליחות להדביק את הקצב, מה שיוצר בור הולך ומעמיק בתקציב המדינה.
ההכנסות ירדו - הבור בתקציב גדל
שנת 2018 הסתיימה בגירעון תקציבי של 38.7 מיליארד שקלים, מעט יותר מהיעד בתקציב. התחזית לשנת 2019 ו-2020 היא לגירעונות של כ-45 עד 50 מיליארד שקלים בכל אחת מהשנים. החשב הכללי ציין בדוח כי הסיבה לגידול בגירעון איננה חריגה בהוצאות, אלא הכנסות גבוהות מאד שנרשמו בשנים הקודמות, הכנסות חד-פעמיות שלא חזרו על עצמן ב-2018 בעוד שההוצאות נותרו פחות או יותר ברמה דומה של 100.4% מהתקציב.
הגידול בהוצאות הממשלה איננו שוויוני. ההוצאה לבריאות למשל גדלה מאז 2013 ב-81.7%, חלק לא מבוטל מכך כתוצאה מהעלאת שכר הרופאים והאחיות. ההוצאה לחינוך גדלה בחמש השנים האחרונות ב-35% וההוצאה על שכרם של עובדי המדינה גדלה ב-23.5%. לעומת זאת, ההוצאה להשכלה גבוהה גדלה במהלך אותן שנים ב-18.3% בלבד והוצאות מערכת הביטחון גדלו בשיעור מתון יחסית של 20.6%.
החוב הממשלתי גדל ב-2018 ב-5.5% ועמד על 788.3 מיליארד שקלים. יותר חשוב מהחוב עצמו הוא גודל החוב ביחס לתוצר, המהווה סמן מרכזי בקביעת דירוג האשראי וביציבותה הפיננסית של המדינה. יחס החוב לתוצר ירד ברציפות כמעט 20 שנה אך ב-2018 עלה בחצי נקודת האחוז והגיע ל-61% תוצר. גם מגמה זו צפויה להחריף ב-2019 ובאוצר חוששים כי אם מגמה זו תימשך ישראל עלולה לספוג הורדת דירוג אשראי.
שר האוצר משה כחלון הגיב לפרסום הדוחות הכספיים ואמר: "בדוח בא לידי ביטוי הגידול בהוצאה האזרחית על חשבון הוצאות הביטחון ותשלומי הריבית בשנה האחרונה. האחריות על הניהול הכלכלי של מדינת ישראל היא של משרד האוצר, על כל אגפיו ויחידיות הסמך שלו, וכולנו נקרא את הדוחות הכספיים כדי ללמוד ולשפר את עבודת הממשלה בעתיד".