המירוץ לרשויות המקומיות בעיצומו. המתמודדים מבטיחים הרבה לתושבים, אבל בארנונה הם לא ייגעו, אפילו להיפך. עיריות ומועצות מבקשות בכל שנה ממשרד הפנים דווקא להעלות את התעריפים שמכניסים הרבה כסף לקופה. אז איך נקבע שיעור הארנונה והיכן תשלמו הכי הרבה?
היכן משלמים הכי הרבה ארנונה?
בראש הטבלה ניצבת ירושלים. תושבי הבירה משלמים 66.5 שקלים לכל מ"ר. את המקום השני חולקות גבעתיים וחיפה עם 58.1 שקלים. עוד בעשייריה הפותחת: חולון, פתח תקווה, בני ברק, רמת השרון, קריית אונו ורחובות.
היכן משלמים הכי פחות ארנונה?
בקריית שמונה משלמים התושבים 29.6 שקלים עבור מ"ר, כשבנצרת המחיר גבוה ב-10 אגורות בלבד. גם ברהט, נתיבות, טירה, טירת הכרמל, קלנסווה, שדרות שפרעם וטמרה משלמים כ-30 שקלים למ"ר.
מהי בכלל ארנונה?
הארנונה היא מס שמוטל על ידי הרשות המקומית על המחזיק למעשה בנכס במטרה לממן את פעילותיה השונות (תחזוקה שוטפת, ניקיון, פעילויות תרבות וחינוך ועוד).
איך מחשבים ארנונה?
חישוב הארנונה נקבע כמכפלת שטח הנכס בתעריף שנקבע על ידי מועצת הרשות המקומית. התעריף המקומי נקבע בעיקר על ידי ההוצאות של הרשות ונגזר מהפעילות השוטפת ומכוח הגבייה של הרשות מהתושבים. מבחינת העיר, הארנונה למגורים היא הכסף הקטן. ההכנסה המרכזית מגיעה דווקא מהארנונה לעסקים. מהצד השני, המדינה רוצה להכשיר שטחי מגורים, כדי להוריד את מחירי הדיור.
מי רשאי להעלות את הארנונה?
מי שקובעת את גובה הארנונה היא הרשות המקומית, אך זו נדרשת לאישור של משרד הפנים. בכל שנה מגישות הרשויות המקומיות בקשות למשרד הפנים בקשה לעדכן את תעריפי הארנונה, כשברוב המוחלט של המקרים העדכון הוא כלפי מעלה.
האם ביקוש גבוה או משכורת משפיעים על מחירי הארנונה?
לא בהכרח. תל אביב, למשל, נמצאת בעשירייה השלישית (42.1 שקלים למ"ר), הרבה אחרי חולון, פתח תקווה, ואפילו בני ברק. זו כמובן תוצאה של מגוון גדול של תעריפים, בעיקר ההבדל בין אלה שבצפון העיר, לבין דרומה. גם משכורת, מתברר, לא מנבאת כמה תשלמו על ארנונה. חיפאי ממוצע, למשל, מכניס בחודש יותר מירושלמי ממוצע, ועדיין משלם פחות ארנונה. ותל אביבי ממוצע משתכר יותר משניהם - אבל משלם פחות.