ביקורת קשה על מתווה הפיצויים החדש שהציג אמש (ראשון) משרד האוצר: כ-300 כלכלנים בכירים פנו לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' וקוראים "אתם לא מבינים את גודל המשבר הכלכלי, עליכם לפעול בדרך אחרת". במקביל תקפו בכירים במשק את המתווה החדש ואמרו כי הוא ״מפקיר מאות אלפי עובדים ומעסיקים״.
"נדרש שינוי יסודי בסדר העדיפויות"
"אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר להתעשת! המשך ההתנהלות הנוכחית פוגע בכלכלת ישראל, מערער את אמון האזרחים במערכת הציבורית, ומחבל ביכולתה של מדינת ישראל להתאושש מהמצב אליו היא נקלעה", כתבו הכלכלנים במכתב ששלחו לראש הממשלה ושר האוצר.
• אחרי הביקורת: האוצר מרחיב את מתווה הפיצויים לעסקים
• "יותר מבקורונה": מתווה הפיצויים המקורי של האוצר
• שר הכלכלה: אביא לממשלה מתווה פיצויים אלטרנטיבי
• האם אפשר להכריח עובד לצאת לחל"ת? כל התשובות
• חברות האופנה מוציאות עד 50% מהעובדים לחל"ת כפוי
על המכתב חתומים שורה של כלכלנים בכירים שכיהנו בתפקידים רמי דרג בממשלות נתניהו בעשור החולף. עמם נמנים בין היתר המפקח על הבנקים והחשב הכללי באוצר לשעבר רוני חזקיהו; נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יעקב פרנקל; המפקח על הבנקים הקודם בבנק ישראל יאיר אבידן, שסיים את כהונתו ביוני האחרון; פרופ' אלחנן הלפמן מאוניברסיטת הרווארד; מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני; חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2021 פרופ' ג'וש אנגריסט; יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ' יוג'ין קנדל; יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ' מנואל טרכטנברג; המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' צבי אקשטיין; פרופ' איתן ששינסקי מהאוניברסיטה העברית, המוכר לציבור בעיקר מהוועדה הנושאת את שמו בתחום הנפט והגז; וראש חטיבת המחקר לשעבר בבנק ישראל פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת תל-אביב.
"המהלומה הקשה שניחתה על מדינת ישראל מחייבת שינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק", כותבים הכלכלנים. "להערכתנו, ההוצאה הצפויה בעקבות המלחמה תהיה בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים, ואף למעלה מכך".
לטענת הכלכלנים, הצעדים הנוכחיים שעליהם הודיעה הממשלה אינם מספיקים: "שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש", הם כותבים, וקוראים לממשלה לעצור מיידית את העברות הכספים הקואליציוניים.
"הממשלה חייבת להתמודד בהקדם עם האתגרים ולנסות לשקם את אמון האזרחים ביכולתה לעשות כן. צעד בסיסי ונדרש לשם כך הוא עצירה מיידית של מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק, ובראש וראשונה הכספים הקואליציוניים", כותבים הכלכלנים. בימים האחרונים דווח כי על אף הצהרות שר האוצר סמוטריץ' על עצירת העברות הכספים הקואליציוניים, הוא ושר החינוך יואב קיש עדיין פועלים להעברת מיליארדי שקלים למוסדות החינוך החרדים.
"אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר לעבור בהקדם על כלל סעיפי ההוצאות בתקציב 2023, ולבטל לאלתר את כל ההוצאות התקציביות שאינן חיוניות בשעה קשה זו", מציינים הכלכלנים. "במקביל, יש לפתוח את התקציב של שנת 2024, ולעדכנו על בסיס סדר עדיפויות המשקף את צרכי כלל המשק לאור המלחמה".
"באוצר צריכים להבין את גודל השעה"
ביקורת קשה על מתווה האוצר החדש הגיעה גם מכיוון ראשי המשק. נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים ד״ר רון תומר, מסר כי ״חרף השיפור הקל במתווה המקורי, הוא עדיין מפקיר עשרות אלפי עסקים ומאות אלפי עובדים בענפי התעשייה, המסחר והבנייה, ויפגע ביכולת הצמיחה של המשק לאור מצב הביטחון.
"אחרי 20 יום שאנחנו מדממים, במשרד האוצר צריכים להתחיל להבין את גודל השעה ולהבין שחלק מהניצחון הוא גם לשמור על והכלכלה הישראלית חזקה. להבין שזוהי האחריות שלהם ושלהם בלבד, שכשהמלחמה תסתיים, לאנשים יהיה עסק ומקום עבודה לחזור אליו. לאור זאת אנו מצפים מאנשי משרד האוצר לחזור באופן מיידי לשולחן הדיונים, ולאמץ מתווה חדש שיכלול גם פיצוי שכר גורף כמו בכל אירוע לחימה כפי שהיה עד היום ומודל חל״ת גמיש, שישמור על הקשר בין המעסיקים לעובדים״.
נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין מסר כי ״אין ספק שיש שיפור לעומת המתווה הראשון אך עדיין קיימות כמה בעיות מבניות כאשר הבולטת שבהן היא כי זכאות להמשכיות עסקית תינתן לעסקים רק עד סדר גודל של עד 400 מיליון שקל מחזור שנתי. כמו כן, לעסקים שמחזורם עד 100 מיליון שקל נקבעה תקרת פיצוי של 600 אלף שקל ולעסקים שהמחזור הוא עד 400 מיליון התקרה היא 1.2 מיליון שקל בלבד. הרושם הוא שהאוצר מוציא מלכתחילה תקרות פיצוי נמוכות ולאחר שהוא משפר אותן זה נראה מענה הולם אך זה אינו מענה הולם״.
התאגדות רשתות המסחר באיגוד לשכות המסחר מסרה כי "משרד האוצר החליט להמשיך להפקיר מאות אלפי עובדים, שכל חטאם הוא שבחרו לעבוד בעסקים הגדולים בישראל. אמנם הצלחנו לתקן באופן משמעותי את מתווה האוצר עבור העסקים הקטנים והבינוניים, אך הוא עדיין בוחר להתעלם ממאות אלפי העובדים שמועסקים בחברות הגדולות במשק, במסחר, בתעשייה ובבנייה. חלק ניכר מעובדים אלו יוצאו לחל"ת כאשר לרבים מהם לא יהיה לאן לחזור, ללא הסיוע הממשלתי הנחוץ בדגש על הלוואות ומענקים בהתאם לגודל העסקים.
"אלפי עסקים קטנים, שתלויים למחייתם בעסקים הגדולים, ייפגעו מגל הדף משני ועלולים להגיע לפשיטת רגל. אנו מתריעים בפני צונאמי של פיטורין שיהווה משקולת נוספת על תקציב המדינה. החברות הציבוריות במסחר הן היחידות עד כה שהתחייבו שיחזירו את הסיוע הממשלתי שיקבלו, במידה וירוויחו רווחי יתר במהלך הלחימה".
"נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו מסר: ״מתווה האוצר המקורי שופר משמעותית, אך עדיין לא נותן מענה ראוי לשוק העבודה. השבוע ראינו כיצד מפעל ידוע שמספק לתעשיות הבנייה נאלץ לוותר על 30% מכוח העבודה שלו. היקף תפוקת ענף הבניה והתשתית במלחמה נע סביב 10%-15% מפעילותו הסדירה, וגם השתתפות מקסימלית של 75% בשכר של המדינה לא תשאיר את העובדים בחברות הבניה.
"להערכתי, בשל היקף האשראי האדיר שנטלו קבלנים ויזמים לצורך הבנייה, ככל שהמלחמה תמשך, יגדל הסיכון שלהם לקרוס. אני צופה סכנת פיטורים של כ-100 אלף מעובדי ענף הבנייה והתשתיות ושל עשרות אלפי עובדים מתעשיות הבניה. רק מודל העסקה גמיש יכול למנוע את הפיטורים ההמוניים הללו. אנו ממשיכים להזהיר כי קשיים פיננסים של חברות הנדל״ן וחלילה קריסה שלהן, תפגע קשה גם באלפי ספקים, קבלני משנה ונותני שירותים עצמאיים שייפגעו קשות מכך".
יו״ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי מסר כי ״מאז פורסם מתווה האוצר [המקורי] התכנסנו לימים של עבודה מאומצת ושיפרנו באופן משמעותי את מתווה הפיצויים והמענקים למגזר העסקי. ככל שהלחימה תימשך נדרש לעשות התאמות נוספות, על מנת להניע את גלגלי המשק ולסייע למגזר העסקי להמשיך את פעילותו. ברצוני להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ וליו״ר ועדת כספים, חה״כ משה גפני על העבודה המשותפת למען המגזר העסקי. בנוסף, ברצוני לציין את המענה המהיר והיעיל שניתן לחקלאים באזורי הספר".
"מסתכנים בגל עכור של אבטלה"
ד״ר מיקי פלד, חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון מסר כי "תכנית הפיצויים החדשה של משרד האוצר אמנם מגדילה את הפיצוי אבל היא עדיין מחוררת ודורשת תיקונים משמעותיים שיבטיחו בעת הזו יציבות וודאות כלכלית לאזרחי המדינה. הלקחים של תקופת הקורונה לא נלמדו ובמקום לאפשר למעסיקים ולעובדים את הגמישות הנדרשת בתקופה מורכבת של אי-ודאות אנחנו שוב עלולים למצוא את עצמנו בתוך גל עכור של אבטלה. מעסיקים יעדיפו להוציא את העובדות והעובדים לחל"ת במקום שיעבדו בהתאם לצורך. בנוסף, חסרה בתכנית התייחסות לאוכלוסיה גדולה של הורים שנאלצו להישאר בבית עם ילדיהם לאור סגירת מסגרות החינוך אשר יצטרכו לסמוך על טוב ליבו של המעסיק לשלם שכר מלא".
עמותת 121, שהציגה ביחד עם עוד כ-50 ארגונים עסקים וחברתיים מתווה לסיוע לעובדים בתקופה זו, מסרה כי בעמותה מברכים על המתווה המשופר, אך עדיין דורשים להגן על כל העובדים. טלי ניר, מנכ״לית עמותת 121, מסרה כי "למרות השיפור המשמעותי, במתווה הנוכחי עדיין אין מענה לעובדים מעל גיל 67, שאינם זכאים כלל לדמי אבטלה, או לעובדים שעתיים. בנוסף, יש להשעות לחלוטין את תקופת האכשרה ולאפשר למובטלים חוזרים לקבל דמי אבטלה. הממשלה צריכה לאמץ שינויים אלו בשביל שכל עובד שנפגע מהמלחמה יוכל לשרוד כלכלית בתקופה זו".
יו״ר ההסתדרות ארנון בר דוד מסר כי "בכוחות משותפים ובשיח שהתעלה לגודל השעה, איפסנו את סוגיית החל"ת וגיבשנו מתווה שנותן מענה ראשוני חשוב. רשת הביטחון שמעניק המתווה בדמות פיצוי שכר למעסיקים ומעטפת הגנה לעובדים, מייצרים את הוודאות הנדרשת למדינה כדי להבטיח את חוסנו של המשק גם בימי מלחמה".
יו"ר ההסתדרות הלאומית יואב שמחי מסר כי "הזמן עובר ובמקום לקבל החלטות שיצילו את המשק - משרד האוצר ממשיך לשחרר לתקשורת עוד ועוד מתווים שמתעלמים מהמצוקות האמיתיות של מאות אלפי עובדים שלא יודעים איך יסגרו את החודש. המתווה החדש לא מכיל חל"ת גמיש, לא מפצה חברות גדולות עתירות כ״א ומעודד הוצאת עובדים לחל"ת אשר ייצאו ממעגל העבודה. במקום להעלות את אחוזי האבטלה ולהקריס את המשק - צריך לדאוג להזרמת הכסף לחברות ולעובדים. אני קורא לראש הממשלה להתערב בסוגיה ולקבל החלטה מהירה ונכונה בהקדם האפשרי".