המלחמה שפרצה בישראל ב-7 באוקטובר שעבר ונמשכת מאז בזירות שונות, היא רק מוקד אחד במתיחות הגאו-פוליטית הגלובלית בשנים האחרונות. קדמה לה כמובן המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, וזאת לצד החששות של מדינות במזרח אסיה מפני התעצמות סינית. התוצאה היא שתקציבי הביטחון של מדינות רבות גדלים והחברות הביטחוניות נהנות מביקושים גוברים, כאשר במקביל הן מפתחות פתרונות ומוצרים חדשים שיענו על הצרכים המשתנים.

עוד ב-N12 כלכלה:

"הוא יודע שאלו נפנופי ידיים": מה באמת יש בתקציב של סמוטריץ'?
מטא קבעה: 'מהנהר לים' הוא ביטוי לגיטימי מותר לשימוש
נציג האוצר חשף: הסכום שטרם מומש מהכספים הקואליציוניים

בסקירה נרחבת על הסקטור הביטחוני שערכו האנליסטים בבנק ההשקעות אופנהיימר לאחרונה, נכתב כי השינויים הגאו-פוליטיים, הטכנולוגיים והצבאיים שהעולם חווה הם מהמשמעותיים ומהמהירים ביותר שנראו ב-85 השנים האחרונות.

באופנהיימר מציינים כי מדינות כמו סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה מזהות הזדמנות לשנות את סדר הכוחות העולמי. באופנהיימר העריכו שהשינוי הוא מבני, ואם ארה"ב ובנות בריתה מעוניינות להמשיך ולהוות הכוח הדומיננטי בעולם, הן ייאלצו להמשיך ולהשקיע משאבים רבים מאוד בטכנולוגיות לביצור היתרון הצבאי.

מי שנהנות מהמגמה הן גם חברות ביטחוניות הנסחרות בת"א שדיווחו בשבועות האחרונים על שורה של חוזים חדשים בהיקף כולל של מיליארד דולר עם גופים שונים מהארץ ומחו"ל. מדובר בחברות הפועלות בסיגמנטים שונים של השוק הביטחוני, שחלקן נהנות מתקופת גאות מתמשכת בעסקים.

אלביט מערכות

930 מיליון דולר: היקף החוזים הגדול ביותר

אלביט היא החברה הביטחונית הישראלית הגדולה ביותר שנסחרת בבורסה. היא מייצרת מערכות ביטחוניות ונשקים לשימוש בים באוויר וביבשה ונהנית בשנה האחרונה מצבר שיא של הזמנות. המומנטום הזה לא פסח על הקיץ החם של הענף. בסוף יולי אלביט דיווחה על חוזה של כ-190 מיליון דולר לאספקת פצצות מרגמה מונחות "עוקץ פלדה" למשרד הביטחון בישראל. מדובר בפצצת מרגמה חכמה שמתבייתת על מטרה מוגדרת. בהמשך, דווח על חוזה של 340 מיליון דולר לאספקת תחמושת למשרד הביטחון. עוד שני חוזים נחתמו מול לקוחות מחו"ל: חוזה של 270 מיליון דולר לאספקת ארטילריה רקטית וחוזה של 130 מיליון דולר למערכות הגנה מסוג חץ דורבן למדינה אירופית.

ולמרות צבר ההזמנות חסר התקדים. מניית אלביט לא נהנית מהחגיגה. בשנה האחרונה המניה עלתה בשיעור אפסי של 0.2% בתל אביב, ובנאסד"ק ב-3.4% (הפערים נובעים משער הדולר-שקל). הסיבה לדשדוש במניה היא לחץ של גורמים אנטי-ישראלים למכור את המניה ותזרים מזומנים נמוך שלא משקף את הזינוק בעסקאות. כעת, אלביט נסחרת לפי שווי שוק של 33.3 מיליארד שקל.

לוחם קומנדו, עוקץ פלדה בפעולה (צילום: דובר צה
לוחם יחידת הקומנדו מגלן, פצצת המגרמה "עוקץ פלדה" בפעולה|צילום: דובר צה"ל, אלביט מערכות

אימאג'סט

84.5 מיליון דולר ללווינים ושירותי ניתוח

ספקית שירותי הלוויין מיהוד חתמה בשבועות האחרונים על שני חוזי ענק: החברה הודיעה שתספק ללקוח באסיה שני לוויני חישה ומוצרים ושירותים נלווים, תמורת 30 מיליון דולר לתקופה של שלוש שנות הפרויקט. ובחודש יולי החברה דיווחה על חוזה שירותים בתחום האנליטיקה מבוססת מידע לווייני, בסך 54.5 מיליון דולר. מניית אימאג'סט עלתה ב-6.5% בשנה האחרונה והיא נסחרת היום לפי שווי של 784 מיליון שקל.

עשות אשקלון

23.5 מיליון דולר לייצור ואספקת מכלולים

עשות אשקלון מייצרת מערכות הנעה ורכיבים שונים וייחודים לכלי רכב משוריינים כמו מרכבה ונמר. החברה, שנוסדה ב-1967, מעסיקה כיום כ-440 עובדים בארץ ובארה"ב ומספקת לחברות תעופה ענקיות ברחבי העולם רכיבים למטוסים ומנועי סילון ושירותים נוספים.

באוגוסט דיווחה החברה על קבלת הזמנות חדשות ממשרד הביטחון, לייצור ואספקה של מכלולים הכוללים חלקי חילוף ושיקום מערכות בסכום כולל של 86.4 מיליון שקל (23.5 מיליון דולר לפי השער הנוכחי), לאספקה על פני שנתיים. החברה ציינה בדיווח שקצב קבלת ההזמנות ממשרד הביטחון התגבר באופן משמעותי על רקע המלחמה, כולל של מוצרים שבעבר לא הוזמנו ממנה. תקופת המלחמה היטיבה עם מניית עשות אשקלון והיא זינקה ב-101% בשנה האחרונה, מכפילה את שווי השוק של החברה ל-816 מיליון שקל.

הנמר (צילום: משרד הביטחון)
נגמ"ש הנמ"ר|צילום: משרד הביטחון

ארית תעשיות

21.8 מיליון דולר לאספקת מרעומים

עם מפעל סמוך לגבול עם עזה - בשדרות - ארית תעשיות מקבלת הזמנות בהיקפים גדולים במשך השנה ומייצרת מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים. באוגוסט היא קיבלה הזמנה ממשרד הביטחון לאספקת מרעומים בהיקף של 80 מיליון שקל (21.8 מיליון דולר לפי השער הנוכחי). האספקה היא למהלך שנת 2025. החברה ציינה בדיווח שההזמנה מצטרפת להזמנות קודמות ממשרד הביטחון וכי היא מרחיבה את קווי הייצור ומצבת כוח האדם שלה. ארית היא אחת משיאניות התשואות בבורסה השנה עם תשואה של 134% ב-12 החודשים האחרונים, שהביאה אותה לשווי של 465 מיליון שקל.

אימקו תעשיות

7 מיליון דולר בחוזה של חברה בת

אימקו היא אחת המניות הבולטות השנה בתל אביב עם זינוק של לא פחות מ-176% בשנה האחרונה. החברה מאזור חיפה מייצרת מוצרי אלקטרוניקה, מכניקה ואלקטרו-מכניקה לשימושים צבאיים ונסחרת לפי שווי של 134 מיליון שקל. לאחרונה, החברה הבת בארה"ב קיבלה הזמנה חדשה לייצור ואספקה של מכלולים ורתמות עבור חברה ביטחונית בארה"ב, בהיקף של 7 מיליון דולר (כ-26 מיליון שקל), לאספקה בשנים 2025-2027.

אורביט טכנולוג'יס

6 מיליון דולר למערכות תקשורת לוויין

אורביט טכנולוג'יס מנתניה, עוסקת בפתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות, טרמינלים לתקשורת לוויינית מוטסת וימית. בחודש שעבר היא הודיעה על הזמנות בסך 6 מיליון דולר לאספקת מערכות תקשורת לוויינית עבור פלטפורמות צבאיות ימיות חדשות. ההזמנות הגיעו מאינטגרטור באסיה ויסופקו בין 2025-2030. אחרי זינוק של 16.2% בשנה האחרונה, אורביט נסחרת לפי שווי של 586 מיליון שקל.

הספינה במהלך פעילות מול חופי עזה (צילום: שי לוי)
ספינת סיור ותקיפה שלדג 5 של חיל הים שנכנסה לאחרונה לשירות מבצעי בעזה|צילום: שי לוי

פי-סי-בי

13 מיליון דולר אספקה ללקוח ישראלי

לפני כשבועיים דיווחה פי-סי-בי ממגדל העמק על הזמנות לאספקה של מעגלים מודפסים שיורכבו לאחר מכן כחלק מפרויקט ביטחוני של לקוח בתעשייה הביטחונית בישראל. היקף החוזה היה 5.6 מיליון דולר. השבוע החברה הודיעה על הזמנת המשך בהיקף 7.4 מיליון דולר בתחום הביטחוני, לאספקת מוצרי ציווד אלקטרוניקה ומעגלים מודפסים לפרויקט ביטחוני בישראל. עם חוזים בהיקף של 49 מיליון דולר מתחילת השנה (לפי החברה) מניית פי-סי-בי זינקה ב-12 החודשים האחרונים בכמעט 92% וכעת היא משקפת לחברה שווי שוק של 398 מיליון שקל.

נקסט ויז'ן

1.1 מיליון דולר למצלמות מיוחדות

החברה מרעננה, מפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה מיוצבות, שמיועדות בעיקר למל"טים ורחפנים. הפתרון שלה מסייע לייצב את התמונה גם בתנאי טיסה קשים. לקוחות החברה מגיעים מהסקטור הביטחוני, אך גם מהאזרחי, ובין הלקוחות נמנים משרד הביטחון, אלביט מערכות והתעשייה האווירית. החברה הודיעה בחודש שעבר על הזמנה לרכישת מצלמות ומוצרים נוספים בסך 1.1 מיליון דולר, לאספקה עוד השנה. אחרי זינוק של 114% בשנה האחרונה, נקסט ויז'ן נסחרת לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס