תושבי ישראל מתעוררים הבוקר למציאות כלכלית חדשה. כל פעולה יומיומית, החל מקניות בסופר-מרקט, דרך תדלוק הרכב ועד תשלום החשבונות החודשיים, תהיה יקרה יותר. העלאת המע"מ באחוז, שמשמעותה תשלום של 18% מע"מ על כל קנייה, היא רק ההתחלה בשורה ארוכה של התייקרויות שנכנסות לתוקף עם פתיחת השנה האזרחית החדשה.

חשבונות הבית הבסיסיים צפויים לעלות משמעותית: תעריפי המים מתייקרים ב-2%, החשמל עולה ב-3.5%, והארנונה מזנקת ביותר מ-5%. גם בעלי הרכב ירגישו בכיסם את השינוי כאשר מחיר הדלק עולה ב-8 אגורות לליטר. במקביל, חברות המזון הגדולות במשק מובילות גל התייקרויות נרחב: שטראוס מעלה מחירים בשיעור של עד 18%, אוסם מתייקרת בעד 10%, כרמית מעלה מחירים בעד 18%, בית השיטה מייקרת ב-9%, יוניליוור מעלה ב-16% ונסטלה מתייקרת בעד 9%.

משפחת רז: "עוד לא התאקלמנו מהמילואים"

אלון ואשתו, זוג עצמאים מפרדס חנה עם שני ילדים קטנים, נאלצים להתמודד עם המציאות הכלכלית המשתנה. חשבונות החשמל, המים והארנונה שלהם צפויים לעלות מ-1,516 שקלים ל-1,580 שקלים בחודש. הוצאות המזון של המשפחה, העומדות היום על 3,636 שקלים בחודש, יתייקרו בכ-200 שקלים נוספים. בסך הכל, המשפחה צפויה לשלם תוספת של 3,168 שקלים בשנה.

 

"שנינו עצמאים וגם שנינו עושים עכשיו עוד עבודות כשכירים כדי להגדיל את ההכנסות, אין לנו ברירה פשוט", מספר אלון. "עוד לא התאקלמנו שוב מהמילואים. אני עוד בשלב להניע את העסק בחזרה שאני לא מסוגל אפילו להסתכל על הקטע הזה של ההתייקרות".

משפחת טופז: "פחות הוצאות מיותרות"

טופז ועדן, שני שכירים עם ילדים, נערכים לצמצום משמעותי בהוצאות המשפחה. חשבונות התשתיות שלהם יעלו מ-1,340 שקלים ל-1,398 שקלים בחודש, והוצאות המזון יתייקרו מ-2,500 שקלים ל-2,525 שקלים. בחישוב שנתי המשפחה תשלם תוספת של 2,196 שקלים.

"זה פחות בילויים, פחות מסעדות, פחות הוצאות מיותרות", מסבירה טופז. "יותר מה שחייב שזה הגנים, שני ילדים במעון, משכנתה והוצאות שוטפות. אתה מרגיש שאתה עובד, עובד, עובד, עובד, ובעצם אתה לא רואה מזה כלום".

ביורוקרטיה מנופחת: הממשלה דחתה המלצות לצמצום משרדים עודפים

בשעה שאזרחי ישראל נערכים להתייקרויות החדשות, מתברר כי המלצות מקצועיות לחיסכון משמעותי בתקציב המדינה נותרו ללא מענה. גורמי המקצוע שבחנו את מבנה הממשלה זיהו עשרה משרדים שניתן לבטל או למזג, צעד שהיה מוביל לחיסכון של מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה. שר האוצר סמוטריץ' תמך בסגירת חמישה מתוכם, אך בפועל לא נסגר אף משרד ממשלתי.

 

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אתמול במליאת הכנסת. סגירת משרדים וחיסכון של מאות מיליונים? בנתיים לא|צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הניסיון לצמצם את מספר המשרדים נכשל, ובזמן שהאזרחים נדרשים לשלם מכיסם עוד ועוד, משרדי הממשלה המיותרים ממשיכים להתקיים על חשבון משלם המיסים. סגירת המשרדים המיותרים הייתה יכולה להפחית מהנטל הכלכלי המוטל כעת על הציבור, אך עד כה לא נעשו הצעדים הנדרשים לשם כך.